שורה 8: |
שורה 8: |
| הדיכאון היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות יותר, ו[[גורם סיכון בריאותי|סיבת מוות מרכזית]] ברחבי העולם. ברחבי העולם מעל 300 מיליון בני האדם מכל הגילאים סובלים מדיכאון. הסיבה המרכזית כיום ל[[נכות]] אינה מצב גופני כלשהו אלא דיכאון. והדיכאון הוא גם תורם מרכזי ל[[נטל תחלואה]] ברחבי העולם. {{הערה|[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs369/en/ דיכאון] באתר ארגון הבריאות העולמי}} | | הדיכאון היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות יותר, ו[[גורם סיכון בריאותי|סיבת מוות מרכזית]] ברחבי העולם. ברחבי העולם מעל 300 מיליון בני האדם מכל הגילאים סובלים מדיכאון. הסיבה המרכזית כיום ל[[נכות]] אינה מצב גופני כלשהו אלא דיכאון. והדיכאון הוא גם תורם מרכזי ל[[נטל תחלואה]] ברחבי העולם. {{הערה|[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs369/en/ דיכאון] באתר ארגון הבריאות העולמי}} |
| | | |
− | תופעת הדיכאון היא כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%), כאשר שיעור הסובלים ממנה משתנה מארץ לארץ. מ-3% ביפן ועד 17% בארצות הברית. ברוב המדינות מספר האנשים שלקו בדיכאון במהלך חייהם נע בין 8%-12%. בצפון אמריקה, הסיכוי לסבול מדיכאון קליני בשנה האחרונה הוא 3%-5% לגברים ו-8%-10% לנשים. בארצות הברית מעל 16 מיליון מבוגרים יחוו דיכאון קליני בכל שנה נתונה - 6.7% מהאוכלוסיה. {{הערה|[https://adaa.org/about-adaa/press-room/facts-statistics Facts & Statistics ], Anxiety and Depression Association of America. }} | + | תופעת הדיכאון היא כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%), כאשר שיעור הסובלים ממנה משתנה מארץ לארץ. מ-3% ביפן ועד 17% בארצות הברית. ברוב המדינות מספר האנשים שלקו בדיכאון במהלך חייהם נע בין 8%-12%. בצפון אמריקה, הסיכוי לסבול מדיכאון קליני בשנה האחרונה הוא 3%-5% לגברים ו-8%-10% לנשים. בארצות הברית מעל 16 מיליון מבוגרים יחוו דיכאון קליני בכל שנה נתונה - 6.7% מהאוכלוסייה. {{הערה|[https://adaa.org/about-adaa/press-room/facts-statistics Facts & Statistics ], Anxiety and Depression Association of America. }} |
| | | |
| שיעור הנשים הלוקות בדיכאון קליני בקרב אוכלוסייה כללית הינו כפול מאשר גברים. אם כי לא ברורה הסיבה לדבר. הסבר אחד להבדל בין המינים הוא שיש הבדלים פיזיולוגיים ו[[הורמונים|הורמונליים]]. נמצא כי הדיכאון מתבטא בקרב נשים בעיקר בתחושות [[חוסר אונים]] והעדר [[תקווה]], ואילו בקרב הגברים בתחושות [[רוגז]] ו[[עצבנות]]- ובשל כך ישנו קושי באבחון. יש הטוענים כי צריך להבדיל בהבחנת הדיכאון בין גברים ונשים וכי שיעור הגברים הלוקים בדיכאון הוא למעשה גבוה יותר ומתועל לאפיקים אחרים כמו אלימות והתמכרות. | | שיעור הנשים הלוקות בדיכאון קליני בקרב אוכלוסייה כללית הינו כפול מאשר גברים. אם כי לא ברורה הסיבה לדבר. הסבר אחד להבדל בין המינים הוא שיש הבדלים פיזיולוגיים ו[[הורמונים|הורמונליים]]. נמצא כי הדיכאון מתבטא בקרב נשים בעיקר בתחושות [[חוסר אונים]] והעדר [[תקווה]], ואילו בקרב הגברים בתחושות [[רוגז]] ו[[עצבנות]]- ובשל כך ישנו קושי באבחון. יש הטוענים כי צריך להבדיל בהבחנת הדיכאון בין גברים ונשים וכי שיעור הגברים הלוקים בדיכאון הוא למעשה גבוה יותר ומתועל לאפיקים אחרים כמו אלימות והתמכרות. |
שורה 14: |
שורה 14: |
| מספר מחקרים רחבי-היקף מראים כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וכ-16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם{{הערה|שם=קפלן|קפלן וקפלן,"סקירה מקיפה על דיכאון" באתר psychologia.co.il}}. בנוסף, ההתבטאות של הדיכאון בדורות האחרונים היא בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה ה[[משפחה]], [[עיור]], וההפחתה בהשפעות [[תרבות]]יות ו[[דת]]יות. עוד נמצא, כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים שחיים ללא בני זוג. | | מספר מחקרים רחבי-היקף מראים כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וכ-16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם{{הערה|שם=קפלן|קפלן וקפלן,"סקירה מקיפה על דיכאון" באתר psychologia.co.il}}. בנוסף, ההתבטאות של הדיכאון בדורות האחרונים היא בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה ה[[משפחה]], [[עיור]], וההפחתה בהשפעות [[תרבות]]יות ו[[דת]]יות. עוד נמצא, כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים שחיים ללא בני זוג. |
| | | |
− | העיתונאי רוברט וויטאקר, שחוקר את [[תעשיית התרופות]] במשך 30 שנה, טוען כי יש בעיה הן בהתחרבות הדיכאון עצמו והן בנכונות הגדולה יותר למכור לו תרופות. לפי | + | העיתונאי רוברט וויטאקר, שחוקר את [[תעשיית התרופות]] במשך 30 שנה, טוען כי יש בעיה הן בהתרחבות הדיכאון עצמו והן בנכונות הגדולה יותר למכור לו תרופות. לפי וויטאקר |
− | "הבעיה האמיתית של התעשייה הזאת היא שמדובר בעסק, ועסק מאוד רווחי". לפי וויטאקר ב"1987 הוציאו מטופלים בעולם 800 מיליון דולר בשנה על תרופות אנטי־דיכאוניות, ב–2007 המספר כבר זינק ל–25 מיליארד דולר, ועכשיו מוציאים יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה. כל העסק הזה מונע על ידי תאגידים שרוצים להרוויח כסף. אחד מכל חמישה אמריקאים לוקח תרופות פסיכיאטריות, בעיקר אנטי־דיכאוניות". {{הערה|נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270 "טירוף מוחלט": נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס], דה מרקר, 13.01.2018}} | + | "הבעיה האמיתית של התעשייה הזאת היא שמדובר בעסק, ועסק מאוד רווחי". לפי וויטאקר ב-"1987 הוציאו מטופלים בעולם 800 מיליון דולר בשנה על תרופות אנטי־דיכאוניות, ב–2007 המספר כבר זינק ל–25 מיליארד דולר, ועכשיו מוציאים יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה. כל העסק הזה מונע על ידי תאגידים שרוצים להרוויח כסף. אחד מכל חמישה אמריקאים לוקח תרופות פסיכיאטריות, בעיקר אנטי־דיכאוניות". {{הערה|נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270 "טירוף מוחלט": נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס], דה מרקר, 13.01.2018}} |
| | | |
− | אצל ילדים תופעת הדיכאון איננה נפוצה וגם אם יש חשש לדיכאון, קשה לאבחן אותו. ההתנהגות המשתנה אצל ילדים גורמת לחוסר וודאות האם זהו דיכאון או משבר קטן וטבעי שחולף. אצל מתבגרים לעומת זאת, בגלל קשיי גיל העשרה והשינויים החלים עליהם, תופעת הדיכאון במגמת עלייה. כמו אצל [[התבגרות|המתבגרים]], גם [[זקנה|הזקנים]] לוקים בהפרעה באופן שכיח בשל העובדה שהם נמצאים בחלק האחרון של חייהם, דבר שיכול להוביל לעיסוק מוגבר ב[[מוות]] ובדכדוך מתמשך. יש עליה בשכיחות הדיכאון עם הגיל, אבל הדבר לא קשור לגיל כרונולוגי אלא להתפתחות של ההפרעה. אין הסכמה בין החוקרים בקשר לשכיחות גבוהה יותר בקרב מבוגרים, אבל רוב הנתונים מראים שיש ירידה בדיכאון בקבוצת גיל זו. הדבר שונה בין מדינות, כאשר בארצות הברית לדוגמה התחלואה בדיכאון גבוהה יותר בקרב צעירים, ובישראל הדבר פחות מובהק.<ref name="levinson2012"/> | + | אצל ילדים תופעת הדיכאון איננה נפוצה וגם אם יש חשש לדיכאון, קשה לאבחן אותו. ההתנהגות המשתנה אצל ילדים גורמת לחוסר וודאות האם זהו דיכאון או משבר קטן וטבעי שחולף. אצל מתבגרים לעומת זאת, בגלל קשיי גיל העשרה והשינויים החלים עליהם, תופעת הדיכאון במגמת עלייה. כמו אצל [[התבגרות|המתבגרים]], גם [[זקנה|הזקנים]] לוקים בהפרעה באופן שכיח בשל העובדה שהם נמצאים בחלק האחרון של חייהם, דבר שיכול להוביל לעיסוק מוגבר ב[[מוות]] ובדכדוך מתמשך. יש עליה בשכיחות הדיכאון עם הגיל, אבל הדבר לא קשור לגיל כרונולוגי אלא להתפתחות של ההפרעה. אין הסכמה בין החוקרים בקשר לשכיחות גבוהה יותר בקרב מבוגרים, אבל רוב הנתונים מראים שיש ירידה בדיכאון בקבוצת גיל זו. הדבר שונה בין מדינות, כאשר בארצות הברית לדוגמה התחלואה בדיכאון גבוהה יותר בקרב צעירים, ובישראל הדבר פחות מובהק.<ref name="levinson2012"/> |
| | | |
| בני אדם צפויים לסבול מהופעת הדיכאון הראשון שלהם בין גיל 30 ל-40, ויש שיא קטן יותר של התרחשות ההפרעה בין גיל 50 ל-60. דיכאון קליני הוא נפוץ יותר בסביבה עירונית יחסית לכפרית, וכן באוכלוסיות בעלות בעיות סוציואקונומיות כמו חסרי בית. | | בני אדם צפויים לסבול מהופעת הדיכאון הראשון שלהם בין גיל 30 ל-40, ויש שיא קטן יותר של התרחשות ההפרעה בין גיל 50 ל-60. דיכאון קליני הוא נפוץ יותר בסביבה עירונית יחסית לכפרית, וכן באוכלוסיות בעלות בעיות סוציואקונומיות כמו חסרי בית. |
| | | |
| ===דיכאון בגברים === | | ===דיכאון בגברים === |
− | באופן רשמי דיכאון אצל גברים הוא נמוך יותר מאשר אצל נשים. יש הטוענים כי הדיכאון אצל גברים הוא גבוה בהרבה מאשר ההגדרה הרשמית של דיכון. גברים ונשים מתפתחים אחרת מבחינה נפשית. הם פגיעים לסיכונים שונים, מגיבים אחרת למיניות ולאלימות ומציגים תסמינים נבדלים של דיכאון וחרדה. הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה התפתחו באופן א־מגדרי, כדי להציע תפיסה אחידה, אוניברסלית כמעט, לגברים ולנשים, אבל דבר זה גורם לתת איבחון של דיכאון בקרב גברים. נשים חשופות יותר לחרדה והסיכון העיקרי עבורן הוא מפני חוויה מינית מפחידה, ואילו גברים חשופים יותר לאלימות באופנים שונים. לפי גבריאל בוקובזה, האמצעי להתמודד עם מצוקה נפשית הוא ביטוי רגשי וגיוס תמיכה. אלא שמגיל צעיר נשללות מהגבר יכולת ולגיטימציה לביטוי רגשי משוחרר. דבר זה בא לידי ביטוי במקומות רבים בחברה, מחקרים מראים שהתגובה של הורה או גננת לבכי של בן היא נוקשה וממשמעת יותר מאשר לבכי של בת. אפילו תינוקות בני יומם, זוכים להתייחסות רגשית המותאמת למגדר שלהם. גברים נדרשים יותר להסתיר רגשות כמו צער או כאב, ולהסתיר או להכחיש מצוקה. בשל נורמות מגדריות רק מעט גברים מפגינים תסמינית המקובלים לדיכאון. לפי בוקובזה הגברים מנסים להמלט מהדיכאון על ידי [[התמכרות|התמכרויות]] שונות שיקלו על הכאב או יקהו אותו. [[פורנוגרפיה]], [[סמים]], מין, [[אלכוהול]] או [[התמכרות לעבודה|עבודה]]. כלפי חוץ אפשר יהיה להבחין בהתמכרות, והיא תמסך את הכאב הפנימי המר של הדיכאון או את תסמיניו מעוררי הבושה. עבור הגבר קל יותר להודות בהתמכרות למריחואנה או לעבודה מאשר במצב דיכאוני. אחרים יחצינו את כאבם בזעם, עצבנות, אלימות והתנהגות קרימינלית. לדוגמה גברים מתאבדים יותר מאשר נשים. לפי טענה זו הגדרת הדיכאון ואבחונו צריכה להיות שונה בקרב גברים ונשים. {{הערה|גבריאל בוקובזה, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.5584088 הגיע הזמן לדבר על סקס ומלחמה], מוסף הארץ, 03.01.2018}} | + | באופן רשמי דיכאון אצל גברים הוא נמוך יותר מאשר אצל נשים. יש הטוענים כי שיעור הדיכאון אצל גברים הוא גבוה בהרבה מאשר ההגדרה הרשמית של דיכאון. גברים ונשים מתפתחים אחרת מבחינה נפשית. הם פגיעים לסיכונים שונים, מגיבים אחרת למיניות ולאלימות ומציגים תסמינים נבדלים של דיכאון וחרדה. הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה התפתחו באופן א־מגדרי, כדי להציע תפיסה אחידה, אוניברסלית כמעט, לגברים ולנשים, אבל דבר זה גורם לתת איבחון של דיכאון בקרב גברים. נשים חשופות יותר לחרדה והסיכון העיקרי עבורן הוא מפני חוויה מינית מפחידה, ואילו גברים חשופים יותר לאלימות באופנים שונים. לפי ד"ר גבריאל בוקובזה, האמצעי להתמודד עם מצוקה נפשית הוא ביטוי רגשי וגיוס תמיכה. אלא שמגיל צעיר נשללות מהגבר יכולת ולגיטימציה לביטוי רגשי משוחרר. דבר זה בא לידי ביטוי במקומות רבים בחברה, מחקרים מראים שהתגובה של הורה או גננת לבכי של בן היא נוקשה וממשמעת יותר מאשר לבכי של בת. אפילו תינוקות בני יומם, זוכים להתייחסות רגשית המותאמת למגדר שלהם. גברים נדרשים יותר להסתיר רגשות כמו צער או כאב, ולהסתיר או להכחיש מצוקה. בשל נורמות מגדריות רק מעט גברים מפגינים תסמינית המקובלים לדיכאון. לפי בוקובזה הגברים מנסים להימלט מהדיכאון על ידי [[התמכרות|התמכרויות]] שונות שיקלו על הכאב או יקהו אותו. [[פורנוגרפיה]], [[סמים]], מין, [[אלכוהול]] או [[התמכרות לעבודה|עבודה]]. כלפי חוץ אפשר יהיה להבחין בהתמכרות, והיא תמסך את הכאב הפנימי המר של הדיכאון או את תסמיניו מעוררי הבושה. עבור הגבר קל יותר להודות בהתמכרות למריחואנה או לעבודה מאשר במצב דיכאוני. אחרים יחצינו את כאבם בזעם, עצבנות, אלימות והתנהגות קרימינלית. לדוגמה גברים מתאבדים יותר מאשר נשים. לפי טענה זו הגדרת הדיכאון ואבחונו צריכה להיות שונה בקרב גברים ונשים. {{הערה|גבריאל בוקובזה, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.5584088 הגיע הזמן לדבר על סקס ומלחמה], מוסף הארץ, 03.01.2018}} |
− | | |
| | | |
| ===דיכאון בישראל=== | | ===דיכאון בישראל=== |
שורה 51: |
שורה 50: |
| התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכוסוציאליות כמו אירועי [[דחק]] או התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב. מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מ[[הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], או מהפרעות אישיות כמו [[הפרעת אישיות גבולית]], [[הפרעה טורדנית-כפייתית]] או [[תסמונת בתר חבלתית]] סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תאוריות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] להסבר הדיכאון הוצעו על ידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]], [[קרל אברהמס|אברהמס]], [[מלאני קליין|קליין]] ואחרים. | | התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכוסוציאליות כמו אירועי [[דחק]] או התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב. מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מ[[הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], או מהפרעות אישיות כמו [[הפרעת אישיות גבולית]], [[הפרעה טורדנית-כפייתית]] או [[תסמונת בתר חבלתית]] סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תאוריות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] להסבר הדיכאון הוצעו על ידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]], [[קרל אברהמס|אברהמס]], [[מלאני קליין|קליין]] ואחרים. |
| | | |
− | חשיפה להתעללות מינית או גופנית בילדות מהווה גורם סיכון משמעותי להפרעות דכאון וחרדה | + | חשיפה להתעללות מינית או גופנית בילדות מהווה גורם סיכון משמעותי להפרעות דכאון וחרדה בחיים הבוגרים. כאשר מנטרלים את המשתנים גיל, מין, השכלה, עליה, מצב משפחתי, דתיות וחשיפה לאירועים תלויי גורל בבגרות, נמצא כי בישראל, התעללות מעלה את הסיכוי לדיכאון בבגרות פי 1.7 כאשר היא בילדות, ופי 1.4 כאשר היא בגיל הנעורים. אירועים שליליים בילדות ובנעורים העלו את הסיכון לדיכאון פי 1.5.<ref name="levinson2012"/> |
− | בחיים הבוגרים. כאשר מנטרלים את המשתנים גיל, מין, השכלה, עליה, מצב משפחתי, דתיות וחשיפה לארועים תלויי גורל בבגרות, נמצא כי בישראל, התעללות מעלה את הסיכוי לדיכאון בבגרות פי 1.7 כאשר היא בילדות, ופי 1.4 כאשר היא בגיל הנעורים. אירועים שליליים בילדות ובנעורים העלו את הסיכון לדיכאון פי 1.5.<ref name="levinson2012"/> | |
| | | |
| '''[[מתח נפשי]]''' הוא סיבה חשובה לדיכאון. [http://www.discoverymedicine.com/Frans-Pouwer/2010/02/11/does-emotional-stress-cause-type-2-diabetes-mellitus-a-review-from-the-european-depression-in-diabetes-edid-research-consortium/] הדבר נכון הן לגבי מתח כרוני והן לגבי מתח כרוני.<ref name="webmed"/> | | '''[[מתח נפשי]]''' הוא סיבה חשובה לדיכאון. [http://www.discoverymedicine.com/Frans-Pouwer/2010/02/11/does-emotional-stress-cause-type-2-diabetes-mellitus-a-review-from-the-european-depression-in-diabetes-edid-research-consortium/] הדבר נכון הן לגבי מתח כרוני והן לגבי מתח כרוני.<ref name="webmed"/> |
שורה 62: |
שורה 60: |
| אובדן של אדם קרוב יכול להוביל לתקופת אבל ודבר זה הוא נורמלי. אבל התמשכות של תקופה כזו עלולה להתדרדר לדיכאון. <ref name="webmed"/> | | אובדן של אדם קרוב יכול להוביל לתקופת אבל ודבר זה הוא נורמלי. אבל התמשכות של תקופה כזו עלולה להתדרדר לדיכאון. <ref name="webmed"/> |
| | | |
− | הקשר בין מתח נפשי לבין דיכאון הוא מסובך ומעגלי. אנשים לחוצים בדרך כלל מזניחים הרגלי חיים המגבירים בריאות. הם עלולים לעשן, לשתות יותר מידי אלכוהול, ולהזניח [[פעילות גופנית]]. לפי ד"ר Bruce McEwen, המתח יכול להוביל לדפוסי התנהגות שבתורם מגדילים את הסיכוי למתח-יתר כרוני ואת הסיכוי לדיכאון מג'ורי.<ref name="webmed"/> כמו כן יש אנשים בעלי נטייה גדולה יותר להכניס את עצמם למצבים מלחיצים ואנשים אלה יכולים להיות בעלי נטייה לדיכאון. לפי מחקר אחד משנת 1999 שנערך על תאומים, למרות שאירועים מלחיצים יכולים לעודד דיכאון, שליש מהקשר הזה נובע מכך שאנשים מסוימים הם בעלי נטיה גנטית להכניס עצמם למצב מלחיץ. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10360120] | + | הקשר בין מתח נפשי לבין דיכאון הוא מסובך ומעגלי. אנשים לחוצים בדרך כלל מזניחים הרגלי חיים המגבירים בריאות. הם עלולים לעשן, לשתות יותר מידי אלכוהול, ולהזניח [[פעילות גופנית]]. לפי ד"ר Bruce McEwen, המתח יכול להוביל לדפוסי התנהגות שבתורם מגדילים את הסיכוי למתח-יתר כרוני ואת הסיכוי לדיכאון מג'ורי.<ref name="webmed"/> כמו כן יש אנשים בעלי נטייה גדולה יותר להכניס את עצמם למצבים מלחיצים ואנשים אלה יכולים להיות בעלי נטייה לדיכאון. לפי מחקר אחד משנת 1999 שנערך על תאומים, למרות שאירועים מלחיצים יכולים לעודד דיכאון, שליש מהקשר הזה נובע מכך שאנשים מסוימים הם בעלי נטייה גנטית להכניס עצמם למצב מלחיץ. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10360120] |
| | | |
| [[אבטלה|אובדן של עבודה]] יכול להוביל למתח ולדיכאון - הדבר נובע ממגוון סיבות - עקב דאגות כלכליות לעתיד, עקב פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה ביחסים עם קרובים ומתחים במשפחה וכן פגיעה בקשרים חברתיים שיכולים להיות מעין כרית אוויר נגד דיכאון.<ref name="webmed"/> | | [[אבטלה|אובדן של עבודה]] יכול להוביל למתח ולדיכאון - הדבר נובע ממגוון סיבות - עקב דאגות כלכליות לעתיד, עקב פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה ביחסים עם קרובים ומתחים במשפחה וכן פגיעה בקשרים חברתיים שיכולים להיות מעין כרית אוויר נגד דיכאון.<ref name="webmed"/> |
שורה 74: |
שורה 72: |
| סקר הבריאות הלאומי בישראל שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי דיכאון ו[[חרדה]] לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד. | | סקר הבריאות הלאומי בישראל שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי דיכאון ו[[חרדה]] לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד. |
| | | |
− | בקרב מי שהרוויחו פחות מ-3,000 ש"ח בחודש, הסיכוי להמצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 1,500 ש"ח בחודש הפער היה גדול פי 3. בקרב מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref> הסבר אפשרי לפערים אלה יכולים להיות מוסבר דרך המצאות שונה של אירועי [[מתח נפשי]], עומס נפשי כולל, או דרכי טיפול שונות למתח נפשי (דרך [[פעילות גופנית]] או דרך [[עישון]] לדוגמה). הכנסה נמוכה יותר יכולה להיות הכנסה זמנית נמוכה (כמו סטודנטים שעובדים במלצרות), עוני "מרצון" (או [[פשטות מרצון]]) או עוני מתמשך עקב נסיבות חיים (לדוגמה עקב השכלה נמוכה או [[מלכודת עוני]] אחרת). עוני מתמשך גורם לפי מחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]] לעומס נפשי וקוגניטבי על האדם - משום שבמשך חלקים גדולים מהיממה ישנה מחשבות רקע על דאגות שונות כמו חשבונות שלא שולמו, צרות מול בעל הבית, וכו'. | + | בקרב מי שהרוויחו פחות מ-3,000 ש"ח בחודש, הסיכוי להמצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 1,500 ש"ח בחודש הפער היה גדול פי 3. בקרב מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref> הסבר אפשרי לפערים אלה יכולים להיות מוסבר דרך המצאות שונה של אירועי [[מתח נפשי]], עומס נפשי כולל, או דרכי טיפול שונות למתח נפשי (דרך [[פעילות גופנית]] או דרך [[עישון]] לדוגמה). הכנסה נמוכה יותר יכולה להיות הכנסה זמנית נמוכה (כמו סטודנטים שעובדים במלצרות), עוני "מרצון" (או [[פשטות מרצון]]) או עוני מתמשך עקב נסיבות חיים (לדוגמה עקב השכלה נמוכה או [[מלכודת עוני]] אחרת). עוני מתמשך גורם לפי מחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]] לעומס נפשי וקוגניטיבי על האדם - משום שבמשך חלקים גדולים מהיממה ישנה מחשבות רקע על דאגות שונות כמו חשבונות שלא שולמו, צרות מול בעל הבית, וכו'. |
| | | |
| הסבר נוסף יכול להיות דרך [[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שגורר סיכויי תחלואה שונים לאוכלוסיות עניות יותר. היות ותחלואה וכאבים יכולים לגרור דיכאון. | | הסבר נוסף יכול להיות דרך [[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שגורר סיכויי תחלואה שונים לאוכלוסיות עניות יותר. היות ותחלואה וכאבים יכולים לגרור דיכאון. |
שורה 91: |
שורה 89: |
| הקשר בין דיכאון לבין תחלואה הוא דו כיווני. תחלואה וכאבים תורמים לדיכאון, וככל הנראה דיכאון תורם לתחלואה. | | הקשר בין דיכאון לבין תחלואה הוא דו כיווני. תחלואה וכאבים תורמים לדיכאון, וככל הנראה דיכאון תורם לתחלואה. |
| | | |
− | שיעור המדווחים בישראל על תחלואה גופנית ממושכת כלשהי בקרב הסובלים מהפרעות דיכאון או חרדה היה 66%. להשוואה, בקרב מי שלא סבלו מהפרעות דיכאון או חרדה דיווח רק 46% בקרב אלה מי סבלו מהפרעות דיכאון או חרדה. תחלואה גופנית ממושכת כוללת - מחלות לב (התקף לב, שבץ או מחלת לב, לחץ דם גבוה),מחלות נשימה (אסטמה, COPD, אמפזימה, שחפת, או מחלת ריאות אחרת), סכרת, מחלת כליות, סרטן, מחלות מאורולוגיות, מחלה בבלוטת התריס,כאבים ממושכים (כאבי פרקים, כאבי צוואר-גב, כאבי ראש או כאבים כרונים אחרים). תחלואה נפשית מעלה את השכיחות של כאבים ממושכים ומחלות לב. <ref name="levinson2012"/> | + | שיעור המדווחים בישראל על תחלואה גופנית ממושכת כלשהי בקרב הסובלים מהפרעות דיכאון או חרדה היה 66%. להשוואה, בקרב מי שלא סבלו מהפרעות דיכאון או חרדה דיווח רק 46% בקרב אלה מי סבלו מהפרעות דיכאון או חרדה. תחלואה גופנית ממושכת כוללת - מחלות לב (התקף לב, שבץ או מחלת לב, לחץ דם גבוה),מחלות נשימה (אסתמה, COPD, אמפזימה, שחפת, או מחלת ריאות אחרת), סכרת, מחלת כליות, סרטן, מחלות מאורולוגיות, מחלה בבלוטת התריס,כאבים ממושכים (כאבי פרקים, כאבי צוואר-גב, כאבי ראש או כאבים כרונים אחרים). תחלואה נפשית מעלה את השכיחות של כאבים ממושכים ומחלות לב. <ref name="levinson2012"/> |
| | | |
| ===תחלואה בהפרעות נפשיות אחרות=== | | ===תחלואה בהפרעות נפשיות אחרות=== |
שורה 98: |
שורה 96: |
| ===התמכרות לסמים ולאלכוהול=== | | ===התמכרות לסמים ולאלכוהול=== |
| {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התמכרות]], [[אלכוהול]]}} | | {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התמכרות]], [[אלכוהול]]}} |
− | בסקר הנפשי העולמי נמצא כי יש חיזוק מסויים [[אלכוהול|צריכת יתר של אלכוהול]]<ref name="levinson2012"/> לפי תכנית הטיפול האינטרגטיבית למחלות נפשיות ולהתמכרות לחומרים, כ 50% מהאנשים בארצות הברית שיש להם בעיות נפשיות קשות סובלים גם מהתמכרות לחומרים ממכרים כמו אלכוהול, סמים וכו', וכ 30% מסך האנשים שמאובחנים בביעיות נפשיות מתמכרים לחומרים שונים - לעומת 15% מהאוכלוסיה הכללית בארה"ב. {{הערה|[http://www.dualdiagnosis.org/an-introduction-to-integrated-treatment/ An Introduction to Integrated Treatment],תכנית הטיפול האינטרגטיבית למחלות נפשיות ולהתמכרות לחומרים}} | + | בסקר הנפשי העולמי נמצא כי יש חיזוק מסויים [[אלכוהול|צריכת יתר של אלכוהול]]<ref name="levinson2012"/> לפי תכנית הטיפול האינטרגטיבית למחלות נפשיות ולהתמכרות לחומרים, כ-50% מהאנשים בארצות הברית שיש להם בעיות נפשיות קשות סובלים גם מהתמכרות לחומרים ממכרים כמו אלכוהול, סמים וכו', וכ-30% מסך האנשים שמאובחנים בבעיות נפשיות מתמכרים לחומרים שונים - לעומת 15% מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב. {{הערה|[http://www.dualdiagnosis.org/an-introduction-to-integrated-treatment/ An Introduction to Integrated Treatment],תכנית הטיפול האינטרגטיבית למחלות נפשיות ולהתמכרות לחומרים}} |
| | | |
| דיכאון הוא לעיתים קרובות "שער" לשימוש בסמים ואלכוהול. מי שחווה אלכוהול צורך את החומרים האלה כדי לברוח מהרגשות השליליים. אבל ללא טיפול הדיכאון נשאר. לעיתים קרובות השימוש באלכוהול או סמים מתפתח ל[[התמכרות]] מלאה עקב הנסיון החוזר לברוח מהבעיות. [http://www.dualdiagnosis.org/depression-and-addiction/] הדיכאון והתמכרות לאלכוהול, מחזקים זה את זה. השתייה אינה עוזרת לדיכאון ומצד שני אם מישהו הוא אלכוהוליסט, הדיכאון הוא גורם שימנע לעבור לאופן מחבשה הדרוש להתגברות על ההתמכרות לאלכוהול. | | דיכאון הוא לעיתים קרובות "שער" לשימוש בסמים ואלכוהול. מי שחווה אלכוהול צורך את החומרים האלה כדי לברוח מהרגשות השליליים. אבל ללא טיפול הדיכאון נשאר. לעיתים קרובות השימוש באלכוהול או סמים מתפתח ל[[התמכרות]] מלאה עקב הנסיון החוזר לברוח מהבעיות. [http://www.dualdiagnosis.org/depression-and-addiction/] הדיכאון והתמכרות לאלכוהול, מחזקים זה את זה. השתייה אינה עוזרת לדיכאון ומצד שני אם מישהו הוא אלכוהוליסט, הדיכאון הוא גורם שימנע לעבור לאופן מחבשה הדרוש להתגברות על ההתמכרות לאלכוהול. |
שורה 159: |
שורה 157: |
| | | |
| ;היקף וגורמים לדיכאון: | | ;היקף וגורמים לדיכאון: |
− | * [http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99 ישראל בדיכי] מערכת דוקטורס, 08/03/07 | + | * [http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99 ישראל בדיכי] מערכת דוקטורס, 08.03.2007 |
| * [http://www.nrg.co.il/online/29/ART2/412/789.html בטראומה: יותר אנשים בעולם סובלים מדיכאון] טל לאור nrg 31.10.2012 | | * [http://www.nrg.co.il/online/29/ART2/412/789.html בטראומה: יותר אנשים בעולם סובלים מדיכאון] טל לאור nrg 31.10.2012 |
| * [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1815182 מחקר: טראומה בגיל ההתבגרות מחסנת מדיכאון ונטיות אובדניות], דן אבן, הארץ, 03.09.2012 | | * [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1815182 מחקר: טראומה בגיל ההתבגרות מחסנת מדיכאון ונטיות אובדניות], דן אבן, הארץ, 03.09.2012 |
שורה 167: |
שורה 165: |
| * [http://www.themarker.com/career/1.2353452 אזהרה: נסיעות ממושכות לעבודה
עלולות לגרום להשמנה, מחלות ודיכאון] הילה ויסברג, דה מרקר, 19.06.2014 | | * [http://www.themarker.com/career/1.2353452 אזהרה: נסיעות ממושכות לעבודה
עלולות לגרום להשמנה, מחלות ודיכאון] הילה ויסברג, דה מרקר, 19.06.2014 |
| * [https://www.nature.com/articles/d41586-018-05261-3?utm_source=fbk_nnc&utm_medium=social&utm_campaign=naturenews&sf190721199=1 Depression: the radical theory linking it to inflammation], nature 2017 | | * [https://www.nature.com/articles/d41586-018-05261-3?utm_source=fbk_nnc&utm_medium=social&utm_campaign=naturenews&sf190721199=1 Depression: the radical theory linking it to inflammation], nature 2017 |
− | * איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4926725,00.html דו"ח עולמי: עלייה של 18% בשיעור הסובלים מדיכאון בעולם] ynet, 23.02.17 | + | * איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4926725,00.html דו"ח עולמי: עלייה של 18% בשיעור הסובלים מדיכאון בעולם] ynet, 23.02.2017 |
| | | |
| ;השפעות של דיכאון: | | ;השפעות של דיכאון: |