שינויים

===מאבקים נגד כריתת עצים בעיר===

===מאבקים נגד כריתת עצים בעיר===

דוגמאות לכריתת עצים ולמאבקים עליהם כוללים:

דוגמאות למאבקים בכריתת עצים במרחב העירוני בישראל :

* מאבק נגד כריתת עצים בכיכר דינזינגוף.  

* כריתת עצי וושינגטוניה ואשל שנכרתו באזור גן הכובשים בת"א,

* מאבק נגד כריתת עצים בכיכר דינזינגוף בתל אביב בינואר 2017 - המאבק נכשל [https://www.green.org.il/11-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3-ynet/]

* עצי וושינגטוניה ואשל שנכרתו באזור גן הכובשים בת"א,

* המאבק על עצי הפיקוס הוותיקים בשדרות ירושלים ביפו,  

* המאבק על עצי הפיקוס הוותיקים בשדרות ירושלים ביפו,  

* פרויקט הבינוי שיביא לכריתת עצי הפיקוס הוותיקים בכיכר המדינה בת"א,

* פרויקט הבינוי שיביא לכריתת עצי הפיקוס הוותיקים בכיכר המדינה בת"א,

המחאה על כריתת עצים היא בשל סיבות מגוונות - רצון לשמור על הנוף העירוני, ערך נוסטלגי,  אובדן הצל והחמרה של [[אי חום עירוני]], הפרעה ל[[תחבורה פעילה]], ועוד.  

המחאה על כריתת עצים היא בשל סיבות מגוונות - רצון לשמור על הנוף העירוני, ערך נוסטלגי,  אובדן הצל והחמרה של [[אי חום עירוני]], הפרעה ל[[תחבורה פעילה]], ועוד.  

ההגנה הניתנת לעצים קשורה להגדרתם כ"עצים בוגרים", בתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה משנת 2008, נקבע שהגדרה של עץ בוגר קשורה לגודל. הוא חייב להיות בגובה מעל 1.30 מטרים ושקוטר הגזע הוא מעל 10 ס"מ. כל עץ שעונה על הגדרה של עץ בוגר הוא עץ בעקרון עץ מוגן. כדי לכרות עת כזה נדרש רישיון כריתה שאותו מנפיק פקיד היערות. הנחת המוצא היא שהעץ מוגן ושומר השער נגד כריתה שלו פקיד היערות. פקיד היערות יכול להיות גורם עירוני, או עובד של [[קרן קיימת לישראל]], חלקם אגרונומים וחלקם לא. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508]

ההגנה הניתנת לעצים קשורה להגדרתם כ"עצים בוגרים", בתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה משנת 2008, נקבע שהגדרה של עץ בוגר קשורה לגודל. הוא חייב להיות בגובה מעל 1.30 מטרים ושקוטר הגזע הוא מעל 10 ס"מ. כל עץ שעונה על הגדרה של עץ בוגר הוא עץ בעקרון עץ מוגן. כדי לכרות עת כזה נדרש רישיון כריתה שאותו מנפיק פקיד היערות. הנחת המוצא היא שהעץ מוגן ושומר השער נגד כריתה שלו פקיד היערות. פקיד היערות יכול להיות גורם עירוני, או עובד של [[קרן קיימת לישראל]], חלקם אגרונומים וחלקם לא. {{הערה|שם=nerdy1|1=גיא נרדי, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508 מה עושים העצים? נכרתים כדי לפנות מקום במרחב העירוני], גלובס, 27/08/2018}}

בשנת 2018 הוחלט במשרד החקלאות להקל על הקריטוריונים לכריתת עצים. זאת במסגרת החלטה ממשלתית להפחית נטל של [[רגולציה]]. לפי הולצמן-גזית פקיד היערות הממשלתית טען שהוא לא מרגיש נוח עם הקריטריונים של סעיף 15 (שכללו "ייחוד העץ" ו"תרומה סביבתית", ג.נ.) ולכן הוא רוצה לקבוע קריטריונים אובייקטיביים. הוא קבע ארבעה קריטריונים: בריאות, מין העץ, היקף חופת העץ ומיקומו. אין שום התייחסות לערך נופי ואקולוגי וגם לא לערך תרבותי. הטענה היתה שהעניינים האלה הם סובייקטיביים.  [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508]

פעילים להגנת עצים טוענים כי ידם של חלק מהפקידים "קלה על ההדק" וכי הם נותנים אישור בקלות רבה. יפעת הולצמן-גזית היא פרופסור למשפטים מהמכללה למנהל, והיא מומחית בתחום ההגנה על עצים. לפי הולצמן-גזית הבעיה הקשה היא שפקידי היערות לא מתפקדים תמיד כשומרים. יש להם נטייה להקל במתן רישיונות, וכי "נותנים לחתול לשמור על השמנת". {{הערה|שם=nerdy1}}

המחוקק קבע שכאשר נותנים רישיון כריתה לעץ בוגר צריך לקבוע ערך חליפי, שפרושו כיום הוא [[כסף|פיצוי כספי]]. הכסף הזה אמור לשמש לשתילת עצים חדשים. הקביעה של ערך חליפי, היא לפי העץ שהלך. עץ שיש לו ערך גבוה מחייב פיצוי יקר יותר.  לפי הולצמן-גזית תפיסה זו בעייתי היות וערך העץ עצמו הוא סכום קטן יחסית, ונדרש סכום גדול יותר כדי לייצר תנאים לצמיחת עץ משמעותי. התפיסה צריכה להיות כמה יעלה לייצר בית גידול שאפשר לטעת בו עצים משמעותיים. בחלק מהמקרים עושים גומה באזור שהוא מלא בטון, זה לא מאפשר צמיחה של עץ משמעותי שכן ללא שורשים מעמשותיים העץ לא יכול להתפתח. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508]

בשנת 2018 הוחלט במשרד החקלאות להקל על הקריטוריונים לכריתת עצים. זאת במסגרת החלטה ממשלתית להפחית נטל של [[רגולציה]]. לפי הולצמן-גזית פקיד היערות הממשלתית טען שהוא לא מרגיש נוח עם הקריטריונים של סעיף 15 (שכללו "ייחוד העץ" ו"תרומה סביבתית", ג.נ.) ולכן הוא רוצה לקבוע קריטריונים אובייקטיביים. הוא קבע ארבעה קריטריונים: בריאות, מין העץ, היקף חופת העץ ומיקומו. אין שום התייחסות לערך נופי ואקולוגי וגם לא לערך תרבותי. הטענה היתה שהעניינים האלה הם סובייקטיביים. {{הערה|שם=nerdy1}}

לפי הולצמן-גזית  צריך לשנות את החשיבה. צריך שיהיה 'היטל יער עירוני'. כל יזם שבונה בעיר ומעוניין לכרות עצים וקיבל את אישור פקיד היערות, יידרש לשלם עבור יצירת בתי הגידול שיאפשרו לעצים החדשים להתפתח. לדבריה יש היום בעולם טכניקות שמאפשרות נטיעה של עצים באזורים צפופים. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508]

 

לפי הולצמן-גזית  צריך לשנות את החשיבה. צריך שיהיה 'היטל יער עירוני'. כל יזם שבונה בעיר ומעוניין לכרות עצים וקיבל את אישור פקיד היערות, יידרש לשלם עבור יצירת בתי הגידול שיאפשרו לעצים החדשים להתפתח. לדבריה יש היום בעולם טכניקות שמאפשרות נטיעה של עצים באזורים צפופים. {{הערה|שם=nerdy1}}

==ראו גם==

==ראו גם==