שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  22:41, 6 ביוני 2018
מ
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:  
כמו כל המודלים, זו תמונה מפושטת של שינויי האוכלוסייה במדינות אלה. המודל הוא הכלל שמתאימים למדינות אלה כקבוצה ועשוי להיות לא-מדוייק עבור מקרים ספציפיים. לא ברור כמה המודל מתאים למדינות עניות יותר כיום. חלק מהמדינות כמו [[סין]], ברזיל ותאילנד עברו את המעבר הדמוגרפי בצורה מהירה מאד בעקבות שינויים כלכליים מהירים וכן שינויים חברתיים. כמה מדינות, במיוחד מדינות אפריקה, נראות כאילו הן נתקעו בשלב 2 עקב צמיחה כלכלית נמוכה, איידס, [[שחיתות]] או סיבה אחרת.  
 
כמו כל המודלים, זו תמונה מפושטת של שינויי האוכלוסייה במדינות אלה. המודל הוא הכלל שמתאימים למדינות אלה כקבוצה ועשוי להיות לא-מדוייק עבור מקרים ספציפיים. לא ברור כמה המודל מתאים למדינות עניות יותר כיום. חלק מהמדינות כמו [[סין]], ברזיל ותאילנד עברו את המעבר הדמוגרפי בצורה מהירה מאד בעקבות שינויים כלכליים מהירים וכן שינויים חברתיים. כמה מדינות, במיוחד מדינות אפריקה, נראות כאילו הן נתקעו בשלב 2 עקב צמיחה כלכלית נמוכה, איידס, [[שחיתות]] או סיבה אחרת.  
   −
מודלים סוציולוגים מציינים את החשיבות של איכות [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]] כמו [[רפואה ציבורית]], [[חינוך ציבורי]], ו[[פנסיה]] להחלטה של משפחות על כמות הילדים שברצונן להוליד. יש חשיבות מיוחד לזמינות של שירותים אלה ל[[עוני|אוכלוסיות עניות]]. כאשר יש תחלואה גבוהה ותמותה גבוהה של ילדים עקב מחלות מדבקות ומערכת בריאות עניה, משפחות נוטות לגדל ילדים רבים כדי שלפחות חלקם ישרדו. חינוך ציבורי פירושו תמריץ גבוה יותר להכווין ילדים ללימודים במקום לשלוח אותם בגיל צעיר לעבודות בחקלאות, קיבוץ נדבות או עבודות אחרות - פרוש הדבר תמרוץ גבוה יותר להקטין את מספר הילדים ולהשקיע יותר בחינוך ובהשכלה של כל ילד. פנסיה חובה פירושה שיש פחות הסתמכות על הילדים בזיקנה ויותר על מנגנונים של [[פנסיה]] ממוסדת שנשענת על השוק או על המדינה.  
+
מודלים סוציולוגים מציינים את החשיבות של איכות [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]] כמו [[רפואה ציבורית]], [[חינוך ציבורי]], ו[[פנסיה]] להחלטה של משפחות על כמות הילדים שברצונן להוליד. יש חשיבות מיוחד לזמינות של שירותים אלה ל[[עוני|אוכלוסיות עניות]]. כאשר יש תחלואה גבוהה ותמותה גבוהה של ילדים עקב מחלות מדבקות ומערכת בריאות עניה, משפחות נוטות לגדל ילדים רבים כדי שלפחות חלקם ישרדו. חינוך ציבורי פירושו תמריץ גבוה יותר להכווין ילדים ללימודים במקום לשלוח אותם בגיל צעיר לעבודות בחקלאות, קיבוץ נדבות או עבודות אחרות - פירוש הדבר תמרוץ גבוה יותר להקטין את מספר הילדים ולהשקיע יותר בחינוך ובהשכלה של כל ילד. פנסיה חובה פירושה שיש פחות הסתמכות על הילדים בזיקנה ויותר על מנגנונים של [[פנסיה]] ממוסדת שנשענת על השוק או על המדינה.  
    
הביולוג [[בארי קומונר]] טען כי ה[[קולוניאליזם]] והניצול של המדינות העניות בידי מדינות קפיטליסטיות ועשירות גרם לעיוות במעבר הדמוגרפי שלהן. המעבר לטכנולוגיה חדשה יותר הקטין את כמות התמותה עקב שיפורים בבריאות ובסניטציה. אבל המדינות העניות לא עברו לשלבים מאוחרים יותר בגלל שרוב הערך של הכלכלה שלהן נוצל בידי מדינות קולוניאליות והן נשארו עניות.
 
הביולוג [[בארי קומונר]] טען כי ה[[קולוניאליזם]] והניצול של המדינות העניות בידי מדינות קפיטליסטיות ועשירות גרם לעיוות במעבר הדמוגרפי שלהן. המעבר לטכנולוגיה חדשה יותר הקטין את כמות התמותה עקב שיפורים בבריאות ובסניטציה. אבל המדינות העניות לא עברו לשלבים מאוחרים יותר בגלל שרוב הערך של הכלכלה שלהן נוצל בידי מדינות קולוניאליות והן נשארו עניות.
שורה 32: שורה 32:  
יש מדינות רבות שבהן רואים את התפתחות המודל הדמוגרפי, דבר זה נכון במיוחד כאשר מסתכלים במשך מאות שנים על כלל העולם ובמיוחד על מדינות עשירות יחסית.  
 
יש מדינות רבות שבהן רואים את התפתחות המודל הדמוגרפי, דבר זה נכון במיוחד כאשר מסתכלים במשך מאות שנים על כלל העולם ובמיוחד על מדינות עשירות יחסית.  
   −
מדינות שבהן קל לראות את שלב 3 או 4 במעבר הדמוגרפי כוללות את מדינות אירופה, יפן, ארצות הברית, סין, הודו, ברזיל, וכן איראן.  
+
מדינות שבהן קל לראות את שלב 3 או 4 במעבר הדמוגרפי כוללות את מדינות אירופה, יפן, ארצות הברית, סין, הודו, ברזיל, וכן איראן.  
   −
כאשר בוחנים את פריון הילודה במדינות ערביות שונות, ניתן לראות ירידה ארוכת טווח - לדוגמה בטוניס הפריון של נשים ירד מ-5 ילדים ב-1980 ל-2 ילדים בשנות ה-2000, במצרים הפריון הממוצע ירד מ5.5 ילדים בשנות השמונים ל 3 ילדים בשנות ה-2000. בירדן הפריון ירד מ-7 ילדים בשנות ה-80 ל 3.5 בשנות ה-2000 [https://www.demographic-research.org/volumes/vol37/32/37-32.pdf]
+
כאשר בוחנים את פריון הילודה במדינות ערביות שונות, ניתן לראות ירידה ארוכת טווח - לדוגמה בתוניס הפריון של נשים ירד מ-5 ילדים ב-1980 ל-2 ילדים בשנות ה-2000, במצרים הפריון הממוצע ירד מ-5.5 ילדים בשנות ה-80 ל-3 ילדים בשנות ה-2000. בירדן הפריון ירד מ-7 ילדים בשנות ה-80 ל-3.5 בשנות ה-2000 [https://www.demographic-research.org/volumes/vol37/32/37-32.pdf]
   −
בחלק ממדינות המזרח התיכון ובמדינות רבות באפריקה מדרום לסהרה אין מגמה ברורה של ירידה בקצב גידול האכולוסיה, אלא קצב גידול שונה - קצב גידול יציב, עולה בהתמדה, או קצב גידול עולה ויורד לחליפין. ככל הנראה גורמים נוספים כמו הגירה של תושבים, פליטים, מלחמות, רעב או בעיות אחרות משפיעות על גידול האוכלוסיה כך שהוא לא תמיד דומה לירידה בשיעורי הפריון.  
+
בחלק ממדינות המזרח התיכון ובמדינות רבות באפריקה מדרום לסהרה אין מגמה ברורה של ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, אלא קצב גידול שונה - קצב גידול יציב, עולה בהתמדה, או קצב גידול עולה ויורד לחליפין. ככל הנראה גורמים נוספים כמו הגירה של תושבים, פליטים, מלחמות, רעב או בעיות אחרות משפיעות על גידול האוכלוסייה כך שהוא לא תמיד דומה לירידה בשיעורי הפריון.  
 
{{הערה|1= לדוגמה עיראק [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:IRQ&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] , ירדן [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:JOR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false], בורונדי [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:BDI&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false], ניגריה [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:NER&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] ועוד}}
 
{{הערה|1= לדוגמה עיראק [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:IRQ&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] , ירדן [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:JOR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false], בורונדי [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:BDI&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false], ניגריה [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:NER&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] ועוד}}
לדוגמה קצב גידול האוכלוסיה בלבנון ירד בהתמדה עד שנות ה-1980, ולאורך עשור זה נע בין 0% לבין 1%. ומאז הוא נמצא במגמת עליה ארוכת טווח שיש לה סינוסים עולים ויורדים שבין 0.6% לבין 7%. [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:LBN&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] קצב גידול האוכלוסיה של מצרים ירד עד שנות -90 ומאז נשאר במגמה של כ 2%. [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:EGY&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false]
+
לדוגמה קצב גידול האוכלוסייה בלבנון ירד בהתמדה עד שנות ה-1980, ולאורך עשור זה נע בין 0% לבין 1%. ומאז הוא נמצא במגמת עליה ארוכת טווח שיש לה סינוסים עולים ויורדים שבין 0.6% לבין 7%. [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:LBN&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] קצב גידול האוכלוסייה של מצרים ירד עד שנות -90 ומאז נשאר במגמה של כ-2%. [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:EGY&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false]
    
==השפעות של מעבר דמוגרפי==
 
==השפעות של מעבר דמוגרפי==
שורה 51: שורה 51:  
החשש מפני [[גידול מעריכי]] של האוכלוסייה הוביל הוגים שונים כמו הכלכלן [[תומס מלתוס]] (בספר [[על עקרון האוכלוסייה]]) והביולוג [[פול ארליך]] (בספר [[פצצת האוכלוסין]]) לחשוש מפני [[אסון מלתוסיאני]] - זאת היות וגידול מעריכי ידביק בסופו של דבר כל גבול מספרי נתון - כמות האנרגיה המתקבלת מ[[ייצור ראשוני]], השטח החקלאי שיש בכדור הארץ, שטחו הכולל של כדור הארץ, כמות אור השמש הכוללת מהשמש, המסה של הייקום כולו - כולם גדלים שגידול מעריכי ידביק אותם בתוך עשרות שנים עד אלפי שנים. גם גידול לינארי בכמות המזון שמגדלים ב[[חקלאות]], לדוגמה על ידי שיפור [[פריון חקלאי|פריון החקלאי]], יודבק בסופו של דבר על ידי גידול מעריכי.
 
החשש מפני [[גידול מעריכי]] של האוכלוסייה הוביל הוגים שונים כמו הכלכלן [[תומס מלתוס]] (בספר [[על עקרון האוכלוסייה]]) והביולוג [[פול ארליך]] (בספר [[פצצת האוכלוסין]]) לחשוש מפני [[אסון מלתוסיאני]] - זאת היות וגידול מעריכי ידביק בסופו של דבר כל גבול מספרי נתון - כמות האנרגיה המתקבלת מ[[ייצור ראשוני]], השטח החקלאי שיש בכדור הארץ, שטחו הכולל של כדור הארץ, כמות אור השמש הכוללת מהשמש, המסה של הייקום כולו - כולם גדלים שגידול מעריכי ידביק אותם בתוך עשרות שנים עד אלפי שנים. גם גידול לינארי בכמות המזון שמגדלים ב[[חקלאות]], לדוגמה על ידי שיפור [[פריון חקלאי|פריון החקלאי]], יודבק בסופו של דבר על ידי גידול מעריכי.
   −
עם זאת, אוכלוסייה בעלת גודל קבוע עדיין עלולה להיות גדולה מידי, יחסית ליכולת ההתחדשות של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה. החקלאות התומכת באותה אוכלוסייה עלולה לגרור החרפה במשתנה סביבה כלשהו - לדוגמה [[המלחת קרקע]]. כך לדוגמה [[דעיכת האימפריה השומרית]] או התמוטטות הציביליזציה ב[[איי הפסחא]], לא התרחשו על רקע גידול אוכלוסין מהותי, אלא על רקע אוכלוסייה בעלת גודל נתון. אוכלוסיה יציבה זו היתה גדולה מיכולת הנשיאה האקולוגית, ושחקה באופן איטי את [[הסביבה הטבעית]] שתמכה במערכות [[חקלאות|החקלאות]] שלה עצמה.  
+
עם זאת, אוכלוסייה בעלת גודל קבוע עדיין עלולה להיות גדולה מידי, יחסית ליכולת ההתחדשות של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה. החקלאות התומכת באותה אוכלוסייה עלולה לגרור החרפה במשתנה סביבה כלשהו - לדוגמה [[המלחת קרקע]]. כך לדוגמה [[דעיכת האימפריה השומרית]] או התמוטטות הציביליזציה ב[[איי הפסחא]], לא התרחשו על רקע גידול אוכלוסין מהותי, אלא על רקע אוכלוסייה בעלת גודל נתון. אוכלוסיה יציבה זו היתה גדולה מיכולת הנשיאה האקולוגית, ושחקה באופן איטי את [[הסביבה הטבעית]] שתמכה במערכות [[חקלאות|החקלאות]] שלה עצמה.  
    
אם נשווה את הדבר למשיכת כסף מחשבון בבנק - משבר קיימות לא חייב להתקיים רק במצב שבו המשיכות מהבנק הולכות וגדלות, אלא יכולה להתקיים גם כאשר המשיכה נעשית בגודל קבוע אבל קצב זה גדול מקצב ההכנסות.  יש לציין גם כי יכולת הנשיאה האקולוגית מושפעת לא רק מגודל האוכלוסייה אלא גם ממאפיינים אחרים שלה - כגון כמות צריכת המזון מהחי, ניהול הקרקע, ניהול משק המים, שמירה על יערות ו[[מערכות אקולוגיות]] ועוד. דבר זה אינו ייחודי בהכרח רק למין האנושי - [[השערת מדיאה]] טוענת חלק מהמקרים של [[הכחדה המונית]] התרחשו עקב ערעור איטי של המערכת האקולוגית.  
 
אם נשווה את הדבר למשיכת כסף מחשבון בבנק - משבר קיימות לא חייב להתקיים רק במצב שבו המשיכות מהבנק הולכות וגדלות, אלא יכולה להתקיים גם כאשר המשיכה נעשית בגודל קבוע אבל קצב זה גדול מקצב ההכנסות.  יש לציין גם כי יכולת הנשיאה האקולוגית מושפעת לא רק מגודל האוכלוסייה אלא גם ממאפיינים אחרים שלה - כגון כמות צריכת המזון מהחי, ניהול הקרקע, ניהול משק המים, שמירה על יערות ו[[מערכות אקולוגיות]] ועוד. דבר זה אינו ייחודי בהכרח רק למין האנושי - [[השערת מדיאה]] טוענת חלק מהמקרים של [[הכחדה המונית]] התרחשו עקב ערעור איטי של המערכת האקולוגית.  
שורה 63: שורה 63:     
===השפעה על הפנסיה===
 
===השפעה על הפנסיה===
ירידה בכמות הילדים בכל משפחה פרושה שיש פחות עובדים צעירים, כך שהגיל הממוצע באוכלוסייה גדל. העלייה בתוחלת החיים תורמת גם היא  
+
ירידה בכמות הילדים בכל משפחה פרושה שיש פחות עובדים צעירים, כך שהגיל הממוצע באוכלוסייה גדל. העלייה בתוחלת החיים תורמת גם היא להזדקנות האוכלוסייה. שני התהליכים האלה יחד גורמים לכך שבטווח הקצר והבינוני יש פחות מקורות לתשלום דמי [[פנסיה]] לאוכלוסייה.  
להזדקנות האוכלוסייה. שני התהליכים האלה יחד גורמים לכך שבטווח הקצר והבינוני יש פחות מקורות לתשלום דמי [[פנסיה]] לאוכלוסייה.  
      
זהו תהליך זמני, בטווח הארוך יותר, אם יש התייצבות של האוכלוסייה, צפויה גם התייצבות של כמות העובדים הצעירים ביחס לאחוז הפנסיונרים. בנוסף כמות משאבי הטבע לאדם מפסיקה לרדת. תהליך שינוי פריון הילודה אינו הדבר היחיד שמשפיע על הפנסיה, תהליכים נוספים קשורים ל[[התמחות כלכלית]] וכמות שנות הלימודים וההכשרה לפני התחלת העבודה, וכן שיפורים ברפואה שיכולים להאריך את תוחלת החיים (להאריך את תקופת הפנסיה) מחד ומצד שני שינויים ברפואה ובשוק העבודה שמאפשרים לאנשים לעבוד גם בתקופות חיים מאוחרות יותר.  
 
זהו תהליך זמני, בטווח הארוך יותר, אם יש התייצבות של האוכלוסייה, צפויה גם התייצבות של כמות העובדים הצעירים ביחס לאחוז הפנסיונרים. בנוסף כמות משאבי הטבע לאדם מפסיקה לרדת. תהליך שינוי פריון הילודה אינו הדבר היחיד שמשפיע על הפנסיה, תהליכים נוספים קשורים ל[[התמחות כלכלית]] וכמות שנות הלימודים וההכשרה לפני התחלת העבודה, וכן שיפורים ברפואה שיכולים להאריך את תוחלת החיים (להאריך את תקופת הפנסיה) מחד ומצד שני שינויים ברפואה ובשוק העבודה שמאפשרים לאנשים לעבוד גם בתקופות חיים מאוחרות יותר.  
שורה 79: שורה 78:  
* [http://graphs.gapminder.org גאפ-מיינדר] נתונים על אוכלוסיית העולם בצורה גרפית
 
* [http://graphs.gapminder.org גאפ-מיינדר] נתונים על אוכלוסיית העולם בצורה גרפית
 
* [http://www.ted.com/talks/hans_rosling_shows_the_best_stats_you_ve_ever_seen.html על פערים מצטמצמים בין מדינות העולם השלישי למדינות העשירות] ועל מעבר דמוגרפי, הרצאתו של [[האנס רוסלינג]],2006, TED
 
* [http://www.ted.com/talks/hans_rosling_shows_the_best_stats_you_ve_ever_seen.html על פערים מצטמצמים בין מדינות העולם השלישי למדינות העשירות] ועל מעבר דמוגרפי, הרצאתו של [[האנס רוסלינג]],2006, TED
* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010.
+
* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010
    
{{אוכלוסין}}
 
{{אוכלוסין}}

תפריט ניווט