שינויים

'''פמיניזם ואופניים''' (באנגלית: '''Bicycling and feminism''') הוא הקשר הנוגע לדרכים בהן [[אופניים]] ו[[תחבורת אופניים]] משפיעות על ה[[פמיניזם]] ומעמד האישה וכיצד הפמיניזם משפיע על תחבורת אופניים, ו[[תשתיות אופניים]]. זהו חלק מנושא רחב יותר של [[עיצוב עירוני]] והשלכותיו החברתיות.  

'''פמיניזם ואופניים''' (באנגלית: '''Bicycling and feminism''') הוא הקשר הנוגע לדרכים בהן [[אופניים]] ו[[תחבורת אופניים]] משפיעות על ה[[פמיניזם]] ומעמד האישה וכיצד הפמיניזם משפיע על תחבורת אופניים, ו[[תשתיות אופניים]]. זהו חלק מנושא רחב יותר של [[עיצוב עירוני]] והשלכותיו החברתיות.  

בסוף המאה ה-19 הומצא דגם "אופני הבטיחות" שהיה לראשונה בעל שרשרת שאפשה לרכוב באופניים בצורה בטוחה וקלה. דבר זה התקיים בד בבד עם הצמיחה של התנועה הפמיניסטית באירופה ובארצות הברית. האופניים אפשרו לנשים בכל המעמדות והגילאים (במיוחד לנשים צעירות) להתנייד בקלות ובאופן עצמי להבדיל מחברות מסורתיות יותר בו הן נדרשו לכלי רכב יקר יותר (מרכבות) ו/או לליווי מטעם גברים.  

בסוף המאה ה-19 הומצא דגם "אופני הבטיחות" שהיה לראשונה בעל שרשרת שאפשה לרכוב באופניים בצורה בטוחה וקלה. דבר זה התקיים בד בבד עם הצמיחה של התנועה הפמיניסטית באירופה ובארצות הברית. האופניים אפשרו לנשים בכל המעמדות והגילאים (במיוחד לנשים צעירות) להתנייד בקלות ובאופן עצמי להבדיל מחברות מסורתיות יותר בו הן נדרשו לכלי רכב יקר יותר (מרכבות) ו/או לליווי מטעם גברים.  

אליזבת קיידי סטנטון (Elizabeth Cady Stanton) היתה סופרג'יסטית בולטת במאה ה-19 הצהרת עמדות שפירסמה בוועידה הראשונה לזכויות האישה שהתקיימה ביולי 1848 בסנקה פולס, ניו יורק, זוכה לעתים תכופות לכינוי כ"כנס הפמיניסטי הראשון", היוזמה המאורגנת הראשונה לתנועה לזכויות האישה ולזכות הבחירה לנשים בארצות הברית. סטנטון כתבה כי אופניים הן כלי שנותן מוטיבציה לנשים לקבל עוד כוח ולקבל עוד תפקידים בחברה {{הערה|שם=Vivanco|Vivanco, Luis Antonio (2013). Reconsidering the Bicycle: An Anthropological Perspective on a New (old) Thing. Routledge. pp. 32–34P}} סוזן בראונל אנתוני (Susan Brownell Anthony‏) פמיניסטית בולטת נוספת שעבדה יחד עם סטנטון ופעלה גם בנושא ביטול העבדות, טענה בשנת 1896: "תנו לי להגיד לכן מה אני חושבת על אופניים: אני חושבת שהם שחררו את הנשים יותר מכל דבר אחר בעולם. אני עומדת וצוהלת בכל פעם שאני רואה אישה רוכבת על גלגלים". {{הערה|שם=Vivanco}}

אליזבת קיידי סטנטון (Elizabeth Cady Stanton) היתה סופרג'יסטית בולטת במאה ה-19 הצהרת עמדות שפירסמה בוועידה הראשונה לזכויות האישה שהתקיימה ביולי 1848 בסנקה פולס, ניו יורק, זוכה לעתים תכופות לכינוי כ"כנס הפמיניסטי הראשון", היוזמה המאורגנת הראשונה לתנועה לזכויות האישה ולזכות הבחירה לנשים בארצות הברית. סטנטון כתבה כי אופניים הן כלי שנותן מוטיבציה לנשים לקבל עוד כוח ולקבל עוד תפקידים בחברה {{הערה|שם=Vivanco|Vivanco, Luis Antonio (2013). Reconsidering the Bicycle: An Anthropological Perspective on a New (old) Thing. Routledge. pp. 32–34P}} סוזן בראונל אנתוני (Susan Brownell Anthony‏) פמיניסטית בולטת נוספת שעבדה יחד עם סטנטון ופעלה גם בנושא ביטול העבדות, טענה בשנת 1896: "תנו לי להגיד לכן מה אני חושבת על אופניים: אני חושבת שהם שחררו את הנשים יותר מכל דבר אחר בעולם. אני עומדת וצוהלת בכל פעם שאני רואה אישה רוכבת על גלגלים". {{הערה|שם=Vivanco}}

עד היום יש קשר בין אופניים לבין פמיניזם במספר מובנים. בחברות מסורתיות השימוש באופניים בקרב נשים הוא נמוך בגלל צורות לבוש מסורתיות (שמלה) ובגלל נורמות חברתיות. בחברות מערביות המכונית החליפה את האופניים ככלי תחבורה מרכזי במהלך המאה ה-20 דבר זה יחד עם [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] יוצרים קשיים עבור [[הולכי רגל]] להתנייד בעיר בגלל איומים של [[תאונות דרכים]] ובגלל מרחקי הליכה ארוכים או רחובות רועשים או מסוכנים. חוסר העצמאות של הילדים שנוצר בשל כך נופל לעיתים קרובות על אמהות אשר מתפקדות כ-"אמא-נהג" ומסיעות את הילדים לבתי ספר, חוגים וחברים. דבר זה יוצר הן עול כלכלי כבד, פוגע בעצמאות ובבריאות הילדים ומקשה על אמהות להשתלב בעבודה או לדאוג למשק הבית. דבר דומה קורא לעיתים קרובות גם ביחס לאנשים מבוגרים שאינם יכולים לנהוג בעצמם עקב קושי גופני או כלכלי, ובני משפחה (לרוב נשים) מסיעות אותם ממקום למקום.  

גם היום יש קשר בין אופניים לבין פמיניזם במספר מובנים.  

קשר נוסף נוגע ל[[אי שוויון תחבורתי]] - רוב המשתמשים בתחבורה ציבורית הן נשים. הן סובלות יותר מתחבורה ציבורית לא מתפקדת, דבר זה חריף יותר בקרב [[עוני|מעמדות עניים]] שבהן פחות משקי בית מחזיקים שתי מכוניות, וכן בגלל שלעיתים תכופות קווי אוטובוס מתפקדים פחות טוב בקישור מקומות עניים אל שאר המטרופולין. היות ואופניים משפרות את התפקוד של תחבורה ציבורית (על ידי פתרון "בעיית המייל האחרון") אופניים ותחבורה ציבורית הם [[מוצרים משלימים]] ותחבורת אופניים מייעלת את התחבורה הציבורית מחד ומצד שני מייצרת להם תחרות.  

בחברות מסורתיות ושמרניות מבחינה דתית יש התנגדות לשימוש באופניים בקרב נשים, בגלל שהדבר נחשב מזיק לנשים, לא צנוע, ובגלל נורמות חברתיות. כמו כן בחברות אלה חופש התנועה של נשים מוגבל לעיתים קרובות. דבר זה מתקיים הן בחברה הערבית , בדגש על החברה המוסלמית, והן בחברה החרדית. בשנת 2016 פסק הרב אליעזר משה פישר מירושלים, כי ילדות מעל גיל חמש שרוכבות על אופניים - פוגעות בצניעות. {{הערה|קובי רוזן, [https://www.kikar.co.il/200565.html רב קהילה בירושלים "ילדות מעל גיל 5 שרוכבות על אופניים פוגעות בצניעות"], כיכר השבת, 02.06.16}}

קשר אפשרי נוסף נוגע ל[[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]. המצאות של הולכי רגל ורוכבי אופניים במרחב הציבורי מקשה על ביצוע של תקיפה על רקע מיני. לעומת זאת חניונים גדולים למכוניות הם כר פורה לביצוע סוגי אלימות שונים, ללא הפרעה וללא עדי ראייה. באופן דומה [[הפרדת שימושי קרקע]] עקב [[תכנון מוטה רכב פרטי]] מייצר איזורים ורחובות שבהם בחלק משעות היממה יש מעט מאד אנשים - רחובות מגורים בשעות היום ורחובות של מתחמי תעשייה ומשרדים בשעות הלילה.  

 

 

 

 

קשר נוסף נוגע ל[[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]. המצאות של הולכי רגל ורוכבי אופניים במרחב הציבורי מקשה על ביצוע של תקיפות בכלל - כולל מעשי שוד, או תקיפה על רקע מיני שמכוונים יותר כלפי נשים. לעומת זאת חניונים גדולים למכוניות הם כר פורה לביצוע סוגי אלימות שונים, ללא הפרעה וללא עדי ראייה. באופן דומה [[הפרדת שימושי קרקע]] עקב [[תכנון מוטה רכב פרטי]] מייצר איזורים ורחובות שבהם בחלק משעות היממה יש מעט מאד אנשים - רחובות מגורים בשעות היום ורחובות של מתחמי תעשייה ומשרדים בשעות הלילה.  

==ראו גם==

==ראו גם==