שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 53: שורה 53:  
בסקר בקרב יהודים בלבד, משנת 2014, של חברת סאפיו עבור עיתון גלובס, נמצא כי שליש מהציבור חושב שהשירות הבריאות בקופות החולים ובבתי החולים התדרדרו בשנים האחרונות, 40% חושבים שהמצב יציב ו-10% חשבו שחל שיפור במצב. בקרב עונים מבוגרים, חצי מהעונים השיבו כי המצב גרוע מאשר בעבר. הסיבות העיקריות לתחושה של הרעה במערכת הבריאות היו תורים ארוכים ועומס (34%), ועליה במחירי התרופות והשירותים (23%).סיבות נוספות שצוינו היו מחסור בכוח-אדם, צמצום שירותים ומעבר לרפואה פרטית. מי שסברו שהמערכת השתפרה ציינו את שיפור השירותים הדיגטליים. {{הערה|שם=globs2014}}
 
בסקר בקרב יהודים בלבד, משנת 2014, של חברת סאפיו עבור עיתון גלובס, נמצא כי שליש מהציבור חושב שהשירות הבריאות בקופות החולים ובבתי החולים התדרדרו בשנים האחרונות, 40% חושבים שהמצב יציב ו-10% חשבו שחל שיפור במצב. בקרב עונים מבוגרים, חצי מהעונים השיבו כי המצב גרוע מאשר בעבר. הסיבות העיקריות לתחושה של הרעה במערכת הבריאות היו תורים ארוכים ועומס (34%), ועליה במחירי התרופות והשירותים (23%).סיבות נוספות שצוינו היו מחסור בכוח-אדם, צמצום שירותים ומעבר לרפואה פרטית. מי שסברו שהמערכת השתפרה ציינו את שיפור השירותים הדיגטליים. {{הערה|שם=globs2014}}
   −
;תלונות על שחיקה:
+
;תלונות וסקרים על שחיקה:
 +
[[שחיקה]] היא סיכון משמעותי בקרב רופאים בעולם.[https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] היא נובעת מגורמים שונים כמו שעות עבודה ארוכות, מחסור בשינה, תזונה בעייתית (בין היתר על רקע שעות עבודה ארוכות וקשות), [[מתח נפשי]] מצטבר, אירועי טראומה, וכן עבודה אדמיניסטריטבית. דווקא הגידול במערכות מחשוב בשנים האחרונות עלול להגביר שחיקה. כמו כן הגברת העומס על רופאים צעירים חשוד כמגביר שחיקה. [https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] השחיקה עלולה לגורר טעויות, הערכות מוטעות, דילוג על בדיקות, ו[[שחיקת אמפתיה]] כלפי מטופלים או אנשי צוות אחר. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html] כמו כן שחיקה עלולה להתדרדר למצבים מסוכנים יותר כמו [[דיכאון]] או התחלת נטילת [[סמי פנאי|סמים או תרופות]] בנסיון להקלה זמנית בנושא. [http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%97%D7%92%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95/]
 +
 
 +
סקר של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בשנת 2017, מצביע על שחיקה בקרב 33% מרופאי הילדים. השחיקה היא גבוה יותר בקרב מי שאינם מומחים או שהם שכירים. רופאים צעירים יותר ורופאים שעובדים שעות מרובות יותר שחוקים יותר. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3738456,00.html סקר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים 2017: שחיקה בקרב 33% מהרופאים], יונתן סידון, כלכליסט 26.06.18}}
 +
 
בשנת 2018 פורסם סקר מקיף ביוזמת משרד הבריאות, על בעיית [[שחיקה|השחיקה בעבודה]] שנעשה בקרב עובדי מערכת הבריאות. במילוי הסקר השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים. למרות שמדובר בכמות גבוה של עונים, מדובר בכ-30% מהעובדים במערכת הבריאות שענו לסקר. {{הערה|שם=shika1|[http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%A4/ סקר השחיקה של משרד הבריאות – מה אנו מפספסים כאן?], 21 באוקטובר 2018}}
 
בשנת 2018 פורסם סקר מקיף ביוזמת משרד הבריאות, על בעיית [[שחיקה|השחיקה בעבודה]] שנעשה בקרב עובדי מערכת הבריאות. במילוי הסקר השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים. למרות שמדובר בכמות גבוה של עונים, מדובר בכ-30% מהעובדים במערכת הבריאות שענו לסקר. {{הערה|שם=shika1|[http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%A4/ סקר השחיקה של משרד הבריאות – מה אנו מפספסים כאן?], 21 באוקטובר 2018}}
  

תפריט ניווט