| בשנת 1870 עובד ממוצא בארצות הברית עבד 75 שעות עבודה בשבוע. לפני מלחמת העולם השנייה שבוע העבודה ירד ל-42 שעות בשבוע, וירידה דומה נרשמה בכלכלות מתקדמות אחרות בעולם. לפי [[וואסילי לאונטיף]] דבר זה הוא עליה מרצון של אבטלה טכנולוגית. ההורדה של שעות העבודה סייעה לשתף עבודה קיימת, והועדפה על ידי עובדים ששמחו להקטין שעות עבודה ולהגדיל את שעות המנוחה והפנאי, בה בשעה שחדשנות סייעה באופן כללי להגדיל את השכר הממוצע. עם זאת יש לשים לב כי בה בשעה במקום מודל של מפרנס אחד למשפחה, רוב המשפחות עבורו למודל של שני מפרנסים למשפחה, כך שסך כמות העבודה של משק בית לאו דווקא ירדה. | | בשנת 1870 עובד ממוצא בארצות הברית עבד 75 שעות עבודה בשבוע. לפני מלחמת העולם השנייה שבוע העבודה ירד ל-42 שעות בשבוע, וירידה דומה נרשמה בכלכלות מתקדמות אחרות בעולם. לפי [[וואסילי לאונטיף]] דבר זה הוא עליה מרצון של אבטלה טכנולוגית. ההורדה של שעות העבודה סייעה לשתף עבודה קיימת, והועדפה על ידי עובדים ששמחו להקטין שעות עבודה ולהגדיל את שעות המנוחה והפנאי, בה בשעה שחדשנות סייעה באופן כללי להגדיל את השכר הממוצע. עם זאת יש לשים לב כי בה בשעה במקום מודל של מפרנס אחד למשפחה, רוב המשפחות עבורו למודל של שני מפרנסים למשפחה, כך שסך כמות העבודה של משק בית לאו דווקא ירדה. |
− | הפחתה נוספת של שעות העבודה היא הצעה נוספת לשם הורדת האבטלה. כלכלנים שתמכו בהצעה זו כוללים את ג'ון אר קומונס (John R. Commons), קיינס ו-Luigi Pasinetti. עם זאת כאשר שעות העבודה יורדות לאיזור של כ-40 שעות בשבוע עובדים הם פחות נלהבים להורדה נוספת של השעות, הן כדי למנוע ירידה בהכנסה והן בגלל שרבים חושבים כי מעורבת בעבודה היא דבר חשוב בפני עצמו. באופן כללי, כלכלנים מהמאה ה-20 טענו נגד הורדה נוספת של שעות העבודה כפתרון לאבטלה, בטענה כי מייצג טעות בשם Lump of labour fallacy. בשנת 2014 אחד המייסדים של גוגל, לארי פייג', הציע שבוע עבודה של ארבע ימי, כך שאם הטכנולוגיה תמשיך לייתר עבודות אנשים עדיין יוכלו למצוא תעסוקה. מבחינת המעסיקים העסקת 20 עובדים שיעבדו 20 שעות בשבוע במקום 10 עובדים שיעבדו 40 שעות בשבוע, פרושה יותר עלויות של הכשרה, אדמינסטרציה ותשלומי מיסים ופנסיות. משימות שמחולקות על פני מספר אנשים במקום לאדם בודד עלולות ליצור בעיות של תאום וחוסר המשכיות. מבחינת העובדים ואו החברה שבוע עבודה קצר יותר יכול להוות יתרונות נוספים כמו זמן לפיתוח יוזמות כלכליות, זמן להתנדבות, זמן להשקעה במשפחה, בהכנת מזון בריא יותר, ב[[תחבורה פעילה]] ועוד. | + | הפחתה נוספת של שעות העבודה היא הצעה נוספת לשם הורדת האבטלה. כלכלנים שתמכו בהצעה זו כוללים את ג'ון אר קומונס (John R. Commons), קיינס ו-Luigi Pasinetti. עם זאת כאשר שעות העבודה יורדות לאיזור של כ-40 שעות בשבוע עובדים הם פחות נלהבים להורדה נוספת של השעות, הן כדי למנוע ירידה בהכנסה והן בגלל שרבים חושבים כי מעורבת בעבודה היא דבר חשוב בפני עצמו. באופן כללי, כלכלנים מהמאה ה-20 טענו נגד הורדה נוספת של שעות העבודה כפתרון לאבטלה, בטענה כי מייצג טעות בשם Lump of labour fallacy. בשנת 2014 אחד המייסדים של גוגל, לארי פייג', הציע שבוע עבודה של ארבע ימי, כך שאם הטכנולוגיה תמשיך לייתר עבודות אנשים עדיין יוכלו למצוא תעסוקה. מבחינת המעסיקים העסקת 20 עובדים שיעבדו 20 שעות בשבוע במקום 10 עובדים שיעבדו 40 שעות בשבוע, פרושה יותר עלויות של הכשרה, אדמיניסטרציה ותשלומי מיסים ופנסיות. משימות שמחולקות על פני מספר אנשים במקום לאדם בודד עלולות ליצור בעיות של תאום וחוסר המשכיות. מבחינת העובדים ו/או החברה שבוע עבודה קצר יותר יכול להוות יתרונות נוספים כמו זמן לפיתוח יוזמות כלכליות, זמן להתנדבות, זמן להשקעה במשפחה, בהכנת מזון בריא יותר, ב[[תחבורה פעילה]] ועוד. |