שינויים

בחברה פרה-תעשייתית רוב הכלכלה עסקה בייצור מוצרי-קיום, ובמיוחד [[מזון]]. אף כי מוצרים ממכרים כמו [[טבק]] או [[אופיום]] קיימים מזה מאות או אלפי שנים, הם לא יכלו להיות חלק מרכזי בכלכלה מסיבות מעשיות. לאחר [[המהפכה התעשייתית]] חלקים גדלים והולכים של הכלכלה הוקדשו להגדלת איכות החיים בצורות שונות כמו הספקת יותר בגדים, מגורים נאותים יותר, יותר שירותי בריאות, אפשרויות נוספות של נופש ותחבורה ועוד. ככל שהכלכלה מתקדמת והתוצר לנפש עולה, יש קושי לפתח תעשיות מסורתיות שלא מבוססות על התמכרות. כשם שיש כמות מקסימלית של מזון שניתן לספק לאדם בשנה, יש גם כמות מקסימלית של מוצרים ושירותים מועילים שניתן לספק לו. כדי להתגבר על קושי זה, יותר ויותר תעשיות וענפים מנסים להגדיל התמכרות של צרכנים. כאשר יש הצלחה לגרום להתמכרות של צרכנים מובטח "קהל שבוי" והגדלת המכירות.  

בחברה פרה-תעשייתית רוב הכלכלה עסקה בייצור מוצרי-קיום, ובמיוחד [[מזון]]. אף כי מוצרים ממכרים כמו [[טבק]] או [[אופיום]] קיימים מזה מאות או אלפי שנים, הם לא יכלו להיות חלק מרכזי בכלכלה מסיבות מעשיות. לאחר [[המהפכה התעשייתית]] חלקים גדלים והולכים של הכלכלה הוקדשו להגדלת איכות החיים בצורות שונות כמו הספקת יותר בגדים, מגורים נאותים יותר, יותר שירותי בריאות, אפשרויות נוספות של נופש ותחבורה ועוד. ככל שהכלכלה מתקדמת והתוצר לנפש עולה, יש קושי לפתח תעשיות מסורתיות שלא מבוססות על התמכרות. כשם שיש כמות מקסימלית של מזון שניתן לספק לאדם בשנה, יש גם כמות מקסימלית של מוצרים ושירותים מועילים שניתן לספק לו. כדי להתגבר על קושי זה, יותר ויותר תעשיות וענפים מנסים להגדיל התמכרות של צרכנים. כאשר יש הצלחה לגרום להתמכרות של צרכנים מובטח "קהל שבוי" והגדלת המכירות.  

==רקע על כלכלה בתאוריה הכלכלית==

==רקע על כלכלה בתאוריה הכלכלית==

מבחינת [[חקר הכלכלה]] התמכרות מהווה בעיה או חריג ל[[תורת הצרכן]] של [[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]] שמניחה כי צרכנים הם יצורים [[רציונלי]] שצורכים את כלל המוצרים ללא כפייה ומתוך רצון להשיג עונג או רווחה. בתיאור הכלכלי השגה של עונג רגעי (עקב הרכישה או השימוש במוצר או השירות) והשגה של [[רווחה]] הם דברים זהים, והרווחה החברתית מוגדרת כסך צורות העונג של כלל הצרכנים.  

מבחינת [[חקר הכלכלה]] התמכרות מהווה בעיה או חריג ל[[תורת הצרכן]] של [[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]]. תאוריה זו מניחה כי צרכנים הם יצורים [[רציונלי]] שצורכים את כלל המוצרים ללא כפייה, ומתוך רצון להשיג עונג או רווחה. בתיאור הכלכלי השגה של עונג רגעי (עקב הרכישה או השימוש במוצר או השירות) והשגה של [[רווחה]] הם דברים זהים, והרווחה החברתית מוגדרת כסך צורות העונג של כלל הצרכנים.

 

לעומת זאת בהתמכרות קיים הרעיון לפיו צרכנים מתחרטים על חלק מסוגי המוצרים או השירותים שהם רוכשים והיו שמחים אם מוצרים אלה כלל לא היו קיימים או אם הצריכה שלהם עצמם הייתה קטנה יותר או אפסית ממוצרים אלה - אך יש להם בעיית שליטה עצמית. דבר זה הוא משמעותי אפילו יותר אם חלק מסוגי ההתמכרות מובילים לא רק לפגיעה עצמית אלא גם לפגיעה באנשים אחרים. בנוסף ההתמכרות מכילה רעיון של [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציה בטעמי הצרכן]] - בתחילה ייתכן והצרכן מקבל הנאה נמוכה ואין לו התמכרות למוצר, בהמשך הטעמים של הצרכן משתנים - ההנאה מקניית המוצר או השירות גדלה אבל גם הרצון להפסיק קנייה זו. הטעמים של הצרכן משתנים בעקבות הצריכה, דבר שלא קיים ברוב המודלים של כלכלה נאו-קלאסית. מודל אחר של התמכרות הוא מקרים בהם הצרכן אולי רוצה לא לקנות את המוצר, אבל אין לו הרבה ברירות אחרות, בין היתר בגלל הטעמים של צרכנים אחרים או בגלל תכנון פיזי של מקום שקשה לצאת ממנו.  

לעומת זאת התמכרות מעלה את הרעיון לפיו צרכנים מתחרטים על חלק מסוגי המוצרים או השירותים שהם רוכשים והיו שמחים אם מוצרים אלה כלל לא היו קיימים או אם הצריכה שלהם עצמם הייתה קטנה יותר או אפסית ממוצרים אלה - אך יש להם בעיית שליטה עצמית. דבר זה הוא משמעותי אפילו יותר אם חלק מסוגי ההתמכרות מובילים לא רק לפגיעה עצמית אלא גם לפגיעה באנשים אחרים. בנוסף ההתמכרות מכילה רעיון של [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציה בטעמי הצרכן]] - בתחילה ייתכן והצרכן מקבל הנאה נמוכה ואין לו התמכרות למוצר, בהמשך הטעמים של הצרכן משתנים - ההנאה מקניית המוצר או השירות גדלה אבל גם הרצון להפסיק קנייה זו. הטעמים של הצרכן משתנים בעקבות הצריכה, דבר שלא קיים ברוב המודלים של כלכלה נאו-קלאסית.  

רעיון ההתמכרות הוא רעיון חתרני בתאוריה הכלכלית שכן תאוריה זו מדגישה את החשיבות של [[שוק חופשי]] לשם השגת רווחה, ומתכתבת עם תאוריות פולטיות של [[ליברליזם]] ו[[ליברטריזם]] לפיהן חופש פעולה של הצרכן פרושו מימוש משמעותי של חופש הפרט. אם השלטון מכתיב לדוגמה לצרכנים איזה מזון עליהם לצרוך, ברור שיש כאן פגיעה חמורה בחופש הפרט שלהם. אבל התמכרות הופכת את הקערה על פיה. צריכת מוצר או שירות ממכר, לפחות לאחר שההתמכרות כבר התרחשה, אינה הגדלה של החופש אלה הפחתה של החופש. הצרכן יכול להתחרט על שהחל את מסע ההתמכרות, אבל זה כבר מאוחר מידי - מנגנון ההתמכרות מאלץ אותו לשלם מחיר יקר מידי על הפסקת ההתמכרות והמשך הצריכה כבר לא נעשה בגלל רצון חופשי של הפרט אלא בגלל "חטיפה" של מנגונינים במוח או בגלל מנגנוני אילוץ אחרים.  

בזמנים בהם נכתבה רוב ההגות על על כלכלה, רוב צורות ההתמכרות המוכרות היו לסמים קשים, וסמים אלה, הגורמים להזיות ואו לאובדן הכרה או תפקוד, מקשים על תפקוד בעבודה ובחיי היומ-יום באופן כזה שהם גם יצרו הרתעה משימוש נרחב מידי בהם, וכן הוצאו לעיתים קרובות מהחוק.  

בזמנים בהם נכתבה רוב ההגות על על כלכלה, רוב צורות ההתמכרות המוכרות היו לסמים קשים, וסמים אלה, הגורמים להזיות ואו לאובדן הכרה או תפקוד, מקשים על תפקוד בעבודה ובחיי היומ-יום באופן כזה שהם גם יצרו הרתעה משימוש נרחב מידי בהם, וכן הוצאו לעיתים קרובות מהחוק.