שינויים

'''מחסור ועודף''' הם שתי תופעות שיכולות להיות  קשורות אחת בשנייה. מחסור הוא מושג המתאר מצב כאשר ל[[מערכת מורכבת]] יש מעט מידי ממשאב כלשהו, לדוגמה  מעט מידי מזון (אנרגיה), מים, תרופות, דירות. בקרב בני אדם בני אדם, מחסור קשור לעיתים קרובות ל[[עוני]]. עודף הוא מושג המתאר מצב כאשר יש יותר מידי ממשהו, במיוחד בכמות מוגזמת כמו לדוגמה עודף מזון המביא ל[[השמנה]], עודף [[סוכר]] המביא ל[[סוכרת]], [[מחלות לב]] ו[[סוכר ובריאות|בעיות נוספות]]. שתי התופעות עלולות לגרום לנזק למערכת - לדוגמה במערכת ביולוגית - לחוסר איזון, לנזק בריאותי וגם למוות. מחסור ועודף יכולים להתרחש במערכות מורכבות שונות - כמו מערכות פיזיקליות, מערכות אקולוגיות, יצורים חיים וכדומה ([[מערכות מפזרות]]).  

'''מחסור ועודף''' הם שתי תופעות שיכולות להיות  קשורות אחת בשנייה. מחסור הוא מושג המתאר מצב כאשר ל[[מערכת מורכבת]] יש מעט מידי ממשאב כלשהו, לדוגמה  מעט מידי מזון (אנרגיה), מים, תרופות, דירות. בקרב בני אדם בני אדם, מחסור קשור לעיתים קרובות ל[[עוני]]. עודף הוא מושג המתאר מצב כאשר יש יותר מידי ממשהו, במיוחד בכמות מוגזמת כמו לדוגמה עודף מזון המביא ל[[השמנה]], עודף [[סוכר]] המביא ל[[סוכרת]], [[מחלות לב]] ו[[סוכר ובריאות|בעיות נוספות]]. שתי התופעות עלולות לגרום לנזק למערכת - לדוגמה במערכת ביולוגית - לחוסר איזון, לנזק בריאותי וגם למוות. מחסור ועודף יכולים להתרחש במערכות מורכבות שונות - כמו מערכות פיזיקליות, מערכות אקולוגיות, יצורים חיים וכדומה ([[מערכות מפזרות]]).  

גישות שונות כולל חלק מהיהדות, [[בודהיזם]], רפואה מסורתית ומודרנית, [[אקולוגיה]] ומודעים לכך שיש ערך לאיזון או "דרך האמצע" שבה נמצאים בטווח ביניים שבין מחסור לעודף. לדוגמה [[הומאוסטאזיס]] או מַצַּב אִזּוּן הוא מושג בסיסי בביולוגיה וברפואה המציין את היכולת של האורגניזם לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. כאשר בפרמטרים רבים - כמו חום הגוף, לחץ הדם, רמת הסוכר בדם ועוד - יש לשמור על טווח אופטימלי מסויים.  ב [[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלת מצב יציב]], אין מחסור ועודף, הגעה לכלכלה כזאת נחשבת על ידי רבים כחיונית כדי להגיע ל[[קיימות]]. דוגמה נוספת קיימת בתחום של [[כלכלה בודהיסטית]].  

גישות שונות כולל חלק מהיהדות, [[בודהיזם]], רפואה מסורתית ומודרנית, [[אקולוגיה]] ומודעים לכך שיש ערך לאיזון או "דרך האמצע" שבה נמצאים בטווח ביניים שבין מחסור לעודף. לדוגמה [[הומאוסטאזיס]] או מַצַּב אִזּוּן הוא מושג בסיסי בביולוגיה וברפואה המציין את היכולת של האורגניזם לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. כאשר בפרמטרים רבים - כמו חום הגוף, לחץ הדם, רמת הסוכר בדם ועוד - יש לשמור על טווח אופטימלי מסויים.  ב[[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלת מצב יציב]], אין מחסור ועודף, הגעה לכלכלה כזאת נחשבת על ידי רבים כחיונית כדי להגיע ל[[קיימות]]. דוגמה נוספת קיימת בתחום של [[כלכלה בודהיסטית]].  

לעומת גישות אלה, קיימות גישות רבות, בעיקר ב[[חקר הכלכלה]] ובפוליטיקה אשר דוגלות באידאל של "יותר זה יותר טוב" ולא מכירות בכך שיכולות להיות השלכות שליליות לעודף מוצרים או שירותים. זהו אחד היסודות והמדדים של זרמים כמו [[קפיטליזם]] ו[[מודרניזם]]. הנחות על קיום של מחסור "טבעי" ובלתי תלוי ובן רעיון "יותר הוא יותר טוב" מופיעים בתאוריה של [[כלכלה נאו קלאסית]]. היא גם מונהגת כמדיניות לקידום ב[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]]  - מדיניות שמקובלת בדרך כלל על [[ליבלריזם|ליברלים]], [[שמרנות|שמרנים]], סוציאליטסים ו[[סוציאל דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] וזאת מתוך התפיסה שהדבר מעודד מניעה של [[אבטלה]], עוני ואי שקט חברתי, וחיוני לשם [[קידמה]] כלכלית וטכנולוגית.  

לעומת גישות אלה, קיימות גישות רבות, בעיקר ב[[חקר הכלכלה]] ובפוליטיקה אשר דוגלות באידאל של "יותר זה יותר טוב" ולא מכירות בכך שיכולות להיות השלכות שליליות לעודף מוצרים או שירותים. זהו אחד היסודות והמדדים של זרמים כמו [[קפיטליזם]] ו[[מודרניזם]]. הנחות על קיום של מחסור "טבעי" ובלתי תלוי ובן רעיון "יותר הוא יותר טוב" מופיעים בתאוריה של [[כלכלה נאו קלאסית]]. היא גם מונהגת כמדיניות לקידום ב[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]]  - מדיניות שמקובלת בדרך כלל על [[ליבלריזם|ליברלים]], [[שמרנות|שמרנים]], סוציאליטסים ו[[סוציאל דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] וזאת מתוך התפיסה שהדבר מעודד מניעה של [[אבטלה]], עוני ואי שקט חברתי, וחיוני לשם [[קידמה]] כלכלית וטכנולוגית.