47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 7:
שורה 7: − רצף נוסף של שנות בצורת החל בשנת 2013 ונמשך 5 שנים ברציפות עד לשנת 2018 לפחות. [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q1_2018/Article-472ee2f861b6261004.htm] בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. שנת 2016 היתה שנה שכונה במיוחד - ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.{{הערה|יאיר קראוס, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/752/705.html שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם], nrg, 4.2.2016}} הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[http://news.walla.co.il/item/3015805] + + + + + +
←היסטוריה
במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}}
במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}}
לפי "אידנקס הבצורת" שפותח על ידי ראשות המים יחד עם חברות מקורות, במאה ה-20 היו מספר שנות בצורת בישראל - הבצורת הארוכה בשנים 1931-1937, בצורת בשנת 1947, שנות בצורת בשנים 1951-1954, ובצורת בשנים 1959-1963. {{הערה|שם=givati| עמיר גבעתי, [http://slideplayer.com/slide/8266440 השפעת שינויי האקלים על מקורות המים הטבעיים בישראל], השירות ההידורלוגי - רשות המים, מצגת בסלייד שר, 2016, עמוד 7}}
החל משנות ה-2000 התרחשו שלושה אירועים של אירועי בצרות רצופים - אחד בשנים 1999-2000, אחד בשנים 2004-2011,{{הערה|שם=givati}} ואחד שהחל בשנת 2013 ונמשך עד היום.
רצף של שנות בצורת החל בשנת 2013 ונמשך 5 שנים ברציפות עד לשנת 2018 לפחות. [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q1_2018/Article-472ee2f861b6261004.htm] בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. שנת 2016 היתה שנה שכונה במיוחד - ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.{{הערה|יאיר קראוס, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/752/705.html שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם], nrg, 4.2.2016}} הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[http://news.walla.co.il/item/3015805]
לבצורת בצפון הארץ יש חשיבות גדולה שכן איזור זה הוא האיזור שבו רוב הגשם בישראל יורד. בגליל העליון ובצפון רמת הגולן יורדים כ- 800-900 מ"מ בשנה ממוצעת, במרכז הארץ כ- 500-600 מ"מ ובאזור אילת רק כ- 25 מ"מ בשנה. "קו המדבר" בישראל מוגדר כאזור בו כמויות השקעים יורדות מתחת ל- 250 מ"מ בממוצע רב שנתי (אזור רבית קמה שבצפון הנגב). שני שלישים מכמויות הגשמים יורדים רק על שליש משטחה של ישראל. {{הערה|http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx גשמים בישראל|רשות המים}}
==ראו גם==
==ראו גם==