שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,358 בתים ,  15:45, 13 ביוני 2018
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש]]
 
[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש]]
'''מיתון תנועה''' (באנגלית: '''Traffic calming''') הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]] של [[הולכי רגל]] ושל [[אופניים|רוכבי אופניים]] וכדי לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה עירונית]] של תושבי השכונה. קיימות אסטרטגיות שונות בהן מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה משתמשים כדי לקדם מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני מסוג [[עירוניות מתחדשת]] ו[[חזון אפס]] והוא נפוץ באירופה, אוסטרליה וכן בצפון אמריקה.  
+
'''מיתון תנועה''' (באנגלית: '''Traffic calming''') הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]] של [[הולכי רגל]] ושל [[אופניים|רוכבי אופניים]] וכדי לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה עירונית]] של שכונות ואיזורי מסחר. קיימות אסטרטגיות שונות בהן מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה משתמשים כדי לקדם מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני רחב יותר - של [[תכנון ידידותי להולכי רגל]] שנועד גם לשפר את המסחר בעיר. תכנון כזה הוא חלק מהיבטים רחבים יותר כמו
 +
כמו [[עירוניות מתחדשת]] [[אקולוגיה עירונית]] ו[[חזון אפס]]. מיתון תנועה נפוץ באירופה, אוסטרליה ובצפון אמריקה.  
   −
יש קשר חזק בין מהירות הנסיעה לבין הכמות של תאונות הדרכים וחומרת הפגיעה. מתככנים עירוניים משתמשים באמצעים שונים של מיתון תנועה כמו תמרורים, עיצוב הדרך בצורה מעוקלת, הצרת הדרך, "אוזניים", במפרים, כריות, כיכרות, רחובות הולנדים, מעברי חצייה מוגבהים. בשנים האחרונות ערים רבות מקדמות גישה של '''[[אזור מיתון תנועה]]''' - אזור שלם כמו שכונה, שבהם יש מיתון תנועה. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל ומיושמת בעיקר ברחובות הולנדים או ברחובות שכונתיים עם מדרכה. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך - ברחוב שבו יש הולכי רגל על הכביש, המהירות המומלצת היא כ-10 קמ"ש ברחוב מסחרי מדרכות ועם חנויות המהירות המומלצת היא כ-40 קמ"ש. מנגנון נוסף שקשור למיתון תנועה הוא [[דיאטת כבישים]] - הורדת מספר הנתיבים בכביש- דבר זה מאט את התנועה בכביש, אבל במקרים מסויימים הוא יכול לשפר את הזרימה בכביש - כך שבמקום נסיעה במהירות של 50-60 קמ"ש המלווה בעצירות תדירות עקב פקקים ורמזורים, מתקבלת נסיעה זורמת יותר, עם פחות עיכובים בצמתים ופחות פקקים.   
+
יש קשר חזק בין מהירות הנסיעה בעיר לבין הכמות של תאונות הדרכים וחומרת הפגיעות בתאונות אלה, במהירות של מתחת ל-30 קמ"ש גם אם היתה תאונה הסיכון לחיים של הולך רגל יורד בצורה משמעותית לעומת תאונה במהירות של 60 קמ"ש. [[תכנון עירוני|מתכננים עירוניים]] משתמשים באמצעים שונים של מיתון תנועה כמו תמרורים, עיצוב הדרך בצורה מעוקלת, הצרת הדרך, "אוזניים", במפרים, כריות, כיכרות, רחובות הולנדים, מעברי חצייה מוגבהים ועוד. בשנים האחרונות ערים רבות מקדמות גישה של '''[[אזור מיתון תנועה]]''' - אזור שלם, כמו שכונה או "בלוק" בן כמה רחובות, שבהם יש מיתון תנועה עם "כניסות" ויציאות". איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. בישראל מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש ומיושמת בעיקר ב"רחובות הולנדים" או ברחובות שכונתיים עם מדרכה. בעולם נהוגות מהירויות שונות של מיתון תנועה, בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך - ברחוב שבו יש הולכי רגל על הכביש, המהירות המומלצת היא כ-10 קמ"ש. ברחוב שקט שכונתי ההמלצה היא בדרך כלל 25-30 קמ"ש. ברחוב מסחרי עם מדרכות וחנויות המהירות המומלצת היא כ-40 קמ"ש. מנגנון נוסף שקשור למיתון תנועה הוא [[דיאטת כבישים]] - הורדת מספר הנתיבים בכביש- דבר זה מאט את התנועה בכביש, אבל במקרים מסויימים הוא יכול לשפר את הזרימה בכביש - כך שבמקום נסיעה במהירות של 50-60 קמ"ש המלווה בעצירות תדירות עקב [[פקק תנועה|פקקים]] ורמזורים, מתקבלת נסיעה חלקה וזורמת יותר, עם פחות עיכובים בצמתים ופחות פקקים.  סיבות נוספות למיתון תנועה מלבד הרצון לשפר את בטיחות הולכי הרגל כוללות הפחתה של [[זיהום רעש]], שיפור בתחבורה של הולכי רגל ואופניים (ובתוך כך שיפור התחבורה הציבורית והפחתת בעיות של פקקי תנועה וחניה), שיפור איכות חיי התושבים בשכונות, שיפור ב[[הון אנושי]] בשכונה ורצון לשפר את המסחר העירוני (על ידי הפחתה של [[זיהום רעש]] , שיפור תחבורה רכה).
    
==רקע==
 
==רקע==

תפריט ניווט