שינויים

'''מזון בישראל''' נוגע לכלל ההיבטים של [[מזון]] ו[[תזונה]] ב[[ישראל]] - ביקוש למזון, גידול המזון, עיבוד, ייבוא, ייצוא, צריכה, שיווק, אגירת מזון ב[[ממגורה|מאגרי מזון]] ו[[בזבוז מזון]].  

'''מזון בישראל''' נוגע לכלל ההיבטים של [[מזון]] ו[[תזונה]] ב[[ישראל]] - ביקוש למזון, גידול המזון, עיבוד, ייבוא, ייצוא, צריכה, שיווק, אגירת מזון ב[[ממגורה|מאגרי מזון]] ו[[בזבוז מזון]].  

תחום המזון בישראל נוגע להיבטים רבים כגון התשומות הנדרשות (כגון [[קרקע]], מים, אנרגיה, דשנים) לגידול המזון ולשיווקו, וכן [[מוסדות חברתיים]] המעורבים בייצור, שיווק ורגולציה על המזון. למזון יש גם השפעות על תחומים שונים - [[תרבות המזון]] בישראל, [[השפעות סביבתיות]] של המזון, השפעת התרבות והפוליטיקה על המזון, השפעות בריאותיות של המזון (כגון [[השמנה]], [[סוכרת]]) ועוד.  

תחום המזון בישראל נוגע להיבטים רבים כגון התשומות הנדרשות (כגון [[קרקע]], מים, אנרגיה, דשנים) לגידול המזון ולשיווקו, [[מוסדות חברתיים]] המעורבים בייצור כולל [[חקלאות בישראל]], חברות לייצור [[מזון מעובד]] חברות תובלה, ושיווק, של מזון וכן [[רגולציה]] על המזון מטעם משרדי ממשלה וניטור מצד ארגונים חברתיים שונים. למזון יש גם השפעות על תחומים שונים - [[תזונה בריאה|נזקים של מזון לא בריא]] (כמו [[השמנה]], [[סוכרת]], [[מחלות לב]] ועוד), [[תרבות המזון]] בישראל, [[השפעות סביבתיות]] של המזון, השפעת התרבות והפוליטיקה על המזון ועוד.

 

לפי משרד הבריאות, בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב [[השמנה]] ו[[תזונה בריאה|תזונה לקויה]] (נכון לשנת 2017). אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך [[סיבות מוות בישראל|התמותה בישראל]]. {{הערה|שם=govil2017|[https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/25072017_2.aspx השפעות הכלכליות של צריכת מזון לא בריא וההשמנה והתועלת הצפויה מיישום תקנות סימון מזון], משרד הבריאות, 25/07/2017}} הערכה זו דומה להערכת [[ארגון הבריאות העולמי]] ביחס לתרומת תזונה לקויה למוות במדינות עשירות {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}} לפיכך למזון בישראל יש השלכות עצומות על [[מערכת הבריאות בישראל]]. שלושת הגורמים המשפיעים ביותר בתחום התזונה הם [[השפעות בריאותיות של סוכר|נזקים של צריכה עודפת של מזון מתוק]] ו[[משקאות ממותקים]], [[השפעות בריאותיות של מלח]], ו[[צריכה עודפת של שומנים]], שלושתם יחד באים לידי ביטוי בצריכה עודפת של [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] מסוגים שונים - כולל מזון מעובד בסביבה הביתית.

 

 

חלק גדול מהמזון או התשומות למזון בישראל מבוסס על יבוא ולא על יכולת קיום עצמאית מ[[חקלאות בישראל]]. אחת המגבלות העיקריות הנוגעות לכך היא [[משק המים בישראל]]. [[טביעת הרגל המימית]] של ישראל גדולה בהרבה מאשר כמות המים המגיעה אליה ממקורות טבעים. בשנים האחרונות תלות זו אפילו גדלה יותר שכן עקב [[גידול אוכלוסין בישראל]] מחריפה בעיית המים בישראל ובמקביל יש [[בצורת בישראל]] על רקע [[התחממות עולמית]]. גידול האוכלוסין גם מקטין את שטחי הקרקע לחקלאות. בנוסף לכך רוב המזון בישראל מבוסס על [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה ב[[משאבים מתכלים]] לשם קיומה, ולא ב[[חקלאות בת קיימא]], לפיכך חלק גדול מהמזון בישראל הוא לא [[מזון בר קיימא]].  

==גידול, ייצור ויבוא מזון לישראל==

==גידול, ייצור ויבוא מזון לישראל==

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בישראל}}

בשנת 2012 ישראל ייצרה 6 מיליוני טונות של מזון מסוגים שונים. 4 מיליון טונות של מזון מהצומח, ועוד 2 מיליון טונות של מזון מהחי- בשר, דגים, ביצים וחלב. לצורך הפקת מזון מהחי ישראל מייבאת דגנים ומזון נוסף (בעיקר מהצומח). ישראל ייצאה 1.34 מליוני טונות של מזון, מרביתם הגדול מזון מהצומח וייבאה 3.5 מיליוני טונות של מזון, רובו הגדול מזון מהצומח. <ref name="cbs19.23_2014"/>  

בשנת 2012 ישראל ייצרה 6 מיליוני טונות של מזון מסוגים שונים. 4 מיליון טונות של מזון מהצומח, ועוד 2 מיליון טונות של מזון מהחי- בשר, דגים, ביצים וחלב. לצורך הפקת [[מזון מהחי]] ישראל מייבאת [[דגנים]] ומזון נוסף (בעיקר מהצומח). ישראל ייצאה 1.34 מליוני טונות של מזון, מרביתם הגדול מזון מהצומח, וייבאה 3.5 מיליוני טונות של מזון, רובו הגדול מזון מהצומח. <ref name="cbs19.23_2014"/>  

[[דגנים]] ובעיקר [[חיטה]] ו[[אורז]] מהווים את הגורם התזונתי החשוב ביותר בישראל מבחינה ערך קלורי. נכון לשנת 2012, ישראל ייצרה 253 אלף טונות דגנים בשנה, אבל ייצאה את רוב הכמות - 191 אלף טונות בשנה. במקביל ישראל ייבאה 1.829 טונות דגנים. כך שסה"כ בעלי החיים והאנשים החיים בישראל דרשו 1.889 טונות דגנים בשנה. מתוך כמות זו, 968 אלף טונות, שהם 51%, משמשים לשם האכלת בעלי חיים שונים או מתבזבזים לפני המכירה - כך שכמות הדגנים נטו שנצרכה באופן ישיר על ידי בני האדם עמדה על 920 אלף טונות.<ref name="cbs19.23_2014"/> מכאן שהייצור המקומי, בהנחה שלא משנים ייעודי שטחים חקלאיים או תשומות אחרות, מאפשר נכון לשנת 2012 לייצר 13% מסך הצריכה הכוללת של דגנים (של בני אדם, בעלי חיים ולפני פחת), או 28% מסך צריכת הדגנים הישירה (בהנחה שאין בזבוז כלל). כל הנתונים האלה מבוססים על [[חקלאות תעשייתית]] המשתמשת בתשומות שונות כגון [[דשן כימי]], [[נפט]] לטרקטורים ולהשקיה, [[התפלת מים]] ועוד.  

[[דגנים]] ובעיקר [[חיטה]] ו[[אורז]] מהווים את הגורם התזונתי החשוב ביותר בישראל מבחינה ערך קלורי. נכון לשנת 2012, ישראל ייצרה 253 אלף טונות דגנים בשנה, אבל ייצאה את רוב הכמות - 191 אלף טונות בשנה. במקביל ישראל ייבאה 1.829 מיליון טונות דגנים. כך שסה"כ בעלי החיים והאנשים החיים בישראל דרשו 1.889 מיליון טונות דגנים בשנה. מתוך כמות זו, 968 אלף טונות, שהם 51%, משמשים לשם האכלת בעלי חיים שונים או מתבזבזים לפני המכירה - כך שכמות הדגנים נטו שנצרכה באופן ישיר על ידי בני האדם עמדה על 920 אלף טונות.<ref name="cbs19.23_2014"/> מכאן שהייצור המקומי, בהנחה שלא משנים ייעודי שטחים חקלאיים או תשומות אחרות, מאפשר נכון לשנת 2012 לייצר 13% מסך הצריכה הכוללת של דגנים (של בני אדם, בעלי חיים ולפני פחת), או 28% מסך צריכת הדגנים הישירה (בהנחה שאין בזבוז כלל). כל הנתונים האלה מבוססים על [[חקלאות תעשייתית]] המשתמשת בתשומות שונות כגון [[דשן כימי]], [[נפט]] לטרקטורים ולהשקיה, [[התפלת מים]] ועוד.  

להלן כמויות הייצור, הייבוא, הייצוא הצריכה של סוגי מזונות שונים בישראל, בטונות לשנה, נכון לשנת 2012:<ref name="cbs19.23_2014"/>

להלן כמויות הייצור, הייבוא, הייצוא הצריכה של סוגי מזונות שונים בישראל, בטונות לשנה, נכון לשנת 2012:<ref name="cbs19.23_2014"/>

|}

|}

92% מכלל סוגי הבשר, 95% מהביצים, ו-100% ממוצרי החלב הכוללת שישראל צורכת מקורם בגידול מקומי. לעומת זאת רק 19% מהדגים הנמכרים בישראל מגודלים בישראל. עם זאת המזון הנדרש לשם הפקת מזון מהחי, מקורו בעיקר בייבוא וגידול דגנים, תפוחי אדמה, עמילנים, קטניות ומזונות אחרים מהצומח. כך לדוגמה בסעיף פחת והעברות, שעומד על 0%-2% במזון מהחי, עומד על 51% בדגנים, 10% בתפוחי אדמה ועמילנים, 13% מהקטניות, ו-4% מהסוכר. בירקות ופירות סעיף זה עומד על 9%-7% אבל סביר שחלק מזה נובע מפחת גבוה יותר בירקות ופירות שמתקלקלים לפני הגעה לצרכן. <ref name="cbs19.23_2014"/>

92% מכלל סוגי הבשר, 95% מהביצים, ו-100% ממוצרי החלב הכוללת שישראל צורכת, מקורם בגידול מקומי. לעומת זאת רק 19% מהדגים הנמכרים בישראל מגודלים בישראל. עם זאת המזון הנדרש לשם הפקת מזון מהחי, מקורו בעיקר בייבוא וגידול דגנים, תפוחי אדמה, עמילנים, קטניות ומזונות אחרים מהצומח. כך לדוגמה בסעיף פחת והעברות, שעומד על 0%-2% במזון מהחי, עומד על 51% בדגנים, 10% בתפוחי אדמה ועמילנים, 13% מהקטניות, ו-4% מהסוכר. בירקות ופירות סעיף זה עומד על 9%-7% אבל סביר שחלק מזה נובע מפחת גבוה יותר בירקות ופירות שמתקלקלים לפני הגעה לצרכן. <ref name="cbs19.23_2014"/>

בעוד שבירקות ובפירות רוב הצריכה מקורה הוא גידול מקומי, בענפים כמו דגנים, סוכר וממתיקים ישראל מסתמכת על ייבוא בצורה חזקה. להלן טבלת התרומה של הייצור המקומי מסך צריכת המזון וכן מאחוז צריכת המזון נטו - ללא העברות של מזון לצורכי הזנת בעלי חיים ובהנחה של פחת אפסי. הטבלה גם מפרטת כמה מסך צריכת המזון תלוי כיום ביבוא מזון (שכן חלק מהצריכה מיוצא). בנוסף הטבלה מכילה את החשיבות היחסית של גידולי המזון לא ביחס לכמות הטונות הכוללת אלא ביחס לכמות היחסית של קלוריות שישראלים צורכים. מכאן יוצא שסה"כ יכולת הגידול והייצור בארץ עומדת על כ-52% מסך הקלוריות שישראלים צורכים, אבל חלק מכך נובע מייצור מזון מהחי שתלוי בעצמו בייבוא מזונות אחרים. מתוך סך הערך הקלורי שמקורו מצריכה ישירה של צמחים, ישראל מסוגלת לייצר 32%<ref name="cbs19.23_2014"/>

בעוד שבירקות ובפירות רוב הצריכה מקורה הוא גידול מקומי, בענפים כמו דגנים, סוכר וממתקים, ישראל מסתמכת על ייבוא בצורה חזקה. להלן טבלת התרומה של הייצור המקומי מסך צריכת המזון וכן מאחוז צריכת המזון נטו - ללא העברות של מזון לצורכי הזנת בעלי חיים ובהנחה של פחת אפסי. הטבלה גם מפרטת כמה מסך צריכת המזון תלוי כיום ביבוא מזון (שכן חלק מהצריכה מיוצא). בנוסף הטבלה מכילה את החשיבות היחסית של גידולי המזון לא ביחס לכמות הטונות הכוללת, אלא ביחס לכמות היחסית של קלוריות שישראלים צורכים. מכאן יוצא שסה"כ יכולת הגידול והייצור בארץ עומדת על כ-52% מסך הקלוריות שישראלים צורכים, אבל חלק מכך נובע מייצור מזון מהחי שתלוי בעצמו בייבוא מזונות אחרים. מתוך סך הערך הקלורי שמקורו מצריכה ישירה של צמחים, ישראל מסוגלת לייצר 32%<ref name="cbs19.23_2014"/>

==פיקוח על המזון בישראל==

==פיקוח על המזון בישראל==

בישראל קיים פיקוח מחירים לגבי מספר מוצרי יסוד - לחם (לחם אחיד, לבן, חלה ולחם פרוס), מלח מאכל, חלב, מספר מוצרי חלב (אשל, גיל, שמנת חמוצה, גבינה לבנה וצהובה, חמאה) וביצים. הפיקוח על הלחם והמלח הוא באחריות '''משרד הכלכלה''', והפיקוח על מחירי שאר המוצרים הם באחריות '''משרד החקלאות'''. [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/839F8039-FB90-494F-B0CE-6C6EE0350060.htm] סה"כ מדובר ב-22 מוצרים, רובם מוצרים שמקורם ב[[מזון מהחי]] וחלקם עלולים לגרור בעיות בריאות. מסקר של עיתון גלובס משנת 2014 נמצא כי 70% מהצרכנים אינם יודעים אילו מוצרים נמצאים בפיקוח, וברוב החנויות אין סימון של המוצרים המפוקחים. לפי הערכת העיתון הדבר גורר הפסד של כ-1000 ש"ח לכל משפחה בישראל. <ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000963240 סקר: רוב הצרכנים לא יודעים מהם המוצרים בפיקוח מחירים]  מיכל רז-חיימוביץ', גלובס,  14/08/2014</ref>

בישראל קיים [[פיקוח מחירים]] לגבי מספר מוצרי יסוד - לחם (לחם אחיד, לבן, חלה ולחם פרוס), מלח מאכל, חלב, מספר מוצרי חלב (אשל, גיל, שמנת חמוצה, גבינה לבנה וצהובה, חמאה) וביצים. הפיקוח על הלחם והמלח הוא באחריות '''משרד הכלכלה''', והפיקוח על מחירי שאר המוצרים הם באחריות '''משרד החקלאות'''. [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/839F8039-FB90-494F-B0CE-6C6EE0350060.htm] סה"כ מדובר ב-22 מוצרים, רובם מוצרים שמקורם ב[[מזון מהחי]] וחלקם עלולים לגרור בעיות בריאות. מסקר של עיתון גלובס משנת 2014 נמצא כי 70% מהצרכנים אינם יודעים אילו מוצרים נמצאים בפיקוח, וברוב החנויות אין סימון של המוצרים המפוקחים. לפי הערכת העיתון הדבר גורר הפסד של כ-1000 ש"ח לכל משפחה בישראל. <ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000963240 סקר: רוב הצרכנים לא יודעים מהם המוצרים בפיקוח מחירים]  מיכל רז-חיימוביץ', גלובס,  14/08/2014</ref>

משרד הבריאות אמור לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון ביולוגיים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון. משרד הבריאות הוא הגורם העיקרי שדואג לפיקוח תברואה על עסקי מזון. '''שירות המזון הארצי במשרד הבריאות''' מפעיל פיקוח על עסקים המספקים מזון לציבור כולל מפעלי ייצור מזון, וקייטרינג. '''המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות''' מפקחת על מסעדות, עסקי אירוח (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ואולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניות, איטליזים, מרכולים גדולים ושווקים. עיקר הפיקוח הוא על פיקוח התברואה בעסקים - שימוש בחומרי גלם ממקור בטוח, היגיינה, הפרדה בין מזון גולמי למזון מוכן ובין סוגי מזונות שונים, שמירה על טמפרטורה מתאימה של המזון, התאמת המבנה הפיזי לאופי הפעילות ועוד.[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/food/Pages/default.aspx]

'''משרד הבריאות''' אמור לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון ביולוגיים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון. משרד הבריאות הוא הגורם העיקרי שדואג לפיקוח תברואה על עסקי מזון. '''שירות המזון הארצי במשרד הבריאות''' מפעיל פיקוח על עסקים המספקים מזון לציבור כולל מפעלי ייצור מזון, וקייטרינג. '''המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות''' מפקחת על מסעדות, עסקי אירוח (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ואולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניות, איטליזים, מרכולים גדולים ושווקים. עיקר הפיקוח הוא על פיקוח התברואה בעסקים - שימוש בחומרי גלם ממקור בטוח, היגיינה, הפרדה בין מזון גולמי למזון מוכן ובין סוגי מזונות שונים, שמירה על טמפרטורה מתאימה של המזון, התאמת המבנה הפיזי לאופי הפעילות ועוד.[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/food/Pages/default.aspx]

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר גם המזון עצמו (על ידי דגימות) ואמור לוודא שאין בו [[זיהום מזון בישראל|זיהום ביולוגי או כימי]]. '''השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות''' קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים ב[[תעשיית המזון מהחי]].  בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן, 08.09.2014, דה מרקר</ref>

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר גם המזון עצמו (על ידי דגימות) ואמור לוודא שאין בו [[זיהום מזון בישראל|זיהום ביולוגי או כימי]]. '''השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות''' קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים ב[[תעשיית המזון מהחי]].  בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן, 08.09.2014, דה מרקר</ref>