שינויים

'''בצורת בישראל''' מתארת את המחסור בגשמים ומשבר מים ב[[משק המים בישראל]].  בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת. בנוסף למיעוט גשמים, קיים פער גדל בין הביקוש למים בישראל, לבין ההיצע הממוצע של מים.  

'''בצורת בישראל''' מתארת את המחסור בגשמים ומשבר מים ב[[משק המים בישראל]].  בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת. בנוסף למיעוט גשמים, קיים פער גדל בין הביקוש למים בישראל, לבין ההיצע הממוצע של מים.  

בעבר המקראי היו תקופות בצורת בישראל שגררו פגיעה בחקלאות,רעב והגירה. בעשורים האחרונים יש יותר ויותר תקופות בצורת בישראל , ככל הנראה עקב [[התחממות עולמית בישראל]] וכן עקב הגדלת הביקוש ממשק המים המקומי עקב [[גידול אוכלוסין בישראל]] וגידול בצריכת המים. [[זיהום מים בישראל]] ו[[המלחת מי תהום]] מקטינים את יכולת האגירה ופוגעים במאגרי מים קיימים.  

בעבר המקראי היו תקופות בצורת בישראל שגררו פגיעה בחקלאות,רעב והגירה. בעשורים האחרונים יש יותר ויותר תקופות בצורת בישראל, ככל הנראה עקב [[התחממות עולמית בישראל]] וכן עקב הגדלת הביקוש ממשק המים המקומי עקב [[גידול אוכלוסין בישראל]] וגידול בצריכת המים. [[זיהום מים בישראל]] ו[[המלחת מי תהום]] מקטינים את יכולת האגירה ופוגעים במאגרי מים קיימים.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר  israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}}  

במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר  israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}}  

לפי "אידנקס הבצורת" שפותח על ידי ראשות המים יחד עם חברות מקורות, במאה ה-20 היו מספר שנות בצורת בישראל - הבצורת הארוכה בשנים 1931-1937, בצורת בשנת 1947, שנות בצורת בשנים 1951-1954, ובצורת בשנים 1959-1963. {{הערה|שם=givati| עמיר גבעתי, [http://slideplayer.com/slide/8266440 השפעת שינויי האקלים על מקורות המים הטבעיים בישראל], השירות ההידורלוגי - רשות המים, מצגת בסלייד שר, 2016, עמוד 7}}

לפי "אידנקס הבצורת" שפותח על ידי ראשות המים יחד עם חברות מקורות, במאה ה-20 היו מספר שנות בצורת בישראל - הבצורת הארוכה בשנים 1931-1937, בצורת בשנת 1947, שנות בצורת בשנים 1951-1954, ובצורת בשנים 1959-1963. {{הערה|שם=givati| עמיר גבעתי, [http://slideplayer.com/slide/8266440 השפעת שינויי האקלים על מקורות המים הטבעיים בישראל], השירות ההידרולוגי - רשות המים, מצגת בסלייד שר, 2016, עמוד 7}}

החל משנות ה-2000 התרחשו שלושה אירועים של אירועי בצרות רצופים - אחד בשנים 1999-2000, אחד בשנים 2004-2011,{{הערה|שם=givati}} ואחד שהחל בשנת 2013 ונמשך עד היום.  

החל משנות ה-2000 התרחשו שלושה אירועים של אירועי בצרות רצופים - אחד בשנים 1999-2000, אחד בשנים 2004-2011,{{הערה|שם=givati}} ואחד שהחל בשנת 2013 ונמשך עד היום.  

רצף של שנות בצורת החל בשנת 2013 ונמשך 5 שנים ברציפות עד לשנת 2018 לפחות. [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q1_2018/Article-472ee2f861b6261004.htm] בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. שנת 2016 היתה שנה שכונה במיוחד - ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.{{הערה|יאיר קראוס, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/752/705.html שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם], nrg, 4.2.2016}} הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[http://news.walla.co.il/item/3015805]

רצף של שנות בצורת החל בשנת 2013 ונמשך 5 שנים ברציפות עד לשנת 2018 לפחות. [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q1_2018/Article-472ee2f861b6261004.htm] בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. שנת 2016 הייתה שנה שכונה במיוחד - ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.{{הערה|יאיר קראוס, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/752/705.html שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם], nrg, 4.2.2016}} הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[http://news.walla.co.il/item/3015805]

לבצורת בצפון הארץ יש חשיבות גדולה שכן איזור זה הוא האיזור שבו רוב הגשם בישראל יורד. בגליל העליון ובצפון רמת הגולן יורדים כ- 800-900 מ"מ בשנה ממוצעת, במרכז הארץ כ- 500-600 מ"מ  ובאזור אילת רק כ- 25 מ"מ בשנה. "קו המדבר" בישראל מוגדר כאזור בו כמויות השקעים יורדות מתחת ל- 250 מ"מ בממוצע רב שנתי (אזור רבית קמה שבצפון הנגב). שני שלישים מכמויות הגשמים יורדים רק על שליש משטחה של ישראל. {{הערה|http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx גשמים בישראל|רשות המים}}

לבצורת בצפון הארץ יש חשיבות גדולה שכן איזור זה הוא האיזור שבו רוב הגשם בישראל יורד. בגליל העליון ובצפון רמת הגולן יורדים כ- 800-900 מ"מ בשנה ממוצעת, במרכז הארץ כ- 500-600 מ"מ  ובאזור אילת רק כ-25 מ"מ בשנה. "קו המדבר" בישראל מוגדר כאזור בו כמויות השקעים יורדות מתחת ל-250 מ"מ בממוצע רב שנתי (אזור רבית קמה שבצפון הנגב). שני שלישים מכמויות הגשמים יורדים רק על שליש משטחה של ישראל. {{הערה|http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx גשמים בישראל|רשות המים}}

==תהליכים המשפיעים על מצוקת המים בישראל==

==תהליכים המשפיעים על מצוקת המים בישראל==

הביקוש למים בישראל נמצא במגמת עליה, עקב שני תהליכים. האחד הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] והשני הוא גידול צריכת המים לנפש. בעוד שאת צריכת המים לנפש ניתן להוריד בצורה מהירה יחסית על ידי העלאת מחיר המים, מכסות וכו', גידול האוכלוסיה הוא דבר שיש לו [[התמדה דמוגרפית]] גם אם כל משפחה תחליט להוליד מהיום רק שני ילדים, האוכלוסיה תמשיך לגדול במשך עוד מספר עשרות שנים.  

הביקוש למים בישראל נמצא במגמת עליה, עקב שני תהליכים. האחד הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] והשני הוא גידול צריכת המים לנפש. בעוד שאת צריכת המים לנפש ניתן להוריד בצורה מהירה יחסית על ידי העלאת מחיר המים, מכסות וכו', גידול האוכלוסייה הוא דבר שיש לו [[התמדה דמוגרפית]] גם אם כל משפחה תחליט להוליד מהיום רק שני ילדים, האוכלוסייה תמשיך לגדול במשך עוד מספר עשרות שנים.  

היצע המים הטבעי בישראל נמצא במגמת ירידה וזאת עקב מספר תהליכים. התהליך העיקרי הוא [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים בישראל]]. שינויים אלה הם רבים והם כוללים את הגדלת הטמפרטורה הממוצעת, הגברה באירועים של גלי חום, עליה בלחות, עליה באירועי מזג אוויר קיצוניים, עליה בשריפות יער ועליה במפלס מי הים. מבין היבטים אלה לפחות 4 היבטים פוגעים במשק המים- עליה בטמפרטורה גוררת ירידה בכמות המשקעים. בנוסף היא פוגעת במשק המים על ידי הגברת האידוי של מים מהקרקע ואובדן מים עקב דיות של צמחים. אלה הם התהליכים העיקריים , שני תהליכים נוספים הם יובש של הצמחיה ושריפות יער שעלולות לגרום לפגיעה בחלחול המים לקרקע, וכן [[עליית מפלס מי הים]] שגורמת ל[[המלחת מי תהום]] של [[אקוויפר החוף]].  

היצע המים הטבעי בישראל נמצא במגמת ירידה וזאת עקב מספר תהליכים. התהליך העיקרי הוא [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים בישראל]]. שינויים אלה הם רבים והם כוללים את הגדלת הטמפרטורה הממוצעת, הגברה באירועים של גלי חום, עליה בלחות, עליה באירועי מזג אוויר קיצוניים, עליה בשריפות יער ועליה במפלס מי הים. מבין היבטים אלה לפחות 4 היבטים פוגעים במשק המים- עליה בטמפרטורה גוררת ירידה בכמות המשקעים. בנוסף היא פוגעת במשק המים על ידי הגברת האידוי של מים מהקרקע ואובדן מים עקב דיות של צמחים. אלה הם התהליכים העיקריים, שני תהליכים נוספים הם יובש של הצמחייה ושריפות יער שעלולות לגרום לפגיעה בחלחול המים לקרקע, וכן [[עליית מפלס מי הים]] שגורמת ל[[המלחת מי תהום]] של [[אקוויפר החוף]].  

תהליכים נוספים שפוגעים במשק המים הטבעי כוללים [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[המלחת מים תהום]] עקב [[שאיבת יתר]] ופגיעה בחלחול עקב איטום הקרקע, והידוק הקרקע עקב בניה , תשתיות כבישים וכו'. היבטים אלה גורמים לכך שחלק ממי התהום מזדהמים או מומלחים לעיתים באופן [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]]. פרוש הפגיעה בבארות אלה היא גם אובדן המים וגם אובדן יכולת אגירה - פרוש הדבר שאם יש עודף מים עקב רצף שנים גשומות, קשה יותר לאגור את העודף הזה כדי לאזן שנים שחונות.  

תהליכים נוספים שפוגעים במשק המים הטבעי כוללים [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[המלחת מים תהום]] עקב [[שאיבת יתר]] ופגיעה בחלחול עקב איטום הקרקע, והידוק הקרקע עקב בניה, תשתיות כבישים וכו'. היבטים אלה גורמים לכך שחלק ממי התהום מזדהמים או מומלחים לעיתים באופן [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]]. פרוש הפגיעה בבארות אלה היא גם אובדן המים וגם אובדן יכולת אגירה - פרוש הדבר שאם יש עודף מים עקב רצף שנים גשומות, קשה יותר לאגור את העודף הזה כדי לאזן שנים שחונות.  

[[קובץ:ריקון מאגר מתחדש על ידי גידול בצריכה.PNG|ממוזער|מודל של מאגר מים, שמתאר כיצד גידול בקצב קבוע ([[גידול מעריכי]]) יחד עם הספקה בגודל משתנה, גורמים לשחיקה של מאגר מים. שנים ברוכות ממלאות את המאגר, ושנים שחונות יותר גורמות לריקון שלו, אבל אי אפשר למלא את המאגר מעבר לקיבולת שלו כך ששנים ברוכות לא יכולות לפצות יותר מידי על שנים שחונות. הצריכה הגדלה גורמת לריקון מהיר של המאגר - מתרחש משבר מים כבר בשנה ה-14 במודל. אין מספיק מים במאגר המים כדי לספק את הביקוש. זאת על פי שגודלו של המאגר גדול בהרבה (פי 5) מאשר הצריכה הראשונית.]]

[[קובץ:ריקון מאגר מתחדש על ידי גידול בצריכה.PNG|ממוזער|מודל של מאגר מים, שמתאר כיצד גידול בקצב קבוע ([[גידול מעריכי]]) יחד עם הספקה בגודל משתנה, גורמים לשחיקה של מאגר מים. שנים ברוכות ממלאות את המאגר, ושנים שחונות יותר גורמות לריקון שלו, אבל אי אפשר למלא את המאגר מעבר לקיבולת שלו כך ששנים ברוכות לא יכולות לפצות יותר מידי על שנים שחונות. הצריכה הגדלה גורמת לריקון מהיר של המאגר - מתרחש משבר מים כבר בשנה ה-14 במודל. אין מספיק מים במאגר המים כדי לספק את הביקוש. זאת על פי שגודלו של המאגר גדול בהרבה (פי 5) מאשר הצריכה הראשונית.]]

גידול האוכלוסיה בישראל משפיע במספר דרכים - ראשית הוא מגדיל את הביקוש למים. ראשית היקף הביקוש הגדל ביחס לכמות מאגרים קבועה פרושה ירידה ב[[חוסן]] - כלומר אם בממוצע יש יכולת אגירה של 4 מיליארד קוב אבל כמות הביקוש הולכת ועולה , פרוש הדבר שגודל המאגרים קטן יותר ביחס לגודל הצריכה, ולכן קשה יותר לאזן שנים גרועות על ידי שנים טובות. השפעה שלישית של הגידול באוכלוסיה היא הגדלת השטח הבנוי, השטח שמכוסה על ידי תשתיות, ובעיות של זיהום וכן פגיעה בשטחי טבע ובכך יצירת הפרעה גדלה והולכת לחלחול המים.  

גידול האוכלוסייה בישראל משפיע במספר דרכים - ראשית הוא מגדיל את הביקוש למים. ראשית היקף הביקוש הגדל ביחס לכמות מאגרים קבועה פרושה ירידה ב[[חוסן]] - כלומר אם בממוצע יש יכולת אגירה של 4 מיליארד קוב אבל כמות הביקוש הולכת ועולה, פרוש הדבר שגודל המאגרים קטן יותר ביחס לגודל הצריכה, ולכן קשה יותר לאזן שנים גרועות על ידי שנים טובות. השפעה שלישית של הגידול באוכלוסיה היא הגדלת השטח הבנוי, השטח שמכוסה על ידי תשתיות, ובעיות של זיהום וכן פגיעה בשטחי טבע ובכך יצירת הפרעה גדלה והולכת לחלחול המים.  

תהליכים שמשפרים את משק המים הטבעי הם טיפול טוב יותר ב[[פסולת]] ומודעות טובה יותר לבעיות של [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] דברים שיכולים לסייע להפחתת הפגיעה באקוויפר.  כן טיהור מים ברמה טובה יותר מפחית זיהום מים שנוצר עקב [[זיהום נחלים בישראל]]. עם השנים יש ירידה בכמות השימוש במים שפירים מצד החקלאות ושימוש גובר במים מטוהרים. דבר זה עשוי  כלשעצמו טוב יותר למשק המים, אך עלולה להווצר בעיה של השקייה במי מלוחים שעלולים לפגוע במי התהום.

תהליכים שמשפרים את משק המים הטבעי הם טיפול טוב יותר ב[[פסולת]] ומודעות טובה יותר לבעיות של [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] דברים שיכולים לסייע להפחתת הפגיעה באקוויפר.  כן טיהור מים ברמה טובה יותר מפחית זיהום מים שנוצר עקב [[זיהום נחלים בישראל]]. עם השנים יש ירידה בכמות השימוש במים שפירים מצד החקלאות ושימוש גובר במים מטוהרים. דבר זה עשוי  כשלעצמו טוב יותר למשק המים, אך עלולה להיווצר בעיה של השקייה במי מלוחים שעלולים לפגוע במי התהום.

תהליך חשוב לשיפור היצע המים הוא [[התפלת מים בישראל]]. דבר זה מהווה גורם חשוב ליכולת לספק מים שפירים למשקי הבית ולתעשייה. עם זאת התפלת מים אינה נטולת בעיות - היא דורשת השקעת אנרגיה, גוררת זיהום והמלחת הים ועלולה לגורר בעיות בריאות שונות עקב צריכה נמוכה יותר של יסודות חיוניים כמו יוד.

תהליך חשוב לשיפור היצע המים הוא [[התפלת מים בישראל]]. דבר זה מהווה גורם חשוב ליכולת לספק מים שפירים למשקי הבית ולתעשייה. עם זאת התפלת מים אינה נטולת בעיות - היא דורשת השקעת אנרגיה, גוררת זיהום והמלחת הים ועלולה לגורר בעיות בריאות שונות עקב צריכה נמוכה יותר של יסודות חיוניים כמו יוד.

* [[משבר המים במזרח התיכון]], [[משבר המים העולמי]]

* [[משבר המים במזרח התיכון]], [[משבר המים העולמי]]

{{תבנית:מים}}

{{מים}}

 

{{הערות שוליים}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* שחר סמוכה, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001214549 מחקר: רצועת המדבר מתרחבת ותבלע בעתיד את ישראל], גלובס, 09/12/2017

* שחר סמוכה, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001214549 מחקר: רצועת המדבר מתרחבת ותבלע בעתיד את ישראל], גלובס, 09.12.2017

* אורה קורן, [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"], דה מרקר, 17.01.2018

* אורה קורן, [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"], דה מרקר, 17.01.2018

* [https://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/vaadat_chakira_mayim.htm#3 דו"ח ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא משק המים דין וחשבון], כנסת ישראל,  ‎2 ביוני ‎2002  

* [https://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/vaadat_chakira_mayim.htm#3 דו"ח ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא משק המים דין וחשבון], כנסת ישראל,  ‎2 ביוני ‎2002  

* דרור רשף, [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1VnSaJc6PO2wHtk_qkewYoPmvBfRyJICmjOribs_FkOk/edit#gid=474490555 מודל זרמים ומאגרים - משק מים] - הדגמה של מודל פשוט מאד של [[מודל זרמים ומאגרים]] על משק מים כמו משק המים בישראל, העמותה לכלכלה בת קיימא

* [[דרור רשף]], [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1VnSaJc6PO2wHtk_qkewYoPmvBfRyJICmjOribs_FkOk/edit#gid=474490555 מודל זרמים ומאגרים - משק מים] - הדגמה של מודל פשוט מאד של [[מודל זרמים ומאגרים]] על משק מים כמו משק המים בישראל, [[העמותה לכלכלה בת קיימא]]

[[קטגוריה:מים בישראל]]

[[קטגוריה:מים בישראל]]

[[קטגוריה:חקלאות]]

[[קטגוריה:חקלאות]]

[[קטגוריה:התחממות עולמית]]

[[קטגוריה:התחממות עולמית]]

[[קטגוריה:שמירת טבע בישראל]]

[[קטגוריה:שמירת טבע בישראל]]