שינויים

היבט עמוק יותר של יום דרווין הוא ההתנגשות האפשרית בין תאוריות ועובדות חדשות שעולות מהניתוח המדעי לבין [[מיתוס|מיתוסים]], [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] חזקים בחברה. לפי רעיון זה,  ההתנגשות בין המדע לבין הכנסייה הקתולית, היא רק דוגמה אחת להיבט רחב ועמוק יותר של התנגשות בין המדע לבין [[סדר חברתי]] קיים  וכן [[מוסד חברתי|המוסדות]], [[מיתוס|הרעיונות]] והאנשים שתומכים בסדר חברתי זה. התנגשות כזו אינה בהכרח דבר ייחודי [[מודרניזם|לזמן המודרני]] - - [[קרל סייגן]] מציג בפרק השביעי של הסדרה [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)|קוסמוס]], "עמוד השידרה של הלילה", את ההתנגשות בין [[הפילוסופים של הטבע]] לבין הפילוסופים האתונאים והחברה האתונאית שהצדיקו את ה[[עבדות]]. לפי סייגן, הפילוסופים האתונאים ויתרו על הניסויים ודרך החשיבה המדעית לטובת פילוסופיה תאורטית, וכך יכלו לתמוך בסדר החברתי הקיים. מגמה זו התחזקה עוד יותר במאות השנים שלאחר מכן עם עליית הנצרות. חלפו כ-1,000 שנים בטרם חודשה דרך החשיבה של הפילוסופים של הטבע והשיטה המדעית עם הגילויים של קופרניקוס, קפלר גלילאו וניוטון.  

היבט עמוק יותר של יום דרווין הוא ההתנגשות האפשרית בין תאוריות ועובדות חדשות שעולות מהניתוח המדעי לבין [[מיתוס|מיתוסים]], [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] חזקים בחברה. לפי רעיון זה,  ההתנגשות בין המדע לבין הכנסייה הקתולית, היא רק דוגמה אחת להיבט רחב ועמוק יותר של התנגשות בין המדע לבין [[סדר חברתי]] קיים  וכן [[מוסד חברתי|המוסדות]], [[מיתוס|הרעיונות]] והאנשים שתומכים בסדר חברתי זה. התנגשות כזו אינה בהכרח דבר ייחודי [[מודרניזם|לזמן המודרני]] - - [[קרל סייגן]] מציג בפרק השביעי של הסדרה [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)|קוסמוס]], "עמוד השידרה של הלילה", את ההתנגשות בין [[הפילוסופים של הטבע]] לבין הפילוסופים האתונאים והחברה האתונאית שהצדיקו את ה[[עבדות]]. לפי סייגן, הפילוסופים האתונאים ויתרו על הניסויים ודרך החשיבה המדעית לטובת פילוסופיה תאורטית, וכך יכלו לתמוך בסדר החברתי הקיים. מגמה זו התחזקה עוד יותר במאות השנים שלאחר מכן עם עליית הנצרות. חלפו כ-1,000 שנים בטרם חודשה דרך החשיבה של הפילוסופים של הטבע והשיטה המדעית עם הגילויים של קופרניקוס, קפלר גלילאו וניוטון.  

דוגמה מפורטת להתנגשות בין מדע לבין אינטרסים כלכליים פוליטיים ותקשורתיים חשובים קיימת בנושא [[הכחשת נזקי העישון]] על ידי [[חברות הטבק]] שהתקיימה במשך מעל 70 שנה והיא עדיין תופעה נמשכת בהיבטים רבים שלה. המחקרים הראשונים על נזקי הטבק הופיעו כבר בתחילת המאה ה-20, אך נדרשו כ-60 שנה לפני שהדבר קיבל הכרה בקרב מספיק מדענים ובקרב ממשלות. נדרשו עוד כמה עשרות שנים לפני שחלק מחברות הטבק הודו בנזקי העישון, ועדיין הכחשה כזו נמשכת במדינות שונות ובקרב חברות שונות. התנגשות זו אינה נוגעת רק לשאלה האם [[עישון ובריאות|עישון טבק מסוכן לבריאות]] אלא גם לדרך שבה הציבור רואה את נושא ה[[עישון]], השפעת חברות הטבק על השיח הציבורי והדרך שבה כל הנושא מיוצג בתרבות - כלומר ה[[מסגור]] שאיתו ניגשים אנשים לנושא.  לדוגמה האם [[עישון בקרב בני נוער]] הוא תופעה חברתית [[שיווק מוצרי טבק|שניתן לעודד]] או לדכא ([[מניעת עישון]]), או האם ראוי להתמקד רק בשאלה של זכויות המעשן המבוגר (לאחר שכבר [[התמכרות לניקוטין|התמכר לניקוטין]]) כדוגמה ל"זכויות הצרכן" והתמקדות בצרכן הבודד. שאלה דומה היא עד כמה לגיטימית המשך הפעילות הכלכלית הפוליטית והתקשורתית של חברות הטבק, נוכח זה שהן תלויות בקיומן בהמשך מכירת מוצר ממכר רעיל ומסרטן לבני נוער. קושי לעלות נושאים כאלה לסדר היום הציבורי (בחלק מהמדינות) היא דוגמה ליכולת של חברות הטבק להשפיע על התקשורת ועל הפוליטיקה. דוגמאות נרחבות נוספות להתנגשות בין מדע ואו בריאות לבין תאגידים חזקים ורבי השפעה ונציגים בממשל קיימים בתחומים נוספים כמו [[הכחשת אקלים]], [[הכחשת זיהום]] והשפעת [[חברות מזון]] או [[חברות תרופות]] על הדיון הציבורי והמיתוסים הנוגעים לאינטרסים שלהם.  

דוגמה מפורטת להתנגשות בין מדע לבין אינטרסים כלכליים פוליטיים ותקשורתיים חשובים קיימת בנושא [[הכחשת נזקי העישון]] על ידי [[חברות הטבק]] שהתקיימה במשך מעל 70 שנה והיא עדיין תופעה נמשכת בהיבטים רבים שלה. המחקרים הראשונים על נזקי הטבק הופיעו כבר בתחילת המאה ה-20, אך נדרשו כ-60 שנה לפני שהדבר קיבל הכרה בקרב מספיק מדענים ובקרב ממשלות. נדרשו עוד כמה עשרות שנים לפני שחלק מחברות הטבק הודו בנזקי העישון, ועדיין הכחשה כזו נמשכת במדינות שונות ובקרב חברות שונות. התנגשות זו אינה נוגעת רק לשאלה האם [[עישון ובריאות|עישון טבק מסוכן לבריאות]] אלא גם לדרך שבה הציבור רואה את נושא ה[[עישון]], השפעת חברות הטבק על השיח הציבורי והדרך שבה כל הנושא מיוצג בתרבות - כלומר ה[[מסגור]] שאיתו ניגשים אנשים לנושא.  לדוגמה האם [[עישון בקרב בני נוער]] הוא תופעה חברתית [[שיווק מוצרי טבק|שניתן לעודד]] או לדכא ([[מניעת עישון]]), או האם ראוי להתמקד רק בשאלה של זכויות המעשן המבוגר (לאחר שכבר [[התמכרות לניקוטין|התמכר לניקוטין]]) כדוגמה ל"זכויות הצרכן" והתמקדות בצרכן הבודד. שאלה דומה היא עד כמה לגיטימית המשך הפעילות הכלכלית הפוליטית והתקשורתית של חברות הטבק, נוכח זה שהן תלויות בקיומן בהמשך מכירת מוצר ממכר רעיל ומסרטן לבני נוער. קושי לעלות נושאים כאלה לסדר היום הציבורי (בחלק מהמדינות) היא דוגמה ליכולת של חברות הטבק להשפיע על התקשורת ועל הפוליטיקה. דוגמאות נרחבות נוספות להתנגשות בין מדע ו/או בריאות לבין תאגידים חזקים ורבי השפעה ונציגים בממשל קיימים בתחומים נוספים כמו [[הכחשת אקלים]], [[הכחשת זיהום]] והשפעת [[חברות מזון]] או [[חברות תרופות]] על הדיון הציבורי והמיתוסים הנוגעים לאינטרסים שלהם.  

דוגמה להתנגשות חשובה בין מדע לבין סדר חברתי קיים, היא בין זרם ה[[קיימות]] וה[[סביבתנות]] והתובנות של [[אקולוגיה]] לבין הפוליטיקה של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ו[[קפיטליזם]] - בין תפיסה של [[צמיחה כלכלית]] ושל ניתוח כלכלי מנותק ממדעי הטבע ומדעי החברה האחרים לבין ניתוח מחובר יותר כמו [[כלכלה התנהגותית]], [[כלכלה אבולוציונית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]. לפי הספר "כלכלה אקולוגית" מאת Juan Martinez-Alier, ההיסטוריה של הביקורת האקולוגית על החשיבה הכלכלית קיימת כבר מ-1880. עם זאת רק בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 ביקורת זו הבשילה לכדי תאוריות מובחנות. כמו כן רוב הכלכלנים עדיין מתעלמים מהתאוריות והניתוחים של כלכלה אקולוגית. אימוץ חלקי של הנושא בוצע על ידי הרעיון של [[פיתוח בר קיימא]] אבל לרוב ללא ניסיון רציני להבין מהם התנאים ל[[כלכלה בת קיימא]] וכיצד התובנות הביולוגיות והאקולוגיות עשויות להשפיע על הניתוח הכלכלי.  

דוגמה להתנגשות חשובה בין מדע לבין סדר חברתי קיים, היא בין זרם ה[[קיימות]] וה[[סביבתנות]] והתובנות של [[אקולוגיה]] לבין הפוליטיקה של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ו[[קפיטליזם]] - בין תפיסה של [[צמיחה כלכלית]] ושל ניתוח כלכלי מנותק ממדעי הטבע ומדעי החברה האחרים לבין ניתוח מחובר יותר כמו [[כלכלה התנהגותית]], [[כלכלה אבולוציונית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]. לפי הספר "כלכלה אקולוגית" מאת Juan Martinez-Alier, ההיסטוריה של הביקורת האקולוגית על החשיבה הכלכלית קיימת כבר מ-1880. עם זאת רק בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 ביקורת זו הבשילה לכדי תאוריות מובחנות. כמו כן רוב הכלכלנים עדיין מתעלמים מהתאוריות והניתוחים של כלכלה אקולוגית. אימוץ חלקי של הנושא בוצע על ידי הרעיון של [[פיתוח בר קיימא]] אבל לרוב ללא ניסיון רציני להבין מהם התנאים ל[[כלכלה בת קיימא]] וכיצד התובנות הביולוגיות והאקולוגיות עשויות להשפיע על הניתוח הכלכלי.