שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''אופניים חשמליים בישראל''' עוסק באופניים חשמליים בישראל, כחלק מנושא של תחבורת אופניי..."
'''אופניים חשמליים בישראל''' עוסק ב[[אופניים חשמליים]] בישראל, כחלק מנושא של [[תחבורת אופניים בישראל]].

==חוקים ותקנות==
עד שנת 2010, אופניים חשמליים היו בלתי חוקיים בישראל. [[משרד התחבורה]] אסר על ייבוא שלהם ולא הסדיר את השימוש בהם. דבר זה יצר מציאות של שוק אפור, ושל מכירות אופניים לא תקניים על ידי ייבוא חלקי אופניים והרכבתם בישראל. בפברואר 2010 נכנסו לתוקפן התקנות המאפשרות שימוש באופניים חשמליים, ואשר מתאימות לתקן האירופאי[http://www.mako.co.il/cars-green/local/Article-922912d246e7c31006.htm].

על פי התקנות מותר לרכוב על אופניים חשמליים בתנאי שהם בעלי הספק של עד 250 וואט. בשנת 2016 הועלה הגיל בו מותר לרכב מ-14 (ב-2010) ל-16 ומעלה. [http://hasviva.co.il/?p=12801] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4804801,00.html] מנוע האופניים יופעל באמצעות חיישן דיווש ולא על ידי מצערת (בידית האופניים). התמיכה החשמלית אמורה להיפסק במהירות של מעל 25 קמ"ש, [http://www.mako.co.il/cars-green/local/Article-922912d246e7c31006.htm] וזאת במטרה להגן על הרוכב ולמנוע ערבוב בין אופניים חשמליים ל[[קטנועים חשמליים]] (שלהם מהירות גבוהה יותר ודורשים יותר הגנה לרוכב ולסביבתו).

ארגון [[ישראל בשביל אופניים]] טען כי יש לייצר שתי קטגוריות - אחת של אופניים עם פידול ועם מגבלת 25 קמ"ש, קטגוריה זו תהיה ללא צורך ברשיון. והשניה קטגוריה נפרדת שמאפשרת התניידות ללא פידול במהירות גבוה יותר. הממשלה והכנסת לא קיבלו עמדה זו. בפועל רוכבים ויבאונים רבים לא צייתו לתקנות ואופניים רבים נמכרו או "שודרגו" כך שאין צורך לפדל או אפשר להשתמש במנוע במהירות גבוה יותר. בשנת 2018 הכריז ישראל כ"ץ כי יוטל קנס כבד על שדרוג אופניים.

בעקבות העליה בשימוש באופנים חשמליים, ועקב מיעוט תשתיות ומודעות, רוכבי אופניים חשמליים רבים החלו לרכוב במדרכות, דבר שפגע בהולכי רגל רבים. בעקבות מחאה ציבורית בנושא,
באוגוסט 2017 נכנסו לתוקפן תקנות שמאפשרים לפקחים עירוניים לקנוס אופניים חשמליים על מדרכות, והחל מבצע אכיפה נגד רכיבה במדרכות. בעקבות דבר זה רוכבי אופניים חשמליים ורגילים רבים עברו לרכוב בכבישים. בעקבות דבר זה חלה עליה חדה בכמות ההרוגים מבין האופניים החשמליים.

===שימוש באופניים חשמליים בישראל===
בעקבות כניסת התקנות לתוקף חל זינוק במספר רוכבי האופניים החשמליים בישראל. על פי סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה, נכון לשנת 2017 נמצאים בשימוש כ-225 אלף זוגות אופניים חשמליים. דבר זה מהווה עליה תלולה מ- 148 אלף זוגות שהיו בשנת 2014. לפי הערכת המכון מדי שנה נרכשים כ-25,750 זוגות חדשים של אופניים, אשר נקנים במחיר ממוצע של 3,070 שקל. שוויה השוק השנתי הוא 79 מיליון ש"ח. לפי הסקר 27% מכלל הרוכבים היו נערים מתחת לגיל 16. {{הערה|שם=globs2017|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001172485|מחקר: 225 אלף זוגות אופניים חשמליים בכבישי ומדרכות ישראל], גלובס, 17.01.2017}}

נכון לשנת 2017, לכ-158 אלף משקי בית יהודיים בישראל לערך (כ-7.3% ממשקי הבית היהודיים) יש אופניים חשמליים. ל-24% מתוך משקי האב האלה יש 2 זוגות אופניים חשמליים. זאת, בהשוואה ל-12% בלבד ממשקי הבית שהיו להם 2 זוגות בשנת 2013. לפי פורפוסר אבי דגני, נשיא מכון גיאוקרטוגרפיה, המשתמשים באופניים חשמליים שייכים לשני קצוות בחברה - מצד אחד משפחות עשירות ומצד שני משפחות קשות יום, קשישים ויהודים ממוצע רוסי.

על פי הערכת משרד התחבורה, יש כמה עשרות אלפי זוגות אופניים חשמליים, כשחלק מהם מצוידים במנוע שהספקו עולה על המותר בחוק (250 וואט) ועל כן הם מהווים סכנה לרוכבים ולאנשים סביבם.[http://www.2all.co.il/Web/Sites7/ebikes/]

בשנת 2010 נמכרו בישראל כ-1200 אופניים חשמליים, בשנת 2011 נמכרו כ-6,000 זוגות. בפועל המספר גבוה יותר שכן זוגות אופניים רבים מגיעים באופן חצי-פיראטי ולא עומדים בתקנות, או שהם אופניים רגילים שעברו הסבה באמצעות קיט. [http://www.mako.co.il/cars-green/local/Article-922912d246e7c31006.htm] בשנת 2013, הודיעה חברת UMI, יבואנית שברולט בישראל כי בכוונתה למכור אופניים חשמליים של מותג A2B של התאגיד ההודי "הירו" שהוא אחד היצרנים הגדולים בעולם של רכבים דו-גלגליים.[http://www.mako.co.il/cars-green/local/Article-922912d246e7c31006.htm]

לפי הערכת משרד התחבורה נכון לשנת 2015 יש בכבישי ישראל כ-150 אלף זוגות אופניים חשמליים. {{הערה|מקור - רשות המיסים, יוני 2016, עיבודים ואומדן פחת - מת"ל - מנהלת תכנון תחבורתי לישראל}}. בתוך 5 שנים גדל מספר הרוכבים בכלי ביותר מפי 100.

{| {{table}}
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שנה'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''יבוא'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גידול'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ לפני פחת'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''פחת (אומדן)'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אומדן על הכביש'''
|-
| 2010||1,239||||1,239||0%|| 1,239
|-
| 2011||5,276||326%||6,515||5%|| 6,453
|-
| 2012||9,634||83%||16,149||10%|| 15,498
|-
| 2013||32,851||241%||49,000||15%|| 46,578
|-
| 2014||72,602||121%||121,602||20%|| 111,802
|-
| 2015||63,673||-12%||185,275||25%|| 154,875
|-
|
|}

בשנת 2013 ייבאו מדינות אירופה 907 אלף זוגות אופניים חשמליים, שהם כ-1.22 זוגות מיובאים לאלף איש. בישראל שיעור כזה היה בשנת 2012, והגיע לשיעור של 9.08 בשנת 2014 וירד ל-7.96 בשנת 2015. {{הערה|מקור - רשות המיסים, יוני 2016, עיבודים ואומדן פחת - מת"ל - מנהלת תכנון תחבורתי לישראל}}

גם עיריות החלו להשתמש באופניים חשמליים. בשנת 2013 עיריית אשדוד קנתה 5 זוגות של אופניים חשמליים עבור הפקחים שלה במטרה לעודד את [[תחבורה בת קיימא|התחבורה הירוקה]] בעיר.[http://www.ashdod.muni.il/Lists/List11/DispForm.aspx?ID=609]

==מעורבת אופניים חשמליים בתאונות דרכים==
רוכבים רבים של אופניים חשמליים הם רוכבים חדשים ו/או צעירים. חלקם לא מכירים את חוקי התנועה ורובם הגדול הם חסרי ניסיון ברכיבה על אופניים וב[[בטיחות אופניים]]. הדבר גורם לכך שרוכבים רבים מסכנים את עצמם, את הולכי הרגל ורוכבי אופניים נוספים.

בעיה חמורה נוספת היא כמות נמוכה של [[תשתיות אופניים]] בישראל - לדוגמה כמות נמוכה מאד של [[שבילי אופניים]] ברוב הערים, איכות נמוכה של שבילים ובניית עיקר השבילים בשולי הערים ולא במקומות הביקוש לרכיבה. בישראל גם אין כמעט [[איזורי מיתון תנועה]] (למעט בתל אביב). בישראל אין גם בכלל [[רחובות אופניים]] או [[צומת ידידותי לאופניים]]. בנוסף נהגים רבים נוהגים בצורה שמסכנת רוכבי אופניים - נוהגים מעל המהירות המותרת בדרכים עירוניות (50 קמ"ש) ולא נותנים זכות קדימה במעברי חצייה. היבטים אלה, יחד עם [[תכנון מכוניות]] והעדר [[הליכתיות]] הם גם הגורמים לכך ש[[הולכי רגל בישראל]] נפגעים בשיעורים גבוהים ביחס למדינות אירופאיות.

היבטים כמו רכיבה נגד התנועה (בשביל אופניים), רכיבה נגד התנועה בכביש, רכיבה ללא תאורה, רכיבה על המדרכה ואי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעברי חציה, הם כולם היבטים המסכנים את הולכי הרגל ואת הרוכבים עצמם. לדוגמה מחקר אחד מצא כי מעבר של אופניים במעברי חציה מסוכן פי 3 עד פי 11 (כתלות בכיוון הרכיבה), ביחס לחציה של צומת עירוני על נתיב הנסיעה של המכוניות. הסיבה היא שזוויות הראיה ומהירויות הנסיעה של רוכב אופניים שונים באופן מהותי מאלו של הולך רגל, כך שבמעבר חציה קשה לרוכב להבחין במכוניות וקשה לנהג להבחין ברוכב.

עם השנים והגידול במספר הרוכבים חלה גם עליה בתאונות במעורבות הרוכבים. במיוחד נרשמה עליה מאד ספטמבר 2017 שבה אחלה אכיפה נגד רכיבת אופניים בכלל וחשמליים בפרט בנסיעה במדרכות.

להלן טבלה של אנשים שנהרגו בתאונות במעורבות אופניים חשמליים לפי גיל ולפי שנה (נתוני שנת 2018 אינם שלמים). המשטרה ורשויות אחרות אינם מפרידים בין הולכי רגל, רוכבי אופניים או נוסעי מכונית שנפגעו בתאונות. עם זאת לפי נתונים של הרשות הלאומית בדרכים, רוב הנפגעים בתאונות אלה הם רוכבי האופניים החשמליים עצמם.

{| class="wikitable sortable"
! !! 2015 !! 2016 !! 2017 !! 2018 !! סה"כ !! סה"כ אחוזים
|-
| 0-14 || 0 || 0 || 0 || 4 || 4 || 9%
|-
| 15-16 || 0 || 4 || 0 || 4 || 8 || 18%
|-
| 17-20 || 2 || 2 || 4 || 2 || 10 || 23%
|-
| 21-23 || 0 || 0 || 2 || 2 || 4 || 9%
|-
| 24-26 || 0 || 0 || 0 || 0 || 0 || 0%
|-
| 27-29 || 0 || 0 || 0 || 2 || 2 || 5%
|-
| 30-33 || 0 || 0 || 2 || 0 || 2 || 5%
|-
| 34-43 || 0 || 2 || 0 || 2 || 4 || 9%
|-
| 44-53 || 0 || 2 || 2 || 2 || 6 || 14%
|-
| 54-63 || 0 || 0 || 0 || 0 || 0 || 0%
|-
| 64-73 || 0 || 0 || 0 || 2 || 2 || 5%
|-
| 74+ || 0 || 0 || 0 || 0 || 0 || 0%
|-
| לא ידוע || 0 || 2 || 0 || 0 || 2 || 5%
|-
| סה"כ || 2 || 12 || 10 || 20 || 44 || 100%

|-
| מתחת לגיל 17 || 0 || 4 || 0 || 8 || 12 || 27%
|-
| מעל גיל 17 || 2 || 8 || 10 || 12 || 32 || 73%
|}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט