שורה 71: |
שורה 71: |
| לפי נייר העמדה של משרד הבריאות, יש לסמן את הקו האדום בחשיפה של 4 שעות ביום לרשתות החברתיות, שכן העלייה המשמעותית בתסמינים דיכאוניים מופיעים בשימוש העולה על 4 שעות ביום. | | לפי נייר העמדה של משרד הבריאות, יש לסמן את הקו האדום בחשיפה של 4 שעות ביום לרשתות החברתיות, שכן העלייה המשמעותית בתסמינים דיכאוניים מופיעים בשימוש העולה על 4 שעות ביום. |
| | | |
− | בתוך כך, ממליצים במשרד הבריאות להורים לדרוש מעצמם ומבני הנוער שבאחריותם הגבלה של שימוש בסלולרי ובמדיה החברתית בארוחות משפחתיות, באירועים חברתיים וטרם השינה. | + | בתוך כך, ממליצים במשרד הבריאות להורים לדרוש מעצמם ומבני הנוער שבאחריותם הגבלה של שימוש בסלולרי ובמדיה החברתית בארוחות משפחתיות, באירועים חברתיים וטרם השינה. |
| | | |
| עוד מומלץ, להימנע משימוש בסלולרי, מחשב או טלוויזיה חכמה בחדר השינה טרם ההרדמות{{הערה|משרד הבריאות [https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Documents/NE-screen-exposure.pdf חשיפה למסכים בקטינים - נייר עמדה]}}{{הערה|ערן סוקול [http://www.bizportal.co.il/general/news/article/757398 עכשיו זה רשמי: משרד הבריאות נגד חשיפת בני נוער לרשתות חברתיות] 25.12.2018, Bizportal}}. | | עוד מומלץ, להימנע משימוש בסלולרי, מחשב או טלוויזיה חכמה בחדר השינה טרם ההרדמות{{הערה|משרד הבריאות [https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Documents/NE-screen-exposure.pdf חשיפה למסכים בקטינים - נייר עמדה]}}{{הערה|ערן סוקול [http://www.bizportal.co.il/general/news/article/757398 עכשיו זה רשמי: משרד הבריאות נגד חשיפת בני נוער לרשתות חברתיות] 25.12.2018, Bizportal}}. |
שורה 84: |
שורה 84: |
| | | |
| דו"ח שחיברה המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת השיניים, הציג ביולי 2009 ממצאים לפיהם החל משנת 2000 חל זינוק של פי 3 במספר חולי [[סרטן בלוטות הרוק]] בכל שנה בישראל, ביחס לתקופות קודמות. להערכת החוקרים עלייה זאת התבצעה בעקבות העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים בשנים האחרונות.<ref>http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1100555.html?more=1 "מספר חולי סרטן בלוטות הרוק עלה פי 3 בחמש שנים", הארץ 16.7.2009</ref>{{הערה|Zini A, Czerninski R, Vered Y, Livny A, Sgan-Cohen HD, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19694772 Trends of oral and pharyngeal cancer in Israel, by gender, age, ethnic group, and country of origin: 1970-2006], Community Dent Oral Epidemiol. 2009 Dec;37(6):547-54. Epub 2009 Aug 20.}} | | דו"ח שחיברה המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת השיניים, הציג ביולי 2009 ממצאים לפיהם החל משנת 2000 חל זינוק של פי 3 במספר חולי [[סרטן בלוטות הרוק]] בכל שנה בישראל, ביחס לתקופות קודמות. להערכת החוקרים עלייה זאת התבצעה בעקבות העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים בשנים האחרונות.<ref>http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1100555.html?more=1 "מספר חולי סרטן בלוטות הרוק עלה פי 3 בחמש שנים", הארץ 16.7.2009</ref>{{הערה|Zini A, Czerninski R, Vered Y, Livny A, Sgan-Cohen HD, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19694772 Trends of oral and pharyngeal cancer in Israel, by gender, age, ethnic group, and country of origin: 1970-2006], Community Dent Oral Epidemiol. 2009 Dec;37(6):547-54. Epub 2009 Aug 20.}} |
| + | |
| + | '''רגישות לקרינה''' |
| + | |
| + | כיום, יותר מ 10% מאוכלוסיית העולם סובלת מרגישות לקרינה, הנקראת גם "אלרגיה לחשמל"(כל מכשיר או מתקן חשמלי שפועל, פולט קרינה, אבל בעוצמות שונות) ו "אי סבילות לקרינה אלקטרומגנטית". זוהי רגישות לחשיפה לקרינה אלקטרו - מגנטית המתפתחת עקב חשיפה ממושכת אליה. היא גורמת לתסמינים קשים ואחר כך לכל מיני מחלות כמו דמנציה ומחלת אלצהיימר. מתקיים מאבק סביב ההכרה ברגישות לקרינה{{הערה|עמיר בורנשטיין [http://www.norad4u.co.il/ehs-h רגישות (אי סבילות) לקרינה - EHS]ללא קרינה בשבילך}}. מתקיים מאבק סביב ההכרה ברגישות לקרינה. באיחוד האירופי, לדוגמה, הכירו ברגישות לקרינה כגורם לנכות, בארגון הבריאות העולמי עדיין לא.{{הערה|עמיר בורנשטיין [http://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-recognition-world-h הכרה ברגישות לקרינה בעולם] ללא קרינה בשבילך}}. |
| | | |
| מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. {{הערה|שם=tnuda3|[https://www.tnuda.org.il/page/%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94 הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה?] תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014}} | | מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. {{הערה|שם=tnuda3|[https://www.tnuda.org.il/page/%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94 הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה?] תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014}} |