47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 4:
שורה 4: + +
אין תקציר עריכה
מאז שהחל הטיפול באנטיביוטיקה בעולם, בשנות ה-40, החל מירוץ של התפתחות זנים של חיידקים מעוררי מחלות (פתוגניים) שעמידים לאנטיביוטיקה, ומדובר בתופעה מתפשטת. [[ארגון הבריאות העולמי]] הכריז שהעמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם. [[לובי פוליטי]] של [[חברות מזון מהחי]] ושל [[חברות תרופות]] מונע הפחתת שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך בקרב בעלי חיים במדינות כמו ארצות הברית ובישראל, דבר שעלול לגרור התרגלות של חיידקים מעורר מחלות.
מאז שהחל הטיפול באנטיביוטיקה בעולם, בשנות ה-40, החל מירוץ של התפתחות זנים של חיידקים מעוררי מחלות (פתוגניים) שעמידים לאנטיביוטיקה, ומדובר בתופעה מתפשטת. [[ארגון הבריאות העולמי]] הכריז שהעמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם. [[לובי פוליטי]] של [[חברות מזון מהחי]] ושל [[חברות תרופות]] מונע הפחתת שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך בקרב בעלי חיים במדינות כמו ארצות הברית ובישראל, דבר שעלול לגרור התרגלות של חיידקים מעורר מחלות.
דו"ח של ארגון הבריאות העולמי שפורסם ב2014, טוען כי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה אינה אפוקליפסה עתידית אלא דבר שמתרחש היום. הדו"ח בחן את עמידותם של שבעה חיידקים נפוצים לאנטיביוטיקה ב-114 מדינות, ומתעד את העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה מסוג "מוצא האחרון", בכל האזורים בעולם. תוצאות הדו"ח מדאיגות את ארגון הבריאות העולמי. מגיפה של חיידק עמיד לאנטיביוטקה נחשבת ל[[גורם סיכון בריאותי]] מסוכן מאד ואף [[סיכוני אסון עולמיים|סיכון אסון עולמי]] שעלול לסכן את הציבליזציה כולה.
{{בעיות סביבתיות}}
{{בעיות סביבתיות}}