47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{מושג בסיסי}}
{{מושג בסיסי}}
'''מעבר דמוגרפי''' (באנגלית: '''Demographic transition''') הוא מודל שמנסה להסביר [[תהליך|תהליך מעבר]] בין [[שיווי משקל|שווי משקל דמוגרפי]] (בין שיעור הילודה לשיעור התמותה) בחברה פרה-תעשייתית לשווי משקל שונה בחברה מפותחת עקב [[צמיחה כלכלית]] ו[[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיה]] עקב מעבר ל[[המהפכה התעשייתית|כלכלה תעשייתית]]. בחברה פרה-תעשייתית שיעור התמותה גבוה ולכן גם שיעור הילודה גבוה. עם ההתפתחות הטכנולוגית של הרפואה, שימוש גובר בסניטציה ובמערכות חשמל, מערכות מים וביוב מתקדמות, שיעור התמותה יורד, אבל אין שינוי בשיעור הילודה, ולכן האוכלוסייה גדלה. עם הזמן שינויים כמו ההתפתחות בחינוך, עלייה ברמת החיים וגידול ב[[התמחות כלכלית]] גורמים לכך ששיעור הילודה יורד גם הוא, עד לאיזון חדש עם שיעור התמותה, והאוכלוסייה מגיעה לשיווי משקל חדש - [[ייצוב אוכלוסין]].
'''מעבר דמוגרפי''' (באנגלית: '''Demographic transition''') הוא מודל תאורטי שמנסה להסביר [[תהליך|תהליך מעבר]] בין [[שיווי משקל|שווי משקל דמוגרפי]] (בין שיעור הילודה לשיעור התמותה) בחברה פרה-תעשייתית לשווי משקל שונה בחברה מפותחת עקב [[צמיחה כלכלית]] ו[[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיה]] עקב מעבר ל[[המהפכה התעשייתית|כלכלה תעשייתית]]. בחברה פרה-תעשייתית שיעור התמותה גבוה ולכן גם שיעור הילודה גבוה. עם ההתפתחות הטכנולוגית של הרפואה, שימוש גובר בסניטציה ובמערכות חשמל, מערכות מים וביוב מתקדמות, שיעור התמותה יורד, אבל אין שינוי בשיעור הילודה, ולכן האוכלוסייה גדלה. עם הזמן מתקיימים שינויים כמו ההתפתחות בחינוך, עלייה ברמת החיים וגידול ב[[התמחות כלכלית]] שגורמים לכך ששיעור הילודה יורד גם הוא, עד לאיזון חדש עם שיעור התמותה, והאוכלוסייה מגיעה לשיווי משקל חדש - [[ייצוב אוכלוסין]].
לרוב הדבר מוסבר באמצעות "מודל המעבר הדמוגרפי" (DTM) שמתאר את [[גידול אוכלוסין|שינויי האוכלוסייה על פני זמן]]. מעבר דמוגרפי הוא סוג של [[תהליך ארוך טווח]] שמשפיע על [[אוכלוסיית העולם]]. ללא גידול שינוי דמוגרפי, כאשר האוכלוסייה גדלה בקצב קבועה היא [[גידול מעריכי|גדלה באופן מעריכי]] כלומר בכל תקופה נתונה היא תכפיל את הגודל שלה. עם הדינמיקה של מעבר דמוגרפי אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בצורה של [[פונקציה סיגמואידית]].
לרוב הדבר מוסבר באמצעות "מודל המעבר הדמוגרפי" (DTM) שמתאר את [[גידול אוכלוסין|שינויי האוכלוסייה על פני זמן]]. מעבר דמוגרפי הוא סוג של [[תהליך ארוך טווח]] שמשפיע על [[אוכלוסיית העולם]]. ללא גידול שינוי דמוגרפי, כאשר האוכלוסייה גדלה בקצב קבועה היא [[גידול מעריכי|גדלה באופן מעריכי]] כלומר בכל תקופה נתונה היא תכפיל את הגודל שלה. עם הדינמיקה של מעבר דמוגרפי אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בצורה של [[פונקציה סיגמואידית]].
מודל זה מבוסס על פרשנות שהחלה בשנת 1929 על ידי ה[[דמוגרפיה|דמוגרף]] האמריקאי וורן תומפסון (Warren Thompson) על שינויים באוכלוסיות מתועשות במשך 200 השנים האחרונות. רוב המדינות המפותחות נמצאות כבר בשלב 4 של המודל, ורוב המדינות המתפתחות נמצאות בשלב 2 או 3 של המודל, ואין מדינה שנמצאת כיום (2008) עדיין בשלב 1. המודל הסביר בצורה טובה למדי את התפתחות האוכלוסין באירופה ובמדינות מפותחות אחרות. המדינות שיוצאות מהכלל הן מדינות עניות, במיוחד בדרום הסהרה ומדינות במזרח התיכון, שהן עניות או משופעות ממדיניות ממשלתית בנושא - במיוחד אפגניסטן, פקיסטן, הרשות הפלסטינית ותימן.
מודל זה מבוסס על פרשנות שהחלה בשנת 1929 על ידי ה[[דמוגרפיה|דמוגרף]] האמריקאי וורן תומפסון (Warren Thompson) על שינויים באוכלוסיות מתועשות במשך 200 השנים האחרונות. רוב המדינות המפותחות נמצאות כבר בשלב 4 של המודל, ורוב המדינות המתפתחות נמצאות בשלב 2 או 3 של המודל, ואין מדינה שנמצאת כיום (2008) עדיין בשלב 1. המודל הסביר בצורה טובה למדי את התפתחות האוכלוסין באירופה ובמדינות מפותחות אחרות. המדינות שיוצאות מהכלל הן מדינות עניות, במיוחד בדרום הסהרה ומדינות במזרח התיכון, שהן עניות או משופעות ממדיניות ממשלתית בנושא - במיוחד אפגניסטן, פקיסטן, הרשות הפלסטינית ותימן.
הפרופסור השוודי לבריאות עולמית, האנס רוסלינג (Hans Rosling), מדגים באמצעות מידע של האו"ם, כיצד אוכלוסיות [[המדינות העניות]] עברו מאז שנות ה-60, למשפחות קטנות יותר בעלות תוחלת חיים גבוהה יותר, בצורה שבה קיימת התכנסות מהירה של שני הנתונים לכיוון הנתונים במדינות העשירות. [http://www.ted.com/index.php/talks/hans_rosling_shows_the_best_stats_you_ve_ever_seen.html]
הפרופסור השוודי לבריאות עולמית, [[האנס רוסלינג]] (Hans Rosling), מדגים באמצעות מידע של האו"ם, כיצד אוכלוסיות [[המדינות העניות]] עברו מאז שנות ה-60, למשפחות קטנות יותר בעלות תוחלת חיים גבוהה יותר, בצורה שבה קיימת התכנסות מהירה של שני הנתונים לכיוון הנתונים במדינות העשירות [http://www.ted.com/index.php/talks/hans_rosling_shows_the_best_stats_you_ve_ever_seen.html]
עם זאת המודל אינו נכון תמיד לכל המדינות ובכל הזמנים. [[פריון הילודה בישראל]] הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, עם שיעור פריון כולל של 3.1 ב-2015, ובשנים האחרונות אף נרשמה מגמת עלייה בפריון בצורה שנראית כסותרת את התאוריה. בעוד שבאוכלוסייה הערבית הפריון נמצא במגמת ירידה, בהתאם לתאוריה של "מעבר דמוגרפי", בקרב היהודים הלא חרדים היתה מגמת עליה (מ -2 ילדים לאשה בעבר ל-2.5 ילדים בשנת 2015) ואילו בקרב החרדים הפריון נע בין 6.5 ל-7.5 ילדים לאשה, כ-30 שנה, ללא שינויים ניכרים. {{הערה|שם=cbs2018|סופיה פראן, אביעד קלינגר, [http://www.cbs.gov.il/publications18/forcast_2016_15.pdf תחזית אוכלוסיית ישראל 2065‒2015], הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאי 2018}}
==שלבי המעבר==
==שלבי המעבר==
* [[כלכלת מצב יציב]]
* [[כלכלת מצב יציב]]
* [[בארי קומונר]]
* [[בארי קומונר]]
* [[פריון בישראל]] , [[גידול אוכלוסיית ישראל]]
{{אוכלוסין}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010
* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010
{{צמיחה כלכלית}}
{{צמיחה כלכלית}}