שורה 1: |
שורה 1: |
| '''מציאות מדומה''' היא אשליה הנוצרת באמצעים טכנולוגיים כגון טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד, משקפי מציאות מדומה. לאשליות האלה יש השפעות רבות: בריאותיות, סביבתיות, חברתיות. | | '''מציאות מדומה''' היא אשליה הנוצרת באמצעים טכנולוגיים כגון טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד, משקפי מציאות מדומה. לאשליות האלה יש השפעות רבות: בריאותיות, סביבתיות, חברתיות. |
| == התפתחות המציאות המדומה == | | == התפתחות המציאות המדומה == |
− | '''בתקופות קדומות''' | + | '''לפני המציאות המדומה''' |
| | | |
| היכולת לדמיין, ולחלום אופיינית לבעלי חיים ברמה אינטלקטואלית גבוהה וגם ל[[בני האדם]]. יכולת זאת הייתה לבן האדם מאז נוצר. זה לא נחשב למציאות מדומה במובן בו משתמשים במושג זה התנועה הסביבתית והחברתית. כבר בתקופות עתיקות מאוד למד האדם לצייר ולפסל. גם זה לא נחשב למציאות מדומה. | | היכולת לדמיין, ולחלום אופיינית לבעלי חיים ברמה אינטלקטואלית גבוהה וגם ל[[בני האדם]]. יכולת זאת הייתה לבן האדם מאז נוצר. זה לא נחשב למציאות מדומה במובן בו משתמשים במושג זה התנועה הסביבתית והחברתית. כבר בתקופות עתיקות מאוד למד האדם לצייר ולפסל. גם זה לא נחשב למציאות מדומה. |
שורה 9: |
שורה 9: |
| לפסלים וציורים הייתה כנראה משמעות חשובה בהעברה, בקידוש ובשימור של מיתוסים. הם קיימים ככל הנראה רק מאז המהפכה הלשונית ובתרבויות עתיקות הם עוסקים בדרך כלל בהיבטים של דת ופולחן ו/או בהאדרת שליט אבסולוטי (כמו בבל, מצרים וכו'). | | לפסלים וציורים הייתה כנראה משמעות חשובה בהעברה, בקידוש ובשימור של מיתוסים. הם קיימים ככל הנראה רק מאז המהפכה הלשונית ובתרבויות עתיקות הם עוסקים בדרך כלל בהיבטים של דת ופולחן ו/או בהאדרת שליט אבסולוטי (כמו בבל, מצרים וכו'). |
| | | |
− | '''המצלמה''' | + | אחר כך למד האדם לכתוב וחלקרוא קודם על אבן וחמר ואחר כך בספרים. גם זה פיתח את הדמיון. |
| + | |
| + | ''כל זה לא יכול להחשב למציאות מדומה במובן שאנחנו מכירים אותה כי המטרה של כל זה היא להשפיע על חיי האדם בעולם האמיתי ולא לספק אשליות במקומו. הדבר היחיד שדמה בהשפעתו למציאות מדומה של ימינו בתקופה זו, הוא שימוש מופרז בסמים'' |
| + | |
| + | '''הופעת המציאות המדומה (אבל עדיין לא ההתמכרות) - המצלמה''' |
| + | |
| המציאות המדומה הופיעה רק במאה ה-19 עם הופעת המצלמה. בשונה מהציור והפיסול פה מדובר על העתק מדויק של המציאות וללא מאמץ מצד הדמיון האנושי בשונה מציור ופיסול שדורש לזכור ולשחזר אחר כך, תוך הכנסת התרשמויות תחושות רגשיות וכדומה. שכאשר המצלמה הפכה לתופעה המונית, זה השפיע באופנים שונים על החברה הסביבה והבריאות, מצד לא היה צורך לזכור את הנוף שרואים והיה פחות רצון לטייל כדי לראות תופעת טבע, אתר טבע או להיפגש עם אנשים מפורסמים כאשר יש תמונה. השפעה אחרת הייתה הפוכה - אנשים שראו תמונות של מקומות אחרים בעולם פיתחו רצון גדול יותר לנסוע למקומות אלה. השפעה נוספת הייתה האצה של תהליכי [[גלובליזציה]] והתחלת ההבנה של העולם כמקום אחד - לדוגמה הסיפור "80 יום מסביב לעולם" של ז'ול וורן. | | המציאות המדומה הופיעה רק במאה ה-19 עם הופעת המצלמה. בשונה מהציור והפיסול פה מדובר על העתק מדויק של המציאות וללא מאמץ מצד הדמיון האנושי בשונה מציור ופיסול שדורש לזכור ולשחזר אחר כך, תוך הכנסת התרשמויות תחושות רגשיות וכדומה. שכאשר המצלמה הפכה לתופעה המונית, זה השפיע באופנים שונים על החברה הסביבה והבריאות, מצד לא היה צורך לזכור את הנוף שרואים והיה פחות רצון לטייל כדי לראות תופעת טבע, אתר טבע או להיפגש עם אנשים מפורסמים כאשר יש תמונה. השפעה אחרת הייתה הפוכה - אנשים שראו תמונות של מקומות אחרים בעולם פיתחו רצון גדול יותר לנסוע למקומות אלה. השפעה נוספת הייתה האצה של תהליכי [[גלובליזציה]] והתחלת ההבנה של העולם כמקום אחד - לדוגמה הסיפור "80 יום מסביב לעולם" של ז'ול וורן. |
| | | |
שורה 15: |
שורה 20: |
| | | |
| '''הקולנוע''' | | '''הקולנוע''' |
| + | |
| השלב הבא היה הקולנוע שהופיע בסוף המאה ה 19, והפך לתופעה המונית בשנות ה 20 של המאה ה 20. ההשפעות החברתיות, הסביבתיות והבריאותיות של הקולנוע היו הרבה יותר משמעותיות מזו של המצלמה. | | השלב הבא היה הקולנוע שהופיע בסוף המאה ה 19, והפך לתופעה המונית בשנות ה 20 של המאה ה 20. ההשפעות החברתיות, הסביבתיות והבריאותיות של הקולנוע היו הרבה יותר משמעותיות מזו של המצלמה. |
| | | |
שורה 29: |
שורה 35: |
| '''הטלוויזיה''' | | '''הטלוויזיה''' |
| | | |
− | השלב השלישי הייתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה 60 של המאה ה 20. בשונה מהקולנוע בטלוויזיה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הישירות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה של המצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהטמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי- לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוויזיה גורמת לאדם להישאר בביתו. | + | השלב השלישי הייתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה 60 של המאה ה 20. בשונה מהקולנוע בטלוויזיה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הישירות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה של המצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהטמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי - לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוויזיה גורמת לאדם להישאר בביתו. |
| | | |
| חוקרים וסופרים רבים כתבו על התופעות האלה, יותר מאשר על הקולנוע. כמו בקולנוע, ההשפעות העקיפות של הטלוויזיה על החברה ועל הסביבה היו הרבה יותר גדולות מאשר ההשפעה הישירה - דרך השפעת הטלוויזיה על התרבות, הכלכלה, הפוליטיקה והחברה. לדוגמה [[תרבות הצריכה]] בארצות הברית ובהמשך בעולם כולו קיבלה חיזוק אדיר על ידי פרסומות בטלוויזיה, וכן על ידי [[פרסום סמוי]] ועל ידי הצגת אורח החיים [[פרבור|בפרברים צמודי הקרקע]] ושפע של מכונות חדשות כדרך הנורמלית או הטובה ביותר לחיות. | | חוקרים וסופרים רבים כתבו על התופעות האלה, יותר מאשר על הקולנוע. כמו בקולנוע, ההשפעות העקיפות של הטלוויזיה על החברה ועל הסביבה היו הרבה יותר גדולות מאשר ההשפעה הישירה - דרך השפעת הטלוויזיה על התרבות, הכלכלה, הפוליטיקה והחברה. לדוגמה [[תרבות הצריכה]] בארצות הברית ובהמשך בעולם כולו קיבלה חיזוק אדיר על ידי פרסומות בטלוויזיה, וכן על ידי [[פרסום סמוי]] ועל ידי הצגת אורח החיים [[פרבור|בפרברים צמודי הקרקע]] ושפע של מכונות חדשות כדרך הנורמלית או הטובה ביותר לחיות. |
שורה 46: |
שורה 52: |
| '''התגברות המציאות המדומה וההתמכרות לה בהמשך''' | | '''התגברות המציאות המדומה וההתמכרות לה בהמשך''' |
| | | |
− | בהמשך תרמו משמעותית להתגברות התופעה הופעת המחשב הפרטי, אשר תרמה ליצירת האינטראקטיביות במציאות המדומה, מכשירי הווידאו, והטלפונים הניידים. במידה פחות לתופעה תרמו מכשירי הרדיו ומכשירי הרשמקול הניידים (טייפ). | + | בהמשך תרמו משמעותית להתגברות התופעה הופעת המחשב הפרטי, אשר תרמה ליצירת האינטראקטיביות במציאות המדומה, מכשירי הווידאו, הטלפונים הניידים. במידה פחותה לתופעה תרמו מכשירי הרדיו ומכשירי הרשמקול הניידים (טייפ) ומשקפי המציאות המדומה. |
| | | |
| חלק מהסיבות הן הרצון לפרוק [[מתח נפשי]] ולהקל על [[שחיקה]] וכן ה[[דיכאון]] ותחושת ה[[בדידות]] בחברה המודרנית. יש לציין שזו גם אחת השלכות כך שזו [[לולאת משוב מחזקת]]. | | חלק מהסיבות הן הרצון לפרוק [[מתח נפשי]] ולהקל על [[שחיקה]] וכן ה[[דיכאון]] ותחושת ה[[בדידות]] בחברה המודרנית. יש לציין שזו גם אחת השלכות כך שזו [[לולאת משוב מחזקת]]. |
שורה 66: |
שורה 72: |
| מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. {{הערה|שם=tnuda3|[https://www.tnuda.org.il/page/%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94 הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה?] תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014}} | | מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. {{הערה|שם=tnuda3|[https://www.tnuda.org.il/page/%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94 הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה?] תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014}} |
| | | |
− | שימוש טלפון סלולרי עלול לגרור הפרעות קשב וריכוז. אם אדם מנסה ללמוד משהו ולידו יש טלפון סלולרי, אחרי הסחה כמו שליחת הודעות בווטסאפ גם עם האדם לא עונה, לוקח 20 דקות לחזור לריכוז מלא, כלומר לחומר הלימוד. המוח האנושי לא מעוצב לריבוי משימות בבת אחת, והסלולרי מכוון דווקא לכיוון הזה. לכל הסחה כזאת יש מחיר. מחקר שנעשה באוניברסיטת לונדון טוען שאנשים העובדים במולטי-טסקינג(ריבוי משימות), מצב המוח שלהם הוא כמו אחרי לילה שלם ללא שינה, כלומר 10-15 נקודות פחות באיי-קיו{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}. | + | שימוש בטלפון סלולרי עלול לגרור הפרעות קשב וריכוז. אם אדם מנסה ללמוד משהו ולידו יש טלפון סלולרי, אחרי הסחה כמו שליחת הודעות בווטסאפ גם עם האדם לא עונה, לוקח 20 דקות לחזור לריכוז מלא, כלומר לחומר הלימוד. המוח האנושי לא מעוצב לריבוי משימות בבת אחת, והסלולרי מכוון דווקא לכיוון הזה. לכל הסחה כזאת יש מחיר. מחקר שנעשה באוניברסיטת לונדון טוען שאנשים העובדים במולטי-טסקינג(ריבוי משימות), מצב המוח שלהם הוא כמו אחרי לילה שלם ללא שינה, כלומר 10-15 נקודות פחות באיי-קיו{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}. |
| | | |
| חוקרים מארצות הברית ערכו ניסוי: הם נתנו שאלון לתלמיד כאשר לידו שכב סלולרי במצב "שקט", אחר כך עוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי בתיק, ועוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי מחוץ לחדר. במצב השלישי הציונים היו הכי גבוהים. המסקנה היא שהסללורי מזיק גם במצב שקט ואפילו כבוי.{{הערה|שם=oedm}} | | חוקרים מארצות הברית ערכו ניסוי: הם נתנו שאלון לתלמיד כאשר לידו שכב סלולרי במצב "שקט", אחר כך עוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי בתיק, ועוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי מחוץ לחדר. במצב השלישי הציונים היו הכי גבוהים. המסקנה היא שהסללורי מזיק גם במצב שקט ואפילו כבוי.{{הערה|שם=oedm}} |
שורה 76: |
שורה 82: |
| המלצות של גורמים העסוקים בתחום היא לשים את הטלפונים על מצב שקט, אז יש אפשרות של 20-30 דקות של למידה.{{הערה|שם=oedm}} כאשר ישנים צריך לסלק את הטלפון הסלולרי מהחדר כי הוא מפריע לישון גם במצב כבוי{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}. | | המלצות של גורמים העסוקים בתחום היא לשים את הטלפונים על מצב שקט, אז יש אפשרות של 20-30 דקות של למידה.{{הערה|שם=oedm}} כאשר ישנים צריך לסלק את הטלפון הסלולרי מהחדר כי הוא מפריע לישון גם במצב כבוי{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}. |
| | | |
− | שימוש ב"סמארטפונים" הוא אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון, הבידוד החברתי וההתאבדויות. ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, טוען שהאשם העיקרי לכך שהדור הנוכחי חלש יותר מבחינה פסיכולוגית הוא הסמארטפון. "זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים", כותב טוונגה.{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית]ראפאל קאהאן, 04 לאוגוסט 2017, כלכליסט}} | + | שימוש ב "סמארטפונים" הוא אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון, הבידוד החברתי וההתאבדויות. ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, טוען שהאשם העיקרי לכך שהדור הנוכחי חלש יותר מבחינה פסיכולוגית הוא הסמארטפון. "זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים", כותב טוונגה.{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית]ראפאל קאהאן, 04 לאוגוסט 2017, כלכליסט}} |
| | | |
| '''טלוויזיה, מחשב, טאבלט''' | | '''טלוויזיה, מחשב, טאבלט''' |
שורה 94: |
שורה 100: |
| | | |
| השפעות בריאותיות של טלוויזיה ומשחקי מחשב מתרחשות דרך מספר אפיקים: | | השפעות בריאותיות של טלוויזיה ומשחקי מחשב מתרחשות דרך מספר אפיקים: |
| + | |
| * פרסום גלוי, ו[[פרסום סמוי|סמוי]] אשר משפיע על הרגלי חשיבה ומקנה לילדים, לנוער ולמבוגרים [[הרגלי בריאות]] במסגרת [[תרבות הצריכה]]. הדבר בולט במיוחד בהקשר של [[פרסום מוצרי מזון לילדים]], שיווק של [[משקאות ממותקים]] וכדומה אך קיים גם בתחומים נוספים כגון [[עישון]], [[מכוניות]] ועוד. | | * פרסום גלוי, ו[[פרסום סמוי|סמוי]] אשר משפיע על הרגלי חשיבה ומקנה לילדים, לנוער ולמבוגרים [[הרגלי בריאות]] במסגרת [[תרבות הצריכה]]. הדבר בולט במיוחד בהקשר של [[פרסום מוצרי מזון לילדים]], שיווק של [[משקאות ממותקים]] וכדומה אך קיים גם בתחומים נוספים כגון [[עישון]], [[מכוניות]] ועוד. |
| * השפעות של תכנים - תכנים אלימים ו"רועשים" משפיעים הן דרך הרגלי חשיבה והן דרך השפעות פיזיולוגיות של התכנים כמו יצירת [[מתח נפשי]] (סטרס). | | * השפעות של תכנים - תכנים אלימים ו"רועשים" משפיעים הן דרך הרגלי חשיבה והן דרך השפעות פיזיולוגיות של התכנים כמו יצירת [[מתח נפשי]] (סטרס). |
שורה 101: |
שורה 108: |
| | | |
| ===השפעות חברתיות וסביבתיות=== | | ===השפעות חברתיות וסביבתיות=== |
− |
| |
− | '''השפעות ישירות'''
| |
− |
| |
| לפי הנתונים מ-2016 עד 2028 מכשירים "חכמים" כמו מחשבים, לפטופים, וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות [[גזי החממה]] בעולם. עד 2040 החלק שלהם יעלה ל-14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. זה לא כולל טלוויזיות. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע{{הערה|World Economic Forum [http://ewn.co.za/2017/12/18/why-your-smartphone-is-contributing-to-climate-change WHY YOUR SMARTPHONE IS CONTRIBUTING TO CLIMATE CHANGE] 18.12.2018, Eyewithness News,}}. | | לפי הנתונים מ-2016 עד 2028 מכשירים "חכמים" כמו מחשבים, לפטופים, וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות [[גזי החממה]] בעולם. עד 2040 החלק שלהם יעלה ל-14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. זה לא כולל טלוויזיות. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע{{הערה|World Economic Forum [http://ewn.co.za/2017/12/18/why-your-smartphone-is-contributing-to-climate-change WHY YOUR SMARTPHONE IS CONTRIBUTING TO CLIMATE CHANGE] 18.12.2018, Eyewithness News,}}. |
| | | |
| פליטית הפחמן הדו חמצני מסקטור פנאי ובילוי בבריטניה היא הגדולה ביותר מכל הסקטורים. בסקטור הזה נכללים גם טלוויזיה, בתי קולנוע ושאר מציאות מדומה{{הערה|carbon trust [https://www.carbontrust.com/media/84936/ctc603-the-carbon-emissions-generated-in-all-that-we-consume.pdf The carbon emissions generated in all that we consume] 2006}}/ | | פליטית הפחמן הדו חמצני מסקטור פנאי ובילוי בבריטניה היא הגדולה ביותר מכל הסקטורים. בסקטור הזה נכללים גם טלוויזיה, בתי קולנוע ושאר מציאות מדומה{{הערה|carbon trust [https://www.carbontrust.com/media/84936/ctc603-the-carbon-emissions-generated-in-all-that-we-consume.pdf The carbon emissions generated in all that we consume] 2006}}/ |
| | | |
− | מסכים שטוחים דורשים שימוש בגז nitrogen trifluoride (מקבוצת הגזים הפלואורינטיים) ובטלוויזיות המסכים האלה גדולים. ייצור הגז גדל ל-4,000 טון בשנה והוא פי 17,000 חזק יותר מפחמן דו חמצני{{הערה|Ian Sample, [https://www.theguardian.com/science/2008/jul/03/scienceofclimatechange.climatechange Environment: Climate risk from flat-screen TVs]3 ליולי 2008, The Guardian}} כך שזה יוצא 68 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני. סך הכל האנשות פולטת 42 מיליארד בשנה כך שזה יוצא יותר בערך 0.15%. | + | מסכים שטוחים דורשים שימוש [[גז חממה|בגז חממה]] nitrogen trifluoride (מקבוצת הגזים הפלואורינטיים) ובטלוויזיות המסכים האלה גדולים. ייצור הגז גדל ל-4,000 טון בשנה והוא פי 17,000 חזק יותר מפחמן דו חמצני{{הערה|Ian Sample, [https://www.theguardian.com/science/2008/jul/03/scienceofclimatechange.climatechange Environment: Climate risk from flat-screen TVs]3 ליולי 2008, The Guardian}} כך שזה יוצא 68 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני. סך הכל האנשות פולטת 42 מיליארד בשנה כך שזה יוצא יותר בערך 0.15%. |
| | | |
| הפקת שעה 1 של תכנית טלוויזיה גורמת לפליטת 8.2 טון פחמן דו חמצני{{הערה|Carbon Visuals [http://www.carbonvisuals.com/projects/one-hours-tv-production-for-bbc THE CARBON FOOTPRINT OF ONE HOUR'S TV PRODUCTION] 22 לדצמבר 2018}}. | | הפקת שעה 1 של תכנית טלוויזיה גורמת לפליטת 8.2 טון פחמן דו חמצני{{הערה|Carbon Visuals [http://www.carbonvisuals.com/projects/one-hours-tv-production-for-bbc THE CARBON FOOTPRINT OF ONE HOUR'S TV PRODUCTION] 22 לדצמבר 2018}}. |
שורה 116: |
שורה 120: |
| Video-on-Demand ]}}. | | Video-on-Demand ]}}. |
| | | |
− | '''השפעות עקיפות'''
| + | למציאות המדומה השפעות עקיפות נרחבות על החברה והסביבה כי אתם הרבה יותר קל להפיץ נתונים לא נכונים. הדבר יכול לשמש לתעמולה פוליטית, [[תרבות הצריכה|פרסום]] מוצרים מזיקים, עידוד [[מחסור ועודף|צריכה עודפת]]. |
− | | |
− | למציאות המדומה השפעות עקיפות נרחבות על החברה והסביבה כי אתם הרבה יותר קל להפיץ נתונים לא נכונים. הדבר יכול לשמש לתעמולה פוליטית ולפרסום מוצרים מזיקים, עידוד צריכה עודפת. | |
| {{להשלים}} | | {{להשלים}} |
| | | |