שורה 21: |
שורה 21: |
| בתקופה של 1880 עד סוף שנות ה-1920 לא נרשמה אבטלה טכנולוגית משמעותית עבור עובדים מיומנים בתנאי שהיה להם מספיק זמן לחיפוש עבודה. לקראת סוף התקופה תעשיינים גילו שיש להם "עודפי ייצור" וכי הם יכולים לייצר יותר ממה שהשוק דורש. כך החלה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם ה[[ממשלה]] מעודדים את הציבור לקנות עוד בניסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם הימנעות מאבטלה. מדיניות זו פתוחה לראשונה על ידי הנרי פורד, ששילם שכר גבוה לעובדים שלו, במטרה שהם עצמם יוכלו לקנות מכונית. דבר זה מכונה לפעמים "פורדיזם". אך מדיניות זו נקלעה למשבר כאשר [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום וגידול עצום באבטלה. | | בתקופה של 1880 עד סוף שנות ה-1920 לא נרשמה אבטלה טכנולוגית משמעותית עבור עובדים מיומנים בתנאי שהיה להם מספיק זמן לחיפוש עבודה. לקראת סוף התקופה תעשיינים גילו שיש להם "עודפי ייצור" וכי הם יכולים לייצר יותר ממה שהשוק דורש. כך החלה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם ה[[ממשלה]] מעודדים את הציבור לקנות עוד בניסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם הימנעות מאבטלה. מדיניות זו פתוחה לראשונה על ידי הנרי פורד, ששילם שכר גבוה לעובדים שלו, במטרה שהם עצמם יוכלו לקנות מכונית. דבר זה מכונה לפעמים "פורדיזם". אך מדיניות זו נקלעה למשבר כאשר [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום וגידול עצום באבטלה. |
| | | |
− | בשנות ה-1930, הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]] חזה כי 100 שנים מאוחר יותר שבוע העבודה יתקצר ל-15 שעות עבודה ביום, שכן ה"בעיה הכלכלית" תוחלף בעיה של [[פנאי]]. | + | בשנות ה-30 של המאה ה-20, הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]] חזה כי 100 שנים מאוחר יותר שבוע העבודה יתקצר ל-15 שעות עבודה ביום, שכן ה"בעיה הכלכלית" תוחלף בעיה של [[פנאי]]. |
| | | |
| האבטלה הגבוהה ירדה רק עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. השפעה אחת הייתה הרג של עשרות מיליוני גברים והקטנת הילודה, דבר שהוביל לירידה בכמות העובדים המיומנים והעלה את הביקוש לעובדים. המלחמה גרמה בין היתר לגידול בייצור שגרם לגידול בביקוש לעובדים, וכן לוותה בהשקעה מאסיבית במחקר ופיתוח שהובילו ל[[שינויים טכנולוגיים]] רבים שתרמו להגדלת התעסוקה בשנים שלאחר המלחמה. | | האבטלה הגבוהה ירדה רק עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. השפעה אחת הייתה הרג של עשרות מיליוני גברים והקטנת הילודה, דבר שהוביל לירידה בכמות העובדים המיומנים והעלה את הביקוש לעובדים. המלחמה גרמה בין היתר לגידול בייצור שגרם לגידול בביקוש לעובדים, וכן לוותה בהשקעה מאסיבית במחקר ופיתוח שהובילו ל[[שינויים טכנולוגיים]] רבים שתרמו להגדלת התעסוקה בשנים שלאחר המלחמה. |
שורה 28: |
שורה 28: |
| שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היו שנים עם אופטימיות כלכלית גבוהה במובנים רבים, [[צמיחה כלכלית]] גבוהה, ביקוש גבוה לעובדים ואבטלה נמוכה. בשנים אלה [[אופטימיזם טכנולוגי]] גרר רבים לתת תחזיות דומות לאלו של [[קיינס]] אודות התקרבות עידן שבו יהיה שפע של זמן פנוי. פסימיסטים תהו מה יהיה מעמדם של העובדים ושל העבודה בעולם כזה וכיצד אנשים יתפרנסו או יעסיקו את עצמם. בשנות ה-60 [[צמיחה כלכלית]] אכן הובילה לגידול ריאלי ב[[הכנסה לנפש]] וכן לירידה בשעות העבודה לשבוע בממוצע. עם זאת, בארצות הברית לדוגמה, ה[[הכנסה ריאלית]] ומספר השעות בשבוע העבודה נשארו קבועות למדי מאז. דבר זה התרחש למרות גידול עצום של הוספת נשים לשוק העבודה. פרוש הדבר הוא שעבור משק בית ממוצע, מספר שעות העבודה הכולל עלה בתקופה זו. | | שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היו שנים עם אופטימיות כלכלית גבוהה במובנים רבים, [[צמיחה כלכלית]] גבוהה, ביקוש גבוה לעובדים ואבטלה נמוכה. בשנים אלה [[אופטימיזם טכנולוגי]] גרר רבים לתת תחזיות דומות לאלו של [[קיינס]] אודות התקרבות עידן שבו יהיה שפע של זמן פנוי. פסימיסטים תהו מה יהיה מעמדם של העובדים ושל העבודה בעולם כזה וכיצד אנשים יתפרנסו או יעסיקו את עצמם. בשנות ה-60 [[צמיחה כלכלית]] אכן הובילה לגידול ריאלי ב[[הכנסה לנפש]] וכן לירידה בשעות העבודה לשבוע בממוצע. עם זאת, בארצות הברית לדוגמה, ה[[הכנסה ריאלית]] ומספר השעות בשבוע העבודה נשארו קבועות למדי מאז. דבר זה התרחש למרות גידול עצום של הוספת נשים לשוק העבודה. פרוש הדבר הוא שעבור משק בית ממוצע, מספר שעות העבודה הכולל עלה בתקופה זו. |
| | | |
− | לאחר מלחמת העולם השנייה, התקדמות במיכון ובאוטומציה הובילו להורדה ניכרת של עבודה ידנית ושל קווי ייצור מרובי פועלים, כך שנדרשו פחות פועלים ל[[תעשייה]] ול[[חקלאות]]. בארצות הברית הדבר לא גרר אבטלה ניכרת שכן נוצרו ביקושים לעובדים ב"מגזר השלישי", תעסוקה ב[[סקטור השירותים]]. לדוגמה למרות שמשרות רבות של ייצור תעשייתי יצאו מארצות הברית למדינות כמו [[הודו]], [[סין]], אפריקה ודרום אמריקה בשנות ה-1990, הן הוחלפו על ידי גידול מהותי בביקוש למשרות היי-טק. | + | לאחר מלחמת העולם השנייה, התקדמות במיכון ובאוטומציה הובילו להורדה ניכרת של עבודה ידנית ושל קווי ייצור מרובי פועלים, כך שנדרשו פחות פועלים ל[[תעשייה]] ול[[חקלאות]]. בארצות הברית הדבר לא גרר אבטלה ניכרת שכן נוצרו ביקושים לעובדים ב"מגזר השלישי", תעסוקה ב[[סקטור השירותים]]. לדוגמה למרות שמשרות רבות של ייצור תעשייתי יצאו מארצות הברית למדינות כמו [[הודו]], [[סין]], אפריקה ודרום אמריקה בשנות ה-90 של המאה ה-20, הן הוחלפו על ידי גידול מהותי בביקוש למשרות היי-טק. |
| | | |
| === מיכון ומחשוב משנות ה-80=== | | === מיכון ומחשוב משנות ה-80=== |
שורה 58: |
שורה 58: |
| [[קרל מרקס]] טען, כי האבטלה היא, בחלקה לפחות, אחד מהכלים בהם משתמשים מעבידים כדי לשמור על [[שכר]] נמוך ולהגן על [[רווח|רווחיותם]] של [[עסק|עסקים]], בהתאם ל[[חוק הדלות הגוברת]]. לפי מרקס, '''חיל המילואים של האבטלה''' הזה הוא תוצר של ירידה ב"הון המשתנה" ועליה ב"הון הקבוע". מרקס טען כי אבטלה זו היא מבנית, לא במשמעותה המקובלת היום, אלא במובן זה שהיא מבנית ליחסי ה[[מעמד]]ות תחת משטר [[קפיטליזם|קפיטליסטי]]. אבטלה זו, טען, עתידה לבוא אל קיצה אחרי המהפכה הבלתי נמנעת שתגרום הדלות הגוברת. | | [[קרל מרקס]] טען, כי האבטלה היא, בחלקה לפחות, אחד מהכלים בהם משתמשים מעבידים כדי לשמור על [[שכר]] נמוך ולהגן על [[רווח|רווחיותם]] של [[עסק|עסקים]], בהתאם ל[[חוק הדלות הגוברת]]. לפי מרקס, '''חיל המילואים של האבטלה''' הזה הוא תוצר של ירידה ב"הון המשתנה" ועליה ב"הון הקבוע". מרקס טען כי אבטלה זו היא מבנית, לא במשמעותה המקובלת היום, אלא במובן זה שהיא מבנית ליחסי ה[[מעמד]]ות תחת משטר [[קפיטליזם|קפיטליסטי]]. אבטלה זו, טען, עתידה לבוא אל קיצה אחרי המהפכה הבלתי נמנעת שתגרום הדלות הגוברת. |
| | | |
− | ===פרוייקט וונוס=== | + | ===פרוייקט ונוס=== |
− | אנשים מ[[פרוייקט וונוס]] טוענים שאבטלה טכנולוגית היא בעיה הולכת וגוברת, וכי גם כאשר יש משרות בתחומי השירותים רבות מהן כרוכות בעבודה רוטינית ומשעממת מאד, שפוגמת בבריאות הנפשית והגופנית, מדובר בעבודות בשכר נמוך כמו מוכרות במסעדנות ובתחומי קמעונאות. | + | אנשים מ[[פרוייקט ונוס]] טוענים שאבטלה טכנולוגית היא בעיה הולכת וגוברת, וכי גם כאשר יש משרות בתחומי השירותים רבות מהן כרוכות בעבודה רוטינית ומשעממת מאד, שפוגמת בבריאות הנפשית והגופנית, מדובר בעבודות בשכר נמוך כמו מוכרות במסעדנות ובתחומי קמעונאות. |
| | | |
− | לטענת פרוייקט וונוס, אבטלה טכנולוגית היא למעשה מסווה של ברכה, אם הבעלות על ה[[הון]] היתה [[כלכלה דמוקרטית|דמוקרטית יותר]]. שכן אז החיסכון בעבודה שנגרם עקב מכונות לא היה גורם להתעשרות של מעטים ולאבטלה, [[עוני]] ועבודות מעצבנות לרבים, אלא פשוט ליותר פנאי, פחות עבודה לכולם ורווחה חברתית גבוהה יותר. בדומה לכך ש[[מכונות כביסה]], [[מקררים]] ומכשירים ביתיים אחרים שחררו עקרות בית ממלאכות ניקיון ובישול משעממות, חוזרות וקשות לעבודות מהנות ויצירתיות יותר בבית ומחוץ לבית. | + | לטענת פרוייקט ונוס, אבטלה טכנולוגית היא למעשה מסווה של ברכה, אם הבעלות על ה[[הון]] הייתה [[כלכלה דמוקרטית|דמוקרטית יותר]]. שכן אז החיסכון בעבודה שנגרם עקב מכונות לא היה גורם להתעשרות של מעטים ולאבטלה, [[עוני]] ועבודות מעצבנות לרבים, אלא פשוט ליותר פנאי, פחות עבודה לכולם ורווחה חברתית גבוהה יותר. בדומה לכך ש[[מכונות כביסה]], [[מקררים]] ומכשירים ביתיים אחרים שחררו עקרות בית ממלאכות ניקיון ובישול משעממות, חוזרות וקשות לעבודות מהנות ויצירתיות יותר בבית ומחוץ לבית. |
| | | |
| ==השפעת מיכון ואוטומציה על תעסוקה בתחומים שונים== | | ==השפעת מיכון ואוטומציה על תעסוקה בתחומים שונים== |
| ===מיכון ואוטומציה שמחליפים משרות בחקלאות=== | | ===מיכון ואוטומציה שמחליפים משרות בחקלאות=== |
− | מיכון חקלאי הוא תהליך שהחל עוד בתחילת [[המהפכה התעשייתית]], ראשית באנגליה ובארצות הברית ובהמשך בעוד מדינות מערביות. מכונות כמו קטפות כותנה, קומבאיינים, מערכות השקייה, טרקטורים, משאיות, קטפות פרי, ועוד יצרו [[יתרונות לגודל]], כך שמשקים קטנים יותר נסגרו והגודל הממוצע של חוות הלך וגדל (תהליך שביאטריס פוטר ניסה לדוגמה לשנות). המשך תהליך זה התרחש במהלך המאה ה-20 באמצעות [[המהפכה הירוקה]] שהובילה ל[[חקלאות תעשייתית]] יותר ויותר עם משקים גדולים יותר בתחומי של [[דגנים]] וכן בחקלאות בעלי חיים וכן ירקות ופירות. במדינות מתועשות כמו ישראל או ארצות הברית רק 1% מבין המועסקים עובדים בחקלאות. כמו כן תהליך זה מהווה גם הגדלת [[ריכוזיות כלכלית]] של ההון - שכן חלק גדול מתוך האדמות עובר לבעלות פרטית של קבוצה קטנה ומצטמצת של אנשים ותאגידים. היבטים רבים בתחומי החקלאות כמו אגרוכימיה או זרעים עוברים הגדלה של הריכוזיות הכלכלית - ראו [[מונסנטו]] לדוגמה. | + | מיכון חקלאי הוא תהליך שהחל עוד בתחילת [[המהפכה התעשייתית]], ראשית באנגליה ובארצות הברית ובהמשך בעוד מדינות מערביות. מכונות כמו קטפות כותנה, קומבאיינים, מערכות השקייה, טרקטורים, משאיות, קטפות פרי, ועוד יצרו [[יתרונות לגודל]], כך שמשקים קטנים יותר נסגרו והגודל הממוצע של חוות הלך וגדל (תהליך שביאטריס פוטר ניסה לדוגמה לשנות). המשך תהליך זה התרחש במהלך המאה ה-20 באמצעות [[המהפכה הירוקה]] שהובילה ל[[חקלאות תעשייתית]] יותר ויותר עם משקים גדולים יותר בתחומי של [[דגנים]] וכן בחקלאות בעלי חיים וכן ירקות ופירות. במדינות מתועשות כמו ישראל או ארצות הברית רק 1% מבין המועסקים עובדים בחקלאות. כמו כן תהליך זה מהווה גם הגדלת [[ריכוזיות כלכלית]] של ההון - שכן חלק גדול מתוך האדמות עובר לבעלות פרטית של קבוצה קטנה ומצטמצמת של אנשים ותאגידים. היבטים רבים בתחומי החקלאות כמו אגרוכימיה או זרעים עוברים הגדלה של הריכוזיות הכלכלית - ראו [[מונסנטו]] לדוגמה. |
| ===מיכון ואוטומציה בתעשייה=== | | ===מיכון ואוטומציה בתעשייה=== |
| במהלך המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20 עובדים רבים עברו מחקלאות ל[[תעשייה]] - דוגמה לכך היא הסרט "זמנים מודרניים" ומפעלי הענק לייצור מכוניות, הפקת ברזל ועוד מפעלים מאותה תקופה. בשנים האחרונות מתגברת במדינות העשירות מגמה של הקטנת כמות העובדים בענפי תעשייה שונים יחד עם הגדלת כמות התפוקה הכמותית בענפים אלה. הצפי הוא שבמקרים רבים רובוטים ומחשבים יוכלו להחליף את רוב המשרות בתחומי התעשייה, במיוחד משרות של "עובדים צווארון כחול", כמו קווי ייצור, עובדים במפעלי מתכת, עובדים בעבודות מסוכנות ועוד. | | במהלך המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20 עובדים רבים עברו מחקלאות ל[[תעשייה]] - דוגמה לכך היא הסרט "זמנים מודרניים" ומפעלי הענק לייצור מכוניות, הפקת ברזל ועוד מפעלים מאותה תקופה. בשנים האחרונות מתגברת במדינות העשירות מגמה של הקטנת כמות העובדים בענפי תעשייה שונים יחד עם הגדלת כמות התפוקה הכמותית בענפים אלה. הצפי הוא שבמקרים רבים רובוטים ומחשבים יוכלו להחליף את רוב המשרות בתחומי התעשייה, במיוחד משרות של "עובדים צווארון כחול", כמו קווי ייצור, עובדים במפעלי מתכת, עובדים בעבודות מסוכנות ועוד. |
שורה 78: |
שורה 78: |
| מיכון נוסף אולי יחליף עובדים נוספים בתחומי השירותים. לדוגמה [[מכונית אוטומטית]] צפויה להחליף נהגים של תחבורה ציבורית ומוניות. | | מיכון נוסף אולי יחליף עובדים נוספים בתחומי השירותים. לדוגמה [[מכונית אוטומטית]] צפויה להחליף נהגים של תחבורה ציבורית ומוניות. |
| | | |
− | בתחומים אחרים של שירותים המגמה היא פחות ברורה, בעיקר בתחומים שדורשים [[הון אנושי]] והתמחות רבה. גיליונות אקסל לדוגמה החליפו עבודה רבה שנדרשה בתחומי של רואי חשבון וחשבי שכר. יש אוטומציה גם בתחומים כמו ביצוע בדיקות רפואיות, רפואה, אלגוריתמיקה, ניתוח מערכות ועוד. קשה להגיד אם האוטומציה הובילה לאבטלה גוברת או שהגידול בביקוש למקצועות אלה יחד עם ירידה במחיר וצמיחה הצליחו לאזן את החיסכון בעבודה. כיום מומחים רבים חוזים גם גם במקוצעות "חופשיים" הדורשים מיומנות רבה כמו רופאים, עורכי דין, פסיכולוגים ועוד - שנחשבו עד כה לחסינים מפני אבטלה טכנולוגית, יהיו בעתיד בסיכון בגלל הכניסה של "למידת מכונות", אינטליגציה מלאכותית וביג דאטא. מכונות יוכלו ללמוד התמחויות ובעיות סבוכות שונות במידה טובה לפחות כמו בני אדם וככל הנראה יותר טוב מהם -בגלל שאדם לומד מקצוע על סמך ידע פורמלי ועל סמך נסיון מקצועי - ובאמצעות איטליגנציה מלאכותית מכונות יכולות ללמוד כישורים והיבטים שונים בצורה מהירה לא פחות ממה שלומדים בני אדם. | + | בתחומים אחרים של שירותים המגמה היא פחות ברורה, בעיקר בתחומים שדורשים [[הון אנושי]] והתמחות רבה. גיליונות אקסל לדוגמה החליפו עבודה רבה שנדרשה בתחומי של רואי חשבון וחשבי שכר. יש אוטומציה גם בתחומים כמו ביצוע בדיקות רפואיות, רפואה, אלגוריתמיקה, ניתוח מערכות ועוד. קשה להגיד אם האוטומציה הובילה לאבטלה גוברת או שהגידול בביקוש למקצועות אלה יחד עם ירידה במחיר וצמיחה הצליחו לאזן את החיסכון בעבודה. כיום מומחים רבים חוזים גם גם במקצועות "חופשיים" הדורשים מיומנות רבה כמו רופאים, עורכי דין, פסיכולוגים ועוד - שנחשבו עד כה לחסינים מפני אבטלה טכנולוגית, יהיו בעתיד בסיכון בגלל הכניסה של "למידת מכונות", אינטליגנציה מלאכותית וביג דאטא. מכונות יוכלו ללמוד התמחויות ובעיות סבוכות שונות במידה טובה לפחות כמו בני אדם וככל הנראה יותר טוב מהם -בגלל שאדם לומד מקצוע על סמך ידע פורמלי ועל סמך ניסיון מקצועי - ובאמצעות אינטליגנציה מלאכותית מכונות יכולות ללמוד כישורים והיבטים שונים בצורה מהירה לא פחות ממה שלומדים בני אדם. |
| | | |
| ===מיכון ואוטומציה במסעדנות=== | | ===מיכון ואוטומציה במסעדנות=== |
שורה 89: |
שורה 89: |
| פתרונות מיכון שונים מאפשרים להגדיל את ה[[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות הכלכלית]]. זאת יחד עם היבטים אחרים של [[יתרונות לגודל]]. פתרונות רבים של מחשוב ואוטומציה הקלו לא רק על החלפת עובדים במחשבים, אלא גם על ניהול של פירמות גדולות יותר ויותר. לדוגמה פתרונות של מערכות ניהול לקוחות CRM אפשרו לארגונים לנהל מידע על לקוחות ובכך לשמור למכור ליותר אנשים תוך הענקת יחס "אישי" ומענה לצרכים מיוחדים של אנשים -דבר שהיה בעבר יתרון של עסקים קטנים שעבדו בצורה צמודה יותר מול לקוחות. | | פתרונות מיכון שונים מאפשרים להגדיל את ה[[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות הכלכלית]]. זאת יחד עם היבטים אחרים של [[יתרונות לגודל]]. פתרונות רבים של מחשוב ואוטומציה הקלו לא רק על החלפת עובדים במחשבים, אלא גם על ניהול של פירמות גדולות יותר ויותר. לדוגמה פתרונות של מערכות ניהול לקוחות CRM אפשרו לארגונים לנהל מידע על לקוחות ובכך לשמור למכור ליותר אנשים תוך הענקת יחס "אישי" ומענה לצרכים מיוחדים של אנשים -דבר שהיה בעבר יתרון של עסקים קטנים שעבדו בצורה צמודה יותר מול לקוחות. |
| | | |
− | לטענת גיא רולניק , עליה כזו בריכוזיות בשוק העבודה, כך שיש 2-3 מעסיקים גדולים אפשרה למעסיקים אלה ליצור מעין "[[מונופוסון]]" (קונה יחיד) שמוריד את השכר מול העובדים. לפי מחקרים של חוקרים מארצות הברית דבר זה הוא ההסבר הטוב ביותר להפרדות בעשורים האחרונים בין שכר העובדים שנשאר קפוא לבין פריון העבודה לעובד שהמשיך לעלות. | + | לטענת גיא רולניק, עליה כזו בריכוזיות בשוק העבודה, כך שיש 2-3 מעסיקים גדולים אפשרה למעסיקים אלה ליצור מעין "[[מונופסון]]" (קונה יחיד) שמוריד את השכר מול העובדים. לפי מחקרים של חוקרים מארצות הברית דבר זה הוא ההסבר הטוב ביותר להפרדות בעשורים האחרונים בין שכר העובדים שנשאר קפוא לבין פריון העבודה לעובד שהמשיך לעלות. |
| | | |
| ==פתרונות== | | ==פתרונות== |
− | ===החרמה או סרוב לטכנולוגיה=== | + | ===החרמה או סירוב לטכנולוגיה=== |
| "מה שאני מתנגד לו הוא הטרוף למכונות, לא למכונות בפני עצמן. הטרוף הוא למה שהם מכנים "מכונות חוסכות עבודה". האדם ממשיך "לחסוך עבודה" עד שאלפים מוצאים עצמם ללא עבודה, נזרקים לרחובות הפתוחים כדי למות מרעב." - מהטמה גנדי, 1924. | | "מה שאני מתנגד לו הוא הטרוף למכונות, לא למכונות בפני עצמן. הטרוף הוא למה שהם מכנים "מכונות חוסכות עבודה". האדם ממשיך "לחסוך עבודה" עד שאלפים מוצאים עצמם ללא עבודה, נזרקים לרחובות הפתוחים כדי למות מרעב." - מהטמה גנדי, 1924. |
| | | |
− | באופן היסטורי, המצאות מוחרמות לעיתים בשלל חששות להשפעתן על התעסוקה. מאז הפיתוח של [[חקר הכלכלה|חקר הכלכלה המודרני]], דעה זו לא נחשבת כפתרון, לפחות לא לכלכלות מפותחות. אפילו פרשנים פסימסטים לגבי אבטלה טכנולוגיה רואים בחדשנות דבר שהוא חיובי לחברה. מאז ימי הלודיטים, JS Mill היה כנראה הפוליטקאי המערבי הבולט היחיד שהציע איסור שימוש בטכנולוגיות כפתרון אפשרי לטכנולוגיה. | + | באופן היסטורי, המצאות מוחרמות לעיתים בשלל חששות להשפעתן על התעסוקה. מאז הפיתוח של [[חקר הכלכלה|חקר הכלכלה המודרני]], דעה זו לא נחשבת כפתרון, לפחות לא לכלכלות מפותחות. אפילו פרשנים פסימיסטים לגבי אבטלה טכנולוגיה רואים בחדשנות דבר שהוא חיובי לחברה. מאז ימי הלודיטים, JS Mill היה כנראה הפוליטיקאי המערבי הבולט היחיד שהציע איסור שימוש בטכנולוגיות כפתרון אפשרי לטכנולוגיה. |
| | | |
− | כלכלנים שהלכו בדרכו של גנדי (Gandhian economics) קראו לבצע השהייה באימוץ של מכונות שחוסכות עבודה, עד לירידה באבטלה. עם זאת ראש ממשלת הודו נאורו דחה עצה זו. עם זאת מאו יישם רעיון זה בסין במהלך המאה ה-20. החסרון הגדול ברעיון זה הוא שמדינה שמאמצת אותו עלולה לסבול בתחרות מול מדינות אחרות. יישום שלו ייתכן בעיקר בקנה מידה כלל עולמי. נסיון למנוע כניסה של טכנולוגיה חדשה נדון במסגרת הערך [[נסיגה טכנולוגית]]. | + | כלכלנים שהלכו בדרכו של גנדי (Gandhian economics) קראו לבצע השהייה באימוץ של מכונות שחוסכות עבודה, עד לירידה באבטלה. עם זאת ראש ממשלת הודו נאורו דחה עצה זו. עם זאת מאו יישם רעיון זה בסין במהלך המאה ה-20. החיסרון הגדול ברעיון זה הוא שמדינה שמאמצת אותו עלולה לסבול בתחרות מול מדינות אחרות. יישום שלו ייתכן בעיקר בקנה מידה כלל עולמי. נסייון למנוע כניסה של טכנולוגיה חדשה נדון במסגרת הערך [[נסיגה טכנולוגית]]. |
| | | |
| ===תשלומי רווחה=== | | ===תשלומי רווחה=== |
− | פתרון אחר למצב של אבטלה טכנולוגית הוא תשלום של מיני סובסדיות ותמיכות כמו [[דמי אבטלה]] לעובדים שהפכו מובטלים עקב שינויים טכנולוגיים. דבר זה מוקבל לעיתים קרובות גם על גורמים [[שמרנות|שמרנים]], תומכי "[[שוק חופשי]] ומי שהם אופטימיים לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של טכנולוגיה על משרות. באופן היסטורי תוכניות רווחה נוטות להיות עמידות יותר מרגע שהן הוקמו, יחסית לפתרונות אחרים לאבטלה כמו יצירה של משרות באמצעות עבודות ציבוריות. Ramsey McCulloch היה האדם הראשון שיצר מערכת פורמלית שמתאראת אפקט פיצויים (כיצד כסף שמתקבל מהממשלה יכול לפגוע בנכונות של אדם למצוא עבודה חדשה - סוג של [[מלכודת רווחה]]). עם זאת הוא וכלכלנים קלאסיים נוספים קראו לסיוע ממשלתי למי שסובלים מאבטלה טכנולוגית, היות והם הבינו כי התאמת השוק לטכנולוגיה חדשה אינה מיידית וכי מי שפוטרו עקב טכנולוגיה שחוסכת עבודה לא תמיד יוכלו למצוא תעסוקה חלופית באופן מיידי או באמצעות היכולות שלהם בלבד. | + | פתרון אחר למצב של אבטלה טכנולוגית הוא תשלום של מיני סובסידיות ותמיכות כמו [[דמי אבטלה]] לעובדים שהפכו מובטלים עקב שינויים טכנולוגיים. דבר זה מקובל לעיתים קרובות גם על גורמים [[שמרנות|שמרנים]], תומכי "[[שוק חופשי]] ומי שהם אופטימיים לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של טכנולוגיה על משרות. באופן היסטורי תוכניות רווחה נוטות להיות עמידות יותר מרגע שהן הוקמו, יחסית לפתרונות אחרים לאבטלה כמו יצירה של משרות באמצעות עבודות ציבוריות. Ramsey McCulloch היה האדם הראשון שיצר מערכת פורמלית שמתארת אפקט פיצויים (כיצד כסף שמתקבל מהממשלה יכול לפגוע בנכונות של אדם למצוא עבודה חדשה - סוג של [[מלכודת רווחה]]). עם זאת הוא וכלכלנים קלאסיים נוספים קראו לסיוע ממשלתי למי שסובלים מאבטלה טכנולוגית, היות והם הבינו כי התאמת השוק לטכנולוגיה חדשה אינה מיידית וכי מי שפוטרו עקב טכנולוגיה שחוסכת עבודה לא תמיד יוכלו למצוא תעסוקה חלופית באופן מיידי או באמצעות היכולות שלהם בלבד. |
| | | |
| ===הכנסה בסיסית=== | | ===הכנסה בסיסית=== |
− | מספר פרשנים טענו כי צורות מסורתיות של תשלומי רווחה עלולים להיות בלתי מספקים כתגובה לאבטלה טכנולוגית עתידית. הם הציעו חלופה של [[הכנסה בסיסית]]. תומכים בהכנסה בסיסית כלשהי כפתרון לאבטלה טכנולוגית כוללים את Martin Ford, Erik Brynjolfsson , רוברט רייך ו-Guy Standing. רייך טען אפילו כי הכנסה של הכנסה בסיסית, אולי באמצעות [[מס הכנסה שלילי]] הוא "כמעט בלתי נמנע". בעוד ש-Standing טען שלדעתו הכנסה בסיסית הופכת להיות "הכרח פוליטי". מאז שנת 2015 הוכנו פיילוטים חדשים של הכנסה בסיסית ב[[פינלנד]], [[הולנד]] ו[[קנדה]]. תומכים נוספים חדשים למען הכנסה בסיסית כוללים כמה יזמים טכנולוגיים, הבולט מבינהם הוא Sam Altman, נשיא Y Combinator. | + | מספר פרשנים טענו כי צורות מסורתיות של תשלומי רווחה עלולים להיות בלתי מספקים כתגובה לאבטלה טכנולוגית עתידית. הם הציעו חלופה של [[הכנסה בסיסית]]. תומכים בהכנסה בסיסית כלשהי כפתרון לאבטלה טכנולוגית כוללים את Martin Ford, Erik Brynjolfsson , רוברט רייך ו-Guy Standing. רייך טען אפילו כי הכנסה של הכנסה בסיסית, אולי באמצעות [[מס הכנסה שלילי]] הוא "כמעט בלתי נמנע". בעוד ש-Standing טען שלדעתו הכנסה בסיסית הופכת להיות "הכרח פוליטי". מאז שנת 2015 הוכנו פיילוטים חדשים של הכנסה בסיסית ב[[פינלנד]], [[הולנד]] ו[[קנדה]]. תומכים נוספים חדשים למען הכנסה בסיסית כוללים כמה יזמים טכנולוגיים, הבולט מביניהם הוא Sam Altman, נשיא Y Combinator. |
| | | |
| ספקנות כלפי רעיון ההכנסה הבסיסית מגיעה מימין ומשמאל, ויש הצעות שונות שליישום שלה מכל קצווי הקשת הפוליטית והכלכלית. לדוגמה, הצורה המוכרת ביותר - מיסוי וחלוקה מחדש - היא שמאלית, וכך מבוקרת לעיתים קרובות על ידי הימין, הוצעו צורות אחרות של הכנסה בסיסים על ידי ליברטנים כמו פון הייק ו[[מילטון פרידמן]]. תוכנית של הנשיא הרפובליקאי ניקסון, בשם Family Assistance Plan משנת 1969 עברה את הקונגרס אבל לא הסנאט. | | ספקנות כלפי רעיון ההכנסה הבסיסית מגיעה מימין ומשמאל, ויש הצעות שונות שליישום שלה מכל קצווי הקשת הפוליטית והכלכלית. לדוגמה, הצורה המוכרת ביותר - מיסוי וחלוקה מחדש - היא שמאלית, וכך מבוקרת לעיתים קרובות על ידי הימין, הוצעו צורות אחרות של הכנסה בסיסים על ידי ליברטנים כמו פון הייק ו[[מילטון פרידמן]]. תוכנית של הנשיא הרפובליקאי ניקסון, בשם Family Assistance Plan משנת 1969 עברה את הקונגרס אבל לא הסנאט. |
| | | |
− | התנגדות נפוצה לרעיון של הכנסה בסיסית נובעת מטענה שהכנסה כזו תהיה תמריץ שלילי לצאת לעבודה. עם זאת ראיות מתוכניות פיילוט ישנות יותר בהודו, אפריקה וקנדה מצביעות על כך שדבר התרחש, וכי תוכניות הכנסה בסיסייות מעודדות יזמות בקנה-מידה קטן ועבודה פרודוקטיבית שנוטה יותר לכיוון של שיתופי פעולה. התנגדות נוסף להכנסה בסיסית היא שמימון שלה באופן [[כלכלה בת קיימא|בר קיימא]] הוא אתגר עצום. עלו רעיונות שונים הנוגעים להגברת התנובה כמו הרעיון של מרטין פורד של wage recapture tax. עם זאת השאלה כיצד לממן שכר בסיס נדיב מספיק לצרכי קיום נשארה שאלה במחלוקת, ומי שמתנגדים לרעיון פוטרים אותו לפעמים כרעיון אוטופיסטי או [[קומוניזם|קומוניסטי]]. התנגדות אחת היא חשש לחירות האנשים וחיזוק הממשלה שכן הכנסת האנשים תהיה תלויה במיסוי זה במקום בפרנסה מהשוק. גם מנקודת מבט פרוגרסיבית, ישנם כאלה המודאגים כי הכנסה בסיסית נמוכה מידי לא תסייע לחלשים מבחינה כלכלית, מביוחד אם הדבר ימומן בעיקר מצורות אחרות של תשלומי רווחה. | + | התנגדות נפוצה לרעיון של הכנסה בסיסית נובעת מטענה שהכנסה כזו תהיה תמריץ שלילי לצאת לעבודה. עם זאת ראיות מתוכניות פיילוט ישנות יותר בהודו, אפריקה וקנדה מצביעות על כך שדבר התרחש, וכי תוכניות הכנסה בסיסיות מעודדות יזמות בקנה-מידה קטן ועבודה פרודוקטיבית שנוטה יותר לכיוון של שיתופי פעולה. התנגדות נוסף להכנסה בסיסית היא שמימון שלה באופן [[כלכלה בת קיימא|בר קיימא]] הוא אתגר עצום. עלו רעיונות שונים הנוגעים להגברת התנובה כמו הרעיון של מרטין פורד של Wage recapture tax. עם זאת השאלה כיצד לממן שכר בסיס נדיב מספיק לצורכי קיום נשארה שאלה במחלוקת, ומי שמתנגדים לרעיון פוטרים אותו לפעמים כרעיון אוטופיסטי או [[קומוניזם|קומוניסטי]]. התנגדות אחת היא חשש לחירות האנשים וחיזוק הממשלה שכן הכנסת האנשים תהיה תלויה במיסוי זה במקום בפרנסה מהשוק. גם מנקודת מבט פרוגרסיבית, ישנם כאלה המודאגים כי הכנסה בסיסית נמוכה מידי לא תסייע לחלשים מבחינה כלכלית, במיוחד אם הדבר ימומן בעיקר מצורות אחרות של תשלומי רווחה. |
| | | |
| מודל חלופי שמנסה לתת תשובות הן לבעיות מימון והן לחשש מפני שליטה ממשלתית מציע כי העלות והשליטה בהכנסה בסיסית יהיו מפוזרים על פני הסקטור הפרטי במקום שיתקבלו מהסקטור הציבורי. חברות בסקטורים שונים יחויבו להעסיק בני אדם, אבל תאור המשרות יישאר בידי היוזמה הפרטית, ואנשים יצרכו להתחרות זה בזה כדי להתקבל לעבודה או לשמור עליה. דבר זה יהיה מנגנון מנוהל לשם רווח שהוא אנלוגי להכנסה בסיסית, או הכנסה בסיסית שמשולבת עם השוק. הדבר שונה ממשרה מובטחת בכך שהממשלה היא לא המעסיק (אלא פירמות), ואין עובדים שנמצאים במעמד של "אנשים שלא ניתן לפטר", בעיה שמתערבת בדינמיות של השוק. היתרון הכלכלי לכאורה במודל זה היא שלא מובטחת הכנסה לכל אדם, אלא רק מספיק "משרות" כדי למנוע אבטלה מאסיבית, וכך התעסוקה היא לא הפריבילגיה של החכמים ביותר. עם זאת גם במודל זה יש כפייה על חברות להעסיק אנשים "מיותרים" בצורה של מס. | | מודל חלופי שמנסה לתת תשובות הן לבעיות מימון והן לחשש מפני שליטה ממשלתית מציע כי העלות והשליטה בהכנסה בסיסית יהיו מפוזרים על פני הסקטור הפרטי במקום שיתקבלו מהסקטור הציבורי. חברות בסקטורים שונים יחויבו להעסיק בני אדם, אבל תאור המשרות יישאר בידי היוזמה הפרטית, ואנשים יצרכו להתחרות זה בזה כדי להתקבל לעבודה או לשמור עליה. דבר זה יהיה מנגנון מנוהל לשם רווח שהוא אנלוגי להכנסה בסיסית, או הכנסה בסיסית שמשולבת עם השוק. הדבר שונה ממשרה מובטחת בכך שהממשלה היא לא המעסיק (אלא פירמות), ואין עובדים שנמצאים במעמד של "אנשים שלא ניתן לפטר", בעיה שמתערבת בדינמיות של השוק. היתרון הכלכלי לכאורה במודל זה היא שלא מובטחת הכנסה לכל אדם, אלא רק מספיק "משרות" כדי למנוע אבטלה מאסיבית, וכך התעסוקה היא לא הפריבילגיה של החכמים ביותר. עם זאת גם במודל זה יש כפייה על חברות להעסיק אנשים "מיותרים" בצורה של מס. |
| | | |
− | המרכז לכלכלה וצדק חברתי (the Center for Economic and Social Justice) הציע הצעה נוספת של הכנסה בסיסית מבוססת-שוק כחלק מ"דרך שלישית צודקת" דבר המכונה גם Capital Homestead Act, הצעה זו דומה להצעה של James S. Albusשהציע "קפיטליזם של העם" (Peoples' Capitalism) שבה הייצור של [[כסף]] ובעלות על ניירות ערך מבוזרים בצורה רחבה ונשלטים ישירות בידי אנשים במקום זרימה וריכוז שלהם במנגנונים ריכוזיים המייצרים אליטות. | + | המרכז לכלכלה וצדק חברתי (the Center for Economic and Social Justice) הציע הצעה נוספת של הכנסה בסיסית מבוססת-שוק כחלק מ"דרך שלישית צודקת" דבר המכונה גם Capital Homestead Act, הצעה זו דומה להצעה של James S. Albus שהציע "קפיטליזם של העם" (Peoples' Capitalism) שבה הייצור של [[כסף]] ובעלות על ניירות ערך מבוזרים בצורה רחבה ונשלטים ישירות בידי אנשים במקום זרימה וריכוז שלהם במנגנונים ריכוזיים המייצרים אליטות. |
| | | |
| ===חינוך, השכלה והכשרה מקצועית=== | | ===חינוך, השכלה והכשרה מקצועית=== |
− | פתרון נוסף שהוצע הוא הגדלת הזמינות של חינוך איכותי, כולל הכשרה מקצועית של כישורים חדשים למבוגרים. לפתרון זה יש תמיכה רחבה מכל קצוות הקשת הפוליטית ומקובל גם על מי שהם אופטימיסטיים ביחס להשפעת הטכנולוגיה על התעסוקה בטווח הרחוק. התעשייה תומכת במיוחד בשיפור החינוך במימון ממשלתי. | + | פתרון נוסף שהוצע הוא הגדלת הזמינות של חינוך איכותי, כולל הכשרה מקצועית של כישורים חדשים למבוגרים. לפתרון זה יש תמיכה רחבה מכל קצוות הקשת הפוליטית ומקובל גם על מי שהם אופטימיסטים ביחס להשפעת הטכנולוגיה על התעסוקה בטווח הרחוק. התעשייה תומכת במיוחד בשיפור החינוך במימון ממשלתי. |
| | | |
| תומכים בכיוון כזה של מדיניות טוענים כי לימודים גבוהים יותר, ועם התמחות גדולה יותר היא דרך להרוויח מכך מהצמיחה של תעשיית הטכנולוגיה. אוניברסיטת MIT פרסה מכתב פתוח למקבלי מדיניות שקרא ל"המצאה מחדש של החינוך", ובעיקר להתרחק משינון חומר לכיוון של לימודי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). הצהרות דומות פורסמו על ידי הוועדה המייעצת לנשיא ארצות הברית על מדע וטכנולוגיה (PACST). רפורמה בחינוך היא חלק גם ב"אסטרטגיית התעשייה" של ממשלת בריטניה – הצהרה על השקעה של מיליונים בתחומים של מערכת חינוך טכנולוגית. ההצעה כוללת ייסוד של מערכת הסבה מקצועית עבור עובדים שרוצים להתאים את אוסף הכישורים שלהם. הצעות אלה נלחמות בחששות מאוטומציה, על ידי קווי מדיניות שנועדו לענות לצרכים החדשים של החברה באמצעות מידע מעודכן יותר. יש אנשים בקהילה האקדמית שתומכים בצעד זה, אך מבחינים בדרך כלל כי קיים פער בין בטחון כלכלי לבין הפוטנציאל של החינוך להקטין אותו. פער שהחריף בעקבות הביקוש הגובר לכישורים מיוחדים. | | תומכים בכיוון כזה של מדיניות טוענים כי לימודים גבוהים יותר, ועם התמחות גדולה יותר היא דרך להרוויח מכך מהצמיחה של תעשיית הטכנולוגיה. אוניברסיטת MIT פרסה מכתב פתוח למקבלי מדיניות שקרא ל"המצאה מחדש של החינוך", ובעיקר להתרחק משינון חומר לכיוון של לימודי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). הצהרות דומות פורסמו על ידי הוועדה המייעצת לנשיא ארצות הברית על מדע וטכנולוגיה (PACST). רפורמה בחינוך היא חלק גם ב"אסטרטגיית התעשייה" של ממשלת בריטניה – הצהרה על השקעה של מיליונים בתחומים של מערכת חינוך טכנולוגית. ההצעה כוללת ייסוד של מערכת הסבה מקצועית עבור עובדים שרוצים להתאים את אוסף הכישורים שלהם. הצעות אלה נלחמות בחששות מאוטומציה, על ידי קווי מדיניות שנועדו לענות לצרכים החדשים של החברה באמצעות מידע מעודכן יותר. יש אנשים בקהילה האקדמית שתומכים בצעד זה, אך מבחינים בדרך כלל כי קיים פער בין בטחון כלכלי לבין הפוטנציאל של החינוך להקטין אותו. פער שהחריף בעקבות הביקוש הגובר לכישורים מיוחדים. |
שורה 123: |
שורה 123: |
| תוכניות של עבודות ציבוריות הוצעו בעבר כדרך של הממשלה לעודד תעסוקה באופן ישיר, אם כי דבר זה נתקל בהתנגדות של רוב (אך לא כל ) השמרנים. ז'אן-בטיסט סיי, שמזוהה לרוב עם כלכלת [[שוק חופשי]], טען כי עבודות ציבוריות יכולות להיות פתרון לאבטלה טכנולוגית. חלק מהכותבים בנושא, כמו Mathew Forstater טענו כי עבודות ציבוריות ומשרות מובטחות בסקטור הציבורי עשויים להיות הפתרון האידאלי לאבטלה טכנולוגית, שכן שלא כמו הכנסה בסיסית או תשלומי רווחה, הם מספקים לאנשים הכרה חברתית ועיסוק משמעותי שבא עם העבודה. | | תוכניות של עבודות ציבוריות הוצעו בעבר כדרך של הממשלה לעודד תעסוקה באופן ישיר, אם כי דבר זה נתקל בהתנגדות של רוב (אך לא כל ) השמרנים. ז'אן-בטיסט סיי, שמזוהה לרוב עם כלכלת [[שוק חופשי]], טען כי עבודות ציבוריות יכולות להיות פתרון לאבטלה טכנולוגית. חלק מהכותבים בנושא, כמו Mathew Forstater טענו כי עבודות ציבוריות ומשרות מובטחות בסקטור הציבורי עשויים להיות הפתרון האידאלי לאבטלה טכנולוגית, שכן שלא כמו הכנסה בסיסית או תשלומי רווחה, הם מספקים לאנשים הכרה חברתית ועיסוק משמעותי שבא עם העבודה. |
| | | |
− | לכלכלות פחות מפותחות, עבודות ציבוריות עשויות להיות דבר פשוט יותר לניהול לעומת מערכות רווחה אוניברסליות. באופן כללי השמרנים מתנגדים לעבודות ציבוריות שעלולות לייצר חוב וכן לייצר תלות בממשלה והקמה של "פילים לבנים". יוצא מהכלל בתחום זה הוא המקת תשתיות דבר שהומלץ על ידי כלכלנים נאו ליברלים כמו לארי סאמרס. | + | לכלכלות פחות מפותחות, עבודות ציבוריות עשויות להיות דבר פשוט יותר לניהול לעומת מערכות רווחה אוניברסליות. באופן כללי השמרנים מתנגדים לעבודות ציבוריות שעלולות לייצר חוב וכן לייצר תלות בממשלה והקמה של "פילים לבנים". יוצא מהכלל בתחום זה הוא הקמת תשתיות דבר שהומלץ על ידי כלכלנים נאו-ליברלים כמו לארי סאמרס. |
| | | |
| ===שעות עבודה קצרות יותר=== | | ===שעות עבודה קצרות יותר=== |
− | בשנת 1870 עובד ממוצא בארצות הברית עבד 75 שעות עבודה בשבוע. לפני מלחמת העולם השנייה שבוע העבודה ירד ל-42 שעות בשבוע, וירידה דומה נרשמה בכלכלות מתקדמות אחרות בעולם. לפי [[וואסילי לאונטיף]] דבר זה הוא עליה מרצון של אבטלה טכנולוגית. ההורד של שעות העבודה סייע לשתף עבודה קיימת, והועדפה על ידי עובדים ששמחו להקטין שעות עבודה ולהגדיל את שעות המנוחה והפנאי, בה בשעה שחדשנות סייעה באופן כללי להגדיל את השכר הממוצע. עם זאת יש לשים לב כי בה בשעה במקום מודל של מפרנס אחד למשפחה, רוב המשפחות עבורו למודל של שני מפרנסים למשפחה, כך שסך כמות העבודה של משק בית לאו דווקא ירדה. | + | בשנת 1870 עובד ממוצא בארצות הברית עבד 75 שעות עבודה בשבוע. לפני מלחמת העולם השנייה שבוע העבודה ירד ל-42 שעות בשבוע, וירידה דומה נרשמה בכלכלות מתקדמות אחרות בעולם. לפי [[וואסילי לאונטיף]] דבר זה הוא עליה מרצון של אבטלה טכנולוגית. ההורדה של שעות העבודה סייעה לשתף עבודה קיימת, והועדפה על ידי עובדים ששמחו להקטין שעות עבודה ולהגדיל את שעות המנוחה והפנאי, בה בשעה שחדשנות סייעה באופן כללי להגדיל את השכר הממוצע. עם זאת יש לשים לב כי בה בשעה במקום מודל של מפרנס אחד למשפחה, רוב המשפחות עבורו למודל של שני מפרנסים למשפחה, כך שסך כמות העבודה של משק בית לאו דווקא ירדה. |
| | | |
| הפחתה נוספת של שעות העבודה היא הצעה נוספת לשם הורדת האבטלה. כלכלנים שתמכו בהצעה זו כוללים את ג'ון אר קומונס (John R. Commons), קיינס ו-Luigi Pasinetti. עם זאת כאשר שעות העבודה יורדות לאיזור של כ-40 שעות בשבוע עובדים הם פחות נלהבים להורדה נוספת של השעות, הן כדי למנוע ירידה בהכנסה והן בגלל שרבים חושבים כי מעורבת בעבודה היא דבר חשוב בפני עצמו. באופן כללי, כלכלנים מהמאה ה-20 טענו נגד הורדה נוספת של שעות העבודה כפתרון לאבטלה, בטענה כי מייצג טעות בשם Lump of labour fallacy. בשנת 2014 אחד המייסדים של גוגל, לארי פייג', הציע שבוע עבודה של ארבע ימי, כך שאם הטכנולוגיה תמשיך לייתר עבודות אנשים עדיין יוכלו למצוא תעסוקה. מבחינת המעסיקים העסקת 20 עובדים שיעבדו 20 שעות בשבוע במקום 10 עובדים שיעבדו 40 שעות בשבוע, פרושה יותר עלויות של הכשרה, אדמינסטרציה ותשלומי מיסים ופנסיות. משימות שמחולקות על פני מספר אנשים במקום לאדם בודד עלולות ליצור בעיות של תאום וחוסר המשכיות. מבחינת העובדים ואו החברה שבוע עבודה קצר יותר יכול להוות יתרונות נוספים כמו זמן לפיתוח יוזמות כלכליות, זמן להתנדבות, זמן להשקעה במשפחה, בהכנת מזון בריא יותר, ב[[תחבורה פעילה]] ועוד. | | הפחתה נוספת של שעות העבודה היא הצעה נוספת לשם הורדת האבטלה. כלכלנים שתמכו בהצעה זו כוללים את ג'ון אר קומונס (John R. Commons), קיינס ו-Luigi Pasinetti. עם זאת כאשר שעות העבודה יורדות לאיזור של כ-40 שעות בשבוע עובדים הם פחות נלהבים להורדה נוספת של השעות, הן כדי למנוע ירידה בהכנסה והן בגלל שרבים חושבים כי מעורבת בעבודה היא דבר חשוב בפני עצמו. באופן כללי, כלכלנים מהמאה ה-20 טענו נגד הורדה נוספת של שעות העבודה כפתרון לאבטלה, בטענה כי מייצג טעות בשם Lump of labour fallacy. בשנת 2014 אחד המייסדים של גוגל, לארי פייג', הציע שבוע עבודה של ארבע ימי, כך שאם הטכנולוגיה תמשיך לייתר עבודות אנשים עדיין יוכלו למצוא תעסוקה. מבחינת המעסיקים העסקת 20 עובדים שיעבדו 20 שעות בשבוע במקום 10 עובדים שיעבדו 40 שעות בשבוע, פרושה יותר עלויות של הכשרה, אדמינסטרציה ותשלומי מיסים ופנסיות. משימות שמחולקות על פני מספר אנשים במקום לאדם בודד עלולות ליצור בעיות של תאום וחוסר המשכיות. מבחינת העובדים ואו החברה שבוע עבודה קצר יותר יכול להוות יתרונות נוספים כמו זמן לפיתוח יוזמות כלכליות, זמן להתנדבות, זמן להשקעה במשפחה, בהכנת מזון בריא יותר, ב[[תחבורה פעילה]] ועוד. |
שורה 134: |
שורה 134: |
| | | |
| ===שינויים מבניים לקראת כלכלה ללא מחסור === | | ===שינויים מבניים לקראת כלכלה ללא מחסור === |
− | [[פרוייקט וונוס ]]ו[[תנועת צייסגייסט]] כמו גם מספר אנשים וארגונים אחרים הציעו שינויים מבניים לטובת צורה של כלכלה לאחר-מחסור. אובדן העבודות נתפס כברכה ולא כאיום - שבה אנשים משוחררים מעבודות מונוטוניות ומשעממות. במודל של פרוייקט וונוס העבודות מתחלקות לכמה קטגוריות – חלקן מבוצעות או על ידי אמצעים אוטומטיים כמו מחשבים ורובוטים, חלקן מבוטלות כליל משום שאינן מביאות באמת תועלת לחברה (לדוגמה שיווק ופרסום במיוחד של מוצרים מזיקים, כמו [[עישון|טבק]]), חלקן מתחלק על פני אנשים רבים בתהליך בר קיימא ופתוח יותר של שיתופי פעולה (כמו ויקיפדיה) או מבוצעות בהתנדבות או לפי העדפה חברתית – במקום להתבסס על כפייה או על רווח כספי. אנשי התנועה טוענים גם כי זמן פנוי שיתפנה יוביל לרנסנס של יצירתיות, שיפור קהילות, שיפור ההון החברתי והפחתה של מתח נפשי עודף. | + | [[פרוייקט ונוס]] ו[[תנועת צייסגייסט]] כמו גם מספר אנשים וארגונים אחרים הציעו שינויים מבניים לטובת צורה של כלכלה לאחר-מחסור. אובדן העבודות נתפס כברכה ולא כאיום - שבה אנשים משוחררים מעבודות מונוטוניות ומשעממות. במודל של פרוייקט ונוס העבודות מתחלקות לכמה קטגוריות – חלקן מבוצעות או על ידי אמצעים אוטומטיים כמו מחשבים ורובוטים, חלקן מבוטלות כליל משום שאינן מביאות באמת תועלת לחברה (לדוגמה שיווק ופרסום במיוחד של מוצרים מזיקים, כמו [[עישון|טבק]]), חלקן מתחלק על פני אנשים רבים בתהליך בר קיימא ופתוח יותר של שיתופי פעולה (כמו ויקיפדיה) או מבוצעות בהתנדבות או לפי העדפה חברתית – במקום להתבסס על כפייה או על רווח כספי. אנשי התנועה טוענים גם כי זמן פנוי שיתפנה יוביל לרנסנס של יצירתיות, שיפור קהילות, שיפור ההון החברתי והפחתה של מתח נפשי עודף. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
שורה 145: |
שורה 145: |
| * [[גידול אוכלוסין]] | | * [[גידול אוכלוסין]] |
| * [[כלכלה דמוקרטית]] | | * [[כלכלה דמוקרטית]] |
− | * [[פרוייקט וונוס]] | + | * [[פרוייקט ונוס]] |
| * [[סיווג ענפי תעשייה]] | | * [[סיווג ענפי תעשייה]] |
| | | |