שינויים

דה שליט טוען בספר כי המקור לבעיות הסביבה אינו רק בטכנולוגיה אלא בהתנגדות של גורמים אינטרסנטים הנהנים מהמצב הקיים האפשר וגורם ליצירת הזיהום. הספר נותן לקורא הכרות ראשונית עם בעיה סביבתית ולאחר מכן גם אל ההקשר הפוליטי-כלכלי-תרבותי שלה ואל המשמעויות שלה. מעבר מהצד הטכני לצד הפוליטי.  

דה שליט טוען בספר כי המקור לבעיות הסביבה אינו רק בטכנולוגיה אלא בהתנגדות של גורמים אינטרסנטים הנהנים מהמצב הקיים האפשר וגורם ליצירת הזיהום. הספר נותן לקורא הכרות ראשונית עם בעיה סביבתית ולאחר מכן גם אל ההקשר הפוליטי-כלכלי-תרבותי שלה ואל המשמעויות שלה. מעבר מהצד הטכני לצד הפוליטי.  

דה שליט מבחין בין 3 שלבים במודעות הסביבתית של אדם - הכרת העובדות היבשות, הבנת המשמעות האתית שלהן (מודעות) והכרה של הכוחות הפוליטיים הפועלים בתחום (תודעה). על פניו נראה כי לא ברור למה לקיים הבדלה זו, אבל, היסטורית תנועות ירוקות רבות עברו לשלב המודעות ונלחמו למען הסביבה, בלי שהן עוסקות בהיבטים הפוליטיים שגרמו לבעיות בתחומים בהם נאבקו.  

דה שליט מבחין בין 3 שלבים במודעות הסביבתית של אדם - הכרת העובדות היבשות, הבנת המשמעות האתית שלהן (מודעות) והכרה של הכוחות הפוליטיים הפועלים בתחום (תודעה). על פניו נראה כי לא ברור למה לקיים הבדלה זו, אבל, היסטורית תנועות ירוקות רבות עברו לשלב המודעות ונלחמו למען הסביבה, בלי שהן עוסקות בהיבטים הפוליטיים שגרמו לבעיות בתחומים בהם נאבקו.  

דה שליט תוקף את הליברליזם שאמנים מילא תפקיד חשוב בהתפתחות ההבנה של נושאי הסביבה במערב, אבל לא הצליח לתת תשובה לבעיות הסביבה. המחוייבות של הליברליזם לקפיטליזם ול"כלכלכת שוק", ולזכות של הפרטים לצרוך מונעות ממנו להתייחס להיבטים החברתיים - סביבתיים שיש לצריכה וכלכלה. דבר זה מייצג צביעות היות ובמקומות בהם נוח לעסקים שהמדינה תתערב לטובת האינטרסים שלהם היא עושה זאת באופן גס. כך לדוגמה יצרית אמנות סחר נוחות למדינות העשירות ולתאגידים גדולים, סבסוד של תחבורה ואנרגיה הדרושים לגלובליצזיה, סבסוד אנרגיה בלתי מתחדשת. הצריכה היא חופשית אבל כמעט ויש איסור לשמר ולחסוך או לחלק את המשאבים באופן אחר.  

דה שליט תוקף את הליברליזם שאמנים מילא תפקיד חשוב בהתפתחות ההבנה של נושאי הסביבה במערב, אבל לא הצליח לתת תשובה לבעיות הסביבה. המחוייבות של הליברליזם לקפיטליזם ול"כלכלכת שוק", ולזכות של הפרטים לצרוך מונעות ממנו להתייחס להיבטים החברתיים - סביבתיים שיש לצריכה וכלכלה. דבר זה מייצג צביעות היות ובמקומות בהם נוח לעסקים שהמדינה תתערב לטובת האינטרסים שלהם היא עושה זאת באופן גס. כך לדוגמה יצרית אמנות סחר נוחות למדינות העשירות ולתאגידים גדולים, סבסוד של תחבורה ואנרגיה הדרושים לגלובליצזיה, סבסוד אנרגיה בלתי מתחדשת. הצריכה היא חופשית אבל כמעט ויש איסור לשמר ולחסוך או לחלק את המשאבים באופן אחר.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==