שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,873 בתים ,  11:48, 11 בפברואר 2019
שורה 63: שורה 63:     
==מאמצים קהליתיים למניעת סרטן==
 
==מאמצים קהליתיים למניעת סרטן==
אנשים יכולים למנוע סרטן על ידי בחירות שונות של תזונה, עישון, ופעילות גופנית. אולם התערבויות שונות ברמת הקהילה יכולות לסייע ל[[אורח חיים בריא]] או להפריע לו. להלן
+
אנשים יכולים למנוע סרטן על ידי בחירות שונות של תזונה, עישון, ופעילות גופנית. אולם התערבויות שונות ברמת הקהילה יכולות לסייע ל[[אורח חיים בריא]] או להפריע לו. דוגמה לגישה זו מוצגת בין היתר בספר [[Nudge (ספר)|"דחיפה"]], מאת הכלכלן [[ריצ'רד ת'יילר]] והמשפטן קאס סאנסטיין. הספר מתאר מספר סיבות מרכזיות מדוע אנשים מקבלים החלטות לא אופטימליות עבורם. וכיצד ארגונים ציבוריים ופרטיים יכולים לעודד אנשים לקבל החלטות מושכלות יותר בתחומים שונים בחיי היום-יום שלהם (בעיקר בתחומים של קניות בשוק) על ידי "דחיפה" או תזכורת מפורשת או מרומזת לכיוון התנהגות מסויים.
    
===מניעת עישון קהילתית===
 
===מניעת עישון קהילתית===
שורה 74: שורה 74:  
בעקבות הסקר בוצעה יוזמת חקיקה להקשות על שיווק ומכירה של טבק לבני נוער, וכן בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ 23% ל 3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}
 
בעקבות הסקר בוצעה יוזמת חקיקה להקשות על שיווק ומכירה של טבק לבני נוער, וכן בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ 23% ל 3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}
    +
===עידוד עירוני להגברת תחבורה פעילה ===
 +
[[תחבורה פעילה]] - הגעה לעבודה, למקומות לימוד, לקניות ועוד באמצעות [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים|אופניים]] נחשבת אמצעי יעיל מאד כדי להגיע לרמות טובות של [[פעילות גופנית]] (כחצי שעה ביום). ארגוני הורים, תנועות נוער, בתי ספר, ובעיקר עירויות וממשלות יכולות לקדם תחבורה פעילה על ידי [[תכנון עירוני]] שמעודד דבר זה - דוגמה בולטת לכך היא עיצוב של [[עירוב שימושי קרקע]] - בניית חנויות, משרדים, מוסדות חינוך ומקומות עבודה ברחבי העיר ולא ב"מרכזי תעסוקה" או "מרכזי קניות". דוגמה לכך היא רחוב אבן גבירול בתל אביב , ודוגמאות לכך ברוב הערים באירופה.  צעדים לעידוד הליכה ברגל נקראים [[הליכתיות]] והם כוללים צעדים רבים נוספים כמו בלוקים עירוניים קצרים, [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]], [[איזורי מיתון תנועה]], בנייה צפופה והמנעות מ[[פרבור]] ועוד. באופן דומה [[תשתיות אופניים]] ובמיוחד [[שבילי אופניים]] ו[[רחוב אופניים|רחובות אופניים]] יכולים לסייע להעלות את השימוש באופניים בצורה ניכרת. צעדים נוספים כוללים [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ובאופן כללי יותר תכנון של [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]].
 +
 +
צעדים נוספים לעידוד פעילות גופנית יכולים להיות דרך הדרכות ואירועים - לדוגמה [[סיקלוביה]] מדי חודש או שבוע. ערים רבות מקדמות חוגי ספורט לילדים ולנוער וכן אירועים שנתיים כמו מרתון, צעדות עממיות וכו'. אירועים אלה עשויים לסייע להקנות [[הרגלי בריאות]]. עם זאת גישה זו היא גישה מעט שונה של ספורט כפעילות פנאי ושמה פחות דגש על [[אורח חיים פעיל]] כחלק מחיי היומ-יום.
 +
 +
===עידוד של תזונה בריאה===
 +
בשנים האחרונות יש נסיונות לעודד תזונה בריאה באמצעים קבוצתיים. לדוגמה הגברת המודעות ל[[כלכלת השמנה]] ול[[שיווק מזון לילדים ולבני נוער]]. לצד יצירת מודעות אישית ומשפחתית לדבר זה יש נסיונות להגביל גישה לילדים. בנוסף מחקרים המוצגים בספר [[אכילה בהיסח הדעת]] מצביעים על בחירות לא מודעות שמבצעים במזון שלנו. כנראה שחלק מהשינוי בתחום זה יהיה קהילתי, עירוני וממשלתי ולא רק דרך שינוי אישי.
    
==מאמצים כלל-עולמיים למניעת סרטן==
 
==מאמצים כלל-עולמיים למניעת סרטן==

תפריט ניווט