שינויים

[[קובץ:Hejaz-English.jpg|ממוזער|שטח חבל הארץ חגאז' מסומן בקו אדום.]]

[[קובץ:Hejaz-English.jpg|ממוזער|שטח חבל הארץ חגאז' מסומן בקו אדום.]]

המונח '''היווצרות האסלאם''' מתאר את השלבים המרכזיים בהיווצרות הקהילה החברתית-דתית של דת האסלאם (בתרגום לעברית; "השלמה" - עם דבר [[אללה]] שהוא הדמות האלוהית של דת האסלאם).

דת האסלאם התפתחה בעיקר בחצי האי ערב בחבל הארץ הצחיח-למחצה חג'אז אשר נפרש מחוצות צפון [[תימן]] של ימינו ועד חוצות דרום [[ירדן]] של ימינו (ולאחר מות מוחמד הוסיפה להתפתח באופן בסיסי גם בשטחי עיראק, ירדן וארץ ישראל של ימינו).

 

בעת היווצרות האסלאם חבל הארץ חג'אז איכלס שבטים שונים של ערבים-פגאניים, יהודים (בעיקר גולי בית שני וכן שבטים ערביים שהתגיירו), שבטים ערביים-נוצרים וייתכן שגם אוכלוסיות של מנדעים (דת שיצאה מן היהדות) וקבוצות קטנות של זורואסטרים ובני דתות אחרות.

דת האסלאם נוצרה בין שנת 570 לערך (לידת מוחמד) ושנת 632 לערך (מות מוחמד) לשנת 750 לערך אז כבר התבססו זרמי הדת הבסיסיים בצורתם הבסיסית והדת החלה את תהליכי ההתפתחות המשניים שלה; התפתחות מערכת השיפוט, ההלכה - שריעה ותמורות בפוליטיקה של ישויות מדיניות מוסלמיות.

חבל החג'אז היה אזור סחר חשוב בעולם העתיק מקרבתו לערי הנמל שבשטח מדינת [[תימן]] של ימינו, אליהם הגיעו סחורות ממזרח אסיה וקרן אפריקה וכן מהיותו נפרש על חוף הים האדום, בו היו ערי נמל נוספים.

דת האסלאם התפתחה בעיקר בחצי האי ערב בחבל הארץ חג'אז הנמתח מחוצות צפון [[תימן]] של ימינו ועד חוצות דרום [[ירדן]] של ימינו (והוסיפה להתפתח באופן בסיסי בשטחי עיראק, ירדן וארץ ישראל של ימינו). אזור החג'אז כולל עד ימינו ארבעה ערים מרכזיות שגם הפכו קדושות באסלאם, בהן [[מכה]] (הדרומית ביותר מערים מרכזיות אלו), [[טעיף]], יתר'ב (נקראה מאוחר יותר [[אל-מדינה]]), ו[[טאבוק]] (הצפונית ביותר מערים מרכזיות אלו).

אזור החג'אז כולל עד ימינו ארבעה ערים מרכזיות שגם הפכו קדושות באסלאם, בהן [[מכה]] (הדרומית ביותר מערים מרכזיות אלו), [[טעיף]], יתר'ב (נקראה מאוחר יותר [[אל-מדינה]]), ו[[טאבוק]] (הצפונית ביותר מערים מרכזיות אלו).

דת האסלאם התפתחה כדת סינקרטיסטית, כלומר כדת המשלבת אמונות שונות מדתות שונות (בעיקר מן הדת הערבית - דת פגאנית שכבר איננה קיימת, מן היהדות ומן הנצרות) בעיקר תחת הנהגתו של '''מוחמד בן עבדאללה''', בן שבט קֻורייש (בערבית: قريش, בתעתיק מדויק: קֻרַיְש) אשר שכן בעיר מכה ובנם של אמינה ועבדאללה, אנשי המעמד האריסטוקרטי. אמו מתה בינקותו. למשפחתו היה רקע ענף של עיסוק במסחר ופיקוח על שיירות מסחר של סחורות שהובאו למכה מנמלי ערי חצי האי ערב מסין, הודו ו[[קרן אפריקה]] ושיווקן צפונה אל סוחרי סוריה וארץ ישראל (סוריה וארץ ישראל היו מרכזי סחר חשובים שחיברו בין המזרח הרחוק וחצי האי ערב, לבין שאר הציווליזציות דאז; בעיקר אלו באירופה וצפון אפריקה).

דת האסלאם התפתחה בעיקר תחת הנהגתו של מוחמד בן עבדאללה, בן שבט קֻורייש (בערבית: قريش, בתעתיק מדויק: קֻרַיְש) אשר שכן בעיר מכה ובנם של אמינה ועבדאללה, אנשי המעמד האריסטוקרטי. אמו מתה בינקותו. למשפחתו היה רקע ענף של עיסוק במסחר ופיקוח על שיירות מסחר של סחורות שהובאו למכה מנמלי ערי חצי האי ערב מסין, הודו ו[[קרן אפריקה]] ושיווקן צפונה אל סוחרי סוריה וארץ ישראל (סוריה וארץ ישראל היו מרכזי סחר חשובים שחיברו בין המזרח הרחוק וחצי האי ערב, לבין שאר הציווליזציות דאז; בעיקר אלו באירופה וצפון אפריקה).

מוחמד תואר בספרות החדית' על ידי מגוון מאמינים כאדם בעל יופי חיצוני מדהים וכריזמה רבה. עד תהליך הקמת הדת התפרנס מוחמד בעיקר כמפקח שיירות מסחר (סביר להניח בעקבות רקע משפחתו ולמידתו על התחום לצד היותו אדם בעל יכולות רטוריות וכריזמה רבה וה[[רצון]] לעסוק בכך). במסגרת פרנסתו נסע בין הערים השונות של חצי האי ערב, ארץ ישראל וסוריה.  

מוחמד תואר בספרות החדית' על ידי מגוון מאמינים כאדם בעל יופי חיצוני מדהים וכריזמה רבה. עד תהליך הקמת הדת התפרנס מוחמד בעיקר כמפקח שיירות מסחר (סביר להניח בעקבות רקע משפחתו ולמידתו על התחום לצד היותו אדם בעל יכולות רטוריות וכריזמה רבה וה[[רצון]] לעסוק בכך). במסגרת פרנסתו נסע בין הערים השונות של חצי האי ערב, ארץ ישראל וסוריה.  

הן בשווקיה של העיר מכה והן במסגרת מסעותיו בתוך חצי האי ערב וכן גם לסוריה וארץ ישראל, פגש אוכלוסיות רבות; סוחרים מדתות שונות, אנשי דת מדתות שונות ומנהיגי קהילות מדתות שונות ולמד מהם על דתם תוך שהוא רואה אותן כעליונות על הדת הערבית (הדת הפגאנית של חצי האי ערב הטרום-אסלאמי) ומתחיל לפתח סלידה מאספקטים שונים של הדת הערבית; עם זאת נשאר נאמן לפחות לחלק ממצוותיה ומנהגיה של דת זו עד ה"התגלות" שחווה במסגרת אחד ממועדי הדת הערבית.

הן בשווקיה של העיר מכה והן במסגרת מסעותיו בתוך חצי האי ערב וכן גם לסוריה וארץ ישראל, פגש אוכלוסיות רבות; סוחרים מדתות שונות, אנשי דת מדתות שונות ומנהיגי קהילות מדתות שונות ולמד מהם על דתם תוך שהוא רואה אותן כעליונות על הדת הערבית (הדת הפגאנית של חצי האי ערב הטרום-אסלאמי) ומתחיל לפתח סלידה מאספקטים שונים של הדת הערבית; עם זאת נשאר נאמן לפחות לחלק ממצוותיה ומנהגיה של דת זו עד ה"התגלות" שחווה במסגרת אחד ממועדי הדת הערבית.

==ההתגלות במסגרת מנהג התחנות'==

[[קובץ:Jabal Nur.JPG|ממוזער|הר-האור (בערבית, ג'בל אל-נור), בו על פי המסורת המוסלמית, התבודד מוחמד במערת חירא בעת שעשה תחנות' ערב חזיונו את המלאך ג'יבריל.]]

 

===הדת הערבית ומנהג התחנות'===

בכדי לקבל תמונה רחבה מספיק על היווצרות האסלאם נדרש להכיר מנהג מסוים שביצע מוחמד כשעדיין האמין בדת הערבית, אמונה שהלכה ודעכה ככל שנחשף לדתות האחרות סביבו ונסתיימה כליל באחת הפעמים בהן ביצע את מנהג התחנות' של דת זו:

'''תחנות'''' (מ[[ערבית]], تحنّث) הוא [[מנהג]] קדום שנהגו לקיים כמה אוכלוסיות ב[[קדם-אסלאם|חצי האי ערב הטרום אסלאמי]], ובפרט [[שבט קורייש]] כפולחן של הדת הערבית{{הערה|[[מאיר יעקב קיסטר|M.J. Kister]], "[http://www.kister.huji.ac.il/sites/default/files/Tahannuth.pdf Al-Taḥannuth’: An Inquiry into the Meaning of a Term]," ''Bulletin of the School of Oriental and African Studies, University of London'', 31,2 (1968), 223-236.}}. מנהג זה התאפיין בהתבודדות [[מדיטציה|כמו-מדיטטיבית]], לפרק זמן מה (למשל, [[חודש]] ימים), במקום רחוק ממקום המגורים ובמיוחד בסביבה טבעית המאפשרת חשבון נפש באין מפריע, כאשר בדרך כלל היה חוזר המתבודד לביתו בסיום כל יום. המנהג התאפיין גם בכמה פולחנים נוספים כגון:

'''תחנות'''' (מ[[ערבית]], تحنّث) הוא [[מנהג]] קדום שנהגו לקיים כמה אוכלוסיות ב[[קדם-אסלאם|חצי האי ערב הטרום אסלאמי]], ובפרט [[שבט קורייש]] כפולחן של הדת הערבית{{הערה|[[מאיר יעקב קיסטר|M.J. Kister]], "[http://www.kister.huji.ac.il/sites/default/files/Tahannuth.pdf Al-Taḥannuth’: An Inquiry into the Meaning of a Term]," ''Bulletin of the School of Oriental and African Studies, University of London'', 31,2 (1968), 223-236.}}. מנהג זה התאפיין בהתבודדות [[מדיטציה|כמו-מדיטטיבית]], לפרק זמן מה (למשל, [[חודש]] ימים), במקום רחוק ממקום המגורים ובמיוחד בסביבה טבעית המאפשרת חשבון נפש באין מפריע, כאשר בדרך כלל היה חוזר המתבודד לביתו בסיום כל יום. המנהג התאפיין גם בכמה פולחנים נוספים כגון:

* חשבון נפש על מעשים לא מוסריים.

* חשבון נפש על מעשים לא מוסריים.

* פולחן הכולל מתן צדקה לעניים ([[זכאה]]).

* פולחן הכולל מתן צדקה לעניים ([[זכאה]]).

* הקפת הכעבה במכה, לרוב 7 פעמים, ביום האחרון של חודש התחנות'.

* הקפת הכעבה במכה (מבנה עתיק דמוי קוביה), ככלל, 7 פעמים, ביום האחרון של חודש התחנות'.

 

 

למנהג התחנות' חשיבות במחקר ההיסטורי וההיסטוריוגרפי של דת ה[[אסלאם]] (כמו גם במחקר היסטורי-[[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]]), שכן על פי המסורת המוסלמית, בעת שביצעוֹ מוחמד, נגלה אליו לראשונה מלאך האל [[אללה]], [[ג'יבריל]] (המזוהה עם [[המלאך גבריאל]] מן המסורת היהודית-נוצרית).

למנהג התחנות' חשיבות במחקר ההיסטורי וההיסטוריוגרפי של דת ה[[אסלאם]] (כמו גם במחקר היסטורי-[[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]]), שכן על פי המסורת המוסלמית, בעת שביצעוֹ מוחמד נגלה אליו לראשונה מלאך האל [[אללה]], [[ג'יבריל]] (המזוהה עם [[המלאך גבריאל]] מן המסורת היהודית-נוצרית).

על פי המסורת המוסלמית, באחד מימי חודש התחנות', הלך מוחמד להתבודד ב[[הר האור]] (ג'בל אל-נור, جبل النور) בקרבת מכה ונשאר שם מספר ימים. בעת זו, בעודו מתבודד במערת חירא (ר'אר חרא'; غار حراء) שבמעלה הר זה, נגלה אליו לראשונה המלאך גבריאל, ב[[לילה]] (לילה המכונה "ליל הגורל" - לילת אל-קדר; لیلة القدر).  

מבחינה פסיכולוגית-סקפטיציסטית, ניתן לתאר "חיזיון" זה כמקרה פרטי של [[אפקט גנצפלד]], במסגרתו, כאשר אדם מסתגר באזור חשוך לחלוטין כמו מערה, למשך כמה ימים, [[מוח|מוחו]] מתחיל לייצר הזיות בשביל למנוע ניוון עצמי (ניורונקרוזיס); מדובר במעין מנגנון הישרדותי חלופי של המוח שמטרתו לשמר את עצמו על ידי המשך [[תקשורת בין תאית|התקשורת הבין-תאית]] בין ניורונים ולהבטיח הישרדות ותפקוד לאחר אותו אירוע, אם כי ייתכן שהחווייה הזו תוביל אדם להאמין שמקורה אלוהי וכן טמון ההבדל הדק והאולי אפשרי בין חוויית חיזיון כמו-רוחני לבין התגלות רוחנית אמיתית.

לפי המסורת המוסלמית, באחת הימים שעשה תחנות', הלך מוחמד אל [[הר האור]] (ג'בל אל-נור, جبل النور) הסמוך לעיר מכה והתבודד שם למשך מספר ימים. בעת תקופה זו, בעודו מתבודד במערת חירא (ר'אר חרא'; غار حراء) בהר זה, נגלה אליו לראשונה המלאך גבריאל, ב[[לילה]] (לילה המכונה "ליל הגורל" - לילת אל-קדר; لیلة القدر). מבחינה פסיכולוגית-סקפטיציסטית, ניתן לתאר את ה"חיזיון" שחווה כמקרה פרטי של [[אפקט גנצפלד]], אשר בו כאשר אדם מסתגר באזור חשוך לחלוטין (כמו מערה) למשך כמה ימים, המוח שלו מתחיל לייצר הזיות בשביל למנוע ניוון (ניורונקרוזיס) של תאי מוח; מדובר במעין מנגנון הישרדותי חלופי של המוח שמטרתו לשמר את עצמו על ידי המשך התקשורת הבין-תאית בין ניורונים ולהבטיח הישרדות ותפקוד לאחר אותו אירוע, אם כי ייתכן שהחווייה הזו תוביל אדם להאמין שמקורה אלוהי וכן טמון ההבדל הדק והאולי אפשרי בין חוויית חיזיון כמו-רוחני לבין התגלות רוחנית אמיתית.

ככלל אם מוח מייצר הזיות (המופיעות באזור הנפש - mind כ[[קוולייה]]) הרי שאלו נוצרות על פי זיכרון קיים, על פי דברים שהאדם כבר למד והכיר (כמו הסיפורים ואולי גם האמנות להם נחשף מוחמד במפגשיו השונים במסגרת עבודתו ועל סמך אלה נוצרה אותה חוויית התגלות).

ככלל אם מוח מייצר הזיות (המופיעות באזור הנפש - mind כ[[קוולייה]]) הרי שאלו נוצרות על פי זיכרון קיים, כלומר על פי דברים שהאדם כבר למד והכיר (כמו הסיפורים הדתיים ואולי גם האמנות הדתית להם נחשף מוחמד במפגשיו השונים במסגרת עבודתו ועל סמך אלה נוצרה אותה חוויית התגלות).

==השיבה מן ההתגלות והקמת הקבוצה החברתית-דתית החדשה בתוך הקבוצה הקיימת==

==השיבה מן ההתגלות והקמת הקבוצה החברתית-דתית החדשה בתוך הקבוצה הקיימת==

==ההיבדלות - היג'רה לית'רב (אל מדינה)==

==ההיבדלות - היג'רה לית'רב (אל מדינה)==

==השיבה לאל-מדינה==

==השיבה לאל-מדינה==

==הפצת הדת והמשך פיתוחה על ידי הראשידון==

==הפצת הדת ברחבי חצי האי ערב והמשך פיתוחה על ידי הראשידון==

==ההמשך משם ואילך==

==ההמשך משם ואילך==

== ביבליוגרפיה ==

== ביבליוגרפיה ==