שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''עיר ידידותית לילדים''' (באנגלית child-friendly city - CFC) היא עיר, עיירה, [[קהילה]] המחויבת לשיפור חייהם של ילדים שבתחום שיפוטה, על ידי מימוש זכויותיהם כמפורט באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. זהו מקום ישוב שבו הזכויות, הצרכים, העדיפויות והקולות של ילדים הם חלק בלתי-נפרד מהמדיניות, התוכניות וההחלטות הציבוריות. [https://childfriendlycities.org/what-is-a-child-friendly-city/]
+
'''עיר ידידותית לילדים''' (באנגלית child-friendly city - CFC) היא עיר, עיירה, [[קהילה]] המחויבת לשיפור חייהם של ילדים שבתחום שיפוטה, על ידי מימוש זכויותיהם כמפורט באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. זהו מקום ישוב שבו הזכויות, הצרכים, העדיפויות והקולות של ילדים הם חלק בלתי-נפרד מהמדיניות, התוכניות וההחלטות הציבוריות. [https://childfriendlycities.org/what-is-a-child-friendly-city/] עיר ידידותית לילדים היא יוזמה של ארגון האומות המאוחדות שהחלה בשנת 1996 במטרה לקדם את זכויות הילדים. [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8931.pdf] הנחת המוצא של האו"ם היא שמצב הילדים בעיר הוא סמן למצבה הכללי - אם מצב הילדים טוב, זה סימן לממשל תקין ולחברה בריאה.[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001050158]
   −
באופן כללי, מקום ישוב שבו ילדים:[https://childfriendlycities.org/what-is-a-child-friendly-city/]
+
באופן כללי, ישוב ידידותי לילדים היא מקום ישוב שבו ילדים:[https://childfriendlycities.org/what-is-a-child-friendly-city/][https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8931.pdf]
 
* מוגנים מפני ניצול, אלימות והתעללות.
 
* מוגנים מפני ניצול, אלימות והתעללות.
 
* גדלים בצורה בריאה ודואגים להם.
 
* גדלים בצורה בריאה ודואגים להם.
* בעלי גישה לשירותים חברתיים איכותיים.
+
* יכולים ללכת לבד בבטחה ברחובות העיר.
* חווים חינוך איכותי, מכליל ומשתף ופיתוח מיומנויות.
+
* בעלי גישה לשירותים חברתיים איכותיים. בהם שירותי בריאות, רווחה ומחסה.
 +
* לקבל שירותי תברואה הולמים ומי שתייה נקיים וזורמים.
 +
* חווים חינוך איכותי, מכליל ומשתף ופיתוח מיומנויות.  
 
* יכולים להביע את דעותיהם ולהשפיע על החלטות המשפיעות עליהם.
 
* יכולים להביע את דעותיהם ולהשפיע על החלטות המשפיעות עליהם.
* משתתפים בחיי המשפחה, התרבות, העיר / הקהילה והחיים חברתיים.
+
* משתתפים בחיי המשפחה, התרבות, העיר / הקהילה והחיים החברתיים.
 
* חיים ב[[הגנת הסביבה|סביבה בטוחה ונקייה]] עם גישה ל[[טבע עירוני|מרחבים ירוקים]].
 
* חיים ב[[הגנת הסביבה|סביבה בטוחה ונקייה]] עם גישה ל[[טבע עירוני|מרחבים ירוקים]].
 
* פוגשים חברים ויש להם מקומות בהם הם יכולים לשחק וליהנות.
 
* פוגשים חברים ויש להם מקומות בהם הם יכולים לשחק וליהנות.
* יש להם סיכוי הוגן בחיים ללא קשר להיבטים כמו מוצא אתני, דת, הכנסה, מגדר או יכולת.
+
* יש להם סיכוי הוגן בחיים ללא קשר להיבטים כמו מוצא אתני, דת, הכנסה, מגדר או יכולת (מגבלות גופניות או נפשיות כלשהן).
    
בעוד שהאחריות העיקרית להבטיח את מימוש זכויות הילדים מוטלת על ממשלות, יש תפקיד חשוב לקידום ערים ידידותיות לילדים גם לבעלי עניין אחרים כגון ארגוני החברה האזרחית, המגזר הפרטי, האקדמיה והתקשורת, כמו גם הילדים עצמם.  
 
בעוד שהאחריות העיקרית להבטיח את מימוש זכויות הילדים מוטלת על ממשלות, יש תפקיד חשוב לקידום ערים ידידותיות לילדים גם לבעלי עניין אחרים כגון ארגוני החברה האזרחית, המגזר הפרטי, האקדמיה והתקשורת, כמו גם הילדים עצמם.  
   −
הנחת המוצא של האו"ם היא שמצב הילדים בעיר הוא סמן למצבה הכללי - אם מצב הילדים טוב, זה סימן לממשל תקין ולחברה בריאה. בארץ, למשל, חולון משווקת את עצמה כעיר ידידותית לילדים. היא מציעה הרבה מבחינה תרבותית אבל השטחים הציבוריים בה אינם מקלים על ילדים להיות עצמאיים. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001050158]
+
המיזם פועל באמצעות "יוניסף", ארגון האו"ם למען הילד. נכון לשנת 2010 המיזם מקיף כ-1,000 ערים בעשרות מדינות ברחבי העולם, ובהן מדינות מפותחות, דוגמת ספרד, צרפת, איטליה, אנגליה, שווייץ והולנד, ומדינות מתפתחות, דוגמת ברזיל, הפיליפינים, קולומביה ואחרות. בעת יישומו בכל אחת מן הערים והמדינות שבהן הוא פועל, מותאם המיזם למבנה החוקי, הכלכלי והחברתי המקומי ולרצונותיהם ויכולותיהם של השלטון והאוכלוסייה במקום. [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8931.pdf]
    
==רקע - אובדן העצמאות של ילדים בעיר==
 
==רקע - אובדן העצמאות של ילדים בעיר==
שורה 24: שורה 26:     
במדינות אחרות כמו הולנד ובריטניה לדוגמה השינויים האלה התרחשו במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, שבהן עלתה כמות המכוניות בעיר. בהולנד של שנות ה-70 החלו מאבקים ציבוריים כמו [[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]] ו[[מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד|"עצרו את רצח הילדים"]] כדי לשנות את המגמות האלה. כתוצאה מכך החלו לקדם בהולנד מכך שינויים שונים כמו [[אזורי מיתון תנועה]], [[שבילי אופניים]], [[הליכתיות|תכנון מוטה הולכי רגל]] ו[[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]], [[תחבורה פעילה]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. שינויים אלה מתפשטים למדינות אחרות בעולם, במיוחד מאז תחילת המאה ה-21.  
 
במדינות אחרות כמו הולנד ובריטניה לדוגמה השינויים האלה התרחשו במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, שבהן עלתה כמות המכוניות בעיר. בהולנד של שנות ה-70 החלו מאבקים ציבוריים כמו [[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]] ו[[מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד|"עצרו את רצח הילדים"]] כדי לשנות את המגמות האלה. כתוצאה מכך החלו לקדם בהולנד מכך שינויים שונים כמו [[אזורי מיתון תנועה]], [[שבילי אופניים]], [[הליכתיות|תכנון מוטה הולכי רגל]] ו[[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]], [[תחבורה פעילה]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. שינויים אלה מתפשטים למדינות אחרות בעולם, במיוחד מאז תחילת המאה ה-21.  
 +
 +
==בישראל==
 +
יותר מ- 90% מן הילדים ובני-הנוער החיים בישראל מתגוררים ביישובים עירוניים (שאוכלוסייתם מונה 2,000 נפשות או יותר); נכון לשנת 2010 מעל כ-1,700,000 מהילדים התגוררו בערים. ילדים מהווים כשליש מהאוכלוסייה ביישובים עירוניים, (בדומה לשיעורם באוכלוסייה). יש יישובים עירוניים, בעיקר במגזר החרדי ובמגזר הבדואי, שבהם ילדים הם יותר ממחצית האוכלוסייה ביישוב [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8931.pdf]
 +
 +
לפי פקודת העיריות, מאז שנת 2000, אמורות להיות בערי ישראל "וועדה לקידום מעמד הילד" שהיא וועד חובה בערים. במועצות מקומיות ואזוריות אלו וועדות רשות. הוועדה לקידום מעמד הילד היא אמצעי למימוש עקרונות אמנת האו"ם לזכויות הילד ברשות המקומית, ותפקידה לקדם את שיתוף הפעולה בין גורמים שונים ברשות בעניינים הנוגעים לילדים ולאפשר לילדים ולבני- נוער להשתתף בתהליכי קבלת החלטות ברשות. לפי בדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2009, ב- 54 מתוך 75 עיריות היתה ועדה לקידום מעמד הילד. אולם בחלק גדול מן הערים שבהן היא התקיימה, היא איננה ועדה פעילה. [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8931.pdf]
 +
 +
בישראל, חולון משווקת את עצמה כעיר ידידותית לילדים. היא מציעה הרבה מבחינה תרבותית אבל השטחים הציבוריים בה אינם מקלים על ילדים להיות עצמאיים. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001050158]
 +
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט