שינויים

==עלילה==

==עלילה==

הסרט עוקב אחר מספר שלוש חברות שבהן מנהלי השקעות שזיהו את התפתחות [[משבר הסאבפריים]] ב[[ארצות הברית]] וניצלו אותו לטובתם.

הסרט עוקב אחר מספר שלוש חברות שבהן מנהלי השקעות שזיהו את התפתחות [[משבר הסאבפריים]] ב[[ארצות הברית]] וניצלו אותו לטובתם. הסרט מציג מספר נקודות בזמן של התפתחות המשבר

הסרט נפתח בתאור ההגיון של חבילות של משכנתאות כמכשיר פיננסי שנסחר בבורסה, 30 שנה לפני התפתחות משבר הסאב-פריים. ההגיון הוא שאנשים לא רוצים לאבד את המשכנתא ולכם הן יעשו הכל כדי להחזיר אותה. אם מצרפים יחד אלפי חבילות כאלה הסיכון עוד יותר נמוך. בכך נוצר שוק של אגרות חוב. הבעיה היא שעם הזמן בנקים ומנהלי אג"ח כאלה מייצרים עוד ועוד חבילות כאלה - והם מכניסים לתוכם גם משכנתאות פחות טובות - משכנתאות של אנשים ללא ערבונות, ללא עבודה שהן משכנתאות בסיכון גבוה.  

הסרט נפתח בתאור ההגיון של חבילות של משכנתאות כמכשיר פיננסי שנסחר בבורסה, 30 שנה לפני התפתחות משבר הסאב-פריים. ההגיון הוא שאנשים לא רוצים לאבד את המשכנתא ולכם הן יעשו הכל כדי להחזיר אותה. אם מצרפים יחד אלפי חבילות כאלה הסיכון עוד יותר נמוך. בכך נוצר שוק של אגרות חוב. הבעיה היא שעם הזמן בנקים ומנהלי אג"ח כאלה מייצרים עוד ועוד חבילות כאלה - והם מכניסים לתוכם גם משכנתאות פחות טובות - משכנתאות של אנשים ללא ערבונות, ללא עבודה שהן משכנתאות בסיכון גבוה.  

ד"ר מייקל ברי הוא רופא, מנהל [[קרן גידור]] אקסצנטרי וחסר כישורים חברתיים. בשנת 2005 הוא מנתח נתונים של אלפי [[משכנתא|משכנתאות]] ומגיע למסקנה כי הם יכנסו ל[[חדלות פרעון]] בשנים הקרובות. והוא חוזה כי שוק הדיור בארצות הברית הוא בלתי יציב, שכן הוא מבוסס על משכנתאות סאב-פאריים שנמצאים בסיכון גבוה.  בעוד שהרגולטורים, בנקים ובתי ההשקעות הגדולים מתעלמים מסיכון זה, ברי פונה לבנקאי השקעות מגופים כ[[גולדמן זקס]], [[דויטשה בנק]], [[בנק אוף אמריקה]], [[בר סטרנס]] ומבקש מהם ליצור עבורו  [[מכשיר פיננסי]] חדש, [[CDS]] (credit default swap market), המאפשר לו תחליף ל[[מכירה בחסר]] של הלוואות אלו (כלומר יאפשר לקרן שלו להרוויח מאי תשלום המשכנתאות). ברי מהמר על מעל מיליארד דולר נגד השוק, אבל בתמורה עליו לשלם פרמיה חודשית גבוה. דברים אלה גורמים להבעת חוסר אמון מצד משקיעים רבים, בינהם המשקיע העיקרי בקרן, לורנס פילדס.  

ד"ר מייקל ברי הוא רופא, מנהל [[קרן גידור]] אקסצנטרי וחסר כישורים חברתיים. בשנת 2005 הוא מנתח נתונים של אלפי [[משכנתא|משכנתאות]] ומגיע למסקנה כי הם יכנסו ל[[חדלות פרעון]] בשנים הקרובות. והוא חוזה כי שוק הדיור בארצות הברית הוא בלתי יציב, שכן הוא מבוסס על משכנתאות סאב-פאריים שנמצאים בסיכון גבוה.  בעוד שהרגולטורים, בנקים ובתי ההשקעות הגדולים מתעלמים מסיכון זה, ברי פונה לבנקאי השקעות מגופים כ[[גולדמן זקס]], [[דויטשה בנק]], [[בנק אוף אמריקה]], [[בר סטרנס]] ומבקש מהם ליצור עבורו  [[מכשיר פיננסי]] חדש, [[CDS]] (credit default swap market), המאפשר לו תחליף ל[[מכירה בחסר]] של הלוואות אלו (כלומר יאפשר לקרן שלו להרוויח מאי תשלום המשכנתאות). ברי מהמר על מעל מיליארד דולר נגד השוק, אבל בתמורה עליו לשלם פרמיה חודשית גבוה. דברים אלה גורמים להבעת חוסר אמון מצד משקיעים רבים, בינהם המשקיע העיקרי בקרן, לורנס פילדס.  

ג'יימי שיפלי וצ'ארלי גלר הם צמד מנהלי השקעות צעירים ומוכשרים, שמתמחים בזיהוי מצבים שבהם אנשים לא נוח לחשוב על סיכונים ולכן הם משקיעים בהם פחות מידי. הם נחשפים במקרה למחקרו של ונט. הם פונים לסוחר הבכיר לשעבר בן ריקט במטרה שיסייע להם בהשגת גישה לביצוע מכירה-בחסר עם [[מינוף פיננסי]] נגד שוק המשכנתאות.

ג'יימי שיפלי וצ'ארלי גלר הם צמד מנהלי השקעות צעירים ומוכשרים, שמתמחים בזיהוי מצבים שבהם אנשים לא נוח לחשוב על סיכונים ולכן הם משקיעים בהם פחות מידי. הם נחשפים במקרה למחקרו של ונט. הם פונים לסוחר הבכיר לשעבר בן ריקט במטרה שיסייע להם בהשגת גישה לביצוע מכירה-בחסר עם [[מינוף פיננסי]] נגד שוק המשכנתאות.

בתחילת שנת 2007 מתחילה מגמה של חדלות פרעון בשוק. דבר זה מעלה את הסיכון לכך לחבילות הסאב-פריים (מה שהיה אמור לפגוע במחירן), כמו כן הדבר מעלה את הסיכוי שחבילות ה-CDS אכן יתממשו- דבר שהיה אמור להוזיל את הפרמיות. עם זאת מחירי ה-CDO עולים, ומנהלים בסוכניות דרוג אשראי מסרבים להוריד את דרוג החבילות. עם זאת בניגוד להגיון זה הבנקים דווקא מעלים את דרוג הפרמיות לחבילות במקום להוריד אותו. כאשר ה"שוק" לא מתנהג כפי שציפו, מנהלי ההשקעות ב-CDS מגיעים כי משהו לא בסדר. הם תוקפים את ונט אבל זה שומר על עמדתו ודוחק בהם להגיע לכנס של הגורמים שאחרים למתן ואישור ההלוואות, American Securitization Forum, בלאס ווגאס.  באום וצוותו נתקפים בכנס של מנהלי סיכונים הם מגלים כי יש שאננות של כל המנהלים בתחום. באום וצוותו מתוסכלים, הם מתחילים בסדרת מפגשים עם גורמים פיננסים, אנליסטים ורגולטורים ומגלים את עומק הטיפשות והשחיתות, מה שמביא אותם להגדיל עוד יותר את ההימור נגד השוק.  

בתחילת שנת 2007 מתחילה מגמה של חדלות פרעון בשוק. דבר זה מעלה את הסיכון לכך לחבילות הסאב-פריים (מה שהיה אמור לפגוע במחירן), כמו כן הדבר מעלה את הסיכוי שחבילות ה-CDS אכן יתממשו- דבר שהיה אמור להוזיל את הפרמיות. עם זאת מחירי ה-CDO עולים, ומנהלים בסוכניות דרוג אשראי מסרבים להוריד את דרוג החבילות. עם זאת בניגוד להגיון זה הבנקים דווקא מעלים את דרוג הפרמיות לחבילות במקום להוריד אותו. כאשר ה"שוק" לא מתנהג כפי שציפו, מנהלי ההשקעות ב-CDS מגיעים כי משהו לא בסדר. הם תוקפים את ונט אבל זה שומר על עמדתו ודוחק בהם להגיע לכנס של הגורמים שאחרים למתן ואישור ההלוואות, American Securitization Forum, בלאס ווגאס.  באום וצוותו נתקפים בכנס של מנהלי סיכונים הם מגלים כי יש שאננות של כל המנהלים בתחום. באום וצוותו מתוסכלים, הם מתחילים בסדרת מפגשים עם גורמים פיננסים, אנליסטים ורגולטורים ומגלים את עומק הטיפשות והשחיתות, מה שמביא אותם להגדיל עוד יותר את ההימור נגד השוק.  

הסרט מראה כיצד כל המערכות שאמורות להגן על הציבור מפני [[כשל שוק|כשלי שוק]] התמוססו או משתפים פעולה עם הבועה - מנהלי חבילות CDO, הבנקים המוכרים חבילות אלה, חברות דרוג האשראי המדרגות את החבילות, המערכת הרגולטרוית, והעיתונאים.  

הסרט מראה כיצד כל המערכות שאמורות להגן על הציבור מפני [[כשל שוק|כשלי שוק]] התמוססו או משתפות פעולה עם הבועה - מנהלי חבילות CDO, הבנקים המוכרים חבילות אלה, חברות דרוג האשראי המדרגות את החבילות, המערכת הרגולטרוית, והעיתונאים.

* הסרט מציג מנגנון של [[דלת מסתובבת]] -  עובדת ב[[הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)|וועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC)]] שאמורה לפקח על כל השוק, משתתפת בכנס בלאס ווגס במטרה לזכות במשרה באחד הבנקים הגדולים. לפי הסרט אין שום מניעה למנגנון כזה.  

* באום וצוותו נפגשים עם מנהלת בדרג ביניים באחת מחברות דירוג האשראי - היא מודה בכך שהם מעניקים דרוג אוטומטי של AAA לחבילות סאב פריים גם כשאלו מכילות משכנתאות "זבל" - אבל לטענתה הדבר נובע מלחץ של המנהלים שלה ומכך שהחברה שלה יודעת שאם היא לא תיתן את הדרוג המתאים הבנקים יפנו לחברה אחרת שכן תיתן.  

הסרט מציג מנגנון של [[דלת מסתובבת]] -  עובדת ב[[הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)|וועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC)]] שאמורה לפקח על כל השוק, משתתפת בכנס בלאס ווגס במטרה לזכות במשרה באחד הבנקים הגדולים. לפי הסרט אין שום מניעה למנגנון כזה.  

 

באום וצוותו נפגשים עם מנהלת בדרג ביניים באחת מחברות דירוג האשראי - היא מודה בכך שהם מעניקים דרוג אוטומטי של AAA לחבילות סאב פריים גם כשאלו מכילות משכנתאות "זבל" - אבל לטענתה הדבר נובע מלחץ של המנהלים שלה ומכך שהחברה שלה יודעת שאם היא לא תיתן את הדרוג המתאים הבנקים יפנו לחברה אחרת שכן תיתן.  

מארק באום נפגש עם קרן ניהול של CDO, וינג צ'או, שלא מוטרד כלל מפני הסיכונים שעלולים להתממש - העיקר ש"כולם מרווחים". צ'או מסביר לבאום כי הכסף ב-CDO הרגיל הוא הכסף הקטן - ה-CDO הסינתטי הוא המקום שבו נמצא הכסף הגדול - בערך פי 20 יותר כסף לעומת ההלוואות עצמן. ההסבר לכך ניתן על ידי הזמרת [[סלינה גומז]] והכלכלן [[ריצ'רד ת'אלר]]. גומז מסבירה כיצד היא מהמרת עוד ועוד בקזינו ומשום שהיא מרוויחה שוב ושוב נוצר רושם מוטעה שהיא לא יכולה להפסיד. תאלר מסביר כי זו שגיאה נפוצה בתחום של [[כלכלה התנהגותית]]. הכסף הגדול לא נמצא בהימורים של גומז עצמה, אלא מהימורים של אנשים סביבה על סכומים גדולים יותר בכך שהיא תזכה - והימורים אלו דומים למכשירים של CDO סינתטי. באום המום מההסבר ומגיע למסקנה כי הכלכלה העולמית כולה נמצאת בסכנת קריסה. כדי להצדיק את עמדתו צ'או מציין כי השכר שהוא מרוויח גדול יותר מזה של באום - אות לכך שהשוק מעריך אותו יותר.  

מארק באום נפגש עם קרן ניהול של CDO, וינג צ'או, שלא מוטרד כלל מפני הסיכונים שעלולים להתממש - העיקר ש"כולם מרווחים". צ'או מסביר לבאום כי הכסף ב-CDO הרגיל הוא הכסף הקטן - ה-CDO הסינתטי הוא המקום שבו נמצא הכסף הגדול - בערך פי 20 יותר כסף לעומת ההלוואות עצמן. ההסבר לכך ניתן על ידי הזמרת [[סלינה גומז]] והכלכלן [[ריצ'רד ת'אלר]]. גומז מסבירה כיצד היא מהמרת עוד ועוד בקזינו ומשום שהיא מרוויחה שוב ושוב נוצר רושם מוטעה שהיא לא יכולה להפסיד. תאלר מסביר כי זו שגיאה נפוצה בתחום של [[כלכלה התנהגותית]]. הכסף הגדול לא נמצא בהימורים של גומז עצמה, אלא מהימורים של אנשים סביבה על סכומים גדולים יותר בכך שהיא תזכה - והימורים אלו דומים למכשירים של CDO סינתטי. באום המום מההסבר ומגיע למסקנה כי הכלכלה העולמית כולה נמצאת בסכנת קריסה. כדי להצדיק את עמדתו צ'או מציין כי השכר שהוא מרוויח גדול יותר מזה של באום - אות לכך שהשוק מעריך אותו יותר.  

שיפלי וגלר מבינים שיש בעיה ומגדילים עוד יותר את ההימור - הם מהמרים גם נגד משכנתאות בדרוג טוב ולא רק משכנתא בדרוג סאב-פריים. בתחילה הם חוגגים את נצחונם, אבל  בן ריקט נגעל מהמצב. הוא מציין את ההשלכות של המשבר - לפי טענתו כאשר ה[[אבטלה]] בארצות הברית עולה באחוז אחד פרוש הדבר הוא 40 אלף מקרי מוות. בהמשך שיפלי וגלר מבינים כי הבנקים וסוכניות הדרוג שומרים באופן מלאכותי על הערך של חבילות ה-CDO וכדי שיוכלו למכור אותם לפני קריסה בלתי נמענת. שיפלי וגלר מזועזעים מהמצב ומנסים לשכנע עיתוני מהוול-סטירט ג'ורנל לכתוב מאמר על המצב. כאן רומז הסרט על [[קשרי הון שלטון עיתון]] - העיתונאי מסרב בטענה שדבר זה יסמן אותו בוול-סרטיט, דבר שיפגע ביכולת שלו לקבל מידע ממקורות.  

שיפלי וגלר מבינים שיש בעיה ומגדילים עוד יותר את ההימור - הם מהמרים גם נגד משכנתאות בדרוג טוב ולא רק משכנתא בדרוג סאב-פריים. בתחילה הם חוגגים את נצחונם, אבל  בן ריקט נגעל מהמצב. הוא מציין את ההשלכות של המשבר - לפי טענתו כאשר ה[[אבטלה]] בארצות הברית עולה באחוז אחד פרוש הדבר הוא 40 אלף מקרי מוות. בהמשך שיפלי וגלר מבינים כי הבנקים וסוכניות הדרוג שומרים באופן מלאכותי על הערך של חבילות ה-CDO וכדי שיוכלו למכור אותם לפני קריסה בלתי נמענת. שיפלי וגלר מזועזעים מהמצב ומנסים לשכנע עיתוני מהוול-סטירט ג'ורנל לכתוב מאמר על המצב. כאן רומז הסרט על [[קשרי הון שלטון עיתון]] - העיתונאי מסרב בטענה שדבר זה יסמן אותו בוול-סרטיט, דבר שיפגע ביכולת שלו לקבל מידע ממקורות.  

כשהבועה הפיננסית מתפוצצת בסופו של דבר, קרן הגידור של מייקל ברי משיגה תשואה של 489% ורווח של 2.69 מיליארד דולר והוא מחליט לסגור אותה. שיפלי וגלר נאלצים למכור את חבילות ה-swaps שלהם בתחילת ההתמוטטות כי מכירה מאוחרת מידי עלולה לחשוף אותם לסיכון של נפילת הבנקים. הם מרוויחים בסופו של דבר כ-80 מיליון דולר. קרן הגידור של מארק באום מרוויחה כמיליארד דולר, וג'ארד ונט מרוויח 47 מיליון דולר. באום מתוסכל מהמערכת ומשוכנע כי מאות אנשים שהיו מעורבים במזימה צריכים ללכת לכלא עקב הונאה. אבל עקב [[קשרי הון שלטון]] דבר לא קורא, המערכת לא משתנה ומעטים מאד מבין הצמרת שיצרה את המשבר משלמים מחיר. בה בעת מי שמשלם את המחיר הם האנשים קשי היום שקנו את חבילות הסאב-פריים או אנשים שנותרים בלי קורת גג.  

כשהבועה הפיננסית מתפוצצת בסופו של דבר, קרן הגידור של מייקל ברי משיגה תשואה של 489% ורווח של 2.69 מיליארד דולר והוא מחליט לסגור אותה. שיפלי וגלר נאלצים למכור את חבילות ה-swaps שלהם בתחילת ההתמוטטות כי מכירה מאוחרת מידי עלולה לחשוף אותם לסיכון של נפילת הבנקים. הם מרוויחים בסופו של דבר כ-80 מיליון דולר. קרן הגידור של מארק באום מרוויחה כמיליארד דולר, וג'ארד ונט מרוויח 47 מיליון דולר. באום מתוסכל מהמערכת ומשוכנע כי מאות אנשים שהיו מעורבים במזימה צריכים ללכת לכלא עקב הונאה. אבל עקב [[קשרי הון שלטון]] דבר לא קורא, המערכת לא משתנה ומעטים מאד מבין הצמרת שיצרה את המשבר משלמים מחיר. בה בעת מי שמשלם את המחיר הם האנשים קשי היום שקנו את חבילות הסאב-פריים או אנשים שנותרים בלי קורת גג.  

*מקס גרינפילד ובילי מגנוסן - צמד סוחרי משכנתאות שחצנים מפלורידה

*מקס גרינפילד ובילי מגנוסן - צמד סוחרי משכנתאות שחצנים מפלורידה

הופעות אורח - הזמרת [[סלינה גומז]] והכלכלן [[ריצ'רד ת'אלר]] - בהופעת קמע, מסביר לצופים את הסוגיות הפיננסיות בסרט (נושא ה-CDO הסינתטי)

הופעות אורח - הזמרת סלינה גומז והכלכלן [[ריצ'רד ת'אלר]] - בהופעת קמע, מסביר לצופים את הסוגיות הפיננסיות בסרט (נושא ה-CDO הסינתטי)

השחקנית מרגו רובי - בהופעת קמע, מסבירה לצופים את הסוגיות הפיננסיות בסרט (נושא אג"ח על המשכנתאות), השף [[אנתוני בורדיין]] - בהופעת קמע, מסביר לצופים את הסוגיות הפיננסיות בסרט (נושא ה-CDO)

השחקנית מרגו רובי - בהופעת קמע, מסבירה לצופים את הסוגיות הפיננסיות בסרט (נושא אג"ח על המשכנתאות), השף [[אנתוני בורדיין]] - בהופעת קמע, מסביר לצופים את הסוגיות הפיננסיות בסרט (נושא ה-CDO - כיצד לוקחים משכנתאות שזכו לחבילות עם דרוג נמוך, ואז אורזים אותן מחדש יחד עם משכנתאות אחרות כדי למתג אותן עם דרוג גבוה)

==הפקה וצילום==

==הפקה וצילום==

במאי ותסריטאי הסרט [[אדם מקיי]] הגה את הרעיון ליצירת סרט על בסיס ספרו של [[מייקל לואיס (סופר)|מייקל לואיס]] במהלך התחקיר שערך במסגרת עבודתו על הסרט [[החבר'ה האחרים]].{{הערה|שם=מקיי}} הוא חבר לחברת פלאן בי של [[בראד פיט]] שהסכימה להפיק את הסרט. במסגרת התסריט שיבץ קטעים של [[שבירת הקיר הרביעי]],{{הערה|שם=מקיי|[http://www.hollywoodreporter.com/news/big-short-how-adam-mckay-838223 How Adam McKay Managed to Write and Wrangle Stars for 'The Big Short' (Q&A)], [[הוליווד ריפורטר]], 8 בנובמבר 2015}} בהם מופיעים סלבריטאים ב[[הופעת קמע|הופעות קמע]] כשהם מסבירים לצופה את הסוגיות הפיננסיות הנידונות בעלילה.{{הערה|[http://www.latimes.com/entertainment/movies/la-ca-mn-sneaks-michael-lewis-20151101-story.html Movie Sneaks Why Michael Lewis says Adam McKay gets the Wall Street meltdown right in 'The Big Short'], [[לוס אנג'לס טיימס]], 30 באוקטובר 2015}} וכן של שחקנים נוספים הפונים ישירות לצופים. צילומי הסרט התקיימו במחצית הראשונה של 2015 ב[[ניו אורלינס]] וב[[מנהטן]]. כוכב הסרט [[ראיין גוסלינג]] ציין ששיטת צילום הסרט הייתה שונה מהנהוג, מספר מצלמות הוצבו בסט והשחקנים לא ידעו מי מצולם בכל רגע נתון.{{הערה|[http://www.nytimes.com/2015/11/29/movies/actors-of-the-big-short-talk-about-the-debt-crisis-in-beverly-hills.html Actors of ‘The Big Short’ Talk About the Debt Crisis, in Beverly Hills], [[ניו יורק טיימס]], 24 בנובמבר 2015}}

במאי ותסריטאי הסרט, אדם מקיי, הגה את הרעיון ליצירת סרט על בסיס ספרו של [[מייקל לואיס (סופר)|מייקל לואיס]] במהלך התחקיר שערך במסגרת עבודתו על הסרט "החבר'ה האחרים".{{הערה|שם=מקיי}} הוא חבר לחברת פלאן בי של [[בראד פיט]] שהסכימה להפיק את הסרט. במסגרת התסריט שיבץ קטעים של "שבירת הקיר הרביעי",{{הערה|שם=מקיי|[http://www.hollywoodreporter.com/news/big-short-how-adam-mckay-838223 How Adam McKay Managed to Write and Wrangle Stars for 'The Big Short' (Q&A)], [[הוליווד ריפורטר]], 8 בנובמבר 2015}} בהם מופיעים סלבריטאים בהופעות קמע כשהם מסבירים לצופה את הסוגיות הפיננסיות הנידונות בעלילה.{{הערה|[http://www.latimes.com/entertainment/movies/la-ca-mn-sneaks-michael-lewis-20151101-story.html Movie Sneaks Why Michael Lewis says Adam McKay gets the Wall Street meltdown right in 'The Big Short'], [[לוס אנג'לס טיימס]], 30 באוקטובר 2015}} וכן של שחקנים נוספים הפונים ישירות לצופים. צילומי הסרט התקיימו במחצית הראשונה של 2015 ב[[ניו אורלינס]] וב[[מנהטן]]. כוכב הסרט [[ראיין גוסלינג]] ציין ששיטת צילום הסרט הייתה שונה מהנהוג, מספר מצלמות הוצבו בסט והשחקנים לא ידעו מי מצולם בכל רגע נתון.{{הערה|[http://www.nytimes.com/2015/11/29/movies/actors-of-the-big-short-talk-about-the-debt-crisis-in-beverly-hills.html Actors of ‘The Big Short’ Talk About the Debt Crisis, in Beverly Hills], [[ניו יורק טיימס]], 24 בנובמבר 2015}}

==ביקורת ופרסים==

==ביקורת ופרסים==

הסרט היה מועמד לחמישה [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]] בקטגוריות [[פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר|הסרט הטוב ביותר]], [[פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר|הבמאי הטוב ביותר]], [[פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר|שחקן המשנה הטוב ביותר]] ([[כריסטיאן בייל]]), [[פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר|התסריט המעובד הטוב ביותר]] ו[[פרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר|העריכה הטובה ביותר]]. הוא זכה בפרס על התסריט המעובד הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר (כריסטיאן בייל), התסריט המעובד הטוב ביותר והעריכה הטובה ביותר. הוא זכה בפרס על התסריט המעובד הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד לארבעה [[פרס גלובוס הזהב|פרסי גלובוס הזהב]] בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (כריסטיאן בייל וסטיב קארל) והתסריט הטוב ביותר אך לא זכה באף קטגוריה. הסרט זכה בפרס הקומדיה הטובה ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר, והשחקן הטוב ביותר בקומדיה (כריסטיאן בייל) מטעם איגוד המבקרים של רשתות השידור. הוא זכה בפרס הסרט הטוב ביותר מטעם גילדת המפיקים וב[[פרס גילדת הכותבים של אמריקה|פרס התסריט המעובד הטוב ביותר]] מטעם גילדת התסריטאים. הוא זכה ב[[פרס באפט"א לקולנוע|פרס באפט"א]] בקטגוריות התסריט המעובד הטוב ביותר והיה מועמד בקטגוריות הסרט, [[פרס באפט"א לבמאי הטוב ביותר|הבמאי]], העריכה, ו[[פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה|שחקן המשנה הטוב ביותר]] (כריסטיאן בייל). הסרט זכה ב[[פרס סטלייט]] בקטגוריית השחקן הטוב ביותר (כריסטיאן בייל) והיה מועמד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד לארבעה פרסי גלובוס הזהב בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (כריסטיאן בייל וסטיב קארל) והתסריט הטוב ביותר אך לא זכה באף קטגוריה. הסרט זכה בפרס הקומדיה הטובה ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר, והשחקן הטוב ביותר בקומדיה (כריסטיאן בייל) מטעם איגוד המבקרים של רשתות השידור. הוא זכה בפרס הסרט הטוב ביותר מטעם גילדת המפיקים ובפרס התסריט המעובד הטוב ביותר מטעם גילדת התסריטאים. הוא זכה בפרס באפט"א בקטגוריות התסריט המעובד הטוב ביותר והיה מועמד בקטגוריות הסרט, הבמאי, העריכה, ושחקן המשנה הטוב ביותר (כריסטיאן בייל). הסרט זכה בפרס סטלייט בקטגוריית השחקן הטוב ביותר (כריסטיאן בייל) והיה מועמד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://www.hollywoodreporter.com/news/brad-pitt-lack-accountability-financial-844588 Brad Pitt Wants Justice for Victims of Financial Collapse: "It’s Disgusting. It Makes Me Angry"], הוליווד ריפורטר, 2 בדצמבר 2015

* [http://www.hollywoodreporter.com/news/brad-pitt-lack-accountability-financial-844588 Brad Pitt Wants Justice for Victims of Financial Collapse: "It’s Disgusting. It Makes Me Angry"], הוליווד ריפורטר, 2 בדצמבר 2015

* {{TheMarker|נטע אלכסנדר|מגש הכסף, הגירסה ההוליוודית|1.2792036|6 בדצמבר 2015}} {{סרטונים}}

* {{TheMarker|נטע אלכסנדר|מגש הכסף, הגירסה ההוליוודית|1.2792036|6 בדצמבר 2015}} {{סרטונים}}

* [[גידי אורשר]], [http://sulamorshercom.ipage.com/?p=723 "מכונת הכסף" - על טפשות המונים",] [http://sulamorshercom.ipage.com/ סולם אורשר], 28 בינואר 2016

* גידי אורשר, [http://sulamorshercom.ipage.com/?p=723 "מכונת הכסף" - על טפשות המונים",] [http://sulamorshercom.ipage.com/ סולם אורשר], 28 בינואר 2016

* {{וואלה!|[[אבנר שביט]]|הון-שלטון-פסלון: "מכונת הכסף", שעוסק בריקבון הכלכלי, ראוי לכל המועמדויות לאוסקר שקיבל|2926529|28 בינואר 2016}}

* {{וואלה!|[[אבנר שביט]]|הון-שלטון-פסלון: "מכונת הכסף", שעוסק בריקבון הכלכלי, ראוי לכל המועמדויות לאוסקר שקיבל|2926529|28 בינואר 2016}}

* {{סינמסקופ|"מכונת הכסף", ביקורת|23545|28 בינואר 2016}}

* יאיר רוה, "[http://cinemascope.co.il/archives/23545 מכונת הכסף", ביקורת], בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 28 בינואר 2016

* {{כלכליסט|אורי פסובסקי|בראד פיט בערבות המשכנתאות הרעילות|3679525|28 בינואר 2016}}

* {{כלכליסט|אורי פסובסקי|בראד פיט בערבות המשכנתאות הרעילות|3679525|28 בינואר 2016}}

* {{עכבר העיר|אורון שמיר|"מכונת הכסף": שם את אמריקה בכיס הקטן|1.3258691|29 בינואר 2016}} {{סרטונים}}

* אורון שמיר, [http://www.mouse.co.il/1.3258691 "מכונת הכסף": שם את אמריקה בכיס הקטן], באתר עכבר העיר, 29 בינואר 2016 {{סרטונים}}

* {{ynet|[[שמוליק דובדבני]]|"מכונת הכסף": מצחיק איך שדפקו אותנו|4759129|29 בינואר 2016}} {{סרטונים}}

* {{ynet|[[שמוליק דובדבני]]|"מכונת הכסף": מצחיק איך שדפקו אותנו|4759129|29 בינואר 2016}} {{סרטונים}}

* {{ynet|יניב חלילי|קרן בידור|4757967|29 בינואר 2016}} {{סרטונים}}

* {{ynet|יניב חלילי|קרן בידור|4757967|29 בינואר 2016}} {{סרטונים}}

* [[יעל שוב]], [http://timeout.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3 "מכונת הכסף" הוא סאטירה מבדרת על מציאות עגומה], באתר [[Time Out ישראל]], 27 בינואר 2016

* [[יעל שוב]], [http://timeout.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3 "מכונת הכסף" הוא סאטירה מבדרת על מציאות עגומה], באתר [[Time Out ישראל]], 27 בינואר 2016

* {{הארץ|אורי קליין|"מכונת הכסף" הוא סרט חשוב גם לאלה שלא מתעניינים בכלכלה|1.2836650|2 בפברואר 2016}} {{סרטונים}}

* {{הארץ|אורי קליין|"מכונת הכסף" הוא סרט חשוב גם לאלה שלא מתעניינים בכלכלה|1.2836650|2 בפברואר 2016}} {{סרטונים}}

* {{וואלה!|דוד רוזנטל|גברים בלבד: מדוע נעדרה מרדית' וויטני מ"מכונת הכסף"?|2932376|07 בפברואר 2016}}

* דוד רוזנטל‏, [http://news.walla.co.il/?w=//2932376 גברים בלבד: מדוע נעדרה מרדית' וויטני מ"מכונת הכסף"?], באתר וואלה! NEWS‏, 07 בפברואר 2016

* {{וואלה!|[[יעל שוב]] ו[[אבנר שביט]]|אוסקר 2016: האם "מכונת הכסף" הוא הסרט הגדול של השנה, או קשקוש שוביניסטי|2938233|26 בפברואר 2016}}

* יעל שוב ואבנר שביט‏, [http://news.walla.co.il/?w=//2938233 אוסקר 2016: האם "מכונת הכסף" הוא הסרט הגדול של השנה, או קשקוש שוביניסטי], באתר וואלה! NEWS‏, 26 בפברואר 2016

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==