47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2:
שורה 2:
==אנרגיה==
−{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[משק האנרגיה בישראל]], [[גז טבעי בישראל]]}}
−[[קובץ:Langotskykiduah.jpg|ממוזער|ימין|200 px|יוסי לנגוצקי מחלוצי [[גז טבעי בישראל|הגז בישראל]] בקידוח דלית 1]]
−[[משק האנרגיה בישראל]] כולל הפקה ושימוש של [[גז טבעי בישראל]] וכן [[אנרגיה מתחדשת בישראל]]. ישראל מייבאת את רוב האנרגיה שלה, גם לאחר גילוי של [[גז טבעי]] מול חופיה. התייקרות הדלק בעולם, בעקבות [[שיא תפוקת הנפט]] וגידול בביקוש לאנרגיה בגלל [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] בעולם פירושם שהמחיר שישראל משלמת על ייבוא [[נפט]], [[פחם]] ו[[דלקים מחצביים]] אחרים הולך ועולה.
−{{גז טבעי בישראל}}
−[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל הוא אחד ממקורות ה[[אנרגיה]] המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] ו[[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפויות ישראליות עם חברות זרות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.
−[[גז טבעי בישראל|מאגרי הגז]] העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק בראשות [[יצחק תשובה]], ו[[נובל אנרג'י]], בהיקף של כ-820 BCM. בעקבות אישור ההחלטות של [[וועדת צמח]] הממשלה אישרה [[יצוא גז מישראל|יצוא של כמחצית מהגז בישראל]], דבר שיותיר עתודות גז לשימוש ישראלי שיספיקו ל-20-25 שנים. מספר ארגוני סביבה וחברה, וכן מומחים שונים ושרים - מתנגדים ליוזמת ייצוא הגז וטוענים כי יש [http://www.facebook.com/gas4israel?fref=ts לשמור את הגז הישראלי בישראל]. ודבר זה הוביל לוויכוחים רבים בנושא - האם משתלם לייצא את הגז מבחינה כלכלית ומדינית ומה ההשלכות של דבר זה על הביטחון האנרגטי של ישראל.
−ישראל נהנית מכמות גדולה של [[אנרגיית שמש]] אך היא מנצלת כמות קטנה מאנרגיה זו. [[אנרגיית שמש בישראל]] משמשת בעיקר לשם חימום מים בדודי שמש ובשנים האחרונות יש ניסיונות להשתמש ב[[תאים פוטו-וולאטים]] כדי להגדיל את הפקת החשמל מהשמש.
−[[משרד האנרגיה והמים]] אמור לתכנן ולפקח על [[משק האנרגיה בישראל]].
נוסף למשאבים הא-ביוטים, יש בישראל גם [[משאבים ביוטים]] הכוללים [[מערכות אקולוגיות]] שונות כמו [[יערות בישראל|יערות]], [[חקלאות בישראל|שטחי חקלאות]], שטחי המדבר בישראל, הנחלים, אגם כינרת והים לרבות [[חופי הים בישראל|חופי הים]]. כמו כן הם כוללים גם שטחי [[טבע עירוני בישראל|שטחי טבע עירוני]]. +
+
+
+
+
+
+
+
+[[אשלג]] ו[[פוספטים]] הם [[חומרי גלם]] חשובים ל[[חקלאות]] שכן יחד עם [[גז טבעי]] הם מהווים מרכיבים הכרחיים ל [[דשן כימי]].
−===אשלג בישראל===
'''משאבי טבע בישראל''' הם כלל [[משאבי הטבע]] בתחומי [[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]].
'''משאבי טבע בישראל''' הם כלל [[משאבי הטבע]] בתחומי [[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]].
−ניהול משאבי הטבע בישראל כולל את התחומים של ניהול [[משק המים בישראל|מים]], קרקע ואוויר, כולל מניעת [[זיהום]] וחלוקה שלהם; ניהול [[משק האנרגיה בישראל|משאבי האנרגיה של ישראל]], כולל את משאבי [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]]. ניהול יערות ו[[מערכות אקולוגיות]] התומכות ב[[חקלאות בישראל]], וכן ניהול הפקת [[אשלג בישראל|אשלג]], [[פוספט]] ומשאבים נוספים כמו חצץ, חול, אבן וכדומה.
+ניהול משאבי הטבע בישראל כולל את התחומים של ניהול [[משק המים בישראל|מים]], קרקע ואוויר, כולל מניעת [[זיהום]] וחלוקה שלהם; ניהול [[משק האנרגיה בישראל|משאבי האנרגיה של ישראל]], כולל את משאבי [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]]. ניהול [[יערות בישראל|יערות]] ו[[מערכות אקולוגיות]] התומכות ב[[חקלאות בישראל]], וכן ניהול הפקת [[אשלג בישראל|אשלג]], [[פוספט]] ומשאבים נוספים כמו חצץ, חול, אבן וכדומה.
==מים, קרקע ואוויר==
==מים, קרקע ואוויר==
שורה 12:
שורה 12:
[[המשרד להגנת הסביבה]] אמור לאכוף תקנים למניעת [[זיהום]] בתחומים שונים כמו מניעת [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]], [[זיהום רעש]] ו[[זיהום קרקע]]. משרד החקלאות פועל באופן חלקי כדי להגן על אדמות החקלאות, לדוגמה בתחום [[סחף קרקע|סחף הקרקע]].
[[המשרד להגנת הסביבה]] אמור לאכוף תקנים למניעת [[זיהום]] בתחומים שונים כמו מניעת [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]], [[זיהום רעש]] ו[[זיהום קרקע]]. משרד החקלאות פועל באופן חלקי כדי להגן על אדמות החקלאות, לדוגמה בתחום [[סחף קרקע|סחף הקרקע]].
−==משאבים ביוטים בישראל==
==משאבים ביוטים בישראל==
[[קובץ:AgricultureInHaholaValley.jpg|ממוזער|350px|שדות חקלאיים בעמק החולה. יערות ומערכות אקולוגיות אחרות מספקות לחקלאות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שמאפשרים לה להתקיים]]
[[קובץ:AgricultureInHaholaValley.jpg|ממוזער|350px|שדות חקלאיים בעמק החולה. יערות ומערכות אקולוגיות אחרות מספקות לחקלאות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שמאפשרים לה להתקיים]]
−[[משאבים ביוטים|המשאבים הביוטיים]] בישראל כוללים [[מערכות אקולוגיות]] שונות כמו [[יערות בישראל|יערות]], [[חקלאות בישראל|שטחי חקלאות]], שטחי המדבר בישראל, הנחלים, אגם כינרת והים לרבות [[חופי הים בישראל|חופי הים]]. כמו כן הם כוללים גם שטחי [[טבע עירוני בישראל|שטחי טבע עירוני]].
המשאבים הביוטים חשובים לישראל משום שהם מספקים [[מגוון ביולוגי]] וכן '''[[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]]'''. לדוגמה, [[היערות בישראל]] מסייעים לחדירה של מי גשמים אל תוך הקרקע ומשם אל מי התהום. ללא עצים וצמחיה חלק גדול מהמים ישאר על פני הקרקע, יתאדה בחזרה לאוויר ויחריף את הבעיות של [[בצורת בישראל]]. בעיה נוספת של מקומות ללא עצים היא קיומם של ביצות ושיטפונות הגורמים לבעיות בריאות, אובדן מים מתוקים ופגיעה בחקלאות.
המשאבים הביוטים חשובים לישראל משום שהם מספקים [[מגוון ביולוגי]] וכן '''[[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]]'''. לדוגמה, [[היערות בישראל]] מסייעים לחדירה של מי גשמים אל תוך הקרקע ומשם אל מי התהום. ללא עצים וצמחיה חלק גדול מהמים ישאר על פני הקרקע, יתאדה בחזרה לאוויר ויחריף את הבעיות של [[בצורת בישראל]]. בעיה נוספת של מקומות ללא עצים היא קיומם של ביצות ושיטפונות הגורמים לבעיות בריאות, אובדן מים מתוקים ופגיעה בחקלאות.
שורה 59:
שורה 43:
החקלאות בישראל בשנים האחרונות במגמה בעייתית - בעיקר על רקע [[גידול אוכלוסיית ישראל]] והגברת הצריכה של [[משק המים בישראל|מים בישראל]] ומשאשבי קרקע והן על רקע [[שינויי אקלים בישראל]] ו[[בצורת בישראל]]. מגמות אלה מוחמרות עקב [[פרבור בישראל]].
החקלאות בישראל בשנים האחרונות במגמה בעייתית - בעיקר על רקע [[גידול אוכלוסיית ישראל]] והגברת הצריכה של [[משק המים בישראל|מים בישראל]] ומשאשבי קרקע והן על רקע [[שינויי אקלים בישראל]] ו[[בצורת בישראל]]. מגמות אלה מוחמרות עקב [[פרבור בישראל]].
−==אשלג ופוספטים==
+==משאבים א-ביוטים בישראל==
+משאבי הטבע הא-ביוטייים הם [[משאבים מתכלים]]. אלו כוללים הפקת [[גז טבעי]] בים מול ישראל לשם הספקת אנרגיה, וכן הפקת [[אשלג]] ו[[פוספטים]] הם [[חומרי גלם]] חשובים ל[[חקלאות]] שכן יחד עם [[גז טבעי]] הם מהווים מרכיבים הכרחיים ל [[דשן כימי]].
+===אנרגיה בישראל===
+{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[משק האנרגיה בישראל]], [[גז טבעי בישראל]]}}
+[[קובץ:Langotskykiduah.jpg|ממוזער|ימין|200 px|יוסי לנגוצקי מחלוצי [[גז טבעי בישראל|הגז בישראל]] בקידוח דלית 1]]
+[[משק האנרגיה בישראל]] כולל הפקה ושימוש של [[גז טבעי בישראל]] וכן [[אנרגיה מתחדשת בישראל]]. ישראל מייבאת את רוב האנרגיה שלה, גם לאחר גילוי של [[גז טבעי]] מול חופיה. התייקרות הדלק בעולם, בעקבות [[שיא תפוקת הנפט]] וגידול בביקוש לאנרגיה בגלל [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] בעולם פירושם שהמחיר שישראל משלמת על ייבוא [[נפט]], [[פחם]] ו[[דלקים מחצביים]] אחרים הולך ועולה.
+{{גז טבעי בישראל}}
+[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל הוא אחד ממקורות ה[[אנרגיה]] המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] ו[[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפויות ישראליות עם חברות זרות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.
+[[גז טבעי בישראל|מאגרי הגז]] העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק בראשות [[יצחק תשובה]], ו[[נובל אנרג'י]], בהיקף של כ-820 BCM. בעקבות אישור ההחלטות של [[וועדת צמח]] הממשלה אישרה [[יצוא גז מישראל|יצוא של כמחצית מהגז בישראל]], דבר שיותיר עתודות גז לשימוש ישראלי שיספיקו ל-20-25 שנים. מספר ארגוני סביבה וחברה, וכן מומחים שונים ושרים - מתנגדים ליוזמת ייצוא הגז וטוענים כי יש [http://www.facebook.com/gas4israel?fref=ts לשמור את הגז הישראלי בישראל]. ודבר זה הוביל לוויכוחים רבים בנושא - האם משתלם לייצא את הגז מבחינה כלכלית ומדינית ומה ההשלכות של דבר זה על הביטחון האנרגטי של ישראל.
+ישראל נהנית מכמות גדולה של [[אנרגיית שמש]] אך היא מנצלת כמות קטנה מאנרגיה זו. [[אנרגיית שמש בישראל]] משמשת בעיקר לשם חימום מים בדודי שמש ובשנים האחרונות יש ניסיונות להשתמש ב[[תאים פוטו-וולאטים]] כדי להגדיל את הפקת החשמל מהשמש.
+[[משרד האנרגיה והמים]] אמור לתכנן ולפקח על [[משק האנרגיה בישראל]].
+===כריית אשלג בישראל===
{{הפניה לערך מורחב|אשלג בישראל}}
{{הפניה לערך מורחב|אשלג בישראל}}
[[קובץ:Dead sea STS028-96-65.jpg|ממוזער|350px|תמונת לווין של דרום ים המלח ובריכות האידוי של [[מפעלי ים המלח]] בשנת 1989.]]
[[קובץ:Dead sea STS028-96-65.jpg|ממוזער|350px|תמונת לווין של דרום ים המלח ובריכות האידוי של [[מפעלי ים המלח]] בשנת 1989.]]
−ה[[אשלג בישראל]] נחשב לאחד מ[[משאבי טבע|אוצרות הטבע]] החשובים של [[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]]. האשלג בישראל מצוי ב[[ים המלח]] בשיעור של 7.26 גרם לליטר <ref>'''צבי אילן''' כותב ש"כלוריד אשלגן" מהווה 11.5% ממלחי ים המלח</ref>. חברת [[מפעלי ים המלח]], השייכת לחברת [[כימיקלים לישראל]], חברת בת של [[החברה לישראל]] כורה את האשלג מים המלח.
ה[[אשלג בישראל]] נחשב לאחד מ[[משאבי טבע|אוצרות הטבע]] החשובים של [[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]]. האשלג בישראל מצוי ב[[ים המלח]] בשיעור של 7.26 גרם לליטר <ref>'''צבי אילן''' כותב ש"כלוריד אשלגן" מהווה 11.5% ממלחי ים המלח</ref>. חברת [[מפעלי ים המלח]], השייכת לחברת [[כימיקלים לישראל]], חברת בת של [[החברה לישראל]] כורה את האשלג מים המלח.
שורה 79:
שורה 79:
חברת [[רותם אמפרט]] מפיקה את [[פוספט בישראל|הפוספט בישראל]] לייצור [[חומצה זרחתית]]. זוהי חברת בת של קבוצת [[כימיקלים לישראל]] שבעצמה שייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]]. החברה מפעילה מכרות לכריית [[פוספטים]] מסלעים וכן מפעלים באזורים מדבריים של ה[[נגב]]. מוצריה הם פוספטים, [[דשן כימי|דשנים]] ל[[חקלאות]] וחומצות לתעשיות המזון והתרופות.
חברת [[רותם אמפרט]] מפיקה את [[פוספט בישראל|הפוספט בישראל]] לייצור [[חומצה זרחתית]]. זוהי חברת בת של קבוצת [[כימיקלים לישראל]] שבעצמה שייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]]. החברה מפעילה מכרות לכריית [[פוספטים]] מסלעים וכן מפעלים באזורים מדבריים של ה[[נגב]]. מוצריה הם פוספטים, [[דשן כימי|דשנים]] ל[[חקלאות]] וחומצות לתעשיות המזון והתרופות.
−==משאבים א-ביוטים נוספים==
+===משאבים א-ביוטים נוספים===
* כרייה של חול-ים, חצץ ומחצבות לשם הפקת חומרי גלם לתחום הבנייה.
* כרייה של חול-ים, חצץ ומחצבות לשם הפקת חומרי גלם לתחום הבנייה.
* בעבר היתה כרייה של [[נחושת]] במכרות תמנע, ליד אילת.
* בעבר היתה כרייה של [[נחושת]] במכרות תמנע, ליד אילת.
שורה 86:
שורה 86:
תחום שהיה פרוץ למדי בישראל היה כריית חול ים, ומשאיות של קבלני חולות נהגו לכרות חול ים בצורה פיראטית. גם מחצבות היו דבר לא מטופל והרבה מהן הפכו להיות מזבלות פיראטיות שגרמו לסכנת זיהום אוויר וזיהום מי תהום. בשנים האחרונות מתקדמת חקיקה ואכיפה בנושא הסדרת הנושא ושיקום מחצבות ישנות.
תחום שהיה פרוץ למדי בישראל היה כריית חול ים, ומשאיות של קבלני חולות נהגו לכרות חול ים בצורה פיראטית. גם מחצבות היו דבר לא מטופל והרבה מהן הפכו להיות מזבלות פיראטיות שגרמו לסכנת זיהום אוויר וזיהום מי תהום. בשנים האחרונות מתקדמת חקיקה ואכיפה בנושא הסדרת הנושא ושיקום מחצבות ישנות.
−==תמלוגים על משאבי טבע==
+===תמלוגים על משאבי טבע===
תשלומי [[תמלוגים]] בישראל הם נמוכים למדי בהשוואה למדינות אחרות. כך לדוגמה אחוז התמלוגים על [[גז טבעי]] ו[[נפט]] עמדו על 12% והיו מהנמוכים בעולם עד [[וועדת ששינסקי]]. התמלוגים על הפקת [[אשלג]] הם 6% ואילו על הפקת מים מינרלים אין משלמים תמלוגים כלל. ההערכה היא כי באופן זה המדינה הפסידה הכנסות בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים לאורך השנים, במיוחד בהקשר של משאבים כמו [[פוספט]] ו[[אשלג]].
תשלומי [[תמלוגים]] בישראל הם נמוכים למדי בהשוואה למדינות אחרות. כך לדוגמה אחוז התמלוגים על [[גז טבעי]] ו[[נפט]] עמדו על 12% והיו מהנמוכים בעולם עד [[וועדת ששינסקי]]. התמלוגים על הפקת [[אשלג]] הם 6% ואילו על הפקת מים מינרלים אין משלמים תמלוגים כלל. ההערכה היא כי באופן זה המדינה הפסידה הכנסות בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים לאורך השנים, במיוחד בהקשר של משאבים כמו [[פוספט]] ו[[אשלג]].