שורה 21: |
שורה 21: |
| השלב השלישי היתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה 60 של המאה ה 20. בשונה מהקולנוע בטלויזייה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבצתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה שלהמצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהתמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי- לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוייזיה גורמת לאדם להשאר בבית. אם זאת אפילו אז עדיין אי אפשר יה לדבר על התמכרות למציאות מדומה כי אז מספר התכניות היה קטן הם לא שודרו כל היום: אי אפשר היה למלא את כל היום בצפיית טלוויזיה. כמו כן המסכים לא היה בעבודה והתמונה היתה עדין במקרם רבים בשחור לבן ומתושתשת. לכן עד אמצע שנות ה 70 של המאה ה 20 בערך עדיין אי אפשר לדבר על מציאות מדומה והתמכרות לה במימדים גלובליים. | | השלב השלישי היתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה 60 של המאה ה 20. בשונה מהקולנוע בטלויזייה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבצתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה שלהמצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהתמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי- לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוייזיה גורמת לאדם להשאר בבית. אם זאת אפילו אז עדיין אי אפשר יה לדבר על התמכרות למציאות מדומה כי אז מספר התכניות היה קטן הם לא שודרו כל היום: אי אפשר היה למלא את כל היום בצפיית טלוויזיה. כמו כן המסכים לא היה בעבודה והתמונה היתה עדין במקרם רבים בשחור לבן ומתושתשת. לכן עד אמצע שנות ה 70 של המאה ה 20 בערך עדיין אי אפשר לדבר על מציאות מדומה והתמכרות לה במימדים גלובליים. |
| | | |
− | '''הופעת המציאות המדומה וההתמכרות לה ברמה הגלובלית''' | + | '''הופעת המציאות המדומה וההתמכרות לה ברמה הגלובלית בסביבות אמצע שנות ה 70''' |
| | | |
| רק באמצע שנות ה 70, בערך, נוצרו התנאים למציאות מדומה והתמכרות לה במובן שאנו מכירים. התנאים היו: | | רק באמצע שנות ה 70, בערך, נוצרו התנאים למציאות מדומה והתמכרות לה במובן שאנו מכירים. התנאים היו: |
שורה 32: |
שורה 32: |
| | | |
| 4. גם בעבודה, האנשים עכשיו לא עבדו פיזית ולא עבדו הרבה מוחית: הכל הועבר למכונות והאנשים ישבו לפני המסך הרבה פעמים גם בעבודה. | | 4. גם בעבודה, האנשים עכשיו לא עבדו פיזית ולא עבדו הרבה מוחית: הכל הועבר למכונות והאנשים ישבו לפני המסך הרבה פעמים גם בעבודה. |
| + | |
| + | '''התגברות המציאות המדומה וההתמכרות לה בהמשך''' |
| + | |
| + | בהמשך תרמו משמעותית להתגברות התופעה הופעת המחשב הפרטי, אשר תרמה ליצירת האינטראקטיביות במציאות המדומה, מכשירי הוידאו, והטלפונים הניידים. במידה פחות לתופעה תרמו מכשירי הרדיו ומכשירי הרשמקול הניידים (טייפ). |
| | | |
| חלק מהסיבות הן הדיכאון ותחושת הבדידות בחברה המודרנית. יש לציין שזו גם אחת השלכות כך שזו לולאת משוב מחזקת. | | חלק מהסיבות הן הדיכאון ותחושת הבדידות בחברה המודרנית. יש לציין שזו גם אחת השלכות כך שזו לולאת משוב מחזקת. |
שורה 44: |
שורה 48: |
| | | |
| דו"ח שחיברה המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת השיניים, הציג ביולי 2009 ממצאים לפיהם החל משנת 2000 חל זינוק של פי 3 במספר חולי [[סרטן בלוטות הרוק]] בכל שנה בישראל, ביחס לתקופות קודמות. להערכת החוקרים עלייה זאת התבצעה בעקבות העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים בשנים האחרונות.<ref>http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1100555.html?more=1 "מספר חולי סרטן בלוטות הרוק עלה פי 3 בחמש שנים", הארץ 16.7.2009</ref>{{הערה|Zini A, Czerninski R, Vered Y, Livny A, Sgan-Cohen HD, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19694772 Trends of oral and pharyngeal cancer in Israel, by gender, age, ethnic group, and country of origin: 1970-2006], Community Dent Oral Epidemiol. 2009 Dec;37(6):547-54. Epub 2009 Aug 20.}} | | דו"ח שחיברה המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת השיניים, הציג ביולי 2009 ממצאים לפיהם החל משנת 2000 חל זינוק של פי 3 במספר חולי [[סרטן בלוטות הרוק]] בכל שנה בישראל, ביחס לתקופות קודמות. להערכת החוקרים עלייה זאת התבצעה בעקבות העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים בשנים האחרונות.<ref>http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1100555.html?more=1 "מספר חולי סרטן בלוטות הרוק עלה פי 3 בחמש שנים", הארץ 16.7.2009</ref>{{הערה|Zini A, Czerninski R, Vered Y, Livny A, Sgan-Cohen HD, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19694772 Trends of oral and pharyngeal cancer in Israel, by gender, age, ethnic group, and country of origin: 1970-2006], Community Dent Oral Epidemiol. 2009 Dec;37(6):547-54. Epub 2009 Aug 20.}} |
| + | |
| + | מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. {{הערה|שם=tnuda3|[https://www.tnuda.org.il/page/%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94 הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה?] תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014}} |
| + | |
| + | טלפון סלולרי עלול לגרור הסחות דעת שונות, ודבר זה גורר הפרעה להפרעות קשב וריכוז. אם אדם מנסה ללמוד משהו ולידו יש טלפון סלולרי, אחרי הסחה כמו שליחת הודעות בווטסאפ גם עם האדם לא עונה, לוקח 20 דקות לחזור לריכוז מלא, כלומר לחומר הלימוד. המוח האנושי לא מעוצב לריבוי משימות בבת אחת, והסלולרי מכוון דווקא לכיוון הזה. לכל הסחה כזאת יש מחיר. מחקר שנעשה באוניברסיטת לונדון טוען שאנשים העובדים במולטי-טסקינג(ריבוי משימות), מצב המוח שלהם הוא כמו אחרי לילה שלם ללא שינה , כלומר 10-15 נקודות פחות באיי-קיו{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}. |
| + | |
| + | חוקרים מארצות הברית ערכו ניסוי: הם נתנו שאלון לתלמיד כאשר לידו שכב סלולרי במצב "שקט", אחר כך עוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי בתיק, ועוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי מחוץ לחדר. במצב השלישי הציונים היו הכי גבוהים. המסקנה היא שהסללורי מזיק גם במצב שקט ואפילו כבוי.{{הערה|שם=oedm}} |
| + | |
| + | לפי דורון גרטל בעל מועדוני טניס מבחינה קואורדינטיבית הילדים שמשתמשים בסמארטפון הם נכים מבחינה קואורדינטיבית: הם אפילו לא מסוגלים לקפוץ וללעוס מסטיק בו זמנית{{הערה|שם=oedm}}. |
| + | |
| + | במוח יש 2 מערכות חשיבה: אחת מהירה וחסכונית אשר לדוגמה מגיבה על גירויים רגילים, כמו להרים את הרגל עם יש בוץ על הדרך, והשנייה מעמיקה יותר המאפשרת חשיבה מעמיקה. {{הערה|ראו את הספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר ולאט]] מאת [[דניאל כנהמן]]}} הסלולר לא נותן למוח להפעיל כמו שצריך את המערכת השנייה. {{הערה|שם=oedm}} בשנות ה 50 יכולת הקשב של תלמידים הוערכה ב כ 45 דקות. בשנות ה 70 הוא התקצר ל 15 דקות, היום הוא כ 8 שניות עד 3.5 דקות. {{הערה|שם=oedm}} הטענה היא כי חוץ מבמקלחת האנשים היום כמעט ולא מאפשרים למוח שלהם לנוח ולחשוב בשקט. קיימת טענה כי כאשר הסלולרי מצלצל והאדם לא יכול להגיב כמו בזמן שיעור, מופרשים הורמוני דחק שגורמים ל[[מתח נפשי]]. {{הערה|שם=oedm}} |
| + | |
| + | המלצות של גורמים העסוקים בתחום היא לשים את הטלפונים על מצב שקט, אז יש אפשרות של 20-30 דקות של למידה.{{הערה|שם=oedm}} כאשר ישנים צריך לסלק את הטלפון הסלולרי מהחדר כי הוא מפריע לישון גם במצב כבוי{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}. |
| + | |
| + | שימוש ב"סמארטפונים" הוא אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון, הבידוד החברתי וההתאבדויות{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית]ראפאל קאהאן, 04 לאוגוסט 2017, כלכליסט}} |
| + | |
| {{להשלים}} | | {{להשלים}} |
− |
| |
| ===השפעות חברתיות=== | | ===השפעות חברתיות=== |
| {{להשלים}} | | {{להשלים}} |