שינויים

שינויי אקלים בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־14:38, 30 באוקטובר 2018

הוסרו 76 בתים , 14:38, 30 באוקטובר 2018

אין תקציר עריכה

שורה 8: שורה 8:

'''הצעדים שישראל נוקטת כדי להיאבק בשינויי האקלים''' בינתיים, ישראל לא נקטה בצעדים משמעותיים ברמה הבין לאומית כמו שעושים מדינות אחרות הרגישות לשינויי אקלים כמו מדינות איים באוקיינוס השקט. בתוך המדינה נעשו צעדים מסוימים להפחתת פליטות והסתגלות לשינויי אקלים, למרות שרוב ארגוני הסביבה מסכימים שהצעדים האלה לא מספיקים כדי לפתור את הבעיה והרבה פחות ממה שישראל יכולה לעשות. כדי להשפיע על הממשלה כך שתעשה את הדרוש כדי לעצור את משבר האקלים עושים ארגוני הסביבה פעולות רבות בין היתר מארגנות [[מצעד האקלים|מצעדי אקלים]].

−

==השפעת ישראל על התחממות העולמית==

כמדינה קטנה, ההשפעה הישירה של ישראל על ההתחממות העולמית היא קטנה למדי. [[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-8 מיליון בני אדם שהם כפרומיל אחד (עשירית האחוז) מ[[אוכלוסיית העולם]]. לפי הנתונים שמסרה ישראל לארגון האומות המאוחדות בהתחייבויות שלה בהסכם פריז היא אחראית על כ-0.2% מפליטות גזי החממה בעולם{{הערה|מדינת ישראל [http://www4.unfccc.int/ndcregistry/PublishedDocuments/Israel%20First/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015, interim NDC Registry}}, זה גם הנתון מ 2010 {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions List of countries by greenhouse gas emissions]}}. [[טביעת רגל פחמנית|טביעת הרגל הפחמנית]] לנפש של תושבי ישראל גבוה ביחס לממוצע העולמי ודומה לטביעת רגל של אזרחי מדינות מערביות אחרות. לפי נתוני המכון למשאבי העולם בוושינגטון, פליטות גזי החממה לנפש בישראל ב 2013 היו כ 11.46, באקוויוולנט של טונות [[פחמן דו חמצני]], ולכן ישראל הייתה במקום ה 29 בעולם במדד הזה, כאשר הממוצע הוא 6.27 - נתון זה לא כולל פליטות מכריתת יערות וחקלאות {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions_per_capita List of countries by greenhouse gas emissions per capita]}}. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל ב 2006 הפליטות לנפש בישראל היו כ 9.15 טון גזי חממה כאשר ספרה זו יחסית גבוהה ביחס למדינות הפולטות הכי הרבה באופן אבסולוטי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל

שורה 16: שורה 15:

לישראל יכולות להיות השפעות עקיפות על נושא ההתחממות העולמית במגוון צורות אחרות, מלבד השפעתה על התחממות עולמית על ידי הצריכה האנרגטית שלה: על ידי השפעה תרבותית, השפעה פוליטית, והשפעה טכנולוגית. מבחינה טכנולוגית ישראל הייתה בעבר מובילה של קידום [[אנרגיות מתחדשות]], למרות שיש בה עדיין מחקר רב בנושא, מחסור ביישום של הטכנולוגיות פגע בהובלה זו וכיום מחקר רב בנושא מקודם במדינות אחרות. מבחינה תרבותית, פוליטית ותקשורתית לישראל יש נוכחות רבה בתקשורת, והשפעה על יהדות ארצות הברית וקשרים טובים עם ממשלת ארצות הברית. עם זאת ישראל לא ניצלה מעמד זה כדי לקדם קריאה בנושא, למרות שתהליכים כאלה עשויים להחליש מדינות אויבות של ישראל שפרנסתם העיקרית היא מכירת נפט, ישראל גם לא ניצלה את מעמדה לעורר את המודעות בעולם [[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי|לקשרים בין הפקת נפט לבין אלימות וטרור]].

−

==השפעות התחממות עולמית על ישראל כיום==

−

~~=== סקירה כללית ===~~

בשנת 2008 ערך המשרד להגנת הסביבה סקירה כללית על השפעת שינויי האקלים על ישראל בהווה, בעתיד, ההשלכות שלהן והמלצות ביניים לפעולה. תקציר מסקנותיו הוא:

{{ציטוט|תוכן=במהלך המאה ה-21 צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם, ואף יותר מכך באגן הים התיכון . שינויים אלו עלולים להוביל לפגיעה משמעותית ברווחת האדם ובמערכות הטבעיות. באגן הים התיכון צפויה עליית טמפרטורה ממוצעת של 1.5-2.2 מעלות עד סוף המאה הנוכחית וירידה בכמויות הגשמים בתחום של 27-4 אחוז ,בהשוואה לסוף המאה העשרים. בנוסף, צפויה עלייה בעוצמת אירועי גשם קיצוניים, עליה בטמפרטורת קיץ מרבית וממוצעת ועלייה במספר גלי החום}}

שורה 43: שורה 40:

יש לציין שהטמפרטורה בארץ ירדה עד לשנות ה 70 ואז החלה שוב לעלות עד שהתייצבה על ממוצע גבהה יותר מזה שהיה בהתחלה{{הערה| מדינת ישראל משרד התחבורה השרות המטאורולוגי [http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/C5A08C0E-A799-492C-ABAD-182AF72C1F53/0/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%A52015_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf שינויים אקלימיים בישראל ממצאי השירות המטאורולוגי] מרץ 2015}}. סך הכל לפי נתוני דוקטור יונתן אייקנבאום, מנהל הקמפיינים של גרינפיס הטמפרטורה הממוצעת באזור עלתה ב 1.5 מעלות מאז התחילו המדידות{{הערה|גרינפיס ישראל [http://www.greenpeace.org/israel/he/news/------3/ טראמפ וביבי, אל תשימו אותנו במוזיאון של ההיסטוריה האנושית] 25.05.2017, גרינפיס ישראל}}

−

=== השפעה על היציבות המדינית באיזור===

נכון לשנת 2017 אחת ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על ישראל הוא [[שינויי האקלים במזרח התיכון]] והשפעתו על היציבות המדינית והביטחונית באזור. ניהול מים גרוע יחד עם [[גידול אוכלוסין]] ותקופת בצורת בשנים 2008-2011 הביאה ל[[משבר חקלאי]] חמור ב[[סוריה]]. הדבר גרר גל פליטים מצפון מזרח המדינה, למשבר מזון ולמשבר חברתי וכלכלי שהיו [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה| חלק מהסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה]]. מלחמה זו השפיעה על סוריה, ירדן, לבנון, טורקיה, יוון וישראל דרך הלחימה עצמה, משבר הפליטים שנוצר בעקבות המלחמה והיחסים עם מדינות אחרות - כולל איראן, טורקיה, סעודיה, רוסיה וארצות הברית.

שורה 50: שורה 46:

=== עלייה בטמפרטורות , לחות וגלי חום===

−

'''העלייה בעומס החום עקב שינויי אקלים'''

שורה 85: שורה 80:

ההתגברות בעומס החום מגבירה את [[אורח חיים יושבני|אורח החיים היושבני]], כי אנשים לא רוצים לצאת ממקומות ממוזגים החוצה{{הערה| Sarah Berry [https://www.smh.com.au/lifestyle/health-and-wellness/climate-change-could-affect-the-way-we-exercise-20170425-gvrt96.html How climate change could affect the way we exercise] 26.04.2017, The Sidney Morning Herald}}. זה יכול להגביר את הצריכה האנרגטית בגלל עלייה בשימוש במזגנים, טלוויזיות, [[מכונית|מכוניות]] ועוד.

−

===התגברות הבצורת והשפעות על משק המים===

שורה 147: שורה 141:

כתוצאה מהבצורת ישראל עברה לשימוש נרחב במים מותפלים ומושבים וזה גרם לירידה דראסטית בכמות המגנזיום ובמינרלים נוספים, במים ובגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. עוד סיבה למחסור במגנזיום בישראל היא [[חקלאות תעשייתית]]. אם זאת המעבר למים מושבים ומותפלים הוא גורם משמעותי - מאז ההתפלה כמות המגנזיום בירקות ופירות ירדה ב 30% והמחסור במגנזיום במי השתייה נוצר רק עם תחילת ההתפלה. בגלל מחסור במגנזים מתים כל שנה כ 4,000 ישראלים - יותר מ[[זיהום אוויר בישראל]]. בספטמבר 2018 אמור להסתיים שלב גיבוש ההמלצות של הוועדה להקמת מתקן חלוץ להוספת המגנזיום למים המותפלים, אם כי ההוספה בעצמה עלולה לגרום להשלכות סביבתיות ובריאותיות{{הערה|1=יוסף בן שאול[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186159 4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום] 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017}}{{הערה|JUDY SIEGEL-ITZKOVICH[https://www.jpost.com/HEALTH-SCIENCE/Desalination-leading-to-deadly-lack-of-magnesium-547508 DESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM]30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News}}{{הערה|1=חיים רבלין, החדשות [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7169&mytemplate=tp2 מחיר השימוש במים מותפלים: עליה ניכרת במחלות לב] 05.07.2018, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}{{הערה|Meital Shlezinger Yona Amitai Amichay Akriv Hagit Gabay Michael Shechter MayaLeventer-Robertsbd [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001393511830358X?via%3Dihub Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; A population-based study in Israel] 3 ליולי 2018, Science Direct}}{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5957882 עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות]29.03.2018, הארץ}}.

−

===עלייה במפלס מי הים===

שורה 188: שורה 181:

עוד השפעה של עליית פני הים היא עלייה בעוצמת ובתדירות השיטפונות הקשורים בגאות, סערות ואירועי גשם חזקים. כאשר הים עולה רוח חזקה מהים אל החוף, גשם חזק, ובמיוחד צרוף 2 הגורמים יחד, יכולים להביא לשיטפון במקום שללא העלייה היה נישאר הרחק מחוץ לאזור המוצף. על פי פרופסור דניאל פלזנשטיין אשר פיתח מערכת אינטראקטיבית לחיזוי תוצאות עליית פני הים בישראל "בפעול, במקומות רבים כמו בעכו, חיפה והקריות או תל-אביב, תספיק עלייה של מטר בשילוב של מצב של גאות גבוהה או סערה, כדי להציף חלקים נרחבים ולגרום לנפגעים"{{הערה|בילי פרנקל [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4405839,00.html עליית מפלס הים: האם הבית שלכם בסכנת הצפה?] ויינט 21.7.2013}}{{הערה|סרג'יו דב רוזן [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-bcb3e84641c5e51006.htm איך אומרים "הארווי" בעברית?] 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")}}. לכניסה למערכת לחצו [http://ccg.huji.ac.il/dynamicmap/index.html כאן]

−

=== שטפונות ===

שינויי האקלים מגבירים את השיטפונות בישראל במספר דרכים. בין הגורמים העיקריים נמצאים התחזקות הגשמים בגלל העלייה בטמפרטורות(כאשר חם יותר יש יותר אידוי מהאוקיינוסים והאטמוספרה יכולה להכיל יותר לחות){{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, [[עליית מפלס פני הים בישראל]] , ריכוז המשקעים בכמה אירועי גשם חזקים שנמשכים כמה ימים במקום ההתפרסות שלהם על פני טווח זמן ארוך יותר באקלים נורמלי, התופעה של התייבשות הקרקע אחרי בצורת, מה שמונע חלחול ויוצר שיטפון כאשר הגשם מגיע. בשנים האחרונות התרבו אירועי הבצורת בישראל מה שיוצר יותר שיטפונות. {{הערה|עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/40967771-7737-44DF-92A2-A102DF9ADE82/108419/Aklim.pdf היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים, פרק א - השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים.] מדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, לשכת המדען הראשי, יולי 2008}} הנזקים וההרס מהשיטפונות יכולים להיות גדולים מאוד{{הערה|1=אילנית אדלר [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2016/Article-950d76898c4f851004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=2100566639 גשם, הצפות ופקקים - והשיא לפנינו] חדשות ערוץ 2 13.12.2016}}

שורה 205: שורה 197:

מבחינת משק המים, מלבד קיטון קל בהתאיידות וחיסכון מסוים וזמני בהשקיה, בהנחה שמחשבי ההשקיה כוונו בהתאם, אירוע הגשם והשיטפונות הממושך לא סייע.

רצף חמשת השנים השחונות יצר חוסר מצטבר אדיר ומדאיג של 2.5 מיליארד קוב במקורות המים.{{הערה|דן לביא, רונית זילברשטיין [http://www.israelhayom.co.il/article/551953 סכנת שטפונות גם בשבוע הקרוב] 28.04.2018, ישראל היום}}.

−

=== השפעות על החקלאות והתזונה ===

שורה 218: שורה 209:

לעומת זאת בחורפים בשנים 2015-2017 חלק מגידולי האבוקאדו נפגעו בגלל גלי קור{{הערה|ערוץ 7 [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/342016 הצלחה בהצלת מטעי אבוקדו מנזקי הקרה]13.03.2017}}.

−

=== השפעה על זיהום אוויר ===

שורה 238: שורה 228:

בעיה נוספת היא שמחשש לשריפות יש צמצום של הצמחייה בקרבת ישובים ובתוך יישובים. דבר זה עלול להחמיר את זיהום האוויר כי [[עצים בעיר|עצים בקרבת הבית]] יכולים להפחית זיהום בצורה ניכרת. לדוגמה הפחתה של חצי [[חומר חלקיקי|מהזיהום החלקיקי]]. {{הערה|Michael Graham Richard[http://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-are-awesome-study-shows-tree-leaves-can-capture-50-particulate-matter-pollution.html Trees are awesome: Study shows tree leaves can capture 50%+ of particulate matter pollution

] TreeHugger, 2.12.2013}}. דוגמה להשפעה זו יכולה להיות ב[[זיהום אוויר במפרץ חיפה|בחיפה]].

−

=== השפעות שינויי האקלים על תחלואה ===

שורה 261: שורה 250:

מחקר ישראלי-פלסטיני שפורסם בשנת 2016 ניתח זנים של L. tropica בישראל וברשות הפלסטינית. החוקרים מצאו 96 זנים שונים של L. tropica בישראל וברשות הפלסטינית. בצפון הארץ מצאו החוקרים גם קבוצה חדשה של זני L. tropica, הקרובים מבחינה אבולוציונית לזנים מאפריקה, וכן זנים חדשים אחרים הקרובים מאוד מבחינה אבולוציונית לזנים אסיאתיים. זנים אלה נמצאו הן בישראל והן ברשות הפלסטינית. יש חשד שהדבר נובע משינויים אקלימיים וסביבתיים, נוסף על השפעות ישירות של פעילות אנושית, כגון הגירה ומעבר אוכלוסיות בין מדינות ויבשות.

−

===החמרה בשריפות יער===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התחממות עולמית ושריפות יער]], [[שריפות יער בישראל]]}}

שורה 281: שורה 269:

'''המצב עם השרפות בישראל מוחמר בגלל הסכסוך הישראלי - פלסטיני:''' במקרים מסוימים יש חשד להצתות על רקע לאומני ובמקרים אחרים כמו באזור עוטף עזה, מבוצעים הצטות כאלה באופן גלוי. כך לגבי גל השרפות ב 2016 רשות הכבאות הכריזה כי רוב השרפות התחילו כתוצאה מהצתות(אשר לא היו מתפתחות לשרפות כה גדולות עם לא היה את החום, היובש והרוח) למרות שיש האומרים כי ההוכחות שהיא הציגה אינן מספיקות לקביעה זו. כל החשודים בהצתות שנעצרו שוחררו כנראה כי לא היו הוכחות מספיקות למשפט{{הערה|מערכת גלצ [http://glz.co.il/1087-100153-he/Galatz.aspx נציב הכבאות הראשי: "רוב הדלקות בנובמבר - הצתות"] 04.05.2017, גלי צה"ל}}{{הערה|ג'קי חורי, ניר חסון [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3231457 תושב אום אל-פחם שהואשם בהצתה בגל השרפות שוחרר לאחר חודש וחצי] 12.01.2017 הארץ}}{{הערה|יוסי מזרחי[http://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2016/Article-cfc65cbd306c851004.htm גל השרפות: מה נשאר מההצהרות?] 03.12.2016, מאקו}}{{הערה|ניר חסון [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3419619 עשן בלי אש בדוח הכבאות על גל השרפות, אין ראיות להצתות המוניות]19.01.2017, הארץ}} .למרות זאת גל השרפות גרם גם להרבה גילויים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית באזור כאשר 8 כבאיות פלסטיניות וכמה מירדן ומטוסי כיבוי מטורקיה, מצרים השתתפו במאמצי הכיבוי ואילו כוחות צה"ל השתתפו במאמצי הכיבוי בשטחי הרשות. נוסף על כך השתתפו במאמצי הכיבוי מטוסים מהרבה מדינות נוספות. שיתוף פעולה זה סייע רבות להיאבק עם גל השרפות. [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4884740,00.html][https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(2016)#cite_note-17][http://news.walla.co.il/item/3016662][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4884262,00.html].

יש לציין שהצתות על רקע לאומני הם מעשה טיפשי במיוחד כי העלמות היערות מקטינה את האפשרות לחיות באזור גם לאוכלוסייה היהודית וגם לערבית. העלמות היערות גורמת ל[[מדבור]], עלייה בטמפרטורות, סופות חול, [[אובדן קרקע]], התייבשות. היא גם מקטינה את הסיכויים להצלחה של אמצעים כמו זריעת עננים שמתבצעת בישראל כבר כמה עשורים{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=72&topic2_id=570&sub_topic_id=1 זריעת עננים בישראל ושינויי האקלים]}}. היערות מביאים לחות לאוויר, גם בנשימה שלהם וגם בעזרת שינוי לחצים באטמוספרה שגורם להסעת עננים מהים. אם לא תהיה לחות באוויר, זריעת חלקיקים שמסביבם אמורים להיווצר העננים לא תעזור. ראה מידע על כך בערך [[יער]]. כנראה שאחד התנאים העיקריים כדי להחדיר למוח האנשים את העובדות האלה, היא הפסקת הסכסוך הישראלי - פלסטיני.

−

=== השפעת ההתחממות על מערכות אקולוגיות ימיות===

דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים משנת 2015 קובע שבמהלך שלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה של המים בים התיכון ב 3 מעלות צלזיוס. טמפרטורת המים בים התיכון מגיעה בשנים האחרונות לשיא של 31.5 מעלות בכל שנה, טמפרטורה שבעבר הייתה נדירה באזור. דבר זה גרם לפגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות האקולוגיות]] בים התיכון וחשוד כגורם חשוב ב[[הכחדת מינים]] באיזור. ד"ר גיל רילוב, ראש המעבדה לאקולוגיה של חברות ימיות במכון לחקר ימים ואגמים, שהיה שותף לכתיבת הדו"ח, עורך את פעולות הניטור והסקרים האלה על שוניות הים התיכון, וגם חוקר במעבדתו את תופעת היעלמות מינים. לפי הערכתו בשנים האחרונות נעלמו מחופי ישראל עשרות מינים מקומיים ואולי אפילו יותר. אחת הסיבות האפשרויות לכך היא התחממות של הים. לדוגמה, מחקר שערך ארז ירוחם ופורסם במגזין נייצ'ר מצביע על התחממות הים כסיבה סבירה לתמותה והעלמות כמעט מוחלטת של קיפודי ים מסוג Paracentrotus lividus באיזור הים התיכון. [http://www.nature.com/articles/srep13479] לאזור מגיעים מינים שונים מאזורים חמים דרך תעלת סואץ. אלה רגילים למים חמים יותר ולכן [[מין פולש|דוחקים החוצה]] את המינים המקומיים ששייכים למערכות האקולוגיות בים התיכון{{הערה|מאיה פלח, [http://zavit.org.il/%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9D/ ים חם], [[זווית]], 4 באוגוסט, 2015}}

פגיעה נוספת שקיימת בכל העולם וגם באיזור ישראל היא [[הלבנת אלמוגים]] - עקב התחממות עולמית נפגעות האצות שחיות בסימביוזה עם האלמוג, האלמוג שניזון מחומרי מזון שהאצות מייצרות גווע ברעב והופך ללבן. האלמוגים מהווים את אחד הבסיסים החשובים לקיומם שם עשרות מיני דגים באיזור ופגיעה בהם פרושה פגיעה במערכת האקולוגית הימית כולה. עם זאת יש אולי תהליך של הסתגלות בקרב חלק מהאצות והאלמוגים לחום.

−

=== גלי קור ===

שינויי האקלים מסוגלים לגרום לקירור של מקומות שונים בעולם. כך, לדוגמה, אחת ההשפעות הצפויות של התחממות עולמית היא החלשת עוצמת זרם הגולף באוקיינוס האטלנטי עקב הירידה בכמות הקרחונים שמזינה אותו. זרם הגולף מביא אוויר ומים חמים לאיזור אנגליה ולכן התוצאה העיקרית של התחממות עולמית על אנגליה והמרחב בסמוך לה (כולל הולנד וכו') היא ירידה של הטמפרטורות.

שורה 297: שורה 283:

החודשים דצמבר, ינואר ופברואר בחורף 2016-2016 היו בישראל קרים מהממוצע כאשר בפברואר הטמפרטורה הייתה הנמוכה ב 20 השנים האחרונות. זאת למרות מגמת ההתחממות הכללית בעולם: מבחינה גלובלית, ינואר 2017 היה חם ב-0.88 מעלות צלזיוס מהממוצע של המאה ה-20. מדובר בחודש ינואר השלישי החם ביותר מאז החלו המדידות ב-1880 (ינואר 2016 היה הכי חם, וינואר 2007 השני הכי חם). פברואר 2017 היה חם ב-0.98 מעלות צלזיוס מהממוצע וזה החודש ה-386 ברציפות שבו הטמפרטורה העולמית גבוהה מהממוצע של המאה ה-20{{הערה|דוקטור דניאל מדר [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-3bd3986a9333b51006.htm למרות הלילות הקרים, העולם עדיין מתחמם] 06.04.2017, זווית, מאקו}}

−

=== פליטים ===

שורה 305: שורה 290:

בתחילת 2018 התקבלה החלטה המאפשרת את גרוש הפליטים מאפריקה. בעקבות ההחלטה התחיל קמפיין כדי לא לאפשר את הגרוש. יש לציין שגרוש הפליטים לאפריקה גורם להחרפת המצב במדינות אלה. הדבר גורם לעוד פליטים וגם מקשה על המדינות האלה להתמודד עם בעיית שינויי האקלים אשר מהווה את אחת הסיבות העיקריות לגלי הפליטים. לדוגמה רק כריתת היערות בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת פחמן דו חמצני כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה יותר גרוע כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים{{הערה|1= Carbon Brief [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}. פליטות נוספות של פחמן דו חמצני לאטמוספרה פרושן שינויי אקלים חריפים מה שיגרום לעוד פליטים ויסכן גם מדינות עשירות כמו ישראל והמדינות באירופה וצפון אמריקה המגרשות את הפליטים.

−

=== הפרעות חשמליות עקב סופות חול ===

בזמן האחרון החלו להופיע בישראל יותר סופות חול. פרט לבעיה שגורם זיהום האוויר בחלקיקי חול ואבק, הסופות נושאות עימן מטען חשמלי גבוה שגורם לשיבושים במערכת התקשורת ולבעיות בריאותיות כמו כאבי ראש. במצב רגיל המתח החשמלי בגובה פני הקרקע הוא כ-120-130 וולט. בסופות הקיצוניות ב-2015 המתח הגיע ל-8,000 וולט. דבר זה עלול לשבש את התקשורת בין כוחות אוויריים לקרקע ובכך לפגוע בבטיחות התעופה וכן לפגוע בתקשורת הסלולרית{{הערה|מאיה פלח[http://www.hayadan.org.il/israel-elctrified-2407167 ישראל מתחשמלת] זווית- סוכנות הידיעות למדע וסביבה, מתוך אתר "הידען" 27.7.2016}}.

שורה 311: שורה 295:

=== עלייה בכמות הברקים ===

עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה העולמית גורמת לעלייה ב-12% בכמות הברקים{{הערה|David M. Romps1,, Jacob T. Seeley, David Vollaro, John Molinari [http://science.sciencemag.org/content/346/6211/851 Projected increase in lightning strikes in the United States due to global warming] 14.11.2014, Science }}. ההשפעות העקיפות יכולות להיות יותר אוזון באוויר שהוא גז חממה ומזהם אוויר, כאשר הוא בגובה קרקע ומצד שני פחות מתאן שהוא גם גז חממה{{הערה|Jane J. Lee [https://news.nationalgeographic.com/news/2014/11/141113-climate-change-lightning-atmosphere-science/ Climate Change May Spark More Lightning Strikes, Igniting Wildfires] 15.11.2014, National Geographic}}. הברקים עלולים לגרום לשרפות יער וגם לשרפות במתקנים כמו מכלי דלק. ב 2015 היתה בישראל סופה עם 17,000 ברקים בעוד שהממוצע השנתי הוא 14,000. ראו בסרטון עם ההרצאה של הפרופסור יואב יאיר דקות 43-44{{הערה|1=יואב יאיר [https://www.youtube.com/watch?v=4Se1RA3f2Ec&list=PL_-Fkk0lPgomzv5MLxpLbgfnZxzY4S8DB&index=15 שינויים אקלימיים במזרח התיכון" עם פרופ' יואב יאיר] 23.03.2017, אקדמיה ברשת}}

−

== השפעות עתידיות של התחממות עולמית על ישראל ==

התחזית של [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] צופה כי ישראל, כמו רוב המזרח התיכון, תסבול משינוי אקלימי בעקבות ההתחממות העולמית. עיקר השינוי הצפוי הוא הגברת אירועי בצורת ועליה של הטמפרטורות ושל היובש. על פי מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת מקס פלנק, עלייה של 2 מעלות עלולה לגרום לכך שעד שנת 2050 חלקים מהמזרח התיכון יהפכו לבלתי ראויים למגורי אדם. לפי נתוני החוקרים המזרח התיכון יתחמם בקצב מהיר פי 2 ויותר ביחס לממוצע בעולם כאשר רוב ההתחממות תתרחש דווקא בעונה החמה- עונת הקיץ. כתוצאה מכך צופים החוקרים, שאם הטמפרטורה העולמית תעלה ב-2 מעלות הטמפרטורה הממוצעת בעונה החמה במזרח התיכון תגיע ל-46 מעלות צלזיוס. מספר הימים המוגדרים כ"חמים מאוד" יעלה מ-16 ל-80 בשנה ובנוסף יגבר זיהום האוויר בגלל סופות חול.{{הערה|Jos Lelieveld, Yiannis Proestos, Panos Hadjinicolaou, Meryem Tanarhte, Evangelos Tyrlis und Georgios Zittis Klaus Klingmüller, Andrea Pozzer, Swen Metzger, Georgiy L. Stenchikov und Jos Lelieveld [https://www.mpg.de/10481936/climate-change-middle-east-north-africa Climate-exodus expected in the Middle East and North Africa] Max Plank Gesellshaft 2.5.2016}} {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4802509,00.html מחקר: בקרוב לא יוכלו לגור בחלקים במזה"ת] ynet 13.5.2016 }}

שורה 325: שורה 308:

בעיות של [[שינוי אקלים וחקלאות|חקלאות ואקלים]], עלולות לייקר ולהקשות על [[מזון בישראל|ייבוא מזון לישראל]] כמו גם לפגוע ב[[חקלאות בישראל]]. השפעות על הייצוא של ישראל של התחממות עולמית כוללות ביקוש לציוד רפואי, למיזמי היי-טק, לייעוץ חקלאי וכן לציוד צבאי. בעיות הצפות, סופות ואסונות טבע אחרים עקב שינויי אקלים עשויים להגביר את הביקוש לציוד רפואי, למיזמי היי-טק וכן למכירת נשק לסכסוכים מקומיים. לישראל יש ניסיון רב בטיפול במים ובחקלאות באקלים מדברי ולדבר זה ייתכן ביקוש גדל במדינות רבות בעולם. אמנות בינלאומיות להקטנת פליטות הפחמן עשויות לייקר את יבוא הדלקים ו[[חומרי גלם]] אחרים לישראל וכן להקטין את כוחן הפוליטי של שכנותיה של ישראל שמתבססות בעיקר על ייצוא של [[נפט]] ו[[גז טבעי]].

−

==התמודדות ישראל עם התחממות עולמית==

−

~~=== כללי ===~~

שורה 350: שורה 331:

'''מדינת ישראל נוקטת באמצעים רבים כדי להתמודד עם שינויי אקלים אם כי לדעת ארגוני סביבה רבים הם לא מספיקים. ישראל בשונה ממדינות נוספות שנפגעות קשה משינויי אקלים איננה מפעילה לחץ בזירה הבין לאומית להפחתת פליטות, למרות שהיא מנסה לסייע למדינות אחרות שנפגעות משינויי אקלים, בטכנולוגיה שלה.

−

=== צעדים אופרטיביים בהם ישראל יכולה לנקוט כדי לפתור את משבר האקלים ===

ארגוני סביבה רבים גבשו והביאו את דעותיהם לגבי הצעדים שצריכה לנקוט מדינת ישראל כדי להיחלץ מהמצב אליה הביאו אותה שינויי האקלים. רובם מוזכרים במסמך [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. הצעדים העיקריים הם אלה:'''

שורה 398: שורה 378:

* לצמצם עד כמה שאפשר פערים ושסעים בחברה הישראלית מה שיעזור לצמצם פליטות באפקטיביות ולהסתגל להשפעות השונות של שינויי האקלים.

−

=== התחייבויות בין לאומיות ===

בשנת 1994 נכנסה לתוקף [[אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים]] (UNFCCC), במטרה להביא לידי ייצוב ריכוז [[גזי חממה|גזי חממה באטמוספירה]] לרמה שלא מסכנת את מערכת האקלים העולמית. ישראל אישררה את האמנה בשנת 1996. בשנת 2005 נכנס לתוקף [[פרוטוקול קיוטו|פרוטוקול קיוטו לאמנת האקלים]]. ישראל אשררה את הפרוטוקול, אך לא הוטלו עליה מחויבויות מעשיות להפחתת פליטות.<ref name="sviva_paris"/>

שורה 411: שורה 390:

ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], השתתף בוועידת פריז, וניצל אותה כדי לדבר על הניסיון של ישראל בהסתגלות לשינויי אקלים וגם כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.[http://www.tashtiot.co.il/2015/12/01/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-281/] [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2779116] ב-14 בנובמבר 2016 אושרר הסכם פריז על ידי הממשלה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2016/november2016/Israel-Confirmed-Paris-climate-agreement.aspx].

−

=== פעילות בפועל של הממשלה===

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]], [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]], זיהום מזון מ[[חומרי הדברה]], [[זיהום חופים]] ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור [[הסכם פריז]] החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל.

שורה 418: שורה 396:

ב 2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/newsandevents/messagedoverandnews/pages/2017/may2017/bon-unfccc-conf052017.aspx משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז] 16.05.2017}}

−

==== אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה====

שורה 437: שורה 414:

בדצמבר 2017 מנורה מבטחים אנרגיה הגישה בקשה למשרד האנרגיה להקמת שדה סולארי בחבל התענך ובבית שאן. מדובר בשדה הסולארי הגדול בישראל ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים. משרד האנרגיה הגיש הצעת מחליטים לאישור הפרויקט, לצד אישור שני פרויקטים נוספים. הפרויקטים הנוספים הם: חברת קסם אנרגיה מבקשת להקים פרויקט ייצור חשמל בגז טבעי בהספק של עד 450 מגה ואט באיזור גבעת השלושה ליד כפר קאסם; חברת דוראל הדרי שאן מעוניינת להקים תכנית לתשתית לאומית לפרויקט לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בטכנולוגיה פוטו וולטאית בהספק של עד 70 מגה ואט.{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.4651670 מנורה תקים שדה סולארי בחבל התענך בהשקעה של מאות מיליוני שקלים] 04.12.2017, דה מרקר}}

−

==== צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב ====

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[התמודדות ישראל עם שינויי האקלים]], [[תחבורה בת קיימא]], [[השפעות חיצוניות של מכוניות]], [[תחבורת אופניים בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]]}}

שורה 453: שורה 429:

3. [[תכנון מוטה רכב פרטי|תכנון ערים מוטה רכב פרטי]]: יש מרחק רב בין אזורי המגורים, העבודה, הקניות, הבילוי. אין רשת של [[נת"צ|נת"צים]] ציבורית ו[[שבילי אופניים]] ברמה שיש באירופה. לפעמים פשוט קשה ללכת או לנסוע באופניים ערים בגלל ריבוי כבישים, צמתים שצריך לחצות ומחסור בעצים שיתנו צל ויקלו על עומס החום. את קווי האוטובוסים מתכננים כך שהאנשים ילכו כמה שפחות, מה שגורם לריבוי קווים ותחנות בקווים האלה וכן לקווים מפותלים יותר ולכן ארוכים יותר. את תחנות הרכבת לעתים קרובות מתכננים כך שיהיה אפשר להגיע אליהם רק באוטובוס או רכב, מה ששוב גורם לפקקים, פליטת גזי חממה וזיהום אוויר. מוסיפים קווים נוספים שיתאימו לזמני הגעת הרכבות - "קו רציף", למרות שעדיף היה לשים את הדגש על הקלת ההגעה ברגל או על אופניים ולהפוך את קווי האוטובוסים שכבר מגיעים לרכבת לנת"צים.

−

====מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור====

אחת מהשיטות הנפוצות לצמצום פליטות גזי החממה היא צמצום הצריכה של [[חומרי גלם]] - כך יש פחות ייצור ופחות פסולת. פעולות ה[[כרייה]] של [[משאבי טבע]] כמו [[נפט]], [[גז -טבעי]] פולטת גזי חממה. גם ההפקה של [[חומרי גלם]] כמו [[פלסטיק]], [[זכוכית]], סוגי מתכות שונים פולטות גם כמות גדולה של גזי חממה. פסולת גם יכולה להשפיע על האקלים עקב פגיעה בפיטו-פלנקטון (פלנקטון צמחי שחי בים ומבצע פוטוסינתזה וקולט פחמן דו חמצני) או בגלל תכונות כימיות הגורמות למשיכת חום.{{הערה|Anand Bodh[http://timesofindia.indiatimes.com/home/environment/pollution/Plastic-waste-may-trigger-water-bombs-in-Himalayas/articleshow/41053304.cms Plastic waste may trigger water bombs in Himalayas] Times of India 28.8.2014}} {{הערה|Chi-Shuo Chen,#1 Jesse M. Anaya,#1 Saijin Zhang,2,4 Jessica Spurgin,2,4 Chia-Ying Chuang,2,4 Chen Xu,2,4 Ai-Jun Miao,5 Eric Y-T. Chen,1 Kathleen A. Schwehr,2,4 Yuelu Jiang,2,4 Antonietta Quigg,2,3,4 Peter H. Santschi,2,4 and Wei-Chun Chin1,*[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3140995/ Effects of Engineered Nanoparticles on the Assembly of Exopolymeric Substances from Phytoplankton]PubMed Central® (PMC) - National Institutes of Health's National Library of Medicine (NIH/NLM 21.7.2011.}}

שורה 519: שורה 494:

דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע [[שחיקת קרקעות]] מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}

−

==== שמירה והרחבה של הטבע העירוני ====

שורה 531: שורה 505:

בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל 100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?] 04.12.2017, ויינט}} יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות, זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש 100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.

−

=== פעילות אזרחית בנושא האקלים===

מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] פעלו במשך השנים כדי להעלות את המודעות לנושא התחממות עולמית וכדי לקדם צעדי שינוי מצד הממשלה. ארגונים אלה כוללים את [[גרינפיס|גרינפיס - הים התיכון]], [[אדם טבע ודין]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[החברה להגנת הטבע]], [[מגמה ירוקה]], [[ידידי כדור הארץ]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[ישראל בשביל האופניים]] וארגונים נוספים. בשנים האחרונות קיים מאמץ רב ארגוני ב[[קואליציית דרכים לקיימות]], שמרכז ארגון [[חיים וסביבה]]. ארגונים אלה פעלו ופועלים ישירות בנושא שינויי אקלים או שהם מתייחסים לנושא במסגרת פעילות אחרת שלהם בתחומים אחרים כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]], [[בנייה ירוקה]] ועוד.

שורה 547: שורה 520:

מספר ארגוני סביבה כמו [[מגמה ירוקה]] ו[[פעולה ירוקה]] פעלו בתחומים של [[תרבות הצריכה]] והגברת [[פשטות מרצון]].

−

==הכחשת אקלים בישראל==

שורה 564: שורה 536:

* '''התחממות עולמית היא [[קונספירציה]] של ארגוני סביבה, או של מדעני אקלים שרוצים תקציבי מחקר.''' הדבר מתעלם מכך שארגוני סביבה אינם מעורבים בפעילות של גופי מחקר אקלים, וכי האינטרס של מדעני אקלים שרוצים לזכות בתקציבי מחקר גדולים הוא לשמור על עמימות בתחום או לצאת בהצהרות מפתיעות - ולא לחזק את ה[[המחלוקת על התחממות עולמית|קונצנזוס המדעי]]. יש עשרות קבוצות מחקר שונות ברחבי העולם ומאות מדעני אקלים שיש להם אינטרס לזכות בפרסום, אם יהיו להן תוצאות מפתיעות. פרשיות כמו "אקלים גייט" מעידות שמדענים הן בני אדם וכי חשיפת אלפי מכתבים של מדעני אקלים לא חושפת שום ראיה לקונספירציה מצד המדענים.

* '''מדעי אקלים הזהירו אותנו בעבר מפני התקררות עולמית, זו הייתה טעות ולכן הם טועים בכל דבר אחר.''' (לדוגמה בועז ארד, 2007) למעשה [[התקררות עולמית]] הייתה תאוריה אקלימית שנויה במחלוקת בשנות ה-60 וה-70 שזכתה לחשיפה צעקנית מצד עיתונים מסחריים. בעיתונות המקצועית של מדעני האקלים היה באותו זמן ויכוח בשאלה איזו תאוריה נכונה יותר - אין שום שינוי באקלים, התחממות עולמית או התקררות עולמית. עקב הוויכוח הזה נעשו עוד מחקרים רבים מאד, הן בתחום [[חקר האקלים]] והן בתחומים אחרים. עם הזמן הצטברו ראיות בעד התאוריה של התחממות עולמית עקב פליטת גזי חממה, ותאוריות אחרות כמו התקררות עולמית, או שינוי אקלים בגלל שינויים בשמש, נזנחו.

−

==ראו גם==

* [[השפעות ההתחממות העולמית]]

שורה 577: שורה 548:

* [[חקלאות בישראל]]

−

==קישורים חיצוניים==

* [http://earthweb.tau.ac.il/content/climate-change-in-israel שינויי אקלים בישראל] מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט וקמפוס טבע, שער לביולוגיה סביבתית, אוניברסיטת תל אביב

שורה 593: שורה 563:

* גיל רילוב וחיים טרבס, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=6 השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל], "אקולוגיה וסביבה", ינואר 2010, גליון 1, (עמ' 65-57)

−

==הערות שוליים==

אלכסנדר סעודה

4,291

עריכות

שינויים

שינויי אקלים בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־14:38, 30 באוקטובר 2018

תפריט ניווט

חיפוש