4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 18:
שורה 18: + + + + + + + + + + + + + + שורה 56:
שורה 70: − == היסטוריית החקלאות == − המעבר מציד דיג ולקט לחקלאות התחיל לפני 11,000 שנה כאשר רוב האנושות החל לעבור לחקלאות לפני כ 5,000-4,000 שנה. הרעיון עצמו טרם לא מעט לאנושות, לדוגמה, רוב הצמחים שאנו אוכלים היום היו פחות טעימים ומזינים לפני מעבר זה. אבטיח לדוגמה היה בגודל של תות. אם זאת, האופן שבו השתמש האדם ביכולותיו - יחס מזלזל לטבע, צבירת [[מחסור ועודף|עודף]], הנטייה להמנע מכל פעילות גופנית אפילו ברמה הנחוצה לבריאותו ועוד, גרמו לאפקטים שליליים שונים. ההתייחסות של רוב ההיסטוריונים אל הסטורית החקלאות היום הוא דוגמה של התיחסות "לינארית" ולא התייחסות המבוססת ערכים כמו טוב ורע. דוגמה: − − לפי גישה "ערכית" ההיסטוריונים צריכים לומר: הרעיון לקחת את הפרי מהעץ עם הפרות הכי טעימים ולשתול אותו הוא טוב - זה גרם לפרות מזינים יותר. לעומת זאת הרעיון לכרות את היער כדי לפנות מקום לשדה במקום להעתיק עצים למקום אחר הוא רע - זה גרם לבצורת דלדול קרקע וכדומה. לפי הגישה הזאת אפשר להבין איזו חקלאות צריך לעודד. − − מה שהם אומרים בפועל לפי הגישה ה"לינארית" הוא: "האדם עבר משלב הציד הלקט והדיג לשלב החקלאות" - לפי הגישה הזאת אפשר ללכת או קדימה או אחורה אבל אי אפשר להבחין מה רע ומה טוב. − − יש לציין שגישת האבולוציה היא לא בהכרח גישה לינארית כזאת ויכולה בקלות להתפרש במונחים של טוב ורע. ובאמת לפי תורת האבולוציה, לדוגמה לבעלי חיים שמשתפים פעולה בלהקה יש יותר סיכוי לשרוד מאלה שלא, לאלה העובדים ואוגרים מזון יש יותר סיכוי לשרוד מאלה שלא ועוד. אפילו הפיכת הקוף לאדם - חלק מהסיבות לכך הם שינויים התנהגותיים, אשר חלק מהם דומים למה שכתוב בספרי הקודש של דתות שונות{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94 יחס היהדות לתורת האבולוציה]}} {{הערה|חברים מקשיבים [https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94/ אבולוציה ויהדות - האם יש ביניהם סתירה?] 18 במאי 2003}}. − − לדוגמה, היום, מגדלים רבים מנסים לעבור לחקלאות ללא חריש, בין היתר בנגב(אי פליחה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8 עיבוד משמר]}}). שימוש נרחב במחרשה החל לפני כ 5,000 שנה. יש שמנסים להשתמש בדשן אורגני במקום כימי. השימוש בדשן הכימי הפך לנפוץ לפני כ 100 שנה. אבל המגדלים האלה בדרך כלל, בכלל לא מתכוונים לחקות בכל את האנשים שחיו לפני המצאת המחרשה או הדשן הכימי. כלומר, הם לא אומרים שיש תהליך כלשהו בלתי תלוי ברצון האדם שקוראים לו "פיתוח" "קידמה" ועוד ואפשר לנוע בו אחורה או קדימה, אלה בוחנים את המצאות העבר ומבחינים בין המצאות טובות ורעות. −
אין תקציר עריכה
* '''כיצד אנשים חושבים על הטבע ומדמיינים אותו''' - מה הגישות, האמונות ו[[ערך חברתי|הערכים]] שמשפיעים על האינטראקציה עם הטבע, במיוחד בצורות של [[מיתוסים]], דתות ו[[מדע]], וכיצד דבר זה משפיע על [[סדר חברתי|הסדר החברתי]]. לדוגמה כיצד שונה תפיסת הטבע בחברות הפרה היסטוריות מהתפיסה אצל העברים הקדמונים, וכיצד גישה זו הלכה והשתנה בנצרות ולאחר מכן בזרם הפרוטסטנטי ובתקופה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]].{{הערה|ראו פרק בנושא זה בספר [[לטובת הכלל]]}} דוגמה אחרת היא כיצד אנשים מזרמים פוליטיים שונים מדמיינים את היציבות וה[[חוסן]] של [[שיווי משקל]] בטבע - כיצד הוא יגיב להפרעות מצד בני האדם.
* '''כיצד אנשים חושבים על הטבע ומדמיינים אותו''' - מה הגישות, האמונות ו[[ערך חברתי|הערכים]] שמשפיעים על האינטראקציה עם הטבע, במיוחד בצורות של [[מיתוסים]], דתות ו[[מדע]], וכיצד דבר זה משפיע על [[סדר חברתי|הסדר החברתי]]. לדוגמה כיצד שונה תפיסת הטבע בחברות הפרה היסטוריות מהתפיסה אצל העברים הקדמונים, וכיצד גישה זו הלכה והשתנה בנצרות ולאחר מכן בזרם הפרוטסטנטי ובתקופה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]].{{הערה|ראו פרק בנושא זה בספר [[לטובת הכלל]]}} דוגמה אחרת היא כיצד אנשים מזרמים פוליטיים שונים מדמיינים את היציבות וה[[חוסן]] של [[שיווי משקל]] בטבע - כיצד הוא יגיב להפרעות מצד בני האדם.
* '''כיצד ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השונות של האנושות שמשפיעות על הטבע, משפיעות בחזרה על בני האדם.'''
* '''כיצד ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השונות של האנושות שמשפיעות על הטבע, משפיעות בחזרה על בני האדם.'''
== אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" ==
המערכת הקפיטליסטית אשר לדעת רבים אחראית על חלק גדול מהמשבר הסביבתי, נשענת על תפיסת הקידמה שמהווה חלק מהפיתוח או האבולוציה. לפי תפיסה זו כאשר לדוגמה מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות אלה אורים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשדירות אלה טמרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות לא נותנים בחירה האם הם רוצות להגדיל את כמות הטכנולוגיה או לא אלא מחייבים אותם להגדיל אותה ובכלל לכת באותו המסלול בו הלכו המדינות הבהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.
אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. חוסר ההסכמה של רבים עם תאורית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), הצתמקות כלכלית (Degrowth) ופיתוח בר קיימא{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}}.
יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטיפיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכיים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר על ידי כעולם כהמצאה טובה בעוד שקית חד פעמית של פלסטיק כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל 2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז ויכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם.
== מקרים בולטים בהם האינטראקציה עם הסביבה השפיעה על תרבויות ומדינות קדומות ==
== מקרים בולטים בהם האינטראקציה עם הסביבה השפיעה על תרבויות ומדינות קדומות ==
ישנם כמה מקרים בהם החוקרים יודעים בוודאות שהפן הסביבתי שיחק תפקיד מרכזי בגורלן של תרבויות קדומות. אנו מביאים כאן כמה מהם.
ישנם כמה מקרים בהם החוקרים יודעים בוודאות שהפן הסביבתי שיחק תפקיד מרכזי בגורלן של תרבויות קדומות. אנו מביאים כאן כמה מהם.
== היסטוריית החקלאות ==
המעבר מציד דיג ולקט לחקלאות התחיל לפני 11,000 שנה כאשר רוב האנושות החל לעבור לחקלאות לפני כ 5,000-4,000 שנה. הרעיון עצמו טרם לא מעט לאנושות, לדוגמה, רוב הצמחים שאנו אוכלים היום היו פחות טעימים ומזינים לפני מעבר זה. אבטיח לדוגמה היה בגודל של תות. אם זאת, האופן שבו השתמש האדם ביכולותיו - יחס מזלזל לטבע, צבירת [[מחסור ועודף|עודף]], הנטייה להמנע מכל פעילות גופנית אפילו ברמה הנחוצה לבריאותו ועוד, גרמו לאפקטים שליליים שונים. ההתייחסות של רוב ההיסטוריונים אל הסטורית החקלאות היום הוא דוגמה של התיחסות "לינארית" ולא התייחסות המבוססת ערכים כמו טוב ורע. דוגמה:
לפי גישה "ערכית" ההיסטוריונים צריכים לומר: הרעיון לקחת את הפרי מהעץ עם הפרות הכי טעימים ולשתול אותו הוא טוב - זה גרם לפרות מזינים יותר. לעומת זאת הרעיון לכרות את היער כדי לפנות מקום לשדה במקום להעתיק עצים למקום אחר הוא רע - זה גרם לבצורת דלדול קרקע וכדומה. לפי הגישה הזאת אפשר להבין איזו חקלאות צריך לעודד.
מה שהם אומרים בפועל לפי הגישה ה"לינארית" הוא: "האדם עבר משלב הציד הלקט והדיג לשלב החקלאות" - לפי הגישה הזאת אפשר ללכת או קדימה או אחורה אבל אי אפשר להבחין מה רע ומה טוב.
יש לציין שגישת האבולוציה היא לא בהכרח גישה לינארית כזאת ויכולה בקלות להתפרש במונחים של טוב ורע. ובאמת לפי תורת האבולוציה, לדוגמה לבעלי חיים שמשתפים פעולה בלהקה יש יותר סיכוי לשרוד מאלה שלא, לאלה העובדים ואוגרים מזון יש יותר סיכוי לשרוד מאלה שלא ועוד. אפילו הפיכת הקוף לאדם - חלק מהסיבות לכך הם שינויים התנהגותיים, אשר חלק מהם דומים למה שכתוב בספרי הקודש של דתות שונות{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94 יחס היהדות לתורת האבולוציה]}} {{הערה|חברים מקשיבים [https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94/ אבולוציה ויהדות - האם יש ביניהם סתירה?] 18 במאי 2003}}.
לדוגמה, היום, מגדלים רבים מנסים לעבור לחקלאות ללא חריש, בין היתר בנגב(אי פליחה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8 עיבוד משמר]}}). שימוש נרחב במחרשה החל לפני כ 5,000 שנה. יש שמנסים להשתמש בדשן אורגני במקום כימי. השימוש בדשן הכימי הפך לנפוץ לפני כ 100 שנה. אבל המגדלים האלה בדרך כלל, בכלל לא מתכוונים לחקות בכל את האנשים שחיו לפני המצאת המחרשה או הדשן הכימי. כלומר, הם לא אומרים שיש תהליך כלשהו בלתי תלוי ברצון האדם שקוראים לו "פיתוח" "קידמה" ועוד ואפשר לנוע בו אחורה או קדימה, אלה בוחנים את המצאות העבר ומבחינים בין המצאות טובות ורעות.
=== אשור ===
=== אשור ===
האשורים הגלו עמים שלמים לתוך מרכז אמפרית אשור והפכו אותם לעבדים. הדבר גרם לעלייה דראסטית של כמות האוכלוסייה באשור, מה שיחד עם עיור על חשבון שטחים חקלאיים ובצורת חזקה גרם למחסור במזון אשר טרם לנפילת אימפרית אשור בשנת 612 לפני הספירה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. יש לציין שצמצום כמות הצמחייה באזור בגלל עלייה בכמות האוכלוסייה ואכילת הצמחים על ידי בני אדם ובעלי החיים שלהם יכולה לגרום לבצורת בעצמה - ראו על כך מידע בדף [[יער]].
האשורים הגלו עמים שלמים לתוך מרכז אמפרית אשור והפכו אותם לעבדים. הדבר גרם לעלייה דראסטית של כמות האוכלוסייה באשור, מה שיחד עם עיור על חשבון שטחים חקלאיים ובצורת חזקה גרם למחסור במזון אשר טרם לנפילת אימפרית אשור בשנת 612 לפני הספירה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. יש לציין שצמצום כמות הצמחייה באזור בגלל עלייה בכמות האוכלוסייה ואכילת הצמחים על ידי בני אדם ובעלי החיים שלהם יכולה לגרום לבצורת בעצמה - ראו על כך מידע בדף [[יער]].
* באי התקיימו במשך אלפי שנים מוסדות ל[[ייצוב אוכלוסייה|ייצוב האוכלוסייה]]. דיימונד מזכיר 7 שיטות כאלה.
* באי התקיימו במשך אלפי שנים מוסדות ל[[ייצוב אוכלוסייה|ייצוב האוכלוסייה]]. דיימונד מזכיר 7 שיטות כאלה.
* תנאי סביבה נוחים שמאפשרים פרודוקטיביות גבוהה של הצמחייה - כמות משקעים גבוהה, קו רוחב נמוך ומיקום באיזור של נפולת מרובה של אפר געשי (מהרי געש באיים אחרים) ושל אבק מאסיה שמספקים [[חומרי הזנה]] לצמחים.
* תנאי סביבה נוחים שמאפשרים פרודוקטיביות גבוהה של הצמחייה - כמות משקעים גבוהה, קו רוחב נמוך ומיקום באיזור של נפולת מרובה של אפר געשי (מהרי געש באיים אחרים) ושל אבק מאסיה שמספקים [[חומרי הזנה]] לצמחים.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[מדע ההיסטוריה של האדם]] - השקפה לפיה ההיסטוריה צריכה להשען יותר על מדעי הטבע, מאת ג'ארד דיימונד.
* [[מדע ההיסטוריה של האדם]] - השקפה לפיה ההיסטוריה צריכה להשען יותר על מדעי הטבע, מאת ג'ארד דיימונד.