שינויים

מציאות מדומה (הצגת מקור)

גרסה מ־11:01, 24 בפברואר 2019

נוספו 843 בתים , 11:01, 24 בפברואר 2019

אין תקציר עריכה

שורה 64: שורה 64:

== השפעות המציאות המדומה ==

+

לציאות המדומה יש הרבה השפעות בריאותיות חברתיות וסביבתיות.

===השפעות בריאותיות וחברתיות===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[השפעות בריאותיות של קרינה סלולרית]], [[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי]], [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]]}}

−

+

למציאות המדומה השפעות רבות ומרחיקות לכת על הבריאות והחברה.

−

למציאות המדומה השפעות רבות ומרחיקות לכת על הבריאות והחברה. ב 2018 המחקר הגדול ביותר מסוגו עד כה, שנערך בחצי מיליון צעירים אמריקאיים מצא שיש קשר בין צפייה במסכים לנטיות אובדניות ודכאון. מאלה שצפו במסכים שעה ביום 28% דיווחו על תסמינים אובדניים. מאלה שצפו 4 שעות-38%, מאלה שצפו 5-כמעט 50%.

+

==== דכאון וחרדות ====

+

ב 2018 המחקר הגדול ביותר מסוגו עד כה, שנערך בחצי מיליון צעירים אמריקאיים מצא שיש קשר בין צפייה במסכים לנטיות אובדניות ודכאון. מאלה שצפו במסכים שעה ביום 28% דיווחו על תסמינים אובדניים. מאלה שצפו 4 שעות-38%, מאלה שצפו 5-כמעט 50%.

"אני סובל מדיכאון, חרדות", מספר ד', בן 14 שמאושפז בבית החולים לבריאות הנפש גהה. "לפני שבאתי לפה היה לי מאוד קשה ללכת לבית הספר. הייתי בסביבות השנה ומשהו בבית. פשוט הייתי מנותק, בחדר שלי, עם דלת סגורה". אחרים שהו מול המסך 15, 16 שעות ביום, כלומר, כמעט כל הזמן בהם היו ערים. החל מ-2017 מקרי הדכאונות שמדווחים על ידי בנות עלו בקצב אדיר, הסיבה: "הן נמצאות יותר ברשתות החברתיות". גם מבוגרקים מושפעים{{הערה|יעל אודם [https://www.mako.co.il/news-israel/education-q4_2018/Article-10ff125c3f26761004.htm "זמן מסך קשור לנטיות אובדניות"]20 לנובמבר 2018, מאקו}}

שורה 80: שורה 82:

עוד מומלץ, להימנע משימוש בסלולרי, מחשב או טלוויזיה חכמה בחדר השינה טרם ההרדמות{{הערה|משרד הבריאות [https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Documents/NE-screen-exposure.pdf חשיפה למסכים בקטינים - נייר עמדה]}}{{הערה|ערן סוקול [http://www.bizportal.co.il/general/news/article/757398 עכשיו זה רשמי: משרד הבריאות נגד חשיפת בני נוער לרשתות חברתיות] 25.12.2018, Bizportal}}.

−

==== קרינה ורגישות לקרינה ====

ישנם 2 סוגי קרינה: קרינה בתדר גבוה מספיק כדי לשנות את מבנה האטומים נקראת קרינה מייננת. לגביה קיים קונצנזוס מדעי: מה ההשפעות מה רמת ההשפעות וכך הלאה. קרינה בתדר נמוך מידי מכדי לשנות את מבנה האטומים נקראת קרינה בלתי מייננת. קיים ויכוח רב מסביב לנזקי הקרינה הבלתי מייננת: האם הם קיימים ומה עוצמתם. בנוסף לויכוח המדעי הלגטימי יש חשש להכחשת נזקי קרינה - נסיון של חברות שונות הקשורות לתעשיית המציאות המדומה לספק מידע מטעה בנושא{{הערה|עמיר בורנשטיין [https://norad4uh.blogspot.com/2019/02/blog-post_7.html?fbclid=IwAR3H1mlwzVGkBfVQ6D-NspNBOVDeYTqJkYuDKCQjx8ixyQvVVsqNQUJ6hbU "אינטרנט אלחוטי: לא בבית ספרנו?" - כתבה באתר "ווינט"] 07 לפברואר 2019, ללא קרינה בשבילך}}. יש לציין שכמו שניתן לראות מהכתוב בדף זה, אין אפשרות להתחמק באופן מלא מנזקי המציאות המדומה. כלומר, אם יש נסיונות הכחשה כאלה מי שממן אותם אומנם מעלה כמות הכסף שיש לו, אבל מוריד את רמת חייו.

שורה 95: שורה 96:

ב שנת 2017 כ 180 מדענים חתמו על עצומה להגביל את כניסת טכנולוגית ג'י 5 במכשירים שונים הקשורים למציאות מדומה ובמכשירים חשמליים נוספים. לטענתם הקרינה כבר גורמת לבעיות כמו [[ירידה בפוריות גברים]], מחלת אלצהיימר, סרטן ועוד קשת רחבה של השפעות בריאותיות. בעצומה יש לינקים למחקרים שונים שמוכיחים זאת{{הערה|1=יותר מ 180 מדענים ודוקטורים [https://ehtrust.org/wp-content/uploads/Scientist-5G-appeal-2017.pdf?fbclid=IwAR0x1JTE3-1vTojgVA-Cjz_J_GTo550iPEyVGm2u0SIs99ZhYlvdU-fucl4 Scientists warn of potential serious health effects of 5G]13 לספטמבר 2017}}.

+

קרינה ושאר השפעות המציאות המדומה משפיעים במיוחד על ילדים. קיימים כ 5,000 מחקרים הקושרים בין קרינה אלקטרו מגנטית והפרעות קשב וריכוז, מחלות מוח ועצבים, אוטיזם וסרטן דם. הפגיעה בילדים היא פי 2 מהפגיעה במבוגרים בגלל מבנה הגוף שלהם{{הערה|Lloyd Burrell [https://www.electricsense.com/14250/technology-destroying-health/ How Modern Technology Is Destroying Our Children’s Health And What To Do About It] 23 לפברואר 2019, Electric Sense}}.

==== השפעה על תאונות דרכים ====

−

+

מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. {{הערה|שם=tnuda3|[https://www.tnuda.org.il/page/%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94 הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה?] תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014}}

−

==== הפרעות קשב וריכוז ====

−

שימוש בטלפון סלולרי עלול לגרור הפרעות קשב וריכוז. אם אדם מנסה ללמוד משהו ולידו יש טלפון סלולרי, אחרי הסחה כמו שליחת הודעות בווטסאפ גם עם האדם לא עונה, לוקח 20 דקות לחזור לריכוז מלא, כלומר לחומר הלימוד. המוח האנושי לא מעוצב לריבוי משימות בבת אחת, והסלולרי מכוון דווקא לכיוון הזה. לכל הסחה כזאת יש מחיר. מחקר שנעשה באוניברסיטת לונדון טוען שאנשים העובדים במולטי-טסקינג(ריבוי משימות), מצב המוח שלהם הוא כמו אחרי לילה שלם ללא שינה, כלומר 10-15 נקודות פחות באיי-קיו{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.

שורה 117: שורה 118:

הוא טוען גם שההתמכרות גורמת ליותר התאבדויות אבל לפחות מקרי רצח למרות ששוב, בעבר את הקולנוע ואת הטלוויזיה האשימו דווקא בתופעה הפוכה. ייתכן וגם במקרה זה אלה אותם ה"שלבים".

{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית]ראפאל קאהאן, 04 לאוגוסט 2017, כלכליסט}}

−

+

==== השפעות על אורח חיים יושבני, אלימות, תרבות הצריכה והשפעה על תוחלת החיים ====

−

==== ~~בעיות בריאותיות וחברתיות נוספות השפעה~~ על תוחלת החיים ====

−

מגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל. השינויים בטכנולוגיה מאפשרים לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. נוסף על כך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות ואלה מושכים ילדים, נוער ומתבגרים אל המסכים. ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער, והיא עומדת על כשבע שעות ביום בממוצע. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה, לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים. בצד המודעות הקיימת בציבור להשפעות האפשריות של קרינה מטלפונים ניידים, נראה שהשפעות בריאותיות אחרות אינן זוכות לחשיפה ציבורית. השפעות אלו כוללות פגיעות במערכת ההורמונלית, במערכת הלב וכלי הדם, השפעות נוירולוגיות, קשיי יציבה ותפקוד הראייה{{הערה| דר' גדי ליסק [http://www.netivei-reshet.org/he/node/64 השפעות זמן מסך על הבריאות - תקציר המאמר]}}.

שורה 143: שורה 142:

למציאות המדומה השפעות עקיפות נרחבות על החברה והסביבה כי אתם הרבה יותר קל להפיץ נתונים לא נכונים. הדבר יכול לשמש לתעמולה פוליטית, [[תרבות הצריכה|פרסום]] מוצרים מזיקים, עידוד [[מחסור ועודף|צריכה עודפת]].

===== אורח חיים יושבני מוחי =====

−

+

קיימת השערה, שבאותו האופן בו העדר פעילות גופנית עקב העברת העבודות הפיזיות למכונות מחלישה את השרירים ופוגעת בכושר הגופני, כך העדר פעילות מוחית עקב העברת העבודות הקשורות בפעילות כזאת למכונות יכולה לפגוע בתפקוד המוח ולצמצם את כושר העבודה שלו. זאת אומרת, ששימוש במחשבון יכול להחליש את היכולות החשבוניות של המוח, שימוש ב"וויז" את כושר הניווט, מחשב האומר בתוך אוטובוס מה התחנה הבאה - את הזיכרון, שימוש בקריוקי את השמיעה המוסיקלית הפנימית ואת הזיכרון, שימוש במצלמה את קושר זיכרון התמונות (שמאפשר לצייר להעלות על נייר את הנוף שהוא ראה פעם) וכדומה. חלק מההשפעות, הן כאמור רק בגדר של תאוריה אבל יש השפעות שכבר נמדדו בפועל, במחקרים שונים:

−

קיימת השערה, שבאותו האופן בו העדר פעילות גופנית עקב העברת העבודות הפיזיות למכונות מחלישה את השרירים ופוגעת בכושר הגופני, כך העדר פעילות מוחית עקב העברת העבודות הקשורות בפעילות כזאת למכונות יכולה לפגוע בתפקוד המוח ולצמצם את כושר העבודה שלו. זאת אומרת, ששימוש במחשבון יכול להחליש את היכולות החשבוניות של המוח, שימוש ב"וויז" את כושר הניווט, מחשב האומר בתוך אוטובוס מה התחנה הבאה - את הזיכרון, שימוש בקריוקי את השמיעה המוסיקלית הפנימית ואת הזיכרון, שימוש במצלמה את קושר זיכרון התמונות (שמאפשר לצייר להעלות על נייר את הנוף שהוא ראה פעם) וכדומה. חלק מההשפעות, הן כאמור רק בגדר של תאוריה אבל יש השפעות שכבר נמדדו בפועל, במחקרים שונים:

'''מחשבונים בבית הספר היסודי'''. החל משנת 2014, לפי החלטת הממשלה הבריטית, נאסר השימוש במחשבונים בכיתות בבתי הספר היסודיים, למרות התנגדות של חלק מהמדענים ומהעיתונאים. לטענת שרת החינוך של בריטניה במדינות בהם השימוש במחשבונים בכיתות בית הספר היסודי אסור - ההשגים גבוהים יותר. שנה לאחר מכן ההישגים של התלמידים במתמטיקה השתפרו פלאים והגיעו לשיא של כל הזמנים בבריטניה.{{הערה|LAURA CLARK [http://www.dailymail.co.uk/news/article-2230265/Primary-schools-ban-calculators-children-dependent-them.html

שורה 152: שורה 150:

'''תוכנת הניווט "וייז"''' יש מחקרים המראים שכאשר אדם משתמש כל הזמן ב"וייז" זה פוגע ביכולתו לנווט{{הערה| Joan Raymond [http://www.nbcnews.com/id/40138522/ns/health-mental_health/t/gps-addict-it-may-be-eroding-your-brain/#.Wl8RrbwjQps GPS addict? It maybe eroding your brain.] 15.11.2010}}{{הערה|UCL [http://www.ucl.ac.uk/news/news-articles/0317/210317-satnav-brain-hippocampus Satnavs 'switch off' parts of the brain] 21.03.2017}}. יש אפשרות שמעבר ל[[תחבורה אישית אוטומטית]] יכול להגביר אפקט זה.

−

===השפעות סביבתיות===

לפי הנתונים מ-2016 עד 2028 מכשירים "חכמים" כמו מחשבים, לפטופים, וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות [[גזי החממה]] בעולם. עד 2040 החלק שלהם יעלה ל-14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. זה לא כולל טלוויזיות. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע{{הערה|World Economic Forum [http://ewn.co.za/2017/12/18/why-your-smartphone-is-contributing-to-climate-change WHY YOUR SMARTPHONE IS CONTRIBUTING TO CLIMATE CHANGE] 18.12.2018, Eyewithness News,}}.

שורה 179: שורה 176:

−

== מאבק בהשפעות המציאות המדומה ==

בתכנית הבוקר פאולה וליאון החליטו לקדם קצפיין שמטרתו לנתק את האנשים מהמסכים בבית לפחות לשעתיים - "ניקוי מסכים"{{הערה|פאולה וליאון [https://www.facebook.com/paulaANDleon.keshet12/videos/541255946391922/ ניקוי מסכים] 30.12.2018, ערוץ 12}}.

שורה 187: שורה 183:

יש מאבק מסביב להכנסת טכנולוגית הג'י 5, טכנולוגיה המוקודמת בין היתר כדי ליצור "ערים חכמות", [[תחבורה אישית אוטומטית]] ו"אינטרנט של חפצים". רבים טוענים שהדבר יעלה את החשיפה לקרינה. כמו כן יש סבירות גבוהה מאוד שזה יעלה את רמת [[אורח חיים יושבני|אורח החיים היושבני]]. אורח חיים יושבני פיזי - כי אנשים אפילו ללא רישיון, כמו ילדים, יוכלו לנסוע במכוניות בלי ללכת אפילו עד התחנה ואורח יושבני מוחי - כלומר ניוון המוח בגלל שפעילויות כמו ניווט מכונית יעשו באופן אוטומטי. כל זה כנראה ישפיע גם על בעלי חברות הסלולר אשר מקדמות את הפרויקט. הדבר יכפיל פי כמה את מהירות הגלישה באינטרנט ובכך כנראה יחזק את השפעות השונות של המציאות המדומה{{הערה| John Matarese [https://www.abc27.com/news/consumer/don-t-waste-your-money/controversy-grows-as-mini-5g-cell-towers-pop-up-everywhere/1765880043?fbclid=IwAR3v29llaInIb0x-I-lSDAUfSekROEgIeMNubmFCdyEfD4wFGT_HCLbdCvk Controversy grows as mini 5G cell towers pop up everywhere] 8 לפברואר 2019, ABC news 27 com}}. הקרינה מאנטנה בודדת של ג'י 5 היא נמוכה יותר מאנטנה רגילה, הבעיה היא שיצטרכו הרבה יותר אנטנות, כך שסך הכל זה יכול לצאת יותר. למעשה רק אינטרנט של חפצים ידרוש 10 - 20 מיליארד חבורים למכוניות אוטומטיות, מקררים, מצלמות, ועוד, מה שאומר כמות גדולה של אנטנות וקרוב יותר לבתים. לכל 10 - 12 בתים בשטחים עירוניים תהיה אנטנה אחת{{הערה|1=יותר מ 180 מדענים ודוקטורים [https://ehtrust.org/wp-content/uploads/Scientist-5G-appeal-2017.pdf?fbclid=IwAR0x1JTE3-1vTojgVA-Cjz_J_GTo550iPEyVGm2u0SIs99ZhYlvdU-fucl4 Scientists warn of potential serious health effects of 5G]13 לספטמבר 2017}}.

−

== ראו גם ==

* [[מיתוס]] או מציאות מדומיינת.

שורה 200: שורה 195:

*[[אורח חיים יושבני]]

*[[אורח חיים פעיל]]

−

== קישורים חיצוניים ==

'''פעילות:'''

שורה 213: שורה 207:

* [https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Documents/NE-screen-exposure.pdf חשיפה למסכים בקטינים - נייר עמדה של משרד הבריאות], 12 בדצמבר 2018

* יעל אודם, [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2018/Article-af6008dbbe6e761004.htm ועדה תבחן השפעת החשיפה למסכים], חדשות 2, מאקו, 25.12.2018

−

== הערות שוליים ==

אלכסנדר סעודה

4,291

עריכות

שינויים

מציאות מדומה (הצגת מקור)

גרסה מ־11:01, 24 בפברואר 2019

תפריט ניווט

חיפוש