שינויים

בחברות האנושיות זמן איכות עם המשפחה הוא נתון שמשתנה עם הזמן. בחברות של [[ציידים לקטים]] החברה היתה מורכבת מחבורה קטנה של כמה עשרות אנשים וילדים ובני נוער כמו גם בני משפחה אחרים בילו כמעט את כל הזמן שלהם עם מבוגרים קרובים אליהם. לאחר [[המפכה החקלאית]] חלו שינויים רבים בחברה, אך ילדים בילו עדיין את רוב הזמן עם משפחותיהם, בסיוע בעבודות הבית והשדה. עם זאת החלו תופעות כמו [[עבדות]] או עבודה מרוחקת שבה הורים נפרדו מהתא המשפחתי למשך חודשים ושנים. בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] הורים וילדים החלו לעבוד בעבודות תעשתיות לעיתים קרובות במסגרות נפרדות ובתנאי עבודה קשים (מפעלי יזע, מכרות וכו'). עם הגידול בעושר ובעקבות מאבקים חברתיים שונים החלו לקדם [[חוקי עבודה]] שאסרו והגבילו העסקת ילדים ועודדו הליכה של ילדים למסגרות חינוכיות. במקביל שעות העבודה של הורים השתנו גם כן. מצד אחד יש ירידה איטית בכמות שעות העבודה שגברים משקיעים בעבודה ויותר זמן בבית ושעות פנאי. מצד שני המגמות בקרב נשים הן בכיוונים שונים - נשים עבדו בתחילת המהפכה התעשייתית במלאכות זולות, לאחר מכן יצאו משוק העבודה ולאחר מכן נכנסו אליו מחדש. סה"כ המגמה במאה ה-20 היתה של יותר שעות עבודה לשני בני הזוג וייתכן כי מגמה זו יורדת במדינות מערביות עשירות. גם הזמן שמבלים עם בני המשפחה האחרים משתנה - שכן גם כאשר בני המשפחה נמצאים  מחוץ לעבודה ואפילו ביחד בבית הם נמצאים יותר זמן [[זמן מסך|מול מסכים]] שונים כמו טלוויזיה, מחשב, משחקי קונסולה וטלפונים. ולאו דווקא בפעילות או שיחה זה עם זה.  

בחברות האנושיות זמן איכות עם המשפחה הוא נתון שמשתנה עם הזמן. בחברות של [[ציידים לקטים]] החברה היתה מורכבת מחבורה קטנה של כמה עשרות אנשים וילדים ובני נוער כמו גם בני משפחה אחרים בילו כמעט את כל הזמן שלהם עם מבוגרים קרובים אליהם. לאחר [[המפכה החקלאית]] חלו שינויים רבים בחברה, אך ילדים בילו עדיין את רוב הזמן עם משפחותיהם, בסיוע בעבודות הבית והשדה. עם זאת החלו תופעות כמו [[עבדות]] או עבודה מרוחקת שבה הורים נפרדו מהתא המשפחתי למשך חודשים ושנים. בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] הורים וילדים החלו לעבוד בעבודות תעשתיות לעיתים קרובות במסגרות נפרדות ובתנאי עבודה קשים (מפעלי יזע, מכרות וכו'). עם הגידול בעושר ובעקבות מאבקים חברתיים שונים החלו לקדם [[חוקי עבודה]] שאסרו והגבילו העסקת ילדים ועודדו הליכה של ילדים למסגרות חינוכיות. במקביל שעות העבודה של הורים השתנו גם כן. מצד אחד יש ירידה איטית בכמות שעות העבודה שגברים משקיעים בעבודה ויותר זמן בבית ושעות פנאי. מצד שני המגמות בקרב נשים הן בכיוונים שונים - נשים עבדו בתחילת המהפכה התעשייתית במלאכות זולות, לאחר מכן יצאו משוק העבודה ולאחר מכן נכנסו אליו מחדש. סה"כ המגמה במאה ה-20 היתה של יותר שעות עבודה לשני בני הזוג וייתכן כי מגמה זו יורדת במדינות מערביות עשירות. גם הזמן שמבלים עם בני המשפחה האחרים משתנה - שכן גם כאשר בני המשפחה נמצאים  מחוץ לעבודה ואפילו ביחד בבית הם נמצאים יותר זמן [[זמן מסך|מול מסכים]] שונים כמו טלוויזיה, מחשב, משחקי קונסולה וטלפונים. ולאו דווקא בפעילות או שיחה זה עם זה.  

משיחה שהיתה לי עם פסיכולוג, הוא טען את הטענה כי יש עליה בכמות שעות העבודה בישראל וכי יש ירידה בכמות הזמן המועבר באינטראקציה משמעותית בין הורים וילדים. (נדמה לי שלגברים זה עומד בין 14 ל-17 דקות ביום, מנתונים אחרים בעולם - ארצות הברית או יפן זה משהו כמו חצי שעה בשבוע).

יש טענות של פסיכלוגים כי יש עליה בכמות שעות העבודה בישראל וכי יש ירידה בכמות הזמן המועבר באינטראקציה משמעותית בין הורים וילדים. (נדמה לי שלגברים זה עומד בין 14 ל-17 דקות ביום, מנתונים אחרים בעולם - ארצות הברית או יפן זה משהו כמו חצי שעה בשבוע).

==תורם  ל (ע"פ מחקרים, בקונצנזוס)==

==תורם  ל (ע"פ מחקרים, בקונצנזוס)==

משיחה שהיתה לי פסיכולוג, הוא טען כי:

יש טענות של פסיכלוגים כי האינטראקציה הנמוכה גורמת לקישוריות (אטצ'מנט) נמוך בין הורים וילדים. זה גורם ל-2 תופעות:

* האינטראקציה הנמוכה גורמת לקישוריות (אטצ'מנט) נמוך בין הורים וילדים. זה גורם ל-2 תופעות:

* ההורים הם פחות אלו שמשפיעים על הסוציאליזציה של הילדים, כלומר הם פחות קובעים את חינוך הילד.  

* ההורים הם פחות אלו שמשפיעים על הסוציאליזציה של הילדים, כלומר הם פחות קובעים את חינוך הילד.  

* רואים ירידה ברורה על פני שנים [[אינטליגנציה רגשית]]. בלי קשר למי מחנך את הילד, היכולות שלו בתחום זה נפגעות.  

* רואים ירידה ברורה על פני שנים [[אינטליגנציה רגשית]]. בלי קשר למי מחנך את הילד, היכולות שלו בתחום זה נפגעות.  

* פסיכולוגים מקשרים בין הירידה באינטליגנציה הרגשית והירידה בקשר בין הורים וילדים ל-2 תופעות אחרות:

 

* עליה באלימות של ילדים על פני שנים. לדוגמא הפרעות בבית הספר בארצות הברית בשנות ה-50 היו לשכוח מחברת או להפריע בכיתה. בעוד היום מדובר על דקירות, סחר בסמים, סחיטה וכו'.  

פסיכולוגים מקשרים בין הירידה באינטליגנציה הרגשית, והירידה בקשר בין הורים וילדים ל-2 תופעות אחרות:

* עליה בדיכאון. על פי הפסיכולוג אין כאן סתם עליה בדיווח, אלה עליה בהפרעות ממש. נתונים מקבילים על ארצות מתפתחות מדובר על בסביבות 2-3 % מהאוכלוסייה. בארצות הברית הנתון הוא בסביבות 28%. בסקר שנערך על ידי עיתון תזה באוניברסיטת תל אביב, בדצמבר 2005, גילו בין 20-30 אחוזים של סטודנטים במצבי דכאון (אני צריך לבדוק שוב את הנתונים).  

* עליה ב[[אלימות]] של ילדים על פני שנים. לדוגמא הפרעות בבית הספר בארצות הברית בשנות ה-50 היו לשכוח מחברת או להפריע בכיתה. בעוד היום מדובר על דקירות, סחר בסמים, סחיטה וכו'.  

* עליה ב[[דיכאון]]. על פי הפסיכולוגין אין כאן סתם עליה בדיווח, אלה עליה בהפרעות ממש. נתונים מקבילים על ארצות מתפתחות מדובר על בסביבות 2-3 % מהאוכלוסייה. בארצות הברית הנתון הוא בסביבות 28%. בסקר שנערך על ידי עיתון "תזה" באוניברסיטת תל אביב, בדצמבר 2005, גילו בין 20-30 אחוזים של סטודנטים במצבי דכאון.  

* [[תרבות הצריכה]]

* [[תרבות הצריכה]]

* [[מחלת השפע]]

* [[מחלת השפע]]

* [[צריכת אלכוהול בקרב בני נוער]] - אחד המשתנים החשובים שמשפיעים על דבר זה הוא זמן מועט ולא משמעותי עם ההורים.  

* [[צריכת אלכוהול בקרב בני נוער]] ו[[עישון בקרב בני נוער]] - אחד המשתנים החשובים שמשפיעים על דבר זה הוא זמן מועט ולא משמעותי עם ההורים.