שינויים

'''נעילה טכנולוגית''' (באנגלית: '''Technological lock-in''') היא אוסף של תאוריות לפיהן מערכות טכנולוגיות נעות לאורך מסלולים ספציפיים שקשה לברוח מהן. כתוצאה מכך יש נטייה להישאר בטכנולוגיות מסויימות במשך תקופות ממושכות, אפילו אם קיימים תחליפים שנראה שהם טובים יותר מבחינת הביצועים שלהם או מבחינות אחרות כמו העלות המוטלת על הצרכן מניעת [[זיהום]] או [[עלות חיצונית]] על כלל החברה. מכאן מייחסים לנעילה טכנולוגית את המשך השימוש בטכנולוגיות נחותות כביכול, כמו מקלדות מסוג QWERTY, מנוע בעירה פנימית או שימוש במכוניות לתחבורה בעיר.  

'''נעילה טכנולוגית''' (באנגלית: '''Technological lock-in''') היא אוסף של תאוריות לפיהן מערכות טכנולוגיות נעות לאורך מסלולים ספציפיים שקשה לברוח מהן. כתוצאה מכך יש נטייה להישאר בטכנולוגיות מסויימות במשך תקופות ממושכות, אפילו אם קיימים תחליפים שנראה שהם טובים יותר מבחינת הביצועים שלהם או מבחינות אחרות כמו העלות המוטלת על הצרכן מניעת [[זיהום]] או [[עלות חיצונית]] על כלל החברה. מכאן מייחסים לנעילה טכנולוגית את המשך השימוש בטכנולוגיות נחותות כביכול, כמו מקלדות מסוג QWERTY, מנוע בעירה פנימית או שימוש במכוניות לתחבורה בעיר.  

לפעמים נעילה טכנולוגית היא סוג של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] או [[קו-אבולוציה]] שבה התחייבות לסוג כלשהו של טכנולוגיה גורמת לשינוי חברתי או מוסדי, ולהתקבעות של חקיקה, של טעמי צרכנים או של מצב פיזי בשטח. לאחר מכן יש קושי משמעותי לשוב "אחורה" ולבחור בטכנולוגיה אחרת או באוסף טכנולוגיות אחרות.  

לפעמים נעילה טכנולוגית היא סוג של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] או [[קו-אבולוציה]] שבה התחייבות לסוג כלשהו של טכנולוגיה גורמת לשינוי חברתי או מוסדי, ולהתקבעות של חקיקה, של טעמי צרכנים או של מצב פיזי בשטח. לאחר מכן יש קושי משמעותי לשוב "אחורה" ולבחור בטכנולוגיה אחרת או באוסף טכנולוגיות אחרות.  

==מנגנוני נעילה טכנולוגית==

==מנגנוני נעילה טכנולוגית==

מנגנון השני הוא יתרונות לאימוץ טכנולוגיות. כלומר כאשר יותר צרכנים ויותר עסקים שמספקים שירות לטכנולוגיה, מאמצים טכנולוגיה מסויימת נוצרים יתרונות לטכנולוגיה זו על פני טכנולוגיות יריביות, הן בהקשר של מחיר, והן בהקשר של נכונות הצרכנים וספקי השירותים התומכים לעבור לטכנולוגיה מתחרה. יתרונות אלה כוללים [[יתרונות לגודל]] (עלות ייצור של יחידה אחת מהמוצר זולה יותר ככל שמייצרים יותר מוצרים), ובעיקר יתרונות הנובעים מ[[השפעה חיצונית]] חיובית של רשת - הצרכן נהנה משירות טוב יותר כאשר יש יותר משתמשים שמשתמשים בטכנולוגיה זהה (דוגמאות - טלפון, תוכנות בעלות סיומת קובץ זהה).

מנגנון השני הוא יתרונות לאימוץ טכנולוגיות. כלומר כאשר יותר צרכנים ויותר עסקים שמספקים שירות לטכנולוגיה, מאמצים טכנולוגיה מסויימת נוצרים יתרונות לטכנולוגיה זו על פני טכנולוגיות יריביות, הן בהקשר של מחיר, והן בהקשר של נכונות הצרכנים וספקי השירותים התומכים לעבור לטכנולוגיה מתחרה. יתרונות אלה כוללים [[יתרונות לגודל]] (עלות ייצור של יחידה אחת מהמוצר זולה יותר ככל שמייצרים יותר מוצרים), ובעיקר יתרונות הנובעים מ[[השפעה חיצונית]] חיובית של רשת - הצרכן נהנה משירות טוב יותר כאשר יש יותר משתמשים שמשתמשים בטכנולוגיה זהה (דוגמאות - טלפון, תוכנות בעלות סיומת קובץ זהה).

המנגנונים האלה אמורים להסביר את ההתפתחות של טכנולוגיות לאורך ערוצים מסויימים, דבר שעלול להוביל לפתרון-שוק תת אופטימלי. הדוגמאות כוללות את שוק התקשורת ואת שוק המכוניות. (Metcalfe, 1997)

המנגנונים האלה אמורים להסביר את ההתפתחות של טכנולוגיות לאורך ערוצים מסויימים, דבר שעלול להוביל לפתרון-שוק תת אופטימלי. הדוגמאות כוללות את שוק התקשורת ואת שוק המכוניות. (Metcalfe, 1997).

מעבר לשני מנגנונים אלה קיימים מנגנונים נוספים.  

מעבר לשני מנגנונים אלה קיימים מנגנונים נוספים.  

==הגעה לפתרון תת אופטימלי==

==הגעה לפתרון תת אופטימלי==

בספר [[השען העיוור]] מציג [[ריצ'ראד דוקניס]] דוגמאות לכך ש[[אבולוציה]] שמתבצעת בשלבים, לא בהכרח מגיעה לפתרון אופטימלי (על בסיס רעיונות של סטיבן ג'י גולד). דוגמה לכך היא התפתחות העין ביצורים כמו יונקים וציפורים שבה תאי העין הרגישים לאור בנויים "הפוך" כך שהחלק הרגיש לאור בתאים פונה אל תוך הגולגולת והחלק שמעביר את האות החשמלי למוח נמצא בקדמת התא. תכנון כזה לא אופטמלי בגלל נקודת עיוורון בנקודה בה כל החוטים נכנסים אל המוח. לפי דוקינס ההסבר לכך היא שהעין התפתחה בשלבים, כאשר בכל שלב מקבלים את הבחירות העיצוביות של השלב הקודם ולא ניתן לשנותן. לעומת זאת בקרב דיונינים התפתחה העין בתהליך אחר והיא מעוצבת בצורה "נכונה".  

בספר [[השען העיוור]] מציג [[ריצ'ראד דוקניס]] דוגמאות לכך ש[[אבולוציה]] שמתבצעת בשלבים, לא בהכרח מגיעה לפתרון אופטימלי (על בסיס רעיונות של סטיבן ג'י גולד). דוגמה לכך היא התפתחות העין ביצורים כמו יונקים וציפורים שבה תאי העין הרגישים לאור בנויים "הפוך" כך שהחלק הרגיש לאור בתאים פונה אל תוך הגולגולת והחלק שמעביר את האות החשמלי למוח נמצא בקדמת התא. תכנון כזה לא אופטימלי בגלל נקודת עיוורון בנקודה בה כל החוטים נכנסים אל המוח. לפי דוקינס ההסבר לכך היא שהעין התפתחה בשלבים, כאשר בכל שלב מקבלים את הבחירות העיצוביות של השלב הקודם ולא ניתן לשנותן. לעומת זאת בקרב דיונונים התפתחה העין בתהליך אחר והיא מעוצבת בצורה "נכונה".  

הדוגמאות של יתרונות לאימוץ טכנולוגי, מראות איך אפשר להגיע לפתרון תת אופטימלי באמצעות התפתחות טכנולוגית וכלכלית תלויית-נתיב. לפי טענה אחת, יתרונות לגודל נראים כמו עקומת S. בתחילת אימוץ הטכנולוגיה או כאשר נתח השוק הוא נמוך יש יתרונות עולים לגודל, והחסרונות לגודל מתחילים להתפתח רק בשלב מאוחר יותר כאשר השוק מתחיל להיות רווי, או בקצבי ייצור גדולים יותר. טכנולוגיות מתחרות ביניהן עד שאחת מהן זוכה לדומיננטיות על פני האחרות, בשלב זה חשובים מאוד היתרונות לגודל, בניגוד לחשיבה הכלכלי הרגילה (שמניחה שיש חסרונות לגודל).

הדוגמאות של יתרונות לאימוץ טכנולוגי, מראות איך אפשר להגיע לפתרון תת אופטימלי באמצעות התפתחות טכנולוגית וכלכלית תלויית-נתיב. לפי טענה אחת, יתרונות לגודל נראים כמו עקומת S. בתחילת אימוץ הטכנולוגיה או כאשר נתח השוק הוא נמוך יש יתרונות עולים לגודל, והחסרונות לגודל מתחילים להתפתח רק בשלב מאוחר יותר כאשר השוק מתחיל להיות רווי, או בקצבי ייצור גדולים יותר. טכנולוגיות מתחרות ביניהן עד שאחת מהן זוכה לדומיננטיות על פני האחרות, בשלב זה חשובים מאוד היתרונות לגודל, בניגוד לחשיבה הכלכלי הרגילה (שמניחה שיש חסרונות לגודל).

[[תאונות דרכים]], [[אי חום עירוני|איי חום עירוניים]] ו[[זיהום אוויר]] מרתיעים [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ומעודדים עוד נסיעות במכוניות. השימוש במכוניות יוצר לחץ פוליטי להרחבת כבישים ומקומות חנייה על חשבון מדרכות או [[שבילי אופניים]] ועל חשבון [[נתיבי תחבורה ציבורית]], דבר זה גורם לסיכון בטיחותי של הולכי הרגל, או לתנועה איטית יותר ופחות נוחה.  

[[תאונות דרכים]], [[אי חום עירוני|איי חום עירוניים]] ו[[זיהום אוויר]] מרתיעים [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ומעודדים עוד נסיעות במכוניות. השימוש במכוניות יוצר לחץ פוליטי להרחבת כבישים ומקומות חנייה על חשבון מדרכות או [[שבילי אופניים]] ועל חשבון [[נתיבי תחבורה ציבורית]], דבר זה גורם לסיכון בטיחותי של הולכי הרגל, או לתנועה איטית יותר ופחות נוחה.  

מנגנונים אלה הם דוגמה לחסימה פיזית של פתרונות אחרים - אוטובוסים שעומדים בפקקים שיוצרות מכוניות, או הולכי רגל ללא מדרכה או ללא מעבר (גדרות שמוקמות בין כבישים וכבישים שמסוכן לחצות אותן). זו אחת הסיבות לכך שפיתוח מוטה רכב פרטי גורם להארכת משך הנסיעה ולנסיעה בטוחה פחות ונעימה פחות עבור אמצעים אחרים בהשוואה לרכב פרטי.  

מנגנונים אלה הם דוגמה לחסימה פיזית של פתרונות אחרים - אוטובוסים שעומדים בפקקים שיוצרות מכוניות, או הולכי רגל ללא מדרכה או ללא מעבר (גדרות שמוקמות בין כבישים וכבישים שמסוכן לחצות אותן). זו אחת הסיבות לכך שפיתוח מוטה רכב פרטי גורם להארכת משך הנסיעה ולנסיעה בטוחה פחות ונעימה פחות עבור אמצעים אחרים בהשוואה לרכב פרטי.  

נעילה טכנולוגית הזאת מתחזקת עם נעילות אחרות שהן הגדלת שטח העיר, הקטנת צפיפות המגורים בעיר בה ועידוד מגמת ה[[פרבור]]. שימוש במכוניות במרכז העיר זולל שטח יקר שמוקדש ל[[חנייה]] וגורם לעליית מחירי הדירות בעיר, יחסית לשטחים מחוץ לה. בנוסף, התופעות סיכון בתאונות, אובדן שטחים פתוחים, הרגשת איום על ילדים ומחסור בגינות, [[זיהום אוויר]] ו[[רעש]] גורמים לנטישת תושבים, בעיקר זוגות צעירים, תושבים מבוססים, ועסקים את הערים ומעבר למגורים בפרברים. היבט זה מכונה [[אפקט הבייגלה]].  

נעילה טכנולוגית הזאת מתחזקת עם נעילות אחרות שהן הגדלת שטח העיר, הקטנת צפיפות המגורים בעיר בה ועידוד מגמת ה[[פרבור]]. שימוש במכוניות במרכז העיר זולל שטח יקר שמוקדש ל[[חנייה]] וגורם לעליית מחירי הדירות בעיר, יחסית לשטחים מחוץ לה. בנוסף, התופעות סיכון בתאונות, אובדן שטחים פתוחים, הרגשת איום על ילדים ומחסור בגינות, [[זיהום אוויר]] ו[[רעש]] גורמים לנטישת תושבים, בעיקר זוגות צעירים, תושבים מבוססים, ועסקים את הערים ומעבר למגורים בפרברים. היבט זה מכונה [[אפקט הבייגלה]].  

===מלכודת הדבש של החקלאות===

===מלכודת הדבש של החקלאות===

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתייחס [[יובל הררי]] לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". [[המהפכה החקלאית]] הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה, הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של [[ציידים לקטים]] שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, וכמות הקלוריות לנפש ירדה. גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. בין היתר הדבר כולל תנאי היגיינה גרועים יותר ותחלואה ביותר מחלות, שעות עבודה ארוכות בהרבה, תנאי עבודה קשים בהרבה שמסיבים נזקים לגוף, תזונה ירודה יותר, תוחלת חיים קצרה יותר, וכמות גבוהה יותר של [[עוני]] ו[[אי שוויון]] בגלל [[מבנים חברתיים]] היררכיים ויותר [[מלחמות]].  

בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתייחס [[יובל הררי]] לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". [[המהפכה החקלאית]] הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה, הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של [[ציידים לקטים]] שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, וכמות הקלוריות לנפש ירדה. גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. בין היתר הדבר כולל תנאי היגיינה גרועים יותר ותחלואה ביותר מחלות, שעות עבודה ארוכות בהרבה, תנאי עבודה קשים בהרבה שמסיבים נזקים לגוף, תזונה ירודה יותר, תוחלת חיים קצרה יותר, וכמות גבוהה יותר של [[עוני]] ו[[אי שוויון]] בגלל [[מבנים חברתיים]] היררכיים ויותר [[מלחמות]].  

עם זאת, בשלב זה, שבו החקלאות כבר הייתה עובדה קיימת (לדוגמה לפני 5,000 שנה), קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסייה כבר גדלה מעבר ל[[יכולת הנשיאה]] של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות מול חברות ציידים לקטים. חברות ציידים לקטים נסוגו מפני חברות חקלאיות ברוב המקומות כולל באפריקה, אסיה ואמריקה. במקומות אחדים כמו ספר מדבר, איזורים צחיחים כמו אוסטרליה או איזורים קרים מדי לחקלאות כמו איזור הקוטב נשארו חברות ציידים לקטים בגלל הקושי לקיים חקלאות.

עם זאת, בשלב זה, שבו החקלאות כבר הייתה עובדה קיימת (לדוגמה לפני 5,000 שנה), קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסייה כבר גדלה מעבר ל[[יכולת הנשיאה]] של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות מול חברות ציידים לקטים. חברות ציידים לקטים נסוגו מפני חברות חקלאיות ברוב המקומות כולל באפריקה, אסיה ואמריקה. במקומות אחדים כמו ספר מדבר, איזורים צחיחים כמו אוסטרליה או איזורים קרים מדי לחקלאות כמו איזור הקוטב נשארו חברות ציידים לקטים בגלל הקושי לקיים חקלאות.

הן בארצות הברית והן במדינות נוספות כמו ברזיל יש שימוש נרחב ב[[נשק קל]], היקף פשיעה גבוה ותמיכה של תושבים בשמירה על המצב הקיים משום שהם חושבים שנשק קל כזה משפר את מצבם הביטחוני ומקל עליהם להתמודד עם הפשיעה. בשתי המדינות משתמות חברות הנשק הקל בלובי פוליטי ובפרסום כתוצאה מכסף שיש להן לשם נטיעת הרשום שנשק קל משפר את בטחון התושבים. כמות מקרי המוות והרציחות מנשק חם בארה"ב לדוגמה גבוהים במאות אחוזים לעומת מדינות עשירות מערבית אחרות, וכך גם מקרי התאבדות בנשק חם ותאונות. מחקרי מיקרו בארה"ב מראים ששימוש בנשק חם עלול להגדיל את הסיכוי להיפגע מעבריין וכן הסיכוי לתאונות בבית ולרציחות של בני משפחה.  

הן בארצות הברית והן במדינות נוספות כמו ברזיל יש שימוש נרחב ב[[נשק קל]], היקף פשיעה גבוה ותמיכה של תושבים בשמירה על המצב הקיים משום שהם חושבים שנשק קל כזה משפר את מצבם הביטחוני ומקל עליהם להתמודד עם הפשיעה. בשתי המדינות משתמות חברות הנשק הקל בלובי פוליטי ובפרסום כתוצאה מכסף שיש להן לשם נטיעת הרשום שנשק קל משפר את בטחון התושבים. כמות מקרי המוות והרציחות מנשק חם בארה"ב לדוגמה גבוהים במאות אחוזים לעומת מדינות עשירות מערבית אחרות, וכך גם מקרי התאבדות בנשק חם ותאונות. מחקרי מיקרו בארה"ב מראים ששימוש בנשק חם עלול להגדיל את הסיכוי להיפגע מעבריין וכן הסיכוי לתאונות בבית ולרציחות של בני משפחה.  

בברזיל יש שיעור גבוה מאד של מקרי רצח בנשק קל ושל פשיעה בכלל. משאל עם שנערך בשנת 2015 התנגד לפיקוח על הנשק ככל הנראה בגלל שהתושבים אינם בוטחים במשטרה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3158322,00.html]

בברזיל יש שיעור גבוה מאד של מקרי רצח בנשק קל ושל פשיעה בכלל. משאל עם שנערך בשנת 2015 התנגד לפיקוח על הנשק ככל הנראה בגלל שהתושבים אינם בוטחים במשטרה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3158322,00.html]

==נעילות אחרות==

==נעילות אחרות==

===נעילות ביולוגיות===

===נעילות ביולוגיות===

;נעילה אבולוציונית:

;נעילה אבולוציונית:

באבולוציה של יצורים חיים, קיימת "נעילת אבולוציה" כאשר החלטה מוקדמת על עיצוב של היצור החי, בוחרת גנים מסויימים על פני גנים אחרים, גוררת התפתחות של פנוטיפ מסויים מתפתחת הלאה, ומשתכללת, והעיצוב הסופי הוא תת-אופטימלי. ביולוגים כמו [[ריצ'ארד דוקינס]] וסטיבן ג'יי גולד משתמשים בסוגים אלה של "נעילות" כדי לפסול טיעונים של בריאתנים על "אופטימליות" של המערכת הטבעית. הם מצביעים על מצבים בהם האבולוציה אינה מגיעה למצב אופטימלי, וטוענים שמתכנן תבוני היה נמנע מטעויות אלה.  

באבולוציה של יצורים חיים, קיימת "נעילת אבולוציה" כאשר החלטה מוקדמת על עיצוב של היצור החי, בוחרת גנים מסויימים על פני גנים אחרים, גוררת התפתחות של פנוטיפ מסויים מתפתחת הלאה, ומשתכללת, והעיצוב הסופי הוא תת-אופטימלי. ביולוגים כמו [[ריצ'ארד דוקינס]] וסטיבן ג'יי גולד משתמשים בסוגים אלה של "נעילות" כדי לפסול טיעונים של בריאתנים על "אופטימליות" של המערכת הטבעית. הם מצביעים על מצבים בהם האבולוציה אינה מגיעה למצב אופטימלי, וטוענים שמתכנן תבוני היה נמנע מטעויות אלה.  

בספר [[השען העיוור]] דוקינס מסביר על מבנה העין האנושית (שנמצאת גם בקרב יצורים רבים אחרים כולל יונקים, ציפורים וזוחלים). בעין זו, התאים שהופכים את הפוטונים של אור לזרם חשמלי, נמצאים כך שהחלק שקולט את האור פונה לצד האחורי של העין, והחלק שמעביר את האות החשמלי אל המוח, נמצא בקדמת התא, ופונים אל העין עצמה. הדבר גורם לכך שעצבי תאי הראייה נמצאים בתוך העין ומתנקזים לנקודה אחת ודרכה עוברים למוח ובכך יוצרים "נקודה עיוורת" בעין. דבר זה בנוי בצורה הפוכה לצורה שמהנדס אנושי היה בונה את הדברים. למרות שקל להצביע על בעיה זו, לא סביר שהיא תתוקן באופן טבעי היות והיא דורשת "קפיצה" של כמה גנים למצב אחר, ודבר זה הוא בלתי סביר. לעומת זאת, יש יצורים אחרים (דיונונים) בהם האבולוציה של העין התפתחה באופן אחר והגיוני יותר - קולטני האור נמצאים פונים קדימה העצבים פונים לאחור.

בספר [[השען העיוור]] דוקינס מסביר על מבנה העין האנושית (שנמצאת גם בקרב יצורים רבים אחרים כולל יונקים, ציפורים וזוחלים). בעין זו, התאים שהופכים את הפוטונים של אור לזרם חשמלי, נמצאים כך שהחלק שקולט את האור פונה לצד האחורי של העין, והחלק שמעביר את האות החשמלי אל המוח, נמצא בקדמת התא, ופונים אל העין עצמה. הדבר גורם לכך שעצבי תאי הראייה נמצאים בתוך העין ומתנקזים לנקודה אחת ודרכה עוברים למוח ובכך יוצרים "נקודה עיוורת" בעין. דבר זה בנוי בצורה הפוכה לצורה שמהנדס אנושי היה בונה את הדברים. למרות שקל להצביע על בעיה זו, לא סביר שהיא תתוקן באופן טבעי היות והיא דורשת "קפיצה" של כמה גנים למצב אחר, ודבר זה הוא בלתי סביר. לעומת זאת, יש יצורים אחרים (דיונונים) בהם האבולוציה של העין התפתחה באופן אחר והגיוני יותר - קולטני האור נמצאים פונים קדימה העצבים פונים לאחור.

דוקינס מסביר בספרו כיצד האבולוציה מתקדמת בצעדים קטנים, תלויי מסלול. כך שלא ניתן להגיע מכל נקודה לכל נקודה בצורה שרירותית. לדוגמה אולי ציפורים או עטלפים היו יכולים להנות מזוג נוסף של כפות ידיים קדמיות (לדוגמה לתפיסת מזון) אבל מסלול ההתפתחות שלהם כלל אבות בני 4 גפיים ולא 6, וכעת "מאוחר מדי" מכדי לשנות זאת - השינוי הגנטי במונחים של הסתברות שינוי של אלפי גנים באופן בו זמני כדי ליצור דבר זה הוא נמוך מדי (ראו [[החוק השני של התרמודינמיקה]], [[עקרון אנה קרנינה]]).  

דוקינס מסביר בספרו כיצד האבולוציה מתקדמת בצעדים קטנים, תלויי מסלול. כך שלא ניתן להגיע מכל נקודה לכל נקודה בצורה שרירותית. לדוגמה אולי ציפורים או עטלפים היו יכולים להנות מזוג נוסף של כפות ידיים קדמיות (לדוגמה לתפיסת מזון) אבל מסלול ההתפתחות שלהם כלל אבות בני 4 גפיים ולא 6, וכעת "מאוחר מדי" מכדי לשנות זאת - השינוי הגנטי במונחים של הסתברות שינוי של אלפי גנים באופן בו זמני כדי ליצור דבר זה הוא נמוך מדי (ראו [[החוק השני של התרמודינמיקה]], [[עקרון אנה קרנינה]]).  

דוגמה אחרת לנעילה חברתית לכך היא הכרזת מלחמה. בתחילה שתי המדינות במצב של שלום, בעקבות מידע מסויים או אינטרס מסויים מכריזה אחת מהן מלחמה. כעת שתי המדינות נמצאות במצב מלחמתי, וצריכות התערבות מבחוץ או שינוי של יחסי הכוחות כדי לחזור למצב שלום. יתכן ושני הצדדים רוצים ברגיעה, אך מתקשים להגיע לכך. הלחימה נמשכת לא רק בגלל אינטרסים משני הצדדים, אלא משום שיש [[ידע משותף]] של שני הצדדים על מצב מלחמתי ביניהם. כל צד צריך להכות את היריב לפני שזה יתקוף אותו והאפשרות לא לתקוף מסוכנת מידי.

דוגמה אחרת לנעילה חברתית לכך היא הכרזת מלחמה. בתחילה שתי המדינות במצב של שלום, בעקבות מידע מסויים או אינטרס מסויים מכריזה אחת מהן מלחמה. כעת שתי המדינות נמצאות במצב מלחמתי, וצריכות התערבות מבחוץ או שינוי של יחסי הכוחות כדי לחזור למצב שלום. יתכן ושני הצדדים רוצים ברגיעה, אך מתקשים להגיע לכך. הלחימה נמשכת לא רק בגלל אינטרסים משני הצדדים, אלא משום שיש [[ידע משותף]] של שני הצדדים על מצב מלחמתי ביניהם. כל צד צריך להכות את היריב לפני שזה יתקוף אותו והאפשרות לא לתקוף מסוכנת מידי.

דוגמה אחרת לכך היא הרס של [[הון חברתי]] מסוג אמון או אמינות. אמון נרכש על פני זמן רב, ועם זאת ניתן לאבד אותו במהירות. חברה שבה אין אמון בין החברים תתקשה לצאת מלולאת משוב שבה אנשים שאין להם אמון באחרים גורמים לירידה באמון הכללי.  

דוגמה אחרת לכך היא הרס של [[הון חברתי]] מסוג אמון או אמינות. אמון נרכש על פני זמן רב, ועם זאת ניתן לאבד אותו במהירות. חברה שבה אין אמון בין החברים תתקשה לצאת מלולאת משוב שבה אנשים שאין להם אמון באחרים גורמים לירידה באמון הכללי.  

בתורת המשחקים יש ניתוח של מספר מקרים של בחירה בפתרון תת-אופטימלי בגלל חוסר היכולת לסנכרן את פעולות שני הצדדים. דוגמה מפורסמת לכך היא "דילמת האסיר" שבה בגלל חוסר יכולת לסנכרן את הפעולות באופן אמין שני הצדדים בוחרים בפתרון בטוח יותר אבל פחות טוב לכולם.

בתורת המשחקים יש ניתוח של מספר מקרים של בחירה בפתרון תת-אופטימלי בגלל חוסר היכולת לסנכרן את פעולות שני הצדדים. דוגמה מפורסמת לכך היא "דילמת האסיר" שבה בגלל חוסר יכולת לסנכרן את הפעולות באופן אמין שני הצדדים בוחרים בפתרון בטוח יותר אבל פחות טוב לכולם.

* [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה]]

* [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה]]

* [[השבתה מתוכננת]]

* [[השבתה מתוכננת]]

* [[ריבוי שיווי משקל בכלכלה]]

* [[ריבוי שיוויי משקל בכלכלה]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.ecoeco.org/pdf/techlkin.pdf נעילה טכנולוגית] מאמר מאת [[ריצ'ארד פרקינס]] באנציקלופדיה של [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]], 2003

* [http://www.ecoeco.org/pdf/techlkin.pdf נעילה טכנולוגית], מאמר מאת [[ריצ'ארד פרקינס]] באנציקלופדיה של [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]], 2003

* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/046/275.html לא מסוגלים לוותר על הפייסבוק? כנראה ש"ננעלתם טכנולוגית"] מעריב, 31.1.2010

* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/046/275.html לא מסוגלים לוותר על הפייסבוק? כנראה ש"ננעלתם טכנולוגית"], מעריב, 31.1.2010

* [http://en.wikipedia.org/wiki/QWERTY מקלדת QWERTY] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/QWERTY מקלדת QWERTY] בוויקיפדיה האנגלית

* יובל דרור, [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3067109 העולם האפל של אפּל], הארץ, 14.09.2016

* יובל דרור, [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3067109 העולם האפל של אפּל], הארץ, 14.09.2016