פחות זמן עם המשפחה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זמן עם המשפחה הוא זמן שאנשים מבלים עם משפחותיהם - הורים עם ילדים, בני זוג זה עם זה וכן עם המשפחה המורחבת.

בחברות האנושיות זמן איכות עם המשפחה הוא נתון שמשתנה עם הזמן. בחברות של ציידים לקטים החברה הייתה מורכבת מחבורה קטנה של כמה עשרות אנשים וילדים ובני נוער כמו גם בני משפחה אחרים בילו כמעט את כל הזמן שלהם עם מבוגרים קרובים אליהם. לאחר המהפכה החקלאית חלו שינויים רבים בחברה, אך ילדים בילו עדיין את רוב הזמן עם משפחותיהם, בסיוע בעבודות הבית והשדה. עם זאת החלו תופעות כמו עבדות או עבודה מרוחקת שבה הורים נפרדו מהתא המשפחתי למשך חודשים ושנים. בעקבות המהפכה התעשייתית הורים וילדים החלו לעבוד בעבודות תעשייתיות לעיתים קרובות במסגרות נפרדות ובתנאי עבודה קשים (מפעלי יזע, מכרות וכו'). עם הגידול בעושר ובעקבות מאבקים חברתיים שונים החלו לקדם חוקי עבודה שאסרו והגבילו העסקת ילדים ועודדו הליכה של ילדים למסגרות חינוכיות. במקביל שעות העבודה של הורים השתנו גם כן. מצד אחד יש ירידה איטית בכמות שעות העבודה שגברים משקיעים בעבודה ויותר זמן בבית ושעות פנאי. מצד שני המגמות בקרב נשים הן בכיוונים שונים - נשים עבדו בתחילת המהפכה התעשייתית במלאכות זולות, לאחר מכן יצאו משוק העבודה ולאחר מכן נכנסו אליו מחדש. סה"כ המגמה במאה ה-20 הייתה של יותר שעות עבודה לשני בני הזוג וייתכן כי מגמה זו יורדת במדינות מערביות עשירות. גם הזמן שמבלים עם בני המשפחה האחרים משתנה - שכן גם כאשר בני המשפחה נמצאים מחוץ לעבודה ואפילו ביחד בבית הם נמצאים יותר זמן מול מסכים שונים כמו טלוויזיה, מחשב, משחקי קונסולה וטלפונים. ולאו דווקא בפעילות או שיחה זה עם זה.

יש טענות של פסיכולוגים כי יש עליה בכמות שעות העבודה בישראל וכי יש ירידה בכמות הזמן המועבר באינטראקציה משמעותית בין הורים וילדים. (נדמה לי שלגברים זה עומד בין 14 ל-17 דקות ביום, מנתונים אחרים בעולם - ארצות הברית או יפן זה משהו כמו חצי שעה בשבוע).

תורם ל-(ע"פ מחקרים, בקונצנזוס)

יש טענות של פסיכולוגים כי האינטראקציה הנמוכה גורמת לקישוריות (אטצ'מנט) נמוך בין הורים וילדים. זה גורם ל-2 תופעות:

  • ההורים הם פחות אלו שמשפיעים על הסוציאליזציה של הילדים, כלומר הם פחות קובעים את חינוך הילד.
  • רואים ירידה ברורה על פני שנים אינטליגנציה רגשית. בלי קשר למי מחנך את הילד, היכולות שלו בתחום זה נפגעות.

פסיכולוגים מקשרים בין הירידה באינטליגנציה הרגשית, והירידה בקשר בין הורים וילדים ל-2 תופעות אחרות:

  • עליה באלימות של ילדים על פני שנים. לדוגמה הפרעות בבית הספר בארצות הברית בשנות ה-50 היו לשכוח מחברת או להפריע בכיתה. בעוד היום מדובר על דקירות, סחר בסמים, סחיטה וכו'.
  • עליה בדיכאון. על פי הפסיכולוגים אין כאן סתם עליה בדיווח, אלה עליה בהפרעות ממש. נתונים מקבילים על ארצות מתפתחות מדובר על בסביבות 2%-3% מהאוכלוסייה. בארצות הברית הנתון הוא בסביבות 28%. בסקר שנערך על ידי עיתון "תזה" באוניברסיטת תל אביב, בדצמבר 2005, גילו בין 20-30 אחוזים של סטודנטים במצבי דכאון.

תורם ל (ע"פ מחקרים, במחלוקת)

תורם ל (ספקולציה)

  • עליה במתחים במשפחה - בכל מערכת יש צורך בתחזוקה. כך גם במערכת הזוגית, ובמערכת המשפחתית. תחזוקה דורשת אנרגיה וזמן. פחות זמן עם המשפחה משאיר פחות אנרגיה וזמן לטיפולים כאלו כאשר התוצאה היא תקשורת לקויה יותר ושטחית יותר בין חברי המשפחה. דבר זה עלול לתרום להתערערות היחסים בין בני הזוג או בין בני המשפחה.
  • עליה במקרי הגירושין - במקרים של בעיות, מערכות משפחתיות או זוגיות עלולות להתפרק.
  • עליה בנוער משועמם - הורים מבלים פחות זמן עם ילדיהם, והיות וההורים עייפים יותר, גם כאשר הם מבלים הקשר בין האנשים הוא נמוך (לדוגמה צפיה משותפת בסרט במקום לדבר זה עם זה, או לעשות משהו ביחד). הדבר תורם לכך שילדים ונוער מחפשים ריגושים ממקור אחר.
  • ירידה באיכות החינוך - פחות זמן עם הילדים פירושו שההורים מעורבים פחות בחינוך הילדים - הן במערכת החינוך והן מחוצה לה. היות וההורים הם בעלי האינטרס העיקרי לכך שהחינוך של הילדים יהיה איכותי, הקטנת המעורבות של הורים בחינוך עשויה לתרום לירידה באיכות החינוך.
  • עליה בצפייה בטלוויזיה - צפיה בטלוויזיה היא הרגל. היא גם תורמת לכך שאנשים מבלים פחות זמן עם משפחתם, וגם נגרמת כתוצאה מכך. גם הבילוי בעל אינטנסיביות קשר נמוכה כמו צפיה משותפת בתוכנית אחת, הופך נדיר יותר כאשר קונים מקלט נפרד עם כבלים לחדרים שונים. פחות זמן עם המשפחה, גורם לכך שלאנשים יש פחות מיומנויות בבילוי משותף, וכאשר נמצאים יחד סוף סוף, לא יודעים מה לעשות, וכיצד. כתוצאה מכך הזמן הפנוי מסידורים ועבודה מועבר בצפייה בטלוויזיה, או בסרטים.
  • עליה במחלות והפרעות נפשיות- משפחה ובני זוג (יחד עם חברים) הם העזרה העיקרית בטיפול בבעיות נפשיות עוד כאשר הן קטנות. כאשר איכות התקשורת במשפחה נמוכה, ומעורבות האנשים זה בחיי זה היא נמוכה ולא איכותית, בעיות קטנות במערכת הנפשית עלולות להתדרדר לכדי הפרעות נפשיות קשות יותר.

ראו גם