שינויים

היכולת לדמיין, ולחלום אופיינית לבעלי חיים ברמה אינטלקטואלית גבוהה וגם ל[[בני האדם]]. יכולת זאת הייתה לבן האדם מאז נוצר. זה לא נחשב למציאות מדומה במובן בו משתמשים במושג זה התנועה הסביבתית והחברתית. כבר בתקופות עתיקות מאוד למד האדם לצייר ולפסל. גם זה לא נחשב למציאות מדומה.  

היכולת לדמיין, ולחלום אופיינית לבעלי חיים ברמה אינטלקטואלית גבוהה וגם ל[[בני האדם]]. יכולת זאת הייתה לבן האדם מאז נוצר. זה לא נחשב למציאות מדומה במובן בו משתמשים במושג זה התנועה הסביבתית והחברתית. כבר בתקופות עתיקות מאוד למד האדם לצייר ולפסל. גם זה לא נחשב למציאות מדומה.  

יכולת יחודית כנראה לבני אדם מסוג "האדם הנבון" קיימת מזה כ-70 אלף שנה מאז [[המהפכה הלשונית]] והיא המצאה של [[מיתוס|מיתוסים]] או מציאות מדומיינת. לפי הגדרה שקיימת בספרו של [[יובל נוח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], מיתוס הוא סיפור או מוסכמה חברתית המקובלת בקרב קבוצה גדולה של בני אדם, ואשר מאפשר לקבוצה זו לשתף פעולה. בעוד שיצורים אחרים יכולים לחלום לתקשר ואפילו לשקר, היכולת להמציא מושגים מופשטים היא אולי ייחודית לאדם, וכך גם השימוש במושגים מופשטים אלה כדי לגרום [[סדר חברתי]] בקרב קבוצות ענק. יצורים אחרים שמשתפים פעולה בקבוצות גדולות - כמו נמלים לדוגמה משתמשים לשם כך במנגנונים ביולוגים -גנטיים ולא ברעיונות שצריך ללמד אותם את הדורות הבאים.  

יכולת יחודית כנראה לבני אדם מסוג "האדם הנבון" קיימת מזה כ-70 אלף שנה מאז [[המהפכה הלשונית]] והיא המצאה של [[מיתוס|מיתוסים]] או מציאות מדומיינת. לפי הגדרה שקיימת בספרו של [[יובל נוח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], מיתוס הוא סיפור או מוסכמה חברתית המקובלת בקרב קבוצה גדולה של בני אדם, ואשר מאפשר לקבוצה זו לשתף פעולה. בעוד שיצורים אחרים יכולים לחלום, לתקשר ואפילו לשקר, היכולת להמציא מושגים מופשטים היא אולי ייחודית לאדם, וכך גם השימוש במושגים מופשטים אלה כדי לגרום [[סדר חברתי]] בקרב קבוצות ענק. יצורים אחרים שמשתפים פעולה בקבוצות גדולות - כמו נמלים לדוגמה משתמשים לשם כך במנגנונים ביולוגים -גנטיים ולא ברעיונות שצריך ללמד אותם את הדורות הבאים.  

לפסלים וציורים הייתה כנראה משמעות חשובה בהעברה, בקידוש ובשימור של מיתוסים. הם קיימים ככל הנראה רק מאז המהפכה הלשונית ובתרבויות עתיקות הם עוסקים בדרך כלל בהיבטים של דת ופולחן ו/או בהאדרת שליט אבסולוטי (כמו בבל, מצרים וכו').  

לפסלים וציורים הייתה כנראה משמעות חשובה בהעברה, בקידוש ובשימור של מיתוסים. הם קיימים ככל הנראה רק מאז המהפכה הלשונית ובתרבויות עתיקות הם עוסקים בדרך כלל בהיבטים של דת ופולחן ו/או בהאדרת שליט אבסולוטי (כמו בבל, מצרים וכו').  

אחר כך למד האדם לכתוב וחלקרוא קודם על אבן וחמר ואחר כך בספרים. גם זה פיתח את הדמיון.  

אחר כך למד האדם לכתוב ולקרוא קודם על אבן וחמר ואחר כך בספרים. גם זה פיתח את הדמיון.  

''כל זה לא יכול להחשב למציאות מדומה במובן שאנחנו מכירים אותה כי המטרה של כל זה היא להשפיע על חיי האדם בעולם האמיתי ולא לספק אשליות במקומו. הדבר היחיד שדמה בהשפעתו למציאות מדומה של ימינו בתקופה זו, הוא שימוש מופרז בסמים''

כל זה לא יכול להחשב למציאות מדומה במובן שאנחנו מכירים אותה כי המטרה של כל זה היא להשפיע על חיי האדם בעולם האמיתי ולא לספק אשליות במקומו. כאשר האדם למד לחשוב ולהבין מושגים מופשטים הוא שם לב לכל מיני דברים שאליהם לא שמו לב בעלי החיים: שאם משתפים פעולה נהיה יותר טוב שלהרוג אחד את השני זה גרוע, שכאשר מכבדים את ההורים מרגישים ותר טוב שכאשר כורתים עץ הקרקע מסביב מתייבשת ועוד. האדם יסה איך שהוא יכול להבין מה "הכוונה" בעולם ואיך לחיות יותר טוב ויצר כל מיני אדאולוגיות קודם בעל פה ואז בכתב. האנשים שכתבו את התנ"ך, את הספרים הבודהיסטיים או את כתבי הקודש במצרים העתיקה ניסו להבין כיצד פועל העולם האמיתי ולהסיק מכך מסקנות איך לחיות בו טוב יותר. לשם כך הם כמובן השתמשו בדמיון כמו שמשתמשים בו הם הוגי הדעות והמדענים היום לצורך יצירת התאוריות שלהם. עד כמה נכונות היו האידאולוגיות האלה, עד כמה הם הצליחו בניסיונות האלה - זה כבר סיפור אחר ועל כך יש הרבה חילוקי דעות.

 

 

הדבר היחיד שדמה בהשפעתו למציאות מדומה של ימינו בתקופה זו, הוא שימוש מופרז בסמים - בריחה מהמציאות לעולם של אשליות תוך גרימת נזק, התמכרות וכדומה.

 

''הדמיון האנושי, הספרים, הפסלים, הציורים, המוסיקה ועוד סוגי אומנות, שמשו את האדם כדי לנסות להבין את העולם האמתי להביע את עצמם, ליצור קשר זה עם זה ולא כדי להתנתק מהמציאות. כנראה שזה מסביר את ההבדל בהשפעות בינם, לבין המציאות המדומה המודרנית.''  

'''הופעת המציאות המדומה (אבל עדיין לא ההתמכרות) - המצלמה'''

'''הופעת המציאות המדומה (אבל עדיין לא ההתמכרות) - המצלמה'''