שינויים

תכונת העמידות לאנטיביוטיקה עוברת מחיידק לחיידק לא רק על ידי התחלקות אלא גם ב[[העברה גנטית אופקית]], במנגנון זה גן שמעניק עמידות לאנטיביוטיקה מסוימת, עשוי לעבור מחיידק ממין אחד לחיידק ממין אחר ולהקנות לו את אותה עמידות. חיידקים עמידים או גנים של עמידות, יכולים לעבור לחיות אחרות או לאדם על ידי מגע ישיר עם החיות שבתעשייה, מוצרי מזון מחיות אלה, ודרך השפכים של מתקני התעשייה או שדות המדושנים בזבל מתעשייה זו.

תכונת העמידות לאנטיביוטיקה עוברת מחיידק לחיידק לא רק על ידי התחלקות אלא גם ב[[העברה גנטית אופקית]], במנגנון זה גן שמעניק עמידות לאנטיביוטיקה מסוימת, עשוי לעבור מחיידק ממין אחד לחיידק ממין אחר ולהקנות לו את אותה עמידות. חיידקים עמידים או גנים של עמידות, יכולים לעבור לחיות אחרות או לאדם על ידי מגע ישיר עם החיות שבתעשייה, מוצרי מזון מחיות אלה, ודרך השפכים של מתקני התעשייה או שדות המדושנים בזבל מתעשייה זו.

החל מסוף העשור 1960 נעשו מחקרים רבים, בעיקר באירופה, על השפעת זרזי גדילה אנטיביוטיים על התפתחות עמידות. נמצא ריכוז גבוה של חיידקים עמידים בבעלי החיים, בפלורה - דהיינו במושבות החיידקים הטבעיות -במעי של עובדי מתקני התעשייה, בני משפחותיהם ואנשים שגרים בסמיכות לשדות שמדושנים בזבל מהתעשייה{{הערה|1=http://jmm.sgmjournals.org/content/59/6/702.abstract?ijkey=cd1218f1a4260ddf1191c425d4fe7474210327a7&keytype2=tf_ipsecsha}}.

החל מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 נעשו מחקרים רבים, בעיקר באירופה, על השפעת זרזי גדילה אנטיביוטיים על התפתחות עמידות. נמצא ריכוז גבוה של חיידקים עמידים בבעלי החיים, בפלורה - דהיינו במושבות החיידקים הטבעיות -במעי של עובדי מתקני התעשייה, בני משפחותיהם ואנשים שגרים בסמיכות לשדות שמדושנים בזבל מהתעשייה{{הערה|1=http://jmm.sgmjournals.org/content/59/6/702.abstract?ijkey=cd1218f1a4260ddf1191c425d4fe7474210327a7&keytype2=tf_ipsecsha}}.

בארצות הברית נעשה מחקר על [[גנטמיצין]] (gentamicin), האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר שם בלולי פטם מסוג [[ברוילר]]. על פי המחקר, בקרב עובדי תעשיית העוף הסיכוי להימצאות [[אי קולי]] עמיד לגנטמיצין גבוה פי 32 מאשר באוכלוסייה הכללית. יתרה מזאת, עובדי תעשייה זו נמצאו בסיכון גבוה בהרבה להימצאות חיידקים עמידים לטווח רחב של אנטיביוטיקה{{הערה|1=http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.274.1516&rep=rep1&type=pdf}}.

בארצות הברית נעשה מחקר על [[גנטמיצין]] (Gentamicin), האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר שם בלולי פטם מסוג [[ברוילר]]. על פי המחקר, בקרב עובדי תעשיית העוף הסיכוי להימצאות [[אי קולי]] עמיד לגנטמיצין גבוה פי 32 מאשר באוכלוסייה הכללית. יתרה מזאת, עובדי תעשייה זו נמצאו בסיכון גבוה בהרבה להימצאות חיידקים עמידים לטווח רחב של אנטיביוטיקה{{הערה|1=http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.274.1516&rep=rep1&type=pdf}}.

החיידק העמיד [[MRSA]] (סטאפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין) פיתח עמידות לכל סוגי הפניצילין והצפלוספורין, שהן התרופות הנהוגות לטיפול בסטאפילוקוקוס זהוב. מחקרים שנעשו בארצות הברית מצאו מושבות של MRSA אצל אנשים הגרים בסמיכות לתעשייה. עם זאת בארצות הברית קיימים חוקים המגבילים גישה למתקני תעשיית בעלי החיים (חוקי [[אג גאג]]), לכן החוקרים התקשו לערוך מחקר כלל ארצי על החיידקים בתעשייה זו ולא הגיעו למסקנות נחרצות{{הערה|http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4412291/}}.

החיידק העמיד [[MRSA]] (סטאפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין) פיתח עמידות לכל סוגי הפניצילין והצפלוספורין, שהן התרופות הנהוגות לטיפול בסטאפילוקוקוס זהוב. מחקרים שנעשו בארצות הברית מצאו מושבות של MRSA אצל אנשים הגרים בסמיכות לתעשייה. עם זאת בארצות הברית קיימים חוקים המגבילים גישה למתקני תעשיית בעלי החיים (חוקי [[אג גאג]]), לכן החוקרים התקשו לערוך מחקר כלל ארצי על החיידקים בתעשייה זו ולא הגיעו למסקנות נחרצות{{הערה|http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4412291/}}.

MRSA מטופל בעזרת [[ואנקומיצין]], האנטיביוטיקה היחידה שעדיין יכולה לו, אך כבר התפתחו זנים שעמידים גם לואנקומיצין. ואנקומיצין הוא אנטיביוטיקה מקבוצת ה[[קבוצות אנטיביוטיקה|גליקופפטידים]] והוא אסור לשימוש בתעשיית בעלי חיים בגלל חשיבותו לרפואת בני אדם. אך תכשיר אחר מאותה קבוצה, אבופארצין (avoparcin) נפוץ בשימוש כזרז גדילה. מחקר מצא חיידקי [[streptococcus|אנטרוקוקוס]] עמידים הן לאבופרצין והן לואנקומיצין בחיות קטנות בשתי חוות נפרדות, אף שהחיות לא קיבלו ואנקומיצין. בדיקה גנטית הראתה שרצף הדנ"א מהחוות זהה לזה שבאנטרוקוקוס מבית החולים. פירוש הדבר שהדמיון במבנה של שתי האנטיביוטיקות מאותה קבוצה, סלל את הדרך גם לעמידות לואנקומיצין{{הערה|1= http://jac.oxfordjournals.org/content/34/4/507.abstract?ijkey=e8dbe36dcd19c7517611fb71dcdc1887c4444e5a&keytype2=tf_ipsecsha }}.

MRSA מטופל בעזרת [[ואנקומיצין]], האנטיביוטיקה היחידה שעדיין יכולה לו, אך כבר התפתחו זנים שעמידים גם לואנקומיצין. ואנקומיצין הוא אנטיביוטיקה מקבוצת ה[[קבוצות אנטיביוטיקה|גליקופפטידים]] והוא אסור לשימוש בתעשיית בעלי חיים בגלל חשיבותו לרפואת בני אדם. אך תכשיר אחר מאותה קבוצה, אבופארצין (Avoparcin) נפוץ בשימוש כזרז גדילה. מחקר מצא חיידקי [[Streptococcus|אנטרוקוקוס]] עמידים הן לאבופרצין והן לואנקומיצין בחיות קטנות בשתי חוות נפרדות, אף שהחיות לא קיבלו ואנקומיצין. בדיקה גנטית הראתה שרצף הדנ"א מהחוות זהה לזה שבאנטרוקוקוס מבית החולים. פירוש הדבר שהדמיון במבנה של שתי האנטיביוטיקות מאותה קבוצה, סלל את הדרך גם לעמידות לואנקומיצין{{הערה|1= http://jac.oxfordjournals.org/content/34/4/507.abstract?ijkey=e8dbe36dcd19c7517611fb71dcdc1887c4444e5a&keytype2=tf_ipsecsha }}.

;נסיונות התמודדות ולובי פוליטי:

;נסיונות התמודדות ולובי פוליטי:

על אף הראיות הרבות שנצברו, קשה לעקוב אחרי המסלול שעושים הגנים העמידים מבעלי החיים לחיידקים שמזיקים לבני האדם. קיימת קבוצה עצומה ומגוונת של חיידקים בלתי מזיקים שיכולה לשאת ולהעביר את הגנים. חיידקים אלה הם מאגר נסתר של גני עמידות, ויוצרים מסלולים סבוכים בהם גני עמידות יכולים לעבור אופקית מבעלי החיים ישירות, או בדרך כלל בעקיפין, ולעשות את דרכם לתוך החיידק המסוכן לאדם. עם תנועה כה רבה של גנים בין מארחים שונים, פחות סביר למצוא את אותם חיידקים בדיוק בחיות ובבני אדם, ויותר סביר למצוא את גני העמידות עצמם. ואף גנים אלה עצמם עשויים להשתנות במהלכם דרך המארחים השונים. עד כה המסלולים הנפתלים שעושים הגנים היקשו על הניסיונות להתחקות אחר תנועתם, ולהוכיח את מעבר הגנים העמידים מבעלי חיים לאדם. קושי זה משמש את [[לובי פוליטי|הלוביסטים]] של [[תעשיית בעלי החיים]] ו[[תעשיית התרופות]] בארצות הברית כדי לטעון שהראיות הקיימות הן נסיבתיות בלבד, ואין קשר בין תעשיית בעלי החיים לעמידות לאנטיביוטיקה באדם{{הערה|[https://www.washingtonpost.com/politics/feeding-antibiotics-to-cows-is-bad-for-humans-but-congress-wont-stop-it-new-report-says/2013/10/22/ecd2de08-3afd-11e3-a94f-b58017bfee6c_story.html Report: Feeding antibiotics to livestock is bad for humans, but Congress won’t stop it]}}{{הערה|[http://www.takepart.com/feature/2014/06/06/antibiotic-resistance-from-meat Meat Is Murder—but It’s People Being Killed (and Not How You Think)]}}. לאור זה בארצות הברית אין הגבלות על השימוש באנטיביוטיקה בתעשיית בעלי החיים אלא המלצות בלבד{{הערה|http://cmr.asm.org/content/24/4/718.full}}.

על אף הראיות הרבות שנצברו, קשה לעקוב אחרי המסלול שעושים הגנים העמידים מבעלי החיים לחיידקים שמזיקים לבני האדם. קיימת קבוצה עצומה ומגוונת של חיידקים בלתי מזיקים שיכולה לשאת ולהעביר את הגנים. חיידקים אלה הם מאגר נסתר של גני עמידות, ויוצרים מסלולים סבוכים בהם גני עמידות יכולים לעבור אופקית מבעלי החיים ישירות, או בדרך כלל בעקיפין, ולעשות את דרכם לתוך החיידק המסוכן לאדם. עם תנועה כה רבה של גנים בין מארחים שונים, פחות סביר למצוא את אותם חיידקים בדיוק בחיות ובבני אדם, ויותר סביר למצוא את גני העמידות עצמם. ואף גנים אלה עצמם עשויים להשתנות במהלכם דרך המארחים השונים. עד כה המסלולים הנפתלים שעושים הגנים היקשו על הניסיונות להתחקות אחר תנועתם, ולהוכיח את מעבר הגנים העמידים מבעלי חיים לאדם. קושי זה משמש את [[לובי פוליטי|הלוביסטים]] של [[תעשיית בעלי החיים]] ו[[תעשיית התרופות]] בארצות הברית כדי לטעון שהראיות הקיימות הן נסיבתיות בלבד, ואין קשר בין תעשיית בעלי החיים לעמידות לאנטיביוטיקה באדם{{הערה|[https://www.washingtonpost.com/politics/feeding-antibiotics-to-cows-is-bad-for-humans-but-congress-wont-stop-it-new-report-says/2013/10/22/ecd2de08-3afd-11e3-a94f-b58017bfee6c_story.html Report: Feeding antibiotics to livestock is bad for humans, but Congress won’t stop it]}}{{הערה|[http://www.takepart.com/feature/2014/06/06/antibiotic-resistance-from-meat Meat Is Murder—but It’s People Being Killed (and Not How You Think)]}}. לאור זה בארצות הברית אין הגבלות על השימוש באנטיביוטיקה בתעשיית בעלי החיים אלא המלצות בלבד{{הערה|http://cmr.asm.org/content/24/4/718.full}}.

בנובמבר 2015 דיווח לראשונה מחקר סיני על ראיות ישירות להעברה אופקית של גן עמידות לאנטיביוטיקה "המוצא האחרון" קוליסטין (colistin) מחזירים לחיידק אי קולי בבני אדם{{הערה|[http://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(15)00424-7/abstract Emergence of plasmid-mediated colistin resistance mechanism MCR-1 in animals and human beings in China: a microbiological and molecular biological study]}}.{{ש}}במאי 2016 דווח על מקרה ראשון של הידבקות בחיידק עמיד זה בארצות הברית{{הערה|[http://www.cdc.gov/media/releases/2016/s0531-mcr-1.html Discovery of first mcr-1 gene in E. coli bacteria found in a human in United States]}}.

בנובמבר 2015 דיווח לראשונה מחקר סיני על ראיות ישירות להעברה אופקית של גן עמידות לאנטיביוטיקה "המוצא האחרון" קוליסטין (Colistin) מחזירים לחיידק אי קולי בבני אדם{{הערה|[http://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(15)00424-7/abstract Emergence of plasmid-mediated colistin resistance mechanism MCR-1 in animals and human beings in China: a microbiological and molecular biological study]}}.{{ש}}במאי 2016 דווח על מקרה ראשון של הידבקות בחיידק עמיד זה בארצות הברית{{הערה|[http://www.cdc.gov/media/releases/2016/s0531-mcr-1.html Discovery of first mcr-1 gene in E. coli bacteria found in a human in United States]}}.

===סיבות נוספות===

===סיבות נוספות===