שורה 16: |
שורה 16: |
| גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה כוללים: | | גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה כוללים: |
| * '''קיומן או העדרן של מדרכות'''. יש רחובות ואיזורים ללא מדרכה כלל, או שהמדרכה קיימת רק בצד אחד של הכביש ומחייבת חצייה מסוכנת של כבישים. | | * '''קיומן או העדרן של מדרכות'''. יש רחובות ואיזורים ללא מדרכה כלל, או שהמדרכה קיימת רק בצד אחד של הכביש ומחייבת חצייה מסוכנת של כבישים. |
− | * '''נוחות ובטיחות של חציית כבישים''' מהו רוחב הכבישים שיש לחצות? האם יש בהם הרבה תנועה? האם יש [[מעבר חצייה|מעברי חצייה?]] האם מעברי החצייה מוגבהים? באיזו מהירות מגיע הנהג למעבר החצייה? האם יש זכות קדימה בצמתים להולכי רגל? תכנון רמזורים להולכי רגל - צמתים רבים מתוכננים מתוך [[תכנון מוטה רכב פרטי|מחשבה רק על תנועת המכוניות]], כאשר רמזורי הולכי הרגל הם קצרים מידי ואינם מתוזמנים לנוחות הולכי הרגל. כתוצאה מכך הולכי הרגל נאלצים לחכות זמן רב כשהם רוצים ללכת ברגל. לעומת זאת יש בעולם (וגם במספר מוגבל של מקומות בישראל){{הערה|לדוגמה בכיכר נח ברחוב כצלנסון בגבעתיים}} צמתים עם "גל ירוק להולכי הרגל" שבהם הולך רגל יכול לחצות את כל הצומת בלי להמתין זמן רב מידי. במסגרת [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים|חזון אפס]] מושקעת מחשבה רבה במעברי חציה בטוחים יותר - לדוגמה מעבר חציה ללא רמזור שבו יש "אי חצייה" שמאפשר להולך הרגל לבדוק רק נתיב אחד בכל פעם. כמו כן קיימת טענה לפיה אם נהג מגיע למעבר חצייה במהירות גבוהה מ-40 קמ"ש הדבר גורם לנהגים לא לרצות לעצור ולתת זכות קדימה. אי מתן זכות קדימה במעברי חצייה מהווה את אחד הסיכונים החשובים עבור הולכי רגל. | + | * '''קישוריות, מסלול הליכה ישיר ונוח''' - מרחק הליכה נוח הוא כ-400 מטרים. יש מקומות , במיוחד בתכנון מוטה רכב פרטי, פרבור או ליד כבישים ראשיים שבהם מרחק קצר בקו אווירי נחסם על ידי כבישים, גדרות, מבנים או תשתיות אחרות כך שהולכי הרגל צריכים לבצע עיקופים גדולים. במצב כזה הולכי רגל רבים מוותרים על ההליכה ועוברים לאמצעים אחרים. |
| + | * '''נוחות ובטיחות של חציית כבישים''' מהו רוחב הכבישים שיש לחצות כמה נתיבים יש בהם (ראו גם [[דיאטת כבישים]])? האם יש בהם הרבה תנועה? האם יש [[מעבר חצייה|מעברי חצייה?]] האם מעברי החצייה מוגבהים? באיזו מהירות מגיע הנהג למעבר החצייה? האם יש זכות קדימה בצמתים להולכי רגל? [[מיתון תנועה]] יכול לשפר מאד את בטיחות הכבישים שצריך לחצות. |
| + | * '''תכנון רמזורים להולכי רגל''' - צמתים רבים מתוכננים מתוך [[תכנון מוטה רכב פרטי|מחשבה רק על תנועת המכוניות]], כאשר רמזורי הולכי הרגל הם קצרים מידי ואינם מתוזמנים לנוחות הולכי הרגל. כתוצאה מכך הולכי הרגל נאלצים לחכות זמן רב כשהם רוצים ללכת ברגל. לעומת זאת יש בעולם (וגם במספר מוגבל של מקומות בישראל){{הערה|לדוגמה בכיכר נח ברחוב כצלנסון בגבעתיים}} צמתים עם "גל ירוק להולכי הרגל" שבהם הולך רגל יכול לחצות את כל הצומת בלי להמתין זמן רב מידי. במסגרת [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים|חזון אפס]] מושקעת מחשבה רבה במעברי חציה בטוחים יותר - לדוגמה מעבר חציה ללא רמזור שבו יש "אי חצייה" שמאפשר להולך הרגל לבדוק רק נתיב אחד בכל פעם. כמו כן קיימת טענה לפיה אם נהג מגיע למעבר חצייה במהירות גבוהה מ-40 קמ"ש הדבר גורם לנהגים לא לרצות לעצור ולתת זכות קדימה. אי מתן זכות קדימה במעברי חצייה מהווה את אחד הסיכונים החשובים עבור הולכי רגל. |
| * '''שבילים להולכי רגל''' ומקומות אחרים שבהם להולכי רגל יש זכות קדימה כמו [[מדרחוב]], מעברי חצייה בתדירות מספקת. שבילי הליכה מאפשרים להולכי רגל לקצר מרחקים במקום לבצע הקפות ארוכות והם גם מרחב בטוח נעים ושקט. דוגמה לשבילי הליכה קצרים בין בניינים, המקצרים מרחקי הליכה יש בכפר סבא. | | * '''שבילים להולכי רגל''' ומקומות אחרים שבהם להולכי רגל יש זכות קדימה כמו [[מדרחוב]], מעברי חצייה בתדירות מספקת. שבילי הליכה מאפשרים להולכי רגל לקצר מרחקים במקום לבצע הקפות ארוכות והם גם מרחב בטוח נעים ושקט. דוגמה לשבילי הליכה קצרים בין בניינים, המקצרים מרחקי הליכה יש בכפר סבא. |
− | * '''מצב תנועת המכוניות ומצב הכבישים והדרכים''' - לדוגמה, כבישים מהירים אינם מאפשרים חציית הולכי רגל והם מחייבים אמצעי-חצייה מיוחדים. במידה והכביש אינו מושקע בקרקע, יש להשתמש במנהרה או בגשר הולכי רגל, אך אמצעים אלה מרתיעים הולכי רגל רבים, משום שהולכי רגל אינם אוהבים לטפס על גשרים או לרדת למנהרות. משום כך הולכי רגל עלולים לנסות לחצות את הכביש בצורה ישירה. כבישים רחבים מידי מקשים על חצייה בטוחה של הולכי רגל. [[מיתון תנועה]] ורחובות שקטים נוחים יותר להליכה ולחצייה. | + | * '''מצב תנועת המכוניות ומצב הכבישים והדרכים''' - לדוגמה, כבישים מהירים אינם מאפשרים חציית הולכי רגל והם מחייבים אמצעי-חצייה מיוחדים. במידה והכביש אינו מושקע בקרקע, יש להשתמש במנהרה או בגשר הולכי רגל. הבעיה שאמצעים אלה מרתיעים הולכי רגל רבים, משום שהולכי רגל אינם אוהבים לטפס על גשרים או לרדת למנהרות. משום כך הולכי רגל עלולים לנסות לחצות את הכביש בצורה ישירה. כבישים רחבים מידי מקשים על חצייה בטוחה של הולכי רגל. [[מיתון תנועה]] ורחובות שקטים נוחים יותר להליכה ולחצייה. |
| * '''איכות המדרכות''' - לדוגמה מדרכות צרות מידי, מדרכות בעלות מרצפות שבורות או רופפות, בורות, מדרכות המלאות מכשולים נייחים כמו פחים ומתקני מחזור, עמודי חשמל, ארונות חשמל וטלפוניה ועוד. | | * '''איכות המדרכות''' - לדוגמה מדרכות צרות מידי, מדרכות בעלות מרצפות שבורות או רופפות, בורות, מדרכות המלאות מכשולים נייחים כמו פחים ומתקני מחזור, עמודי חשמל, ארונות חשמל וטלפוניה ועוד. |
| * '''מידת התלילות של הרחוב''' - ככל שהרחוב שטוח יותר, כך קל ללכת בו. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות. | | * '''מידת התלילות של הרחוב''' - ככל שהרחוב שטוח יותר, כך קל ללכת בו. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות. |
שורה 28: |
שורה 30: |
| * '''בטיחות ובטחון אישי''' - לדוגמה איומים מצד מכוניות היוצאות מחניות בבתים, מכוניות החונות על המדרכה וחוסמים אותה בצורה חלקית או מלאה; אופנועים, [[אופניים חשמליים]] ו[[אופניים]] הנוסעים על המדרכה; חפצים חדים או כבדים המונחים ברחוב בצורה לא בטוחה, כלבים נושכים או מפחידים, מדרכות רטובות וסכנת החלקה, מדרכות שבורות, בורות, עבודות תשתית ובנייה. ביטחון אישי כנגד פשיעה כגון כייסים, אנסים ושודדי רחוב. אמצעים להגדלת הבטיחות כוללים תאורת רחוב מספקת, חזיתות חנויות הפונות לרחוב, נוכחות הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחוב, ראו גם [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]. | | * '''בטיחות ובטחון אישי''' - לדוגמה איומים מצד מכוניות היוצאות מחניות בבתים, מכוניות החונות על המדרכה וחוסמים אותה בצורה חלקית או מלאה; אופנועים, [[אופניים חשמליים]] ו[[אופניים]] הנוסעים על המדרכה; חפצים חדים או כבדים המונחים ברחוב בצורה לא בטוחה, כלבים נושכים או מפחידים, מדרכות רטובות וסכנת החלקה, מדרכות שבורות, בורות, עבודות תשתית ובנייה. ביטחון אישי כנגד פשיעה כגון כייסים, אנסים ושודדי רחוב. אמצעים להגדלת הבטיחות כוללים תאורת רחוב מספקת, חזיתות חנויות הפונות לרחוב, נוכחות הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחוב, ראו גם [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]. |
| * '''[[הצללה]], מרחבים מוגנים מגשם, ניקוז'''. הצללה חשובה בעיקר בימי הקיץ להפחתת עומס החום על הולכי הרגל, והיא בדרך כלל מושגת על ידי נטיעת עצים בצידי הרחוב. אפשרות נוספת היא קומות עמודים בחזית חנויות (בדומה לרחוב אבן גבירול). במדינות חמות יש חשיבות גם להפחתת [[אי חום עירוני]] הנוצר על ידי עודף בטון ומשטחי אספלט שחורים הקולטים את החום. ללא ניקוז מספק, הופכות המדרכות ושולי הכבישים למבוך של שלוליות ותעלות שמקשות מאד על הולכי הרגל. | | * '''[[הצללה]], מרחבים מוגנים מגשם, ניקוז'''. הצללה חשובה בעיקר בימי הקיץ להפחתת עומס החום על הולכי הרגל, והיא בדרך כלל מושגת על ידי נטיעת עצים בצידי הרחוב. אפשרות נוספת היא קומות עמודים בחזית חנויות (בדומה לרחוב אבן גבירול). במדינות חמות יש חשיבות גם להפחתת [[אי חום עירוני]] הנוצר על ידי עודף בטון ומשטחי אספלט שחורים הקולטים את החום. ללא ניקוז מספק, הופכות המדרכות ושולי הכבישים למבוך של שלוליות ותעלות שמקשות מאד על הולכי הרגל. |
− | * '''[[רעש]] ו[[זיהום אוויר]]''' - רחובות רועשים ומזוהמים יותר מרתיעים הולכי רגל מללכת בהם, וגוררים חווית שימוש גרועה יותר ברחוב ולכן פוגמים גם בהצלחה של עסקים הממוקמים ברחוב. | + | * '''[[רעש]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה]]''' - רחובות רועשים ומזוהמים יותר מרתיעים הולכי רגל מללכת בהם, וגוררים חווית שימוש גרועה יותר ברחוב ולכן פוגמים גם בהצלחה של עסקים הממוקמים ברחוב. |
| | | |
| ==צעדים להגברת הידידותיות של איזורים להולכי רגל== | | ==צעדים להגברת הידידותיות של איזורים להולכי רגל== |