47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + + + + + + + + + + + − + שורה 17:
שורה 28: − +
←מחקרים
'''מניעת פשיעה''' (אנגלית:Crime prevention) הוא נסיון להפחית פשיעה ולהתריע פושעים. הוא מיושם במיוחד לפעולות בידי ממשלות (או [[מוסד חברתי]] אחרים) בתחום.
'''מניעת פשיעה''' (אנגלית:Crime prevention) הוא נסיון להפחית פשיעה ולהתריע פושעים. הוא מיושם במיוחד לפעולות בידי ממשלות (או [[מוסד חברתי]] אחרים) בתחום.
==רקע==
הדגש במניעת פשיעה היא על מניעה של פשיעה - לא על הרתעה של פושעים וגם לא ענישה של פושעים. מניעה באמצעות מערכות של משפט פלילי, שואפות למנוע פשע על ידי איום בענישה לאחר שבוצעה כבר העבירה באמצעים כלים כמו קנסות, מעצרים, כליאה ואף עונש מוות. אמצעים מסורתיים אלה נבדקו על ידי חוקרים מספר רב של פעמים וקיימת ביקורת רבה על היעילות של אמצעים אלה. בשנים האחרונות צמחו צורות חדשות של מניעת פשיעה והן נתפסות כמרכיבים חשובים של אסטרטגיה כוללת לצמצום הפשיעה. {{הערה|שם=oxfordhb}}
מניעת פשע התפתחה כיום לאורך שלושה קווים: {{הערה|שם=oxfordhb}}
* התערבויות לשיפור סיכויי החיים של ילדים ולמנוע מהם לצאת לחיי פשע
* תוכניות ומדיניות שנועדו לשפר את התנאים החברתיים והמוסדות המשפיעים על העבריינות;
* שינוי או מניפולציה של הסביבה הפיזית, המוצרים או מערכות כדי לצמצם את ההזדמנויות היומיומיות לפשע.
כל אסטרטגיה נועדה למנוע פשע או עבירה פלילית במקור - עוד בטרם בוצע המעשה. בנוסף הדברים האלה מתרחשים מחוץ למערכת המשפט הפלילי הרשמית והיא מייצג חלופה חברתית מתקדמת כדי להפחית את הפשע. זה פרסום מקיף ביקורות עדכני מחקר על מניעת פשע. חוקרים בתחומים שונים מתמקדים בתאוריות המרכזיות העיקריות המהוות את הבסיס למניעת פשיעה, איסוף ראיות לאפקטיביות של צורות התערבות שונות, והשוואה בין שיטות שונות. {{הערה|שם=oxfordhb}}
==מחקרים==
==מחקרים==
מחקרים על ידי קרימינלוגים כמו Gottfredson, McKenzie, Eck, Farrington{{הערה|[http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780195398823.001.0001/oxfordhb-9780195398823 The Oxford Handbook of Crime Prevention]}} ו Sherman, Waller {{הערה|1=[https://www.inlander.com/spokane/our-kids-our-problem/Content?oid=2194812 Our Kids, Our Problem], Inlander}} כתבו מספר ניתוחים למניעת פשיעה. ארגונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]], [[האומות המאוחדות]], United States National Research Council וכן Audit Commission (United Kingdom) בחנו את המחקרים שלהם ושל אחראים בתחום.
מחקרים בתחום מניעת פשיעה בוצעו על ידי חוקרים בתחומים של קרימינולוגיה, מדיניות ציבורית, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. מחקרים על ידי קרימינלוגים כמו Gottfredson, McKenzie, Eck, Farrington{{הערה|שם=oxfordhb|[http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780195398823.001.0001/oxfordhb-9780195398823 The Oxford Handbook of Crime Prevention]}} ו Sherman, Waller {{הערה|1=[https://www.inlander.com/spokane/our-kids-our-problem/Content?oid=2194812 Our Kids, Our Problem], Inlander}} כתבו מספר ניתוחים למניעת פשיעה. ארגונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]], [[האומות המאוחדות]], United States National Research Council וכן Audit Commission (United Kingdom) בחנו את המחקרים שלהם ושל אחראים בתחום.
קיימת הסכמה בין החוקרים, כי על ממשלות לפעול מעבר לאכיפת חוקים והענשת פושעים כדי להתמודד עם [[גורם סיכון|גורמי סיכון]] שיוצרים פשיעה, בגלל שהדבר הוא בעל יחס [[עלות-תועלת]] גדולה יותר ומביאה ל[[רווחה חברתית]] גבוה יותר מאשר דרכים סטדנרטיות של תגובה לפשיעה. מספר משאלי דעת-קהל הראו תמיכה ציבורית במניעת פשיעה. Waller משתמש בממצאים אלה בספרו "פחות חוקים, יותר סדר" כדי להציע צעדים ספציפיים כדי להפחית את הפשיעה.
קיימת הסכמה בין החוקרים, כי על ממשלות לפעול מעבר לאכיפת חוקים והענשת פושעים כדי להתמודד עם [[גורם סיכון|גורמי סיכון]] שיוצרים פשיעה, בגלל שהדבר הוא בעל יחס [[עלות-תועלת]] גדולה יותר ומביאה ל[[רווחה חברתית]] גבוה יותר מאשר דרכים סטדנרטיות של תגובה לפשיעה. מספר משאלי דעת-קהל הראו תמיכה ציבורית במניעת פשיעה. Waller משתמש בממצאים אלה בספרו "פחות חוקים, יותר סדר" כדי להציע צעדים ספציפיים כדי להפחית את הפשיעה.
# לחפש תגובות מעשיות ומוסכומות לבעיות של [[סחר עולמי בסמים]] ו[[סחר עולמי בנשק]].
# לחפש תגובות מעשיות ומוסכומות לבעיות של [[סחר עולמי בסמים]] ו[[סחר עולמי בנשק]].
בספר "[[האמת על באמת]]" מדגים הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] כי הגישה הרציונלית לא עובדת בצורה טובה. לפי גישה זו חומרת הענישה, גודל הפרס ממעשה הרמייה או הפשיעה והסיכוי שיתפסו אותך הם משתנים חשובים במניעת הפשיעה. אריאלי מדגים כי על רוב האנשים פרמרטים אלה אינם רלוונטים לפחות לסוגי ה"עבירות" שהוא חקר. לעומת זאת משתנה שכן משפיע על התנהגות מוסרית של אנשים או התנהגות לא מוסרית מושפע מהיכולת של אנשים לראות את עצמם כבני אדם מוסריים, גם כאשר הם מרמים או גורמים לפגיעה אפשרית במישהו. דבר זה נכון לגבי כ 90% מהציבור - כאשר יש קצוות של אנשים - כאלה שלא ירמו לעולם וכאלה שירמו גם בתנאים קשים.
בספר "[[האמת על באמת]]" מדגים הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] כי הגישה הרציונלית לא עובדת בצורה טובה. לפי גישה זו חומרת הענישה, גודל הפרס ממעשה הרמייה או הפשיעה והסיכוי שיתפסו אותך הם משתנים חשובים במניעת הפשיעה. אריאלי מדגים כי על רוב האנשים פרמרטים אלה אינם רלוונטים לפחות לסוגי ה"עבירות" שהוא חקר. לעומת זאת משתנה שכן משפיע על התנהגות מוסרית של אנשים או התנהגות לא מוסרית מושפע מהיכולת של אנשים לראות את עצמם כבני אדם מוסריים, גם כאשר הם מרמים או גורמים לפגיעה אפשרית במישהו. דבר זה נכון לגבי כ 90% מהציבור - כאשר יש קצוות של אנשים - כאלה שלא ירמו לעולם וכאלה שירמו גם בתנאים קשים.
==דוגמאות==
==דוגמאות==