שינויים

חלוקת היערות לסוגים חשובה בין היתר כי לכל סוג יער יש בעיות אקולוגיות שונות והפתרונות גם שונים. ישנה בעיה מסוימת בחלוקת היערות לסוגים שונים. כך את היערות עם אקלים קר הידועים גם כיערת הצפון נוהגים לכנות : "יערות עצי המחט" כי עצי המחט נחשבים לפחות רגישים לקור (שטח הפנים של המחטים הוא קטן יותר משל העלים.) ואת היערות שנמצאים דרומית להם היערות הממוזגים, "יערות נשירים" כי שם יש יותר עלים והם נושרים בשלכת. אלא, שסוג אחד של עץ הלבנה לדוגמה גדל דווקא בקצה הצפוני של היערות הקרים. יותר מכך באזורים הקרים ביותר של חצי הכדור הצפוני בסחא הידועה גם כ יאקוטיה גדלים עצי מחט שהמחטים שלהם נושרים. היערות באזור מוסקבה אזור עם אקלים רק הוא אזור עם רוב של עצים עם עלים. מצד שני בגלל שביערות חמים יותר אין חורף קר, יש שם באמת יותר עצים עם עלים, אבל רובם אינם משילים אותם כלומר העלים לא נושרים. כך לדוגמה המצב בישראל. ייתכן שזו היתה אחת הסיבות ש[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בדוח האחרון אפילו הוציא את היערות הסובטרופיים לקטגוריה נפרדת ולא חישב אותם כחלק מהיערות הממוזגים. אבל אפילו עם לא להחשיב את היערות הסובטרופיים ככל שההתחממות מתקדמת יש פחות נשירת עלים ביערות הממוזגים. בכלל, עקב ההתחממות הולמית גבולות היערות זזים לכיוון הקטבים. לפני המהפכה התעשייתית אפילו היערות בצרפת צפונית להרי האלפים התאימו יותר להגדרה של יערות הצפון.  

חלוקת היערות לסוגים חשובה בין היתר כי לכל סוג יער יש בעיות אקולוגיות שונות והפתרונות גם שונים. יש בעייתיות מסוימת בלחלק את היערות לפי סוג עצים: עצי מחט או עצי עלים. כך את היערות עם אקלים קר הידועים גם כיערת הצפון נוהגים לכנות : "יערות עצי המחט" כי עצי המחט נחשבים לפחות רגישים לקור (שטח הפנים של המחטים הוא קטן יותר משל העלים.) ואת היערות שנמצאים דרומית להם היערות הממוזגים, "יערות נשירים" כי שם יש יותר עלים והם נושרים בשלכת. אלא, שסוג אחד של עץ הלבנה לדוגמה גדל דווקא בקצה הצפוני של היערות הקרים. יותר מכך באזורים הקרים ביותר של חצי הכדור הצפוני בסחא הידועה גם כ יאקוטיה גדלים עצי מחט שהמחטים שלהם נושרים. היערות באזור מוסקבה אזור עם אקלים רק הוא אזור עם רוב של עצים עם עלים. מצד שני בגלל שביערות חמים יותר אין חורף קר, יש שם באמת יותר עצים עם עלים, אבל רובם אינם משילים אותם כלומר העלים לא נושרים. כך לדוגמה המצב בישראל. ייתכן שזו היתה אחת הסיבות ש[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בדוח האחרון אפילו הוציא את היערות הסובטרופיים לקטגוריה נפרדת ולא חישב אותם כחלק מהיערות הממוזגים. אבל אפילו עם לא להחשיב את היערות הסובטרופיים ככל שההתחממות מתקדמת יש פחות נשירת עלים ביערות הממוזגים. בכלל, עקב ההתחממות הולמית גבולות היערות זזים לכיוון הקטבים. לפני המהפכה התעשייתית אפילו היערות בצרפת צפונית להרי האלפים התאימו יותר להגדרה של יערות הצפון.  

יש בעייתיות מסוימת בלחלק את היערות לפי סוג עצים: עצי מחט או עצי עלים. חלק מנסים לחלק אותם לפי כמויות המשקעים: הם מפרידים את היערות בהם יש הרבה גשם לקטגוריה נפרדת - יערות הגשם ובקטגוריה הזאת מכלילים גם יערות טרופיים וגם יערות באקלים קר יותר.  

חלק מנסים לחלק אותם לפי כמויות המשקעים: הם מפרידים את היערות בהם יש הרבה גשם לקטגוריה נפרדת - יערות הגשם ובקטגוריה הזאת מכלילים גם יערות טרופיים וגם יערות באקלים קר יותר.  

אם להסתכל על סך המאפיינים של היערות אפשר להבחין ב 3 קטגוריות עיקריות. לכל אחת מהן יש מאפיינים שונים ובעיות שונות במקצת. גם הפטרונות צריכים להיות שונים:

כאשר מסתכלים על סך המאפיינים של היערות, ניתן להבחין ב 3 קטגוריות עיקריות. לכל אחת מהן יש מאפיינים שונים ובעיות שונות במקצת. גם הפתרונות צריכים להיות שונים:

[[יערות הצפון]]: היערות עם תקופה קרה ממשכת במשך השנה. ביערות האלה בחודשי החורף הטמפרטורה הממוצעת משמעותית מתחת ל 0. בחודשים האלה הקרקע מכוסה בשלג והמים בקרח. יש יותר עצי מחט מעצים עם עלים. חלק ניכר מבעלי החיים נכנסים לתרדמה בחורף וחלק אחר נודדים למדינות אחרות. אידוי נמוך וחלק מהקרקע מכוסה בקיפאון עד מה שגורם לכך שבאקלים נורמאלי אין מחסור במים. יש הגיון בלכנותם יערות הצפון כי בחצי הכדור הדרומי בקווי הרוחב שלהם יש מעט מאוד יבשה ולכן הרוב המוחץ נמצא בחצי הכדור הצפוני. הבעיה מספר 1 שלהם היא השרפות עקב העלייה בעומס החום והיובש הנגרמים עקב שינויי אקלים. עם ליצור יערות מהסוג הזה באזורים חמים כמו ישראל גם השרפות יתגברו. הפתרון העיקרי הוא עצירת שינויי האקלים, יש צורך גם בהסברה למניעת שרפות. כריתת יערות למען חקלאות מהווה בעיה קטנה ליערות האלה כי יש מעט חקלאות אבל נוצרת בעיה כאשר חקלאים מנסים להציט עשבים יבשים באביב כדי לפנות מקום לגידולים החדשים וזה מגביר את השרפות.

[[יערות הצפון]]: היערות עם תקופה קרה ממשכת במשך השנה. ביערות האלה בחודשי החורף הטמפרטורה הממוצעת משמעותית מתחת ל 0. בחודשים האלה הקרקע מכוסה בשלג והמים בקרח. יש יותר עצי מחט מעצים עם עלים. חלק ניכר מבעלי החיים נכנסים לתרדמה בחורף וחלק אחר נודדים למדינות אחרות. אידוי נמוך וחלק מהקרקע מכוסה בקיפאון עד מה שגורם לכך שבאקלים נורמאלי אין מחסור במים. יש הגיון בלכנותם יערות הצפון כי בחצי הכדור הדרומי בקווי הרוחב שלהם יש מעט מאוד יבשה ולכן הרוב המוחץ נמצא בחצי הכדור הצפוני. הבעיה מספר 1 שלהם היא השרפות עקב העלייה בעומס החום והיובש הנגרמים עקב שינויי אקלים. עם ליצור יערות מהסוג הזה באזורים חמים כמו ישראל גם השרפות יתגברו. הפתרון העיקרי הוא עצירת שינויי האקלים, יש צורך גם בהסברה למניעת שרפות. כריתת יערות למען חקלאות מהווה בעיה קטנה ליערות האלה כי יש מעט חקלאות אבל נוצרת בעיה כאשר חקלאים מנסים להציט עשבים יבשים באביב כדי לפנות מקום לגידולים החדשים וזה מגביר את השרפות.

[[יערות נשירים|יערות ממוזגים]]: היערות שנמצאים בין רצועת הערבות והמדבריות ליערות הצפון. אין בהם תקופה ממושכת בה הטמפרטורה יורדת מתחת ל 0. יש הגיון בלכנותם יערות ממוזגים כי האקלים בהם ממוזג, כלומר, נוח לאדם. הבעיות הם כריתה למען חקלאות, בנייה.

[[יערות נשירים|יערות ממוזגים]]: היערות שנמצאים בין רצועת הערבות והמדבריות ליערות הצפון. אין בהם תקופה ממושכת בה הטמפרטורה יורדת מתחת ל 0. יש הגיון בלכנותם יערות ממוזגים כי האקלים בהם ממוזג, כלומר, נוח לאדם. הבעיות הם כריתה למען חקלאות, בנייה.

[[יערות טרופיים|היערות הטרופיים]]: היערות שנמצאים משני צידי קו המשווה עד רצועת המדבריות והערבות. מתאפיינים בריבוי גשמים, הרבה מאוד ביומסה ומגוון מינים. הטמפרטורה 20-30 מעלות צלזיוס כל השנה. הבעיה מספר 1 שלהם היא כריתת היערות בשביל [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]].

[[יערות טרופיים|היערות הטרופיים]]: היערות שנמצאים משני צידי קו המשווה עד רצועת המדבריות והערבות. מתאפיינים בריבוי גשמים, הרבה מאוד ביומסה ומגוון מינים. הטמפרטורה 20-30 מעלות צלזיוס כל השנה. הבעיה העיקרית שלהם היא כריתת היערות בשביל [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]].