30,778
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 44:
שורה 44: − + − + − + − + − + שורה 65:
שורה 65: − + − + − + שורה 77:
שורה 77: − + − + שורה 94:
שורה 94: − +
←מדינות המוצא של המסתננים
==מדינות המוצא של המסתננים==
==מדינות המוצא של המסתננים==
[[קובץ:הסתננות מאפריקה לישראל.svg|שמאל|ממוזער|300px|המדינות שמהן מגיעים מרבית המסתננים; בירוק כהה - מדינות עיקריות, בירוק בהיר - מדינות משניות. ]]
[[קובץ:הסתננות מאפריקה לישראל.svg|שמאל|ממוזער|300px|המדינות שמהן מגיעים מרבית המסתננים; בירוק כהה - מדינות עיקריות, בירוק בהיר - מדינות משניות.]]
=== רקע היסטורי על מדינות אפריקה===
=== רקע היסטורי על מדינות אפריקה===
עד תחילת המאה ה-20, כמעט כל יבשת אפריקה הייתה תחת שלטון זר [[קולוניאליזם|קולוניאלי]], אירופאי ועות'מאני, שניצל את תושבי ומשאבי היבשת לצרכיו. השליטים הזרים סחרו ברבים מאנשי היבשת כ[[עבדים]], וביצע [[כרייה]] ענפה של [[משאבי הטבע]] ביבשת. עם זאת, הוא הדבר גם תרם רבות לפיתוחה ולתהליכי המודרניזציה שלה. גבולות מדינות אפריקה נוצרו על ידי המעצמות בצורה שרירותית ויצרו בעיות וסכסוכים רבים שחלקם הגדול קיים עד היום. במהלך [[המאה ה-20]], החל תהליך נרחב של [[דה-קולוניזציה]] ובמקביל תהליכים של [[נאו קולוניאליזם]] ושיתוף המדינות ב[[מלחמה הקרה]] בין [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]], מדינות עצמאיות רבות התדרדרו לשורה של הפיכות, מלחמות אזרחים, ומשטרים צבאיים דכנאיים.
עד תחילת המאה ה-20, כמעט כל יבשת אפריקה הייתה תחת שלטון זר [[קולוניאליזם|קולוניאלי]], אירופאי ועות'מאני, שניצל את תושבי ומשאבי היבשת לצרכיו. השליטים הזרים סחרו ברבים מאנשי היבשת כ[[עבדים]], וביצע [[כרייה]] ענפה של [[משאבי הטבע]] ביבשת. עם זאת, הוא הדבר גם תרם רבות לפיתוחה ולתהליכי המודרניזציה שלה. גבולות מדינות אפריקה נוצרו על ידי המעצמות בצורה שרירותית ויצרו בעיות וסכסוכים רבים שחלקם הגדול קיים עד היום. במהלך [[המאה ה-20]], החל תהליך נרחב של [[דה-קולוניזציה]] ובמקביל תהליכים של [[נאו-קולוניאליזם]] ושיתוף המדינות ב[[מלחמה הקרה]] בין [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]], מדינות עצמאיות רבות התדרדרו לשורה של הפיכות, מלחמות אזרחים, ומשטרים צבאיים דכאניים.
מדיניות [[ממשלה|ממשלתית]] כושלת, [[שחיתות שלטונית|שחיתות]] תהליכי [[מדבור]] ו[[התפוצצות אוכלוסין|גידול אוכלוסין]] הובילו לכך שחלקים ניכרים מאפריקה סובלים מחוסר באספקת [[מזון]] ו[[מים]], ומקרי [[רעב המוני]]. בנוסף אפריקה סובלת מריבוי של [[מלחמה|מלחמות]] ו[[מלחמות אזרחים]]. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטות [[מגפה|מגיפות]] המוניות, בשל תנאי [[תברואה]] גרועים, [[עיור]] , היעדר [[חיסון|חיסונים]] ומחסור בשירותים רפואיים. במיוחד נפוץ ברחבי היבשת [[נגיף]] ה-[[HIV]], המביא למותם של מיליוני תושבים בכל שנה מ[[מחלה|מחלת]] ה[[איידס]].
מדיניות [[ממשלה|ממשלתית]] כושלת, [[שחיתות שלטונית|שחיתות]] תהליכי [[מדבור]] ו[[התפוצצות אוכלוסין|גידול אוכלוסין]] הובילו לכך שחלקים ניכרים מאפריקה סובלים מחוסר באספקת [[מזון]] ו[[מים]], ומקרי [[רעב המוני]]. בנוסף אפריקה סובלת מריבוי של [[מלחמה|מלחמות]] ו[[מלחמות אזרחים]]. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטות [[מגפה|מגיפות]] המוניות, בשל תנאי [[תברואה]] גרועים, [[עיור]], היעדר [[חיסון|חיסונים]] ומחסור בשירותים רפואיים. במיוחד נפוץ ברחבי היבשת [[נגיף]] ה-[[HIV]], המביא למותם של מיליוני תושבים בכל שנה מ[[מחלה|מחלת]] ה[[איידס]].
===תחילת ההגעה של מסתננים ומבקשי מקלט לישראל===
===תחילת ההגעה של מסתננים ומבקשי מקלט לישראל===
הפליטים האפריקנים החלו להגיע לישראל באמצע שנות התשעים בעקבות המלחמה המתמשכת ב[[רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] (לשעבר זאיר). עד 2008 נהרגו במלחמה זו 5 מיליון בני אדם לפחות. פליטים נוספים הגיאו לישראל בעקבות מלחמות האזרחים בחוף השנהב, בסיירה לאון ובליבריה. {{הערה|שם=tederman51|}}
הפליטים האפריקנים החלו להגיע לישראל באמצע שנות התשעים בעקבות המלחמה המתמשכת ב[[רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] (לשעבר זאיר). עד 2008 נהרגו במלחמה זו 5 מיליון בני אדם לפחות. פליטים נוספים הגיעו לישראל בעקבות מלחמות האזרחים בחוף השנהב, בסיירה לאון ובליבריה. {{הערה|שם=tederman51|}}
על פי נתונים של הפורום לזכויות מ-ביוני 2008, שהו בישראל בשנת 2008 כ-9,000 מבקשי מקלט ופליטים. 3,000 מהם היו סודנים (מתוכם 900 מדרפור ו-2,000 מדרום סודן), 3,000 אריתראים. 1,000 נוספים הגיעו מהרפובליקה של קונגו. [https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0052.pdf]
על פי נתונים של הפורום לזכויות פליטים, במאי 2008, שהו בישראל כ-9,000 מבקשי מקלט ופליטים. 3,000 מהם היו סודנים (מתוכם 900 מדרפור ו-2,000 מדרום סודן), 3,000 אריתראים. 1,000 נוספים הגיעו מהרפובליקה של קונגו. [https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0052.pdf]
===אריתריאה ===
===אריתריאה ===
בעקבות סכסוכים הצבאיים והעוני מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה בתנאי עבדות עבור קצינים והאליטה במדינה. אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]]{{הערה| Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009}}. כמו כן נכלאים ומעונים חיילים אשר מותחים ביקורת על המצב.[[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתראה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]].
בעקבות סכסוכים הצבאיים והעוני מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה בתנאי עבדות עבור קצינים והאליטה במדינה. אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]]{{הערה| Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009}}. כמו כן נכלאים ומעונים חיילים אשר מותחים ביקורת על המצב.[[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתראה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]].
נוכח המצב באריתראה נמלטו מהמדינה מאות אלפי בני אדם בשנים האחרונות תוך סיכון חייהם. במשך שנים חיילים אריתראים בגבול ירו כדי להרוג מי שניסו לברוח מהמדינה. {{הערה|שם= EASO|}}. לפי נציבות האו"ם לפליטים, עד שנת 2014 כ- 363 אלף אריתראים, נרשמו כפליטים במדינות מחוץ לאריתראה. [http://www.unhcr.org/56655f4b19.html] כמות זו של פליטים מהווה 6.8% מסך אוכלוסיית המדינה (5.9 מיליון בני אדם), כך שאריתראה נמצאת במקום ה-10 בעולם מבחינת אחוז האוכלוסייה שהוא פליט. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_refugee_population] כמות הפליטים גדלה במשך 6 שנים ברציפות החל משנת 2008 אז הוערכה כמות הפליטים ב 186 אלף, והמספר כמעט שהוכפל. לפי נציבות הפליטים של האו"ם, רוב הפליטים ומבקשי המקלט מאריתראה עברו לאתיופיה (124 אלף), סודן (109 אלף) ישראל (33 אלף) ולמדינות אירופה (81 אלף). {{הערה|שם=UNHCR2014|[http://www.unhcr.org/56655f4b19.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition - Chapter 2: Displacement Levels and Trends]}} בשנת 2014 לבדה ביקשו 60 אלף אריתראים בקשות מקלט ברחבי העולם, והייתה המדינה ה-5 בעולם בהיבט זה. {{הערה|[http://www.unhcr.org/56655f4e0.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition]}}
נוכח המצב באריתראה נמלטו מהמדינה מאות אלפי בני אדם בשנים האחרונות תוך סיכון חייהם. במשך שנים חיילים אריתראים בגבול ירו כדי להרוג מי שניסו לברוח מהמדינה. {{הערה|שם= EASO|}}. לפי נציבות האו"ם לפליטים, עד שנת 2014 כ- 363 אלף אריתראים, נרשמו כפליטים במדינות מחוץ לאריתראה. [http://www.unhcr.org/56655f4b19.html] כמות זו של פליטים מהווה 6.8% מסך אוכלוסיית המדינה (5.9 מיליון בני אדם), כך שאריתראה נמצאת במקום ה-10 בעולם מבחינת אחוז האוכלוסייה שהוא פליט. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_refugee_population] כמות הפליטים גדלה במשך 6 שנים ברציפות החל משנת 2008 אז הוערכה כמות הפליטים ב-186 אלף, והמספר כמעט שהוכפל. לפי נציבות הפליטים של האו"ם, רוב הפליטים ומבקשי המקלט מאריתראה עברו לאתיופיה (124 אלף), סודן (109 אלף) ישראל (33 אלף) ולמדינות אירופה (81 אלף). {{הערה|שם=UNHCR2014|[http://www.unhcr.org/56655f4b19.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition - Chapter 2: Displacement Levels and Trends]}} בשנת 2014 לבדה ביקשו 60 אלף אריתראים בקשות מקלט ברחבי העולם, והייתה המדינה ה-5 בעולם בהיבט זה. {{הערה|[http://www.unhcr.org/56655f4e0.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition]}}
לאור המצב במדינה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו{{הערה|שם=איילון|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 דברי סגן שר החוץ דני איילון], פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר [[כנסת פתוחה]]}}. דו"ח פנימי של משרד המשפטים כינה משנת 2007 מתאר את אריתראה כאיזור של [[סחר בבני אדם]]. {{הערה|1=משה טרדמן, [https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0049.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 52 }}
לאור המצב במדינה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו{{הערה|שם=איילון|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 דברי סגן שר החוץ דני איילון], פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר [[כנסת פתוחה]]}}. דו"ח פנימי של משרד המשפטים כינה משנת 2007 מתאר את אריתראה כאיזור של [[סחר בבני אדם]]. {{הערה|1=משה טרדמן, [https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0049.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 52 }}
במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב ד"ר משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו במשך כחודשיים כמתשאל של מסתננים מדרום אריתאה. הוא מעיד כי יש סיבות שונות לבריחה של אריתראים מהמדינה - חלקם נמלטו עקב רדיפה פוליטית, חלקם עקב מלחמה בדרום המדינה. חלק מהצעירים טענו כי הם נמלטו עקב חשש לגיוס לצבא או עקב עריקה מהצבא. לדעתו הסיבה העיקרית להסתננות מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל על היכולת למצוא בישראל עבודה ולחיות ברמת חיים גבוהה מזו שבאריתריאה, ואלו טלפנו לקורביהם והאיצו בהם להגיע לישראל. לדעתו עריקות מהצבא או נסיון לשפר את מצבך הכלכלי אינם נכללים בהגדרת האו"ם למיהו פליט. {{הערה|1=משה טרדמן, [https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0049.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 49-54 }}. טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל בשנת 2011 {{הערה|שם=שגריר|{{ynet|שלומית שרביט|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים|4012534|12 בינואר 2011}}}}. מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות{{הערה|שם=רדאקר2012|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי אליזבט צורקוב מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}}. דברים אלה מגובים גם במקורות אחרים. {{הערה|שם= EASO|}}
במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב ד"ר משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו במשך כחודשיים כמתשאל של מסתננים מדרום אריתראה. הוא מעיד כי יש סיבות שונות לבריחה של אריתראים מהמדינה - חלקם נמלטו עקב רדיפה פוליטית, חלקם עקב מלחמה בדרום המדינה. חלק מהצעירים טענו כי הם נמלטו עקב חשש לגיוס לצבא או עקב עריקה מהצבא. לדעתו הסיבה העיקרית להסתננות מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל על היכולת למצוא בישראל עבודה ולחיות ברמת חיים גבוהה מזו שבאריתריאה, ואלו טלפנו לקרוביהם והאיצו בהם להגיע לישראל. לדעתו עריקות מהצבא או נסיון לשפר את מצבך הכלכלי אינם נכללים בהגדרת האו"ם למיהו פליט. {{הערה|1=משה טרדמן, [https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0049.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 49-54 }}. טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל בשנת 2011 {{הערה|שם=שגריר|{{ynet|שלומית שרביט|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים|4012534|12 בינואר 2011}}}}. מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות{{הערה|שם=רדאקר2012|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי אליזבט צורקוב מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}}. דברים אלה מגובים גם במקורות אחרים. {{הערה|שם= EASO|}}
בדצמבר [[2016]] פרסם גוף המחקר הרשמי של [[האיחוד האירופי]], EASO, דו"ח שטוען כי הירי על אנשים שמנסים לברוח מהמדינה, הענישה נגד עריקים בצבא או על אנשים שחוזרים למדינה הפכה פחות נוקשה. חלק מאלה שברחו מאריתראה יכולים לחזור אליה ללא שייענשו או שיחויבו לשרת בצבא, אם הסדירו זאת מראש ושילמו מס של 2% על הכנסתם, וחתמו על מכתב שאומר שהם פשעו וצפויים לעונש. דבר זה מעניק להם מעמד זמני של "פזורה חוזרת" וחל על אנשים שאינם מתנגדים פוליטיים, לא הביעו ביקורת על המדינה בחו"ל או ביצעו עבירות בעיני השלטונות. כמו כן דבר זה נכון לאנשים שחזרו מרצונם למדינה. הדו"ח מציין כי המשמעות החוקית של צעד זה אינה ברורה היות והוא לא פורסם בצורה פומבית, ונוכח הקושי הכללי של ארגוני זכויות אדם ומדינות מערביות להבין מה מתרחש במדינה. לא ברור מה מעמדם של מי שחזרו למדינה שלא מרצונם. כמו כן ייתכן שאנשים שהם "פזורה חוזרת" יגוסו לצבא מחדש בתום 3 שנים. כן לא ברור כי מדיניות זו לא תשונה בעתיד באופן שהמדיניות שונתה בעבר. הבטחות מהעבר לקיצור השירות הצבאי לא קוימו. {{הערה|שם= EASO|[https://www.easo.europa.eu/sites/default/files/publications/COI-%20Eritrea-Dec2016_LR.pdf דו"ח EASO], דצמבר 2016}}.
בדצמבר [[2016]] פרסם גוף המחקר הרשמי של [[האיחוד האירופי]], EASO, דו"ח שטוען כי הירי על אנשים שמנסים לברוח מהמדינה, הענישה נגד עריקים בצבא או על אנשים שחוזרים למדינה הפכה פחות נוקשה. חלק מאלה שברחו מאריתראה יכולים לחזור אליה ללא שייענשו או שיחויבו לשרת בצבא, אם הסדירו זאת מראש ושילמו מס של 2% על הכנסתם, וחתמו על מכתב שאומר שהם פשעו וצפויים לעונש. דבר זה מעניק להם מעמד זמני של "פזורה חוזרת" וחל על אנשים שאינם מתנגדים פוליטיים, לא הביעו ביקורת על המדינה בחו"ל או ביצעו עבירות בעיני השלטונות. כמו כן דבר זה נכון לאנשים שחזרו מרצונם למדינה. הדו"ח מציין כי המשמעות החוקית של צעד זה אינה ברורה היות והוא לא פורסם בצורה פומבית, ונוכח הקושי הכללי של ארגוני זכויות אדם ומדינות מערביות להבין מה מתרחש במדינה. לא ברור מה מעמדם של מי שחזרו למדינה שלא מרצונם. כמו כן ייתכן שאנשים שהם "פזורה חוזרת" יגויסו לצבא מחדש בתום 3 שנים. כן לא ברור כי מדיניות זו לא תשונה בעתיד באופן שהמדיניות שונתה בעבר. הבטחות מהעבר לקיצור השירות הצבאי לא קוימו. {{הערה|שם= EASO|[https://www.easo.europa.eu/sites/default/files/publications/COI-%20Eritrea-Dec2016_LR.pdf דו"ח EASO], דצמבר 2016}}.
ערוץ 20 פרסם בשנת 2017 כי כשליש מהתל"ג של אריתריאה מקורו מכספים ששולחים מהגרים מהמדינה למשפחותיהם{{הערה|שם=ריש|{{ערוץ 20|אביה ריש|שוויץ: אריתראים לא יקבלו יותר מעמד פליט|שוויץ-אריתראים-לא-יקבלו-יותר-מעמד-פליט|3 בפברואר 2017}}.}} דבר זה מעיד על חשיבות המהגרים לכלכלת המדינה אבל אינו אומר האם מדובר בפליטים או מהגרי עבודה. ביוני [[2017]] פסק [[בית הדין האירופי לזכויות אדם]] בעניין גירושו של אזרח אריתריאה שנכנס באופן בלתי חוקי לשווייץ. האזרח טען כי עריקתו מהצבא במולדתו תעמיד אותו בסכנה אם יוחזר אליה. בית הדין הכריע כי ניתן לגרשו, בין היתר בנימוק שלא הוכח שהשבתו לשם תעמיד אותו בסכנה חמורה{{הערה|[http://www.statewatch.org/news/2017/jun/echr-mo-v-switzerland-eritrea-asylum-expulsion-judgment-pr-20-6-17.pdf הודעה על פסק בית הדין], 20 ביוני 2017}}.
ערוץ 20 פרסם בשנת 2017 כי כשליש מהתל"ג של אריתריאה מקורו מכספים ששולחים מהגרים מהמדינה למשפחותיהם{{הערה|שם=ריש|{{ערוץ 20|אביה ריש|שוויץ: אריתראים לא יקבלו יותר מעמד פליט|שוויץ-אריתראים-לא-יקבלו-יותר-מעמד-פליט|3 בפברואר 2017}}.}} דבר זה מעיד על חשיבות המהגרים לכלכלת המדינה אבל אינו אומר האם מדובר בפליטים או מהגרי עבודה. ביוני [[2017]] פסק [[בית הדין האירופי לזכויות אדם]] בעניין גירושו של אזרח אריתריאה שנכנס באופן בלתי חוקי לשווייץ. האזרח טען כי עריקתו מהצבא במולדתו תעמיד אותו בסכנה אם יוחזר אליה. בית הדין הכריע כי ניתן לגרשו, בין היתר בנימוק שלא הוכח שהשבתו לשם תעמיד אותו בסכנה חמורה{{הערה|[http://www.statewatch.org/news/2017/jun/echr-mo-v-switzerland-eritrea-asylum-expulsion-judgment-pr-20-6-17.pdf הודעה על פסק בית הדין], 20 ביוני 2017}}.
===סודאן ודרום סודאן===
===סודאן ודרום סודאן===
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=מדינות אפריקה}}
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=מדינות אפריקה}}
מסתננים מ[[סודאן]] מהווים כ-20% מכלל המסתננים לישראל . באזור [[דארפור]] שב[[מערב]] סודאן התחולל בין השנים [[2003]] ל-[[2009]] [[רצח העם בדארפור|רצח עם]]. רבים הפכו לפליטים וחלק מהם נמלטו ל[[מצרים]]. לאלו נוספו פליטים מדרום סודאן, תחילה עקב [[מלחמת אזרחים|מלחמת האזרחים]] שהתחוללה בסודאן, קודם למתן עצמאות ל[[דרום סודאן]], בין אנשי הצפון ה[[מוסלמים]]-[[ערבים]] לאנשי ה[[דרום]] ה[[נוצרים]] וה[[אנימיזם|אנימיסטים]], ולאחר מכן עקב מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות בדרום סודאן.
מסתננים מ[[סודאן]] מהווים כ-20% מכלל המסתננים לישראל. באזור [[דארפור]] שב[[מערב]] סודאן התחולל בין השנים [[2003]] ל-[[2009]] [[רצח העם בדארפור|רצח עם]]. רבים הפכו לפליטים וחלק מהם נמלטו ל[[מצרים]]. לאלו נוספו פליטים מדרום סודאן, תחילה עקב [[מלחמת אזרחים|מלחמת האזרחים]] שהתחוללה בסודאן, קודם למתן עצמאות ל[[דרום סודאן]], בין אנשי הצפון ה[[מוסלמים]]-[[ערבים]] לאנשי ה[[דרום]] ה[[נוצרים]] וה[[אנימיזם|אנימיסטים]], ולאחר מכן עקב מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות בדרום סודאן.
בתחילה הגיעו לישראל מבקשי מקלט מעטים. בדצמבר 2005, פוזרה באלימות הפגנה של סודנים בקהיר, דבר שגרר עשרות סודנים שנהרגו ומאות שנעצרו. כתוצאה מכך משנת 2006 גדל מספר מבקשי המקלט הסודאנים בישראל. {{הערה|שם=tederman51|[https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0051.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 51}}
בתחילה הגיעו לישראל מבקשי מקלט מעטים. בדצמבר 2005, פוזרה באלימות הפגנה של סודנים בקהיר, דבר שגרר עשרות סודנים שנהרגו ומאות שנעצרו. כתוצאה מכך משנת 2006 גדל מספר מבקשי המקלט הסודאנים בישראל. {{הערה|שם=tederman51|[https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0051.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 51}}
עד סוף 2014 סודן היתה המדינה הרביעית בגודלה בעולם מבחינת מספר הפליטים שנמלטו ממנה. עם כ 666 אלף פליטים ומבקשי מקלט. 17 אלף מתוכם נרשמו ככאלה בשנת 2014 לבדה. רוב הפליטים הסודנים נמצאים בצ'ד (357 אלף) בדרום סודן (225 אלף). {{הערה|שם=UNHCR2014|}}
עד סוף 2014 סודן הייתה המדינה הרביעית בגודלה בעולם מבחינת מספר הפליטים שנמלטו ממנה. עם כ-666 אלף פליטים ומבקשי מקלט. 17 אלף מתוכם נרשמו ככאלה בשנת 2014 לבדה. רוב הפליטים הסודנים נמצאים בצ'ד (357 אלף) בדרום סודן (225 אלף). {{הערה|שם=UNHCR2014|}}
דרום סודן הפכה למקור גדול של פליטים בשנת 2014, והיא המקור ה-חמישי בגודלו בעולם של פליטים. מספר הפליטים מהמדינה שעמד על 114 אלף בשנת 2013, הגיעה בסוף 2014 ל- 616 אלף בני אדם. דבר זה התרחש עקב פרוץ מלחמת האזרחים בדרום סודאן בדצמבר 2013. רוב אלו שנמלטו מדרום סודן ביקשו מקלט באתיופיה (252 אלף), אוגנדה (157 אלף), סודן (115 אלף), וקניה (89 אלף). {{הערה|שם=UNHCR2014|}}
דרום סודן הפכה למקור גדול של פליטים בשנת 2014, והיא המקור ה-חמישי בגודלו בעולם של פליטים. מספר הפליטים מהמדינה שעמד על 114 אלף בשנת 2013, הגיעה בסוף 2014 ל- 616 אלף בני אדם. דבר זה התרחש עקב פרוץ מלחמת האזרחים בדרום סודאן בדצמבר 2013. רוב אלו שנמלטו מדרום סודן ביקשו מקלט באתיופיה (252 אלף), אוגנדה (157 אלף), סודן (115 אלף), וקניה (89 אלף). {{הערה|שם=UNHCR2014|}}
Joel Millman, [http://online.wsj.com/article_email/SB10001424127887323644904578271931588182050-lMyQjAxMTAzMDAwMTEwNDEyWj.html Ruthless Kidnapping Rings Reach From Desert Sands to U.S. Cities], NYTimes, March 1, 2013}}. סכנה נוספת האורבת למסתננים היא מצדו של הצבא המצרי שחייליו יורים בהם לעיתים כדי לסכל את ההסתננות{{הערה|1=[http://www.csmonitor.com/World/Middle-East/2008/1113/p06s03-wome.html Human Rights Watch faults Egypt's 'shoot-to-stop' policy]}}.
Joel Millman, [http://online.wsj.com/article_email/SB10001424127887323644904578271931588182050-lMyQjAxMTAzMDAwMTEwNDEyWj.html Ruthless Kidnapping Rings Reach From Desert Sands to U.S. Cities], NYTimes, March 1, 2013}}. סכנה נוספת האורבת למסתננים היא מצדו של הצבא המצרי שחייליו יורים בהם לעיתים כדי לסכל את ההסתננות{{הערה|1=[http://www.csmonitor.com/World/Middle-East/2008/1113/p06s03-wome.html Human Rights Watch faults Egypt's 'shoot-to-stop' policy]}}.
בזמן ההסתנות ממצרים לישראל המסתננים היו חשופים לירי ורצח מצד חיילים שומרים בגבול. [https://news.walla.co.il/item/1148028]
בזמן ההסתננות ממצרים לישראל המסתננים היו חשופים לירי ורצח מצד חיילים שומרים בגבול. [https://news.walla.co.il/item/1148028]
== המסתננים ומבקשי המקלט בישראל ==
== המסתננים ומבקשי המקלט בישראל ==