שינויים

'''מציאות מדומה''' היא אשלייה הנוצרת באמצעים טכנולוגיים כגון טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד, משקפי מציאות מדומה. לאשליות האלה יש השפעות רבות: בריאותיות, סביבתיות, חברתיות.

'''מציאות מדומה''' היא אשליה הנוצרת באמצעים טכנולוגיים כגון טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד, משקפי מציאות מדומה. לאשליות האלה יש השפעות רבות: בריאותיות, סביבתיות, חברתיות.

== התפתחות המציאות המדומה ==

== התפתחות המציאות המדומה ==

'''בתקופות קדומות'''

'''בתקופות קדומות'''

היכולת לדמיין, ולחלום אופיינית לבעלי חיים ברמה אינטלקטואלית גבוהה וגם ל[[בני האדם]]. יכולת זאת היתה לבן האדם מאז נוצר. זה לא נחשב למציאות מדומה במובן בו משתמשים במושג זה התנועה הסביבתית והחברתית. כבר בתקופות עתיקות מאוד למד האדם לצייר ולפסל. גם זה לא נחשב למציאות מדומה.  

היכולת לדמיין, ולחלום אופיינית לבעלי חיים ברמה אינטלקטואלית גבוהה וגם ל[[בני האדם]]. יכולת זאת הייתה לבן האדם מאז נוצר. זה לא נחשב למציאות מדומה במובן בו משתמשים במושג זה התנועה הסביבתית והחברתית. כבר בתקופות עתיקות מאוד למד האדם לצייר ולפסל. גם זה לא נחשב למציאות מדומה.  

יכולת יחודית כנראה לבני אדם מסוג "האדם הנבון" קיימת מזה כ-70 אלף שנה מאז [[המהפכה הלשונית]] והיא המצאה של [[מיתוס|מיתוסים]] או מציאות מדומיינת. לפי הגדרה שקיימת בספרו של [[יובל נוח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], מיתוס הוא סיפור או מוסכמה חברתית המקובלת בקרב קבוצה גדולה של בני אדם, ואשר מאפשר לקבוצה זו לשתף פעולה. בעוד שיצורים אחרים יכולים לחלום לתקשר ואפילו לשקר, היכולת להמציא מושגים מופשטים היא אולי ייחודית לאדם, וכך גם השימוש במושגים מופשטים אלה כדי לגרום [[סדר חברתי]] בקרב קבוצות ענק. יצורים אחרים שמשתפים פעולה בקבוצות גדולות - כמו נמלים לדוגמה משתמשים לשם כך במנגנונים ביולוגים -גנטיים ולא ברעיונות שצריך ללמד אותם את הדורות הבאים.

יכולת יחודית כנראה לבני אדם מסוג "האדם הנבון" קיימת מזה כ-70 אלף שנה מאז [[המהפכה הלשונית]] והיא המצאה של [[מיתוס|מיתוסים]] או מציאות מדומיינת. לפי הגדרה שקיימת בספרו של [[יובל נוח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], מיתוס הוא סיפור או מוסכמה חברתית המקובלת בקרב קבוצה גדולה של בני אדם, ואשר מאפשר לקבוצה זו לשתף פעולה. בעוד שיצורים אחרים יכולים לחלום לתקשר ואפילו לשקר, היכולת להמציא מושגים מופשטים היא אולי ייחודית לאדם, וכך גם השימוש במושגים מופשטים אלה כדי לגרום [[סדר חברתי]] בקרב קבוצות ענק. יצורים אחרים שמשתפים פעולה בקבוצות גדולות - כמו נמלים לדוגמה משתמשים לשם כך במנגנונים ביולוגים -גנטיים ולא ברעיונות שצריך ללמד אותם את הדורות הבאים.  

 

לפסלים וציורים היתה כנראה משמעות חשובה בהעברה, בקידוש ובשימור של מיתוסים. הם קיימים ככל הנראה רק מאז המהפכה הלשונית ובתרבויות עתיקות הם עוסקים בדרך כלל בהיבטים של דת ופולחן ואו בהעדרת שליט אבסולוטי (כמו בבל, מצרים וכו').  

'''המצלמה'''

'''המצלמה'''

המציאות המדומה הופיעה רק במאה ה 19 עם הופעת המצלמה. בשונה מהציור והפיסול פה מדובר על העתק מדויק של המציאות וללא מאמץ מצד הדמיון האנושי בשונה מציור ופיסול שדורש לזכור ולשחזר אחר כך, תוך הכנסת התרשמויות תחושות רגשיות וכדומה. שכאשר המצלמה הפכה לתופעה המונית, זה השפיע באופנים שונים על החברה הסביבה והבריאות, מצד לא היה צורך לזכור את הנוף שרואים והיה פחות רצון לטייל כדי לראות תופעת טבע, אתר טבע או להפגש עם אנשים מפורסמים כאשר יש תמונה. השפעה אחרת היתה הפוכה - אנשים שראו תמונות של מקומות אחרים בעולם פיתחו רצון גדול יותר לנסוע למקומות אלה. השפעה נוספת היתה האצה של תהליכי [[גלובליזציה]] והתחלת ההבנה של העולם כמקום אחד - לדוגמה הסיפור "80 יום מסביב לעולם" של זו'ל וורן.  

המציאות המדומה הופיעה רק במאה ה-19 עם הופעת המצלמה. בשונה מהציור והפיסול פה מדובר על העתק מדויק של המציאות וללא מאמץ מצד הדמיון האנושי בשונה מציור ופיסול שדורש לזכור ולשחזר אחר כך, תוך הכנסת התרשמויות תחושות רגשיות וכדומה. שכאשר המצלמה הפכה לתופעה המונית, זה השפיע באופנים שונים על החברה הסביבה והבריאות, מצד לא היה צורך לזכור את הנוף שרואים והיה פחות רצון לטייל כדי לראות תופעת טבע, אתר טבע או להיפגש עם אנשים מפורסמים כאשר יש תמונה. השפעה אחרת הייתה הפוכה - אנשים שראו תמונות של מקומות אחרים בעולם פיתחו רצון גדול יותר לנסוע למקומות אלה. השפעה נוספת הייתה האצה של תהליכי [[גלובליזציה]] והתחלת ההבנה של העולם כמקום אחד - לדוגמה הסיפור "80 יום מסביב לעולם" של זו'ל וורן.  

עם זאת ההשפעה היתה קטנה ביחס למה שיש היום ובוודאי שאי אפשר לדבר כאן על התמכרות. היו לה גם השלכות סביבתיות מסוימות בגלל הצורך לייצר מצלמות ותמונות, אבל אז צלמו יחסית מעט וזה עלה הרבה כך שההשפעה היתה קטנה.  

עם זאת ההשפעה הייתה קטנה ביחס למה שיש היום ובוודאי שאי אפשר לדבר כאן על התמכרות. היו לה גם השלכות סביבתיות מסוימות בגלל הצורך לייצר מצלמות ותמונות, אבל אז צלמו יחסית מעט וזה עלה הרבה כך שההשפעה הייתה קטנה.  

'''הקולנוע'''

'''הקולנוע'''

השלב הבא היה הקולנוע שהופיע בסוף המאה ה 19, והפך לתופעה המונית בשנות ה 20 של המאה ה 20. ההשפעות החברתיות, הסביבתיות והבריאותיות של הקולנוע היו הרבה יותר משמעותיות מזו של המצלמה.  

השלב הבא היה הקולנוע שהופיע בסוף המאה ה 19, והפך לתופעה המונית בשנות ה 20 של המאה ה 20. ההשפעות החברתיות, הסביבתיות והבריאותיות של הקולנוע היו הרבה יותר משמעותיות מזו של המצלמה.  

ההשפעות הישירות היו גדולות יותר בין היתר כי לסרט אחד צריך אלפים רבים של תמונות, ואותם צריך לייצר, צריך הרבה שטח לאולמות קולנוע. לאחר שהסרטים קיבלו קול היה צורך גם בחשמל. יש השערה שכניסת הקולנוע היתה קשורה לכניסת המכונות ובפרט לכניסת הסרט הנע. באותה תקופה מנהיגים רבים שתמכו בשיטה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וגם מזרמים אחרים כמו [[מודרניזם]] התגאו בכך שהם משחררים את האדם מהעבודה באמצעות מכונות. כדי להתקין בורג כל הזמן לאותו המקום בסרט הנע אכן לא נדרשה פעילות פיזית ומוחית גדולה אבל דווקה זה גרם לפגיעה ברווחה וביכולות המוח. דבר זה זכה לביקורת מצד זרמים סוציאליסטים והומניסטים - לדוגמה בסרט "זמנים מודרניים" של צ'ראלי צ'אפלין. מכיוון שכך היה קשה לאדם אחרי זה, ללכת לבילוי הדורש פעילות פיזית או מוחית גדולה - אפילו למשחק כדורגל או לתאטרון. דבר זה יחד עם החידוש של הקולנוע ומחירים זולים יותר לבידור הובילו אנשים רבים לצפות בקולנוע. מצדו הקולנוע בגלל שהוא לא דרש פעילות פיזית או מוחית משמעותית תרם להחלשות הגוף והמוח. כמו כן הוא תרם לזה אצל השחקנים אשר לא היו צריכים ליצור קשר רגשי עם הקהל ובכלל לא היו צריכים לשחק כל יום, אלה יכלו להצטלם בסרט ולחכות חודשים עד הסרט הבא. מהסיבות האלה, [[תעשיית הקולנוע]] נקראת גם "בית חרושת לאשליות"{{הערה|Your Dictionary [https://www.yourdictionary.com/dream-factory dream-factory]}}.

ההשפעות הישירות היו גדולות יותר בין היתר כי לסרט אחד צריך אלפים רבים של תמונות, ואותם צריך לייצר, צריך הרבה שטח לאולמות קולנוע. לאחר שהסרטים קיבלו קול היה צורך גם בחשמל. יש השערה שכניסת הקולנוע הייתה קשורה לכניסת המכונות ובפרט לכניסת הסרט הנע. באותה תקופה מנהיגים רבים שתמכו בשיטה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וגם מזרמים אחרים כמו [[מודרניזם]] התגאו בכך שהם משחררים את האדם מהעבודה באמצעות מכונות. כדי להתקין בורג כל הזמן לאותו המקום בסרט הנע אכן לא נדרשה פעילות פיזית ומוחית גדולה אבל דווקא זה גרם לפגיעה ברווחה וביכולות המוח. דבר זה זכה לביקורת מצד זרמים סוציאליסטים והומניסטים - לדוגמה בסרט "זמנים מודרניים" של צ'רלי צ'פלין. מכיוון שכך היה קשה לאדם אחרי זה, ללכת לבילוי הדורש פעילות פיזית או מוחית גדולה - אפילו למשחק כדורגל או לתאטרון. דבר זה יחד עם החידוש של הקולנוע ומחירים זולים יותר לבידור הובילו אנשים רבים לצפות בקולנוע. מצדו הקולנוע בגלל שהוא לא דרש פעילות פיזית או מוחית משמעותית תרם להחלשות הגוף והמוח. כמו כן הוא תרם לזה אצל השחקנים אשר לא היו צריכים ליצור קשר רגשי עם הקהל ובכלל לא היו צריכים לשחק כל יום, אלה יכלו להצטלם בסרט ולחכות חודשים עד הסרט הבא. מהסיבות האלה, [[תעשיית הקולנוע]] נקראת גם "בית חרושת לאשליות"{{הערה|Your Dictionary [https://www.yourdictionary.com/dream-factory dream-factory]}}.

חוקרים וסופרים רבים כתבו על כך, באותה התקופה. אם זאת גם במקרה של הקולנוע לא מדובר ב[[התמכרות]], עדיין. האנשים הלכו לקולנוע בתכיפות של פעם בשבוע בערך, התמונה היתה בשחור לבן, בהתחלה אפילו בלי קול, מאוד לא חדה.  

חוקרים וסופרים רבים כתבו על כך, באותה התקופה. אם זאת גם במקרה של הקולנוע לא מדובר ב[[התמכרות]], עדיין. האנשים הלכו לקולנוע בתכיפות של פעם בשבוע בערך, התמונה הייתה בשחור לבן, בהתחלה אפילו בלי קול, מאוד לא חדה.  

השפעה בולטת של הקולנוע היא דרך השפעות שלו על החברה. אחת ההשפעות היא תרומת הקולנוע ל[[תעמולה]] פוליטית. הקולנוע היה אמצעי [[תקשורת המונים]] האוניברסלי הראשון, מאחר שהיה באפשרותו להשפיע על הצופים הן כיחידים והן כחלק מקהל רב, מה שהפך אותו במהירות לכלי בידי ממשלות וארגונים לא-מדינתיים לצורך העברת מסרים אידאולוגיים הרצויים להם. לטענת ננסי סנואו בספרה, Information War: American Propaganda, Free Speech and Opinion Control Since 9-11: "התעמולה מתחילה במקום שבו החשיבה הביקורתית מסתיימת".

השפעה בולטת של הקולנוע היא דרך השפעות שלו על החברה. אחת ההשפעות היא תרומת הקולנוע ל[[תעמולה]] פוליטית. הקולנוע היה אמצעי [[תקשורת המונים]] האוניברסלי הראשון, מאחר שהיה באפשרותו להשפיע על הצופים הן כיחידים והן כחלק מקהל רב, מה שהפך אותו במהירות לכלי בידי ממשלות וארגונים לא-מדינתיים לצורך העברת מסרים אידאולוגיים הרצויים להם. לטענת ננסי סנואו בספרה, Information War: American Propaganda, Free Speech and Opinion Control Since 9-11: "התעמולה מתחילה במקום שבו החשיבה הביקורתית מסתיימת".

הקולנוע הוא אמצעי תקשורת ייחודי בכך שהוא משלב תמונות, תנועה, וצליל באופן מציאותי, תוך כדי שהוא יוצק משמעות לכל אלו, ככל שסיפור המתואר מתקדם. שלא כמו צורות אמנות רבות אחרות, סרט קולנוע מייצר תחושה של דחיפות. היכולת של הקולנוע ליצור אשליה של חיים ושל מציאות, המתפתחים לנגד עינו של הצופה, נקודות מבט לא ידוע על העולם, הם הסיבה לכך שסרטי קולנוע, במיוחד אלה שמציגים תרבויות לא ידועות או מקומות לא מוכרים, נתפסים כייצוגים מדויקים של החיים.

הקולנוע הוא אמצעי תקשורת ייחודי בכך שהוא משלב תמונות, תנועה, וצליל באופן מציאותי, תוך כדי שהוא יוצק משמעות לכל אלו, ככל שסיפור המתואר מתקדם. שלא כמו צורות אמנות רבות אחרות, סרט קולנוע מייצר תחושה של דחיפות. היכולת של הקולנוע ליצור אשליה של חיים ושל מציאות, המתפתחים לנגד עינו של הצופה, נקודות מבט לא ידוע על העולם, הם הסיבה לכך שסרטי קולנוע, במיוחד אלה שמציגים תרבויות לא ידועות או מקומות לא מוכרים, נתפסים כייצוגים מדויקים של החיים.

ברייך השלישי הקולנוע שימש כמדיום רב עוצמה לשליטה בהמונים. במאים כלני ריפנשטאהל ופייט הרלן קידמו את מערכת הדימויים של המפלגה הנאצית באופן רב עוצמה, בסרטיהם ששודרו להמונים, בשעה שסרטים זרים נאסרו לרוב. סרטה של ריפנשטאהל "ניצחון הרצון" שהנציח את ועידת המפלגה בנירנברג ב-1934 נחשב לאחד מסרטי התעמולה המשפיעים ביותר שנוצרו אי פעם ותרם להאדרתו של אדולף היטלר. סרטו של הארלן, "היהודי" זיס הפיץ ראיית עולם אנטישמית קיצונית. בשנת 1943 גבלס יצר את הסרט טיטניק על מנת לחזק את המורל הלאומי. גם בעלות הברית השתמשו בקולנוע כדי לסייע למלחמה - הן בסרטי עלילה שונים והן בסרטים אחרים כמו  "Why we fight", שנועדה לשכנע את הציבור האמריקאי בחשיבות השתתפותה של ארצות הברית במאבק בנאצים במלחמת העולם השנייה.  

ברייך השלישי הקולנוע שימש כמדיום רב עוצמה לשליטה בהמונים. במאים כלני ריפנשטאהל ופייט הרלן קידמו את מערכת הדימויים של המפלגה הנאצית באופן רב עוצמה, בסרטיהם ששודרו להמונים, בשעה שסרטים זרים נאסרו לרוב. סרטה של ריפנשטאהל "ניצחון הרצון" שהנציח את ועידת המפלגה בנירנברג ב-1934 נחשב לאחד מסרטי התעמולה המשפיעים ביותר שנוצרו אי פעם ותרם להאדרתו של אדולף היטלר. סרטו של הארלן, "היהודי" זיס הפיץ ראיית עולם אנטישמית קיצונית. בשנת 1943 גבלס יצר את הסרט טיטניק על מנת לחזק את המורל הלאומי. גם בעלות הברית השתמשו בקולנוע כדי לסייע למלחמה - הן בסרטי עלילה שונים והן בסרטים אחרים כמו  "Why we fight", שנועדה לשכנע את הציבור האמריקאי בחשיבות השתתפותה של ארצות הברית במאבק בנאצים במלחמת העולם השנייה.  

   

   

'''הטלוויזיה'''

'''הטלוויזיה'''

השלב השלישי היתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה 60 של המאה ה 20. בשונה מהקולנוע בטלויזייה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הישירות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה שלהמצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהתמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי- לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוייזיה גורמת לאדם להשאר בביתו.  

השלב השלישי הייתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה 60 של המאה ה 20. בשונה מהקולנוע בטלוויזיה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הישירות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה של המצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהטמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי- לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוויזיה גורמת לאדם להישאר בביתו.  

חוקרים וסופרים רבים כתבו על התופעות האלה, יותר מאשר על הקולנוע. כמו בקולנוע , ההשפעות העקיפות של הטלוויזיה על החברה ועל הסביבה היו הרבה יותר גדולות מאשר ההשפעה הישירה - דרך השפעת הטלווזיה על התרבות, הכלכלה, הפוליטיקה והחברה. לדוגמה [[תרבות הצריכה]] בארצות הברית ובהמשך בעולם כולו קיבלה חיזוק אדיר על ידי פרסומות בטלוויזיה, וכן על ידי [[פרסום סמוי]] ועל ידי הצגת אורח החיים [[פרבור|בפרברים צמודי הקרקע]] ושפע של מכונות חדשות כדרך הנורמלית או הטובה ביותר לחיות.  

חוקרים וסופרים רבים כתבו על התופעות האלה, יותר מאשר על הקולנוע. כמו בקולנוע, ההשפעות העקיפות של הטלוויזיה על החברה ועל הסביבה היו הרבה יותר גדולות מאשר ההשפעה הישירה - דרך השפעת הטלוויזיה על התרבות, הכלכלה, הפוליטיקה והחברה. לדוגמה [[תרבות הצריכה]] בארצות הברית ובהמשך בעולם כולו קיבלה חיזוק אדיר על ידי פרסומות בטלוויזיה, וכן על ידי [[פרסום סמוי]] ועל ידי הצגת אורח החיים [[פרבור|בפרברים צמודי הקרקע]] ושפע של מכונות חדשות כדרך הנורמלית או הטובה ביותר לחיות.  

אם זאת, אפילו במצב זה קשה היה לדבר על התמכרות למציאות מדומה, כי אז מספר התכניות היה קטן, הם לא שודרו כל היום: אי אפשר היה למלא את כל היום בצפיית טלוויזיה. כמו כן, המסכים לא היו בעבודה והתמונה היתה עדיין במקרים רבים בשחור לבן ומטושטשת. לכן עד אמצע שנות ה 70 של המאה ה 20 בערך עדיין אי אפשר לדבר על מציאות מדומה והתמכרות לה במימדים גלובליים.

אם זאת, אפילו במצב זה קשה היה לדבר על התמכרות למציאות מדומה, כי אז מספר התכניות היה קטן, הם לא שודרו כל היום: אי אפשר היה למלא את כל היום בצפיית טלוויזיה. כמו כן, המסכים לא היו בעבודה והתמונה הייתה עדיין במקרים רבים בשחור לבן ומטושטשת. לכן עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 בערך עדיין אי אפשר לדבר על מציאות מדומה והתמכרות לה במימדים גלובליים.

'''הופעת המציאות המדומה וההתמכרות לה ברמה הגלובלית בסביבות אמצע שנות ה 70'''

'''הופעת המציאות המדומה וההתמכרות לה ברמה הגלובלית בסביבות אמצע שנות ה-70'''

רק באמצע שנות ה 70, בערך, נוצרו התנאים למציאות מדומה והתמכרות לה במובן שאנו מכירים. התנאים היו:

רק באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, בערך, נוצרו התנאים למציאות מדומה והתמכרות לה במובן שאנו מכירים. התנאים היו:

# לחלק גדול מהאוכלוסייה היתה טלוויזיה.

# לחלק גדול מהאוכלוסייה הייתה טלוויזיה.

# התכניות שודרו במשך הרבה זמן במהלך היום.

# התכניות שודרו במשך הרבה זמן במהלך היום.

# השידורים היו בצבע, עם קול, ובחדות שאפשרה להם להדמות למציאות.

# השידורים היו בצבע, עם קול, ובחדות שאפשרה להם להידמות למציאות.

# גם בעבודה, האנשים עכשיו לא עבדו פיזית ולא עבדו הרבה מוחית: הכל הועבר למכונות והאנשים ישבו לפני המסך הרבה פעמים גם בעבודה.

# גם בעבודה, האנשים עכשיו לא עבדו פיזית ולא עבדו הרבה מוחית: הכל הועבר למכונות והאנשים ישבו לפני המסך הרבה פעמים גם בעבודה.

'''התגברות המציאות המדומה וההתמכרות לה בהמשך'''

'''התגברות המציאות המדומה וההתמכרות לה בהמשך'''

בהמשך תרמו משמעותית להתגברות התופעה הופעת המחשב הפרטי, אשר תרמה ליצירת האינטראקטיביות במציאות המדומה, מכשירי הוידאו, והטלפונים הניידים. במידה פחות לתופעה תרמו מכשירי הרדיו ומכשירי הרשמקול הניידים (טייפ).

בהמשך תרמו משמעותית להתגברות התופעה הופעת המחשב הפרטי, אשר תרמה ליצירת האינטראקטיביות במציאות המדומה, מכשירי הווידאו, והטלפונים הניידים. במידה פחות לתופעה תרמו מכשירי הרדיו ומכשירי הרשמקול הניידים (טייפ).

חלק מהסיבות הן הרצון לפרוק [[מתח נפשי]] ולהקל על [[שחיקה]] וכן ה[[דיכאון]] ותחושת ה[[בדידות]] בחברה המודרנית. יש לציין שזו גם אחת השלכות כך שזו [[לולאת משוב מחזקת]].

חלק מהסיבות הן הרצון לפרוק [[מתח נפשי]] ולהקל על [[שחיקה]] וכן ה[[דיכאון]] ותחושת ה[[בדידות]] בחברה המודרנית. יש לציין שזו גם אחת השלכות כך שזו [[לולאת משוב מחזקת]].

מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. {{הערה|שם=tnuda3|[https://www.tnuda.org.il/page/%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94 הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה?] תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014}}

מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. {{הערה|שם=tnuda3|[https://www.tnuda.org.il/page/%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94 הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה?] תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014}}

שימוש טלפון סלולרי עלול לגרור הפרעות קשב וריכוז. אם אדם מנסה ללמוד משהו ולידו יש טלפון סלולרי, אחרי הסחה כמו שליחת הודעות בווטסאפ גם עם האדם לא עונה, לוקח 20 דקות לחזור לריכוז מלא, כלומר לחומר הלימוד. המוח האנושי לא מעוצב לריבוי משימות בבת אחת, והסלולרי מכוון דווקא לכיוון הזה. לכל הסחה כזאת יש מחיר. מחקר שנעשה באוניברסיטת לונדון טוען שאנשים העובדים במולטי-טסקינג(ריבוי משימות), מצב המוח שלהם הוא כמו אחרי לילה שלם ללא שינה , כלומר 10-15 נקודות פחות באיי-קיו{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.

שימוש טלפון סלולרי עלול לגרור הפרעות קשב וריכוז. אם אדם מנסה ללמוד משהו ולידו יש טלפון סלולרי, אחרי הסחה כמו שליחת הודעות בווטסאפ גם עם האדם לא עונה, לוקח 20 דקות לחזור לריכוז מלא, כלומר לחומר הלימוד. המוח האנושי לא מעוצב לריבוי משימות בבת אחת, והסלולרי מכוון דווקא לכיוון הזה. לכל הסחה כזאת יש מחיר. מחקר שנעשה באוניברסיטת לונדון טוען שאנשים העובדים במולטי-טסקינג(ריבוי משימות), מצב המוח שלהם הוא כמו אחרי לילה שלם ללא שינה, כלומר 10-15 נקודות פחות באיי-קיו{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.

חוקרים מארצות הברית ערכו ניסוי: הם נתנו שאלון לתלמיד כאשר לידו שכב סלולרי במצב "שקט", אחר כך עוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי בתיק, ועוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי מחוץ לחדר. במצב השלישי הציונים היו הכי גבוהים. המסקנה היא שהסללורי מזיק גם במצב שקט ואפילו כבוי.{{הערה|שם=oedm}}

חוקרים מארצות הברית ערכו ניסוי: הם נתנו שאלון לתלמיד כאשר לידו שכב סלולרי במצב "שקט", אחר כך עוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי בתיק, ועוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי מחוץ לחדר. במצב השלישי הציונים היו הכי גבוהים. המסקנה היא שהסללורי מזיק גם במצב שקט ואפילו כבוי.{{הערה|שם=oedm}}

לפי דורון גרטל בעל מועדוני טניס מבחינה קואורדינטיבית הילדים שמשתמשים בסמארטפון הם נכים מבחינה קואורדינטיבית: הם אפילו לא מסוגלים לקפוץ וללעוס מסטיק בו זמנית{{הערה|שם=oedm}}.

לפי דורון גרטל בעל מועדוני טניס מבחינה קואורדינטיבית הילדים שמשתמשים בסמארטפון הם נכים מבחינה קואורדינטיבית: הם אפילו לא מסוגלים לקפוץ וללעוס מסטיק בו זמנית{{הערה|שם=oedm}}.

במוח יש 2 מערכות חשיבה: אחת מהירה וחסכונית אשר לדוגמה מגיבה על גירויים רגילים, כמו להרים את הרגל עם יש בוץ על הדרך, והשנייה מעמיקה יותר המאפשרת חשיבה מעמיקה. {{הערה|ראו את הספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר ולאט]] מאת [[דניאל כנהמן]]}} הסלולר לא נותן למוח להפעיל כמו שצריך את המערכת השנייה. {{הערה|שם=oedm}} בשנות ה 50 יכולת הקשב של תלמידים הוערכה ב כ 45 דקות. בשנות ה 70 הוא התקצר ל 15 דקות, היום הוא כ 8 שניות עד 3.5 דקות. {{הערה|שם=oedm}} הטענה היא כי חוץ מבמקלחת האנשים היום כמעט ולא מאפשרים למוח שלהם לנוח ולחשוב בשקט. קיימת טענה כי כאשר הסלולרי מצלצל והאדם לא יכול להגיב כמו בזמן שיעור, מופרשים הורמוני דחק שגורמים ל[[מתח נפשי]]. {{הערה|שם=oedm}}

במוח יש 2 מערכות חשיבה: אחת מהירה וחסכונית אשר לדוגמה מגיבה על גירויים רגילים, כמו להרים את הרגל עם יש בוץ על הדרך, והשנייה מעמיקה יותר המאפשרת חשיבה מעמיקה. {{הערה|ראו את הספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר ולאט]] מאת [[דניאל כנהמן]]}} הסלולר לא נותן למוח להפעיל כמו שצריך את המערכת השנייה. {{הערה|שם=oedm}} בשנות ה-50 יכולת הקשב של תלמידים הוערכה בכ-45 דקות. בשנות ה-70 הוא התקצר ל-15 דקות, היום הוא כ-8 שניות עד 3.5 דקות. {{הערה|שם=oedm}} הטענה היא כי חוץ מבמקלחת האנשים היום כמעט ולא מאפשרים למוח שלהם לנוח ולחשוב בשקט. קיימת טענה כי כאשר הסלולרי מצלצל והאדם לא יכול להגיב כמו בזמן שיעור, מופרשים הורמוני דחק שגורמים ל[[מתח נפשי]]. {{הערה|שם=oedm}}

המלצות של גורמים העסוקים בתחום היא לשים את הטלפונים על מצב שקט, אז יש אפשרות של 20-30 דקות של למידה.{{הערה|שם=oedm}} כאשר ישנים צריך לסלק את הטלפון הסלולרי מהחדר כי הוא מפריע לישון גם במצב כבוי{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.

המלצות של גורמים העסוקים בתחום היא לשים את הטלפונים על מצב שקט, אז יש אפשרות של 20-30 דקות של למידה.{{הערה|שם=oedm}} כאשר ישנים צריך לסלק את הטלפון הסלולרי מהחדר כי הוא מפריע לישון גם במצב כבוי{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.

שימוש ב"סמארטפונים" הוא אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון, הבידוד החברתי וההתאבדויות. ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, טוען שהאשם העיקרי לכך שהדור הנוכחי חלש יותר מבחינה פסיכולוגית הוא הסמארטפון. "זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים", כותב טוונגה.{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית]ראפאל קאהאן, 04 לאוגוסט 2017, כלכליסט}}

שימוש ב"סמארטפונים" הוא אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון, הבידוד החברתי וההתאבדויות. ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, טוען שהאשם העיקרי לכך שהדור הנוכחי חלש יותר מבחינה פסיכולוגית הוא הסמארטפון. "זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים", כותב טוונגה.{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית]ראפאל קאהאן, 04 לאוגוסט 2017, כלכליסט}}

'''טלוויזיה, מחשב, טאבלט'''

'''טלוויזיה, מחשב, טאבלט'''

מגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל. השינוייםבטכנולוגיה מאפשרים לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. נוסף על כך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות ואלה מושכים ילדים, נוער ומתבגרים אל המסכים. ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער, והיא עומדת על כשבע שעות ביום בממוצע. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה, לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים. בצד המודעות הקיימת בציבור להשפעות האפשריות של קרינה מטלפונים ניידים, נראה שהשפעות בריאותיות אחרות אינן זוכות לחשיפה ציבורית. השפעות אלו כוללות פגיעות במערכת ההורמונלית, במערכת הלב וכלי הדם, השפעות נוירולוגיות, קשיי יציבה ותפקוד הראייה{{הערה| דר' גדי ליסק [http://www.netivei-reshet.org/he/node/64 השפעות זמן מסך על הבריאות - תקציר המאמר]}}.

מגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל. השינויים בטכנולוגיה מאפשרים לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. נוסף על כך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות ואלה מושכים ילדים, נוער ומתבגרים אל המסכים. ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער, והיא עומדת על כשבע שעות ביום בממוצע. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה, לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים. בצד המודעות הקיימת בציבור להשפעות האפשריות של קרינה מטלפונים ניידים, נראה שהשפעות בריאותיות אחרות אינן זוכות לחשיפה ציבורית. השפעות אלו כוללות פגיעות במערכת ההורמונלית, במערכת הלב וכלי הדם, השפעות נוירולוגיות, קשיי יציבה ותפקוד הראייה{{הערה| דר' גדי ליסק [http://www.netivei-reshet.org/he/node/64 השפעות זמן מסך על הבריאות - תקציר המאמר]}}.

לצפייה בטלוויזיה יש מספר השלכות על הבריאות ועל החברה. ההשלכות כוללות היבטים בריאותיים כמו קיצור תוחלת החיים, פגיעה בפעילות הגופנית, [[השמנה]], הקטנת כמות ואיכות הקשרים החברתיים, תרומה לקשיי קשר וריכוז, ולאלימות, ופחות מעורבות חברתית, וכן היבטים חברתיים כמו הגדלת כוחם של [[בעלי הון]], [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ומוסדות פיננסים גדולים להשפיע על סדר היום הציבורי ועל [[סדר חברתי|הסדר החברתי]].  

לצפייה בטלוויזיה יש מספר השלכות על הבריאות ועל החברה. ההשלכות כוללות היבטים בריאותיים כמו קיצור תוחלת החיים, פגיעה בפעילות הגופנית, [[השמנה]], הקטנת כמות ואיכות הקשרים החברתיים, תרומה לקשיי קשר וריכוז, ולאלימות, ופחות מעורבות חברתית, וכן היבטים חברתיים כמו הגדלת כוחם של [[בעלי הון]], [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ומוסדות פיננסים גדולים להשפיע על סדר היום הציבורי ועל [[סדר חברתי|הסדר החברתי]].  

'''השפעות ישירות'''

'''השפעות ישירות'''

לפי הנתונים מ 2016 עד 2028 מכשירים "חכמים" כמו מחשבים, לפטופים, וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות [[גזי החממה]] בעולם. עד 2040 החלק שלהם יעלה ל 14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. זה לא כולל טלוויזיות. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע{{הערה|World Economic Forum [http://ewn.co.za/2017/12/18/why-your-smartphone-is-contributing-to-climate-change WHY YOUR SMARTPHONE IS CONTRIBUTING TO CLIMATE CHANGE] 18.12.2018, Eyewithness News,}}.

לפי הנתונים מ-2016 עד 2028 מכשירים "חכמים" כמו מחשבים, לפטופים, וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות [[גזי החממה]] בעולם. עד 2040 החלק שלהם יעלה ל-14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. זה לא כולל טלוויזיות. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע{{הערה|World Economic Forum [http://ewn.co.za/2017/12/18/why-your-smartphone-is-contributing-to-climate-change WHY YOUR SMARTPHONE IS CONTRIBUTING TO CLIMATE CHANGE] 18.12.2018, Eyewithness News,}}.

פליטית הפחמן הדו חמצני מסקטור פנאי ובילוי בבריטניה היא הגדולה ביותר מכל הסקטורים. בסקטור הזה נכללים גם טלוויזיה, בתי קולנוע ושאר מציאות מדומה{{הערה|carbon trust [https://www.carbontrust.com/media/84936/ctc603-the-carbon-emissions-generated-in-all-that-we-consume.pdf The carbon emissions generated in all that we consume] 2006}}/

פליטית הפחמן הדו חמצני מסקטור פנאי ובילוי בבריטניה היא הגדולה ביותר מכל הסקטורים. בסקטור הזה נכללים גם טלוויזיה, בתי קולנוע ושאר מציאות מדומה{{הערה|carbon trust [https://www.carbontrust.com/media/84936/ctc603-the-carbon-emissions-generated-in-all-that-we-consume.pdf The carbon emissions generated in all that we consume] 2006}}/

מסכים שטוחים דורשים שימוש בגז nitrogen trifluoride (מקבוצת הגזים הפלואורינטיים) ובטלוויזיות המסכים האלה גדולים. ייצור הגז גדל ל 4,000 טון בשנה והוא פי 17,000 חזק יותר מפחמן דו חמצני{{הערה|Ian Sample, [https://www.theguardian.com/science/2008/jul/03/scienceofclimatechange.climatechange Environment: Climate risk from flat-screen TVs]3 ליולי 2008, The Guardian}} כך שזה יוצא 68 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני. סך הכל האנשות פולטת 42 מיליארד בשנה כך שזה יוצא יותר בערך 0.15%.

מסכים שטוחים דורשים שימוש בגז nitrogen trifluoride (מקבוצת הגזים הפלואורינטיים) ובטלוויזיות המסכים האלה גדולים. ייצור הגז גדל ל-4,000 טון בשנה והוא פי 17,000 חזק יותר מפחמן דו חמצני{{הערה|Ian Sample, [https://www.theguardian.com/science/2008/jul/03/scienceofclimatechange.climatechange Environment: Climate risk from flat-screen TVs]3 ליולי 2008, The Guardian}} כך שזה יוצא 68 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני. סך הכל האנשות פולטת 42 מיליארד בשנה כך שזה יוצא יותר בערך 0.15%.

הפקת שעה 1 של תכנית טלוויזיה גורמת לפליטת 8.2 טון פחמן דו חמצני{{הערה|Carbon Visuals [http://www.carbonvisuals.com/projects/one-hours-tv-production-for-bbc THE CARBON FOOTPRINT OF ONE HOUR'S TV PRODUCTION] 22 לדצמבר 2018}}.

הפקת שעה 1 של תכנית טלוויזיה גורמת לפליטת 8.2 טון פחמן דו חמצני{{הערה|Carbon Visuals [http://www.carbonvisuals.com/projects/one-hours-tv-production-for-bbc THE CARBON FOOTPRINT OF ONE HOUR'S TV PRODUCTION] 22 לדצמבר 2018}}.

'''השפעות עקיפות'''

'''השפעות עקיפות'''

למציאות המדומה השפעות עקיפות נרחבות על החברה והסביבה כי אתם הרבה יותר קל להפיץ נתונים לא נכונים. הדבר יכול לשמש לתעמלוה פוליטית ולפרסום מוצרים מזיקים, עידוד צריכה עודפת.

למציאות המדומה השפעות עקיפות נרחבות על החברה והסביבה כי אתם הרבה יותר קל להפיץ נתונים לא נכונים. הדבר יכול לשמש לתעמולה פוליטית ולפרסום מוצרים מזיקים, עידוד צריכה עודפת.

{{להשלים}}

{{להשלים}}

== מאבק בהשפעות המציאות המדומה ==

== מאבק בהשפעות המציאות המדומה ==

{{להשלים}}

{{להשלים}}

== ראה גם ==

== ראו גם ==

* [[מיתוס]] או מציאות מדומיינת.  

* [[מיתוס]] או מציאות מדומיינת.  

* [[תעמולה]]

* [[תעמולה]]

== קישורים חיצוניים ==

== קישורים חיצוניים ==

[http://www.netivei-reshet.org/he נתיבי רשת] דף עמותה הנאבקת בהתמכרות לעולם הוירטואלי.

* [http://www.netivei-reshet.org/he נתיבי רשת] דף עמותה הנאבקת בהתמכרות לעולם הווירטואלי

 

{{קצרמר}}

{{קצרמר}}