שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,920 בתים ,  11:30, 11 בפברואר 2019
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
קיימים גם צעדים רבים שקהילות, רשויות מקומיות או ממשלות יכולות לבצע. לדוגמה צעדי מדיניות להפחתת [[זיהום אוויר מתחבורה]] (תקנים יותר טובים, עידוד [[תחבורה ציבורית]], [[שבילי אופניים]]) והפחתת [[זיהום תעשייתי]], [[הצללה במרחב העירוני]] להפחתת [[סרטן עור]]; עידוד [[תחבורה פעילה]]; שיפור מודעות ועיצוב למען [[תזונה בריאה]] (לדוגמה מגבלות על [[שיווק מזון לילדים ולבני נוער|שיווק של מזון לא בריא לילדים]]); הקפדה על תקנים של [[חומרי הדברה]], ביצוע בדיקות מקדימות ועוד.  
 
קיימים גם צעדים רבים שקהילות, רשויות מקומיות או ממשלות יכולות לבצע. לדוגמה צעדי מדיניות להפחתת [[זיהום אוויר מתחבורה]] (תקנים יותר טובים, עידוד [[תחבורה ציבורית]], [[שבילי אופניים]]) והפחתת [[זיהום תעשייתי]], [[הצללה במרחב העירוני]] להפחתת [[סרטן עור]]; עידוד [[תחבורה פעילה]]; שיפור מודעות ועיצוב למען [[תזונה בריאה]] (לדוגמה מגבלות על [[שיווק מזון לילדים ולבני נוער|שיווק של מזון לא בריא לילדים]]); הקפדה על תקנים של [[חומרי הדברה]], ביצוע בדיקות מקדימות ועוד.  
   −
==צעדים אישיים למניעת סרטן==
+
=== המלצות כלליות לציבור - קידום בריאות===
===קידום בריאות===
   
לפי האגודה האמריקאית לחקר הסרטן (AICR), בעקבות סיכום של אלפי מחקרים בתחום, ניתן למנוע לפחות שליש ממקרי התחלואה בסרטן על ידי שינוי או שמירה על אורחות חיים לפי עשרת הכללית הבאים:{{הערה|[http://www.aicr.org/reduce-your-cancer-risk/recommendations-for-cancer-prevention CANCER PREVENTION RECOMMENDATIONS],האגודה האמריקאית לחקר הסרטן, AICR}}
 
לפי האגודה האמריקאית לחקר הסרטן (AICR), בעקבות סיכום של אלפי מחקרים בתחום, ניתן למנוע לפחות שליש ממקרי התחלואה בסרטן על ידי שינוי או שמירה על אורחות חיים לפי עשרת הכללית הבאים:{{הערה|[http://www.aicr.org/reduce-your-cancer-risk/recommendations-for-cancer-prevention CANCER PREVENTION RECOMMENDATIONS],האגודה האמריקאית לחקר הסרטן, AICR}}
 
# [[השמנה|שמירה על משקל בטווח בריא]], והימנעות מצבירת עודף משקל עם העליה בגיל.  
 
# [[השמנה|שמירה על משקל בטווח בריא]], והימנעות מצבירת עודף משקל עם העליה בגיל.  
שורה 27: שורה 26:  
* להגביל [[אלכוהול|צריכת האלכוהול]] למנה אחת ביום לכל היותר, להימנע מ[[עישון]] ככל שהדבר ניתן. העישון מזיק לבריאות המעשנים, ולבריאותם של [[עישון פסיבי|המעשנים הפסיביים]].
 
* להגביל [[אלכוהול|צריכת האלכוהול]] למנה אחת ביום לכל היותר, להימנע מ[[עישון]] ככל שהדבר ניתן. העישון מזיק לבריאות המעשנים, ולבריאותם של [[עישון פסיבי|המעשנים הפסיביים]].
   −
השוואה של מקרי [[סרטן המעי הגס]] בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק ש[[העדר פעילות גופנית]], [[אכילת יתר]] (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ויתכן שגם דיאטה עשירה בבשר (אדום ו/או מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.<ref>Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.</ref> ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון [[נוגדי חימצון]]. אכילת תפוחים שלמים, כולל הקליפה, מספקת יתרונות כלשהם למניעת סרטן <ref>Liu RH ''et al'', ''Phytochemicals in apples are found to provide anticancer and anti-oxidant benefits.'' [http://www.news.cornell.edu/releases/June00/AntiCancerApple.bpf.html קישור].</ref>. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80 אחוז <ref>Cummings JH, Bingham SA. ''[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1114436/ Diet and the prevention of cancer].'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. . PMID 9848907.</ref>.
+
==המנעות מעישון==
 
  −
===מעקב וגילוי מוקדם===
  −
רוב מקרי [[סרטן המעי הגס]] נגרמים בעקבות גידולים שפירים (Adenomatous polyps). ניתן לגלות ולהסיר גידולים אלו בעת ביצוע קולונוסקופיה. מחקרים מראים כי פרוצדורה זו תקטין את הסיכון למוות מסרטן זה ב-80% אם מתחילים לבצע אותה בגיל 50, כל 5 או 10 שנים <ref>Winawer SJ, Zauber AG, Ho MN, O'Brien MJ, Gottlieb LS, Sternberg SS, Waye JD, Schapiro M, Bond JH, Panish JF, Ackroyd F, Shike M, Kurtz RC, Hornsby-Lewis L, Gerdes H, Stewart ET, The National Polyp Study Workgroup. ''Prevention of colorectal cancer by colonoscopic polypectomy.'' [[N Engl J Med]] 1993;329:1977-81. PMID 8247072.</ref>. דרך אחרת לבצע גילוי מוקדם היא על ידי בדיקת דם סמוי בצואה, שדורשת מתן של בדיקת צואה. על פי ד"ר מיקי שרף, ראש אגף תכנון ומדיניות בריאות בקופת חולים בכללית,  הבדיקה מפחיתה ב-30% את הסיכון לתמותה. במהלך 2006 פנתה קופת חולים כללית ל-450 אלף מבוטחים מעל גיל 50, שלחה להם דף ובו סקירה על סרטן המעי הגס והסבר על הבדיקה. כ-200 אלף מהמבוטחים פנו בעקבות המכתב וביקשו ערכות לבדיקה עצמית בדואר, ומתוכם 90 אלף החזירו את דגימת הצואה בדואר. 150 גברים ונשים אובחנו כלוקים בסרטן המעי הגס בשלביו המוקדמים.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3211438,00.html כללית: 150 חולי סרטן המעי התגלו במבצע 'מרח ושלח'] מיטל יסעור-בית אור, ynet, 05.02.06</ref>
  −
 
  −
גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר לריפוי [[סרטן השד]]. לפי האגודה למלחמה בסרטן, כ-90% מהחולות עשויות להחלים, אם המחלה מתגלה בשלב מוקדם. וכככל שהגילוי מוקדם יותר סיכוי הריפוי טובים יותר. אבחון מוקדם הוא יעיל יותר אם מבוצע מעקב שגרתי בהתאם להמלצות באתר האגודה. עם זאת בדיקה עצמית אינה שיטה מוכחת לגילוי גידולים. לפי האגודה, כיום קיימת הסכמה מקצועית של גופים בינלאומיים ברוב המדינות המערביות, המבוססת על מחקרים בתחום, כי בדיקת הממוגרפיה בגילים 74-50 מסייעת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים ובכך להפחית את שיעור התמותה בכ-25%. מתחת לגיל 50, הבדיקה אינה מומלצת לנשים בסיכון רגיל. הסיבות העיקריות לכך הן כי עקב היות השד סמיך (צפוף) יותר בגילים אלו - הבדיקה אינה יעילה מספיק בזיהוי המחלה בשלב מוקדם, ואילו כמות הקרינה הנספגת בו גבוהה יותר. {{הערה|1=[https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5963#גילוי מוקדם של סרטן השד מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד], האגודה למלחמה בסרטן}}
  −
 
  −
==עישון==
   
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[פורטל:עישון]], [[עישון ובריאות]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[פורטל:עישון]], [[עישון ובריאות]]}}
 
[[עישון]] הוא הגורם הבודד שיש לו ההשפעה המכריעה ביותר על הסיכון לחלות בסרטן. על פי הערכת המרכז לבקרת מחלות, עישון היא הסיבה המרכזית ללפחות 30% ממקרי המוות עקב סרטן, לכ-80% ממקרי המוות עקב [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] ולמקרים רבים של [[התקפי לב]] בארצות הברית. בשנים 2000-2004 חשיפה לטבק גרמה בכל שנה למוות מוקדם של מעל 443 אלף איש, אובדן של 5 מיליון שנות חיים ושל 96 מיליארד דולר עקב עובדן פריון שעות עבודה, בארצות הברית לבדה. <ref>[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19008791 Smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and productivity losses--United States, 2000-2004.] Centers for Disease Control and Prevention (CDC). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2008 Nov 14;57(45):1226-8.</ref>
 
[[עישון]] הוא הגורם הבודד שיש לו ההשפעה המכריעה ביותר על הסיכון לחלות בסרטן. על פי הערכת המרכז לבקרת מחלות, עישון היא הסיבה המרכזית ללפחות 30% ממקרי המוות עקב סרטן, לכ-80% ממקרי המוות עקב [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] ולמקרים רבים של [[התקפי לב]] בארצות הברית. בשנים 2000-2004 חשיפה לטבק גרמה בכל שנה למוות מוקדם של מעל 443 אלף איש, אובדן של 5 מיליון שנות חיים ושל 96 מיליארד דולר עקב עובדן פריון שעות עבודה, בארצות הברית לבדה. <ref>[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19008791 Smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and productivity losses--United States, 2000-2004.] Centers for Disease Control and Prevention (CDC). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2008 Nov 14;57(45):1226-8.</ref>
שורה 56: שורה 48:     
אחד הגורמים שנחשבים לסיכון סביבתי הוא [[חומרי הדברה]] - אלו צוינו על ידי חוקרים כחשודים לכך שבישראל יש כמות גבוהה של תחלואה ב[[לימפומה]] - הן [[לימפומה שאינה הודג'קין]] {{הערה|שם=kelner| ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה], ynet, 04.02.2015}} שבה יש גם עליה בתחלואה והן ב[[לימפומה|לימפומה על שם הודג'קין]]. שבה יש מגמות תחלואה גבוהות יותר בקרב יהודים ילידי הארץ לעומת עולים מכל העולם ומגמה זו הולכת ומחריפה עם השנים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html]
 
אחד הגורמים שנחשבים לסיכון סביבתי הוא [[חומרי הדברה]] - אלו צוינו על ידי חוקרים כחשודים לכך שבישראל יש כמות גבוהה של תחלואה ב[[לימפומה]] - הן [[לימפומה שאינה הודג'קין]] {{הערה|שם=kelner| ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה], ynet, 04.02.2015}} שבה יש גם עליה בתחלואה והן ב[[לימפומה|לימפומה על שם הודג'קין]]. שבה יש מגמות תחלואה גבוהות יותר בקרב יהודים ילידי הארץ לעומת עולים מכל העולם ומגמה זו הולכת ומחריפה עם השנים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html]
 +
 +
==מעקב וגילוי מוקדם==
 +
רוב מקרי [[סרטן המעי הגס]] נגרמים בעקבות גידולים שפירים (Adenomatous polyps). ניתן לגלות ולהסיר גידולים אלו בעת ביצוע קולונוסקופיה. מחקרים מראים כי פרוצדורה זו תקטין את הסיכון למוות מסרטן זה ב-80% אם מתחילים לבצע אותה בגיל 50, כל 5 או 10 שנים <ref>Winawer SJ, Zauber AG, Ho MN, O'Brien MJ, Gottlieb LS, Sternberg SS, Waye JD, Schapiro M, Bond JH, Panish JF, Ackroyd F, Shike M, Kurtz RC, Hornsby-Lewis L, Gerdes H, Stewart ET, The National Polyp Study Workgroup. ''Prevention of colorectal cancer by colonoscopic polypectomy.'' [[N Engl J Med]] 1993;329:1977-81. PMID 8247072.</ref>. דרך אחרת לבצע גילוי מוקדם היא על ידי בדיקת דם סמוי בצואה, שדורשת מתן של בדיקת צואה. על פי ד"ר מיקי שרף, ראש אגף תכנון ומדיניות בריאות בקופת חולים בכללית,  הבדיקה מפחיתה ב-30% את הסיכון לתמותה. במהלך 2006 פנתה קופת חולים כללית ל-450 אלף מבוטחים מעל גיל 50, שלחה להם דף ובו סקירה על סרטן המעי הגס והסבר על הבדיקה. כ-200 אלף מהמבוטחים פנו בעקבות המכתב וביקשו ערכות לבדיקה עצמית בדואר, ומתוכם 90 אלף החזירו את דגימת הצואה בדואר. 150 גברים ונשים אובחנו כלוקים בסרטן המעי הגס בשלביו המוקדמים.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3211438,00.html כללית: 150 חולי סרטן המעי התגלו במבצע 'מרח ושלח'] מיטל יסעור-בית אור, ynet, 05.02.06</ref>
 +
 +
גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר לריפוי [[סרטן השד]]. לפי האגודה למלחמה בסרטן, כ-90% מהחולות עשויות להחלים, אם המחלה מתגלה בשלב מוקדם. וכככל שהגילוי מוקדם יותר סיכוי הריפוי טובים יותר. אבחון מוקדם הוא יעיל יותר אם מבוצע מעקב שגרתי בהתאם להמלצות באתר האגודה. עם זאת בדיקה עצמית אינה שיטה מוכחת לגילוי גידולים. לפי האגודה, כיום קיימת הסכמה מקצועית של גופים בינלאומיים ברוב המדינות המערביות, המבוססת על מחקרים בתחום, כי בדיקת הממוגרפיה בגילים 74-50 מסייעת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים ובכך להפחית את שיעור התמותה בכ-25%. מתחת לגיל 50, הבדיקה אינה מומלצת לנשים בסיכון רגיל. הסיבות העיקריות לכך הן כי עקב היות השד סמיך (צפוף) יותר בגילים אלו - הבדיקה אינה יעילה מספיק בזיהוי המחלה בשלב מוקדם, ואילו כמות הקרינה הנספגת בו גבוהה יותר. {{הערה|1=[https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5963#גילוי מוקדם של סרטן השד מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד], האגודה למלחמה בסרטן}}
    
==תפיסה מערכתית של סרטן==
 
==תפיסה מערכתית של סרטן==
שורה 64: שורה 61:     
יש סיבות טובות להניח כי השפעת גורמים שונים לסרטן היא סינרגטית - ההשפעה של מחסור בפעילות גופנית, תזונה גרועה, עישון או זיהום היא למעשה גבוהה יותר ממה שמשתקף במחקרים כי המחקרים מנסים בדרך כלל לבדוק מה ההשפעה של גורם מסויים, ולכן מפחיתים בדרך כלל [[השפעות סינרגטיות]] -השפעות משותפות של שני גורמי סיכון יחד (לדוגמה תזונה גרועה יחד עם זיהום, או שני מזהמים סביבה גם יחד) או השפעה של גורם אחד על הופעה של גורם סיכון אחר (לדוגמה הפחתת מוטיבציה לבצע שינוי תזונה עקב מחסור בפעילות גופנית). דבר זה בא לידי ביטוי בהקשר כללי יותר של מחקרים על [[אזורים כחולים]] - אזורים בהם חיים אנשים בעלי תוחלת חיים גבוה במיוחד.
 
יש סיבות טובות להניח כי השפעת גורמים שונים לסרטן היא סינרגטית - ההשפעה של מחסור בפעילות גופנית, תזונה גרועה, עישון או זיהום היא למעשה גבוהה יותר ממה שמשתקף במחקרים כי המחקרים מנסים בדרך כלל לבדוק מה ההשפעה של גורם מסויים, ולכן מפחיתים בדרך כלל [[השפעות סינרגטיות]] -השפעות משותפות של שני גורמי סיכון יחד (לדוגמה תזונה גרועה יחד עם זיהום, או שני מזהמים סביבה גם יחד) או השפעה של גורם אחד על הופעה של גורם סיכון אחר (לדוגמה הפחתת מוטיבציה לבצע שינוי תזונה עקב מחסור בפעילות גופנית). דבר זה בא לידי ביטוי בהקשר כללי יותר של מחקרים על [[אזורים כחולים]] - אזורים בהם חיים אנשים בעלי תוחלת חיים גבוה במיוחד.
 +
 +
==מאמצים קהליתיים למניעת סרטן==
 +
אנשים יכולים למנוע סרטן על ידי בחירות שונות של תזונה, עישון, ופעילות גופנית. אולם התערבויות שונות ברמת הקהילה יכולות לסייע ל[[אורח חיים בריא]] או להפריע לו. להלן
 +
 +
===מניעת עישון קהילתית===
 +
{{הפניה לערך מורחב|מניעת עישון}}
 +
[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק]] הם צעדים של [[חברות הטבק]] לעודד [[עישון טבק]]. דבר זה כולל לעיתים גם [[פרסום סמוי]] דרך הצגת העישון באור מחמיא בקולנוע וכן פרסום ממוקד באינטרנט. קהל יעד חשוב לפרסום ושיווק זה נוער לבצע [[עישון בקרב בני נוער]]. ניתן לקדם תכניות [[מניעת עישון]] בקרב בני נוער ברמת בתי הספר, תנועות נוער, שכונות , ערים ומדינות. המסר הוא לא רק "עישון הוא מסוכן" או "לעשן זה טיפשי" אלא לתת כלים נוספים כמו הבנה שתחילת עישון היא בדרך כלל נסיון לזכות במעמד חברתי מעין "טקס התבגרות", שכן כביכול עישון (בעיקר בחברות עניות) מעיד כביכול על הפסקת היותך ילד.
 +
 +
דוגמה אחת להתערבות מוצלחת היא גישת "חיסון גישה" שבה ילדים בגיל התיכון "חיסנו" ילדים בגיל צעיר יותר על ידי כך שהילדים הקטנים יותר ביצעו משחק תפקידים בסיטואציות שבהן הם עלולים למצוא את עצמם בעתיד שבהם ילדים בגילם מנסים לשכנע אותם לעשן. לדוגמה אם מישהו כינה אותם "פחדן" בגלל שלא הסכימו לעשן סיגריה דמיונית, התלמיד ענה תשובות כמו "אני אהיה פחדן אמיתי אם אתחיל לעשן רק כדי לנסות להרשים אותך". הסיכוי שילדים ש"חוסנו" בדרך זו יהפכו למעשנים התברר כחצי לעומת ילדים שלא נכללו בקבוצות התערבות.
 +
 +
דוגמה נוספת היא תכנית התערבות שבוצעה ב[[איסלנד]] בעקבות סקר מקיף משנת 1992. תוצאות הסקר הראו כי 25% אחוז מבני הנוער עישנו מדי יום, בסקר התברר שקיים הבדל בין אוכלוסיות המתבגרים שמשתמשת בסמים, שותה אלכוהול ומעשנת סיגריות, לבין אוכלוסיית בני אותו גיל שמבלים זמן רב יותר עם משפחותיהם ועסוקים יותר ב[[פעילות גופנית]] וספורט.
 +
בעקבות הסקר בוצעה יוזמת חקיקה להקשות על שיווק ומכירה של טבק לבני נוער, וכן בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ 23% ל 3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}
 +
    
==מאמצים כלל-עולמיים למניעת סרטן==
 
==מאמצים כלל-עולמיים למניעת סרטן==

תפריט ניווט