שורה 42:
שורה 42:
החקלאות בישראל בשנים האחרונות במגמה בעייתית - בעיקר על רקע [[גידול אוכלוסיית ישראל]] והגברת הצריכה של [[משק המים בישראל|מים בישראל]] ומשאשבי קרקע והן על רקע [[שינויי אקלים בישראל]] ו[[בצורת בישראל]]. מגמות אלה מוחמרות עקב [[פרבור בישראל]].
החקלאות בישראל בשנים האחרונות במגמה בעייתית - בעיקר על רקע [[גידול אוכלוסיית ישראל]] והגברת הצריכה של [[משק המים בישראל|מים בישראל]] ומשאשבי קרקע והן על רקע [[שינויי אקלים בישראל]] ו[[בצורת בישראל]]. מגמות אלה מוחמרות עקב [[פרבור בישראל]].
+
+
===חופי הים בישראל===
+
{{הפניה לערך מורחב|חופי ישראל}}
+
כלל [[חופי ישראל|החופים בישראל]] (בים התיכון, בכנרת בים המלח ובים סוף) משתרעים על פני 306 ק"מ. חופי ישראל כוללים את החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חופי הכנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב. [[גידול אוכלוסיית ישראל]] יחד עם מגמות הפרטה בישראל מייצרים שני כוחות חשובים בהגדלת מיזמי בניה והפקעת שטחים לטובת תשתיות ומיזמים מסחריים שונים. כדי להגן על החופים מפני איומים שונים היו [[המאבק על החופים בישראל|מאבקים שונים]] במשך השנים. חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים. החופים מספקים גם ערך כלכלי משמעותי על ידי הספקת מקומות נופש למיליוני ישראלים ותיירים בשנה.
==משאבים א-ביוטים בישראל==
==משאבים א-ביוטים בישראל==