שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 103 בתים ,  11:08, 19 ביולי 2018
אין תקציר עריכה
שורה 37: שורה 37:  
ייצור עודף בגלל השאיפה לייצר כמה שיותר ללא קשר לירידה או עלייה לרמת החיים, אופייני לשיטה הקפיטליסטית. יש לציין שמדינות שניסו להאבק בשיטה זו לפי התאורייה המרקסיסטית בסופו של דבר "גלשו" לקפיטליזם בגלל שלפי התאורייה המרקסיסטית גם צריך לייצר כמה שיותר וכדי להגיע למטרה זו השיטה הקפיטליסטית היא הנוחה ביותר - אחרי הכל בשביל זה היא הוקמה. לכן כאשר ראו המנהיגים במדינות הסובייטיות שכדי להגיע למטרה זו במגזר או אחר השיטות הקפיטליסטיות הם יותר אפקטיביות הם החזירו אותם לאט לאט עד שהמשטר הפך לקפיטליסטי. יש לציין שהשאיפה לייצר כמה שיותר נבעה גם מחשש לעימות צבאי עם מדינות מהגוש השני, לשם כך היה צריך כמה שיותר נשק, כמה שיותר משוכלל ובשביל זה היה צריך לייצר כמה שיותר להשכלל כל הזמן את הטכנולוגיה. כניראה שדווקא בגלל שהמרקסיסטים תמכו בייצור כמה שיותר מוצרים, תיעוש, מרידות מרקסיסטיות לא דוכאו מיד כמו מרידות איכרים לפני כן. אבל זה גם מה שהביא לסכסוכים רבים עם האוכלוסייה ואחר כך לגלישה לחברה קפיטליסטית. ראו מידע על כך בדף [[נשק]]. עוד סיבה חשובה לקריסת הגוש הסובייטי, היא המעבר מייצור עודף על ידי ניצול אנשים לייצור עודף באמצעות מכונות. בחברה אשר העודף בה נוצר באמצעות ניצול אנשים אחרים יש קיטוב חברתי בין העובדים למנצלים אותם. בחברה בה העודף מיוצר על ידי מכונות הוא לא קיים, למרות שהעוני נשאר ויש מפגעים אחרים כמו [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] ועוד. הגוש הסובייטי הגיע לשיא כוחו ב 1975 בערך ולאחר מכן החל להחלש ובדיוק אז ניצול עבודה פיזית של אנשים כבר הפך לזניח בכלכלה העולמית כי הרוב יוצר על ידי מכונות.
 
ייצור עודף בגלל השאיפה לייצר כמה שיותר ללא קשר לירידה או עלייה לרמת החיים, אופייני לשיטה הקפיטליסטית. יש לציין שמדינות שניסו להאבק בשיטה זו לפי התאורייה המרקסיסטית בסופו של דבר "גלשו" לקפיטליזם בגלל שלפי התאורייה המרקסיסטית גם צריך לייצר כמה שיותר וכדי להגיע למטרה זו השיטה הקפיטליסטית היא הנוחה ביותר - אחרי הכל בשביל זה היא הוקמה. לכן כאשר ראו המנהיגים במדינות הסובייטיות שכדי להגיע למטרה זו במגזר או אחר השיטות הקפיטליסטיות הם יותר אפקטיביות הם החזירו אותם לאט לאט עד שהמשטר הפך לקפיטליסטי. יש לציין שהשאיפה לייצר כמה שיותר נבעה גם מחשש לעימות צבאי עם מדינות מהגוש השני, לשם כך היה צריך כמה שיותר נשק, כמה שיותר משוכלל ובשביל זה היה צריך לייצר כמה שיותר להשכלל כל הזמן את הטכנולוגיה. כניראה שדווקא בגלל שהמרקסיסטים תמכו בייצור כמה שיותר מוצרים, תיעוש, מרידות מרקסיסטיות לא דוכאו מיד כמו מרידות איכרים לפני כן. אבל זה גם מה שהביא לסכסוכים רבים עם האוכלוסייה ואחר כך לגלישה לחברה קפיטליסטית. ראו מידע על כך בדף [[נשק]]. עוד סיבה חשובה לקריסת הגוש הסובייטי, היא המעבר מייצור עודף על ידי ניצול אנשים לייצור עודף באמצעות מכונות. בחברה אשר העודף בה נוצר באמצעות ניצול אנשים אחרים יש קיטוב חברתי בין העובדים למנצלים אותם. בחברה בה העודף מיוצר על ידי מכונות הוא לא קיים, למרות שהעוני נשאר ויש מפגעים אחרים כמו [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] ועוד. הגוש הסובייטי הגיע לשיא כוחו ב 1975 בערך ולאחר מכן החל להחלש ובדיוק אז ניצול עבודה פיזית של אנשים כבר הפך לזניח בכלכלה העולמית כי הרוב יוצר על ידי מכונות.
   −
כמו שלשיטות הדוגלות בכלכלה מאורגנת קשה להתקיים עם הם מציבות כיעד לייצר כמה שיותר מוצרים כך לשיטה הקפיטליסטית קשה להתקיים עם מציבים כיעד לייצר רק את הדרוש ללא מחסור ועודף. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו [[התחממות גלובלית]] צריך להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] זה גורם למחלוקת.
+
כמו שלשיטות הדוגלות בכלכלה מאורגנת קשה להתקיים עם הם מציבות כיעד לייצר כמה שיותר מוצרים כך לשיטה הקפיטליסטית קשה להתקיים עם מציבים כיעד לייצר רק את הדרוש ללא מחסור ועודף. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו [[התחממות גלובלית]] צריך להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] זה גורם למחלוקת. ראו מידע נוסף בדף [[I=PAT]].
    
אם זאת יש לציין כי תופעות שהתרגלנו אליהן בחיי היום יום קשורות במידה רבה לייצור עודף. לדוגמה: ללא עודף משמעותי במוצרים, במיוחד במוצרים בסיסיים כמו מזון סביר שלא יתקיים מסחר , לפחות לא ברמה שהוא מתקיים היום, כי אדם לא ירצה להחליף באופן קבוע מזון במשהו אחר אם אין לו עודף מזון, ומוצרים שלא נצרכים על בסיס יום יומי כמו בגדים חגיגיים, רהיטים, בעבר, כאשר לא היו עודפים שימשו לפעמים במשך כמה דורות.
 
אם זאת יש לציין כי תופעות שהתרגלנו אליהן בחיי היום יום קשורות במידה רבה לייצור עודף. לדוגמה: ללא עודף משמעותי במוצרים, במיוחד במוצרים בסיסיים כמו מזון סביר שלא יתקיים מסחר , לפחות לא ברמה שהוא מתקיים היום, כי אדם לא ירצה להחליף באופן קבוע מזון במשהו אחר אם אין לו עודף מזון, ומוצרים שלא נצרכים על בסיס יום יומי כמו בגדים חגיגיים, רהיטים, בעבר, כאשר לא היו עודפים שימשו לפעמים במשך כמה דורות.
שורה 65: שורה 65:  
* [[תרבות הצריכה]]
 
* [[תרבות הצריכה]]
 
* [[תרבות הצריכה לילדים]]
 
* [[תרבות הצריכה לילדים]]
 
+
* [[צמיחה כלכלית]]
 +
* [[I=PAT]]
 +
* [[קיימות]]
 
== הערות שוליים ==
 
== הערות שוליים ==
4,291

עריכות

תפריט ניווט