שורה 24: |
שורה 24: |
| | | |
| יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטיפיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכיים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר על ידי כעולם כהמצאה טובה בעוד שקית חד פעמית של פלסטיק כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל 2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז ויכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם. | | יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטיפיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכיים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר על ידי כעולם כהמצאה טובה בעוד שקית חד פעמית של פלסטיק כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל 2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז ויכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם. |
− | == מקרים בולטים בהם האינטראקציה עם הסביבה השפיעה על תרבויות ומדינות קדומות ==
| |
− | ישנם כמה מקרים בהם החוקרים יודעים בוודאות שהפן הסביבתי שיחק תפקיד מרכזי בגורלן של תרבויות קדומות. אנו מביאים כאן כמה מהם.
| |
| == היסטוריית החקלאות == | | == היסטוריית החקלאות == |
| המעבר מציד דיג ולקט לחקלאות התחיל לפני 11,000 שנה כאשר רוב האנושות החל לעבור לחקלאות לפני כ 5,000-4,000 שנה. הרעיון עצמו טרם לא מעט לאנושות, לדוגמה, רוב הצמחים שאנו אוכלים היום היו פחות טעימים ומזינים לפני מעבר זה. אבטיח לדוגמה היה בגודל של תות. אם זאת, האופן שבו השתמש האדם ביכולותיו - יחס מזלזל לטבע, צבירת [[מחסור ועודף|עודף]], הנטייה להמנע מכל פעילות גופנית אפילו ברמה הנחוצה לבריאותו ועוד, גרמו לאפקטים שליליים שונים. ההתייחסות של רוב ההיסטוריונים אל הסטורית החקלאות היום הוא דוגמה של התיחסות "לינארית" ולא התייחסות המבוססת ערכים כמו טוב ורע. דוגמה: | | המעבר מציד דיג ולקט לחקלאות התחיל לפני 11,000 שנה כאשר רוב האנושות החל לעבור לחקלאות לפני כ 5,000-4,000 שנה. הרעיון עצמו טרם לא מעט לאנושות, לדוגמה, רוב הצמחים שאנו אוכלים היום היו פחות טעימים ומזינים לפני מעבר זה. אבטיח לדוגמה היה בגודל של תות. אם זאת, האופן שבו השתמש האדם ביכולותיו - יחס מזלזל לטבע, צבירת [[מחסור ועודף|עודף]], הנטייה להמנע מכל פעילות גופנית אפילו ברמה הנחוצה לבריאותו ועוד, גרמו לאפקטים שליליים שונים. ההתייחסות של רוב ההיסטוריונים אל הסטורית החקלאות היום הוא דוגמה של התיחסות "לינארית" ולא התייחסות המבוססת ערכים כמו טוב ורע. דוגמה: |
שורה 36: |
שורה 34: |
| | | |
| לדוגמה, היום, מגדלים רבים מנסים לעבור לחקלאות ללא חריש, בין היתר בנגב(אי פליחה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8 עיבוד משמר]}}). שימוש נרחב במחרשה החל לפני כ 5,000 שנה. יש שמנסים להשתמש בדשן אורגני במקום כימי. השימוש בדשן הכימי הפך לנפוץ לפני כ 100 שנה. אבל המגדלים האלה בדרך כלל, בכלל לא מתכוונים לחקות בכל את האנשים שחיו לפני המצאת המחרשה או הדשן הכימי. כלומר, הם לא אומרים שיש תהליך כלשהו בלתי תלוי ברצון האדם שקוראים לו "פיתוח" "קידמה" ועוד ואפשר לנוע בו אחורה או קדימה, אלה בוחנים את המצאות העבר ומבחינים בין המצאות טובות ורעות. | | לדוגמה, היום, מגדלים רבים מנסים לעבור לחקלאות ללא חריש, בין היתר בנגב(אי פליחה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8 עיבוד משמר]}}). שימוש נרחב במחרשה החל לפני כ 5,000 שנה. יש שמנסים להשתמש בדשן אורגני במקום כימי. השימוש בדשן הכימי הפך לנפוץ לפני כ 100 שנה. אבל המגדלים האלה בדרך כלל, בכלל לא מתכוונים לחקות בכל את האנשים שחיו לפני המצאת המחרשה או הדשן הכימי. כלומר, הם לא אומרים שיש תהליך כלשהו בלתי תלוי ברצון האדם שקוראים לו "פיתוח" "קידמה" ועוד ואפשר לנוע בו אחורה או קדימה, אלה בוחנים את המצאות העבר ומבחינים בין המצאות טובות ורעות. |
| + | == מקרים בולטים בהם האינטראקציה עם הסביבה השפיעה על תרבויות ומדינות קדומות == |
| + | ישנם כמה מקרים בהם החוקרים יודעים בוודאות שהפן הסביבתי שיחק תפקיד מרכזי בגורלן של תרבויות קדומות. אנו מביאים כאן כמה מהם. |
| === אשור === | | === אשור === |
| האשורים הגלו עמים שלמים לתוך מרכז אמפרית אשור והפכו אותם לעבדים. הדבר גרם לעלייה דראסטית של כמות האוכלוסייה באשור, מה שיחד עם עיור על חשבון שטחים חקלאיים ובצורת חזקה גרם למחסור במזון אשר טרם לנפילת אימפרית אשור בשנת 612 לפני הספירה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. יש לציין שצמצום כמות הצמחייה באזור בגלל עלייה בכמות האוכלוסייה ואכילת הצמחים על ידי בני אדם ובעלי החיים שלהם יכולה לגרום לבצורת בעצמה - ראו על כך מידע בדף [[יער]]. | | האשורים הגלו עמים שלמים לתוך מרכז אמפרית אשור והפכו אותם לעבדים. הדבר גרם לעלייה דראסטית של כמות האוכלוסייה באשור, מה שיחד עם עיור על חשבון שטחים חקלאיים ובצורת חזקה גרם למחסור במזון אשר טרם לנפילת אימפרית אשור בשנת 612 לפני הספירה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. יש לציין שצמצום כמות הצמחייה באזור בגלל עלייה בכמות האוכלוסייה ואכילת הצמחים על ידי בני אדם ובעלי החיים שלהם יכולה לגרום לבצורת בעצמה - ראו על כך מידע בדף [[יער]]. |