שינויים

;אפקט גלישה:

;אפקט גלישה:

מנגנון זה קשור לאפקט גלישה (Spealover) וחוסר יכולת לשנות משתנים באופן מהיר. ובעיקר בהקשר של [[גידול אוכלוסין]]. במנגנון זה טכנולוגיה מאפשרת גידול אוכלוסין, אבל באופן [[קיימות|בלתי מקיים]] או שיוצר בעיות בריאות. כשמתגלה הדבר יש בעיה לחזור לגודל המקורי של האוכלוסייה - שכן צמצום אוכלוסייה וולונטרית הוא תהליך איטי, ואילו גידול אוכלוסייה יכול להיות תהליך מהיר. דבר זה קיים לדוגמה בנושא של [[המהפכה הירוקה]] וכן בהקשר של [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית הראשונה]] - יש קושי לחזור לטכנולוגיה הקודמת שדורשת אוכלוסייה קטנה יותר.  

מנגנון זה קשור לאפקט גלישה (Spealover) וחוסר יכולת לשנות משתנים באופן מהיר. ובעיקר בהקשר של [[גידול אוכלוסין]]. במנגנון זה טכנולוגיה מאפשרת גידול אוכלוסין, אבל באופן [[קיימות|בלתי מקיים]] או שיוצר בעיות בריאות. כשמתגלה הדבר יש בעיה לחזור לגודל המקורי של האוכלוסייה - שכן צמצום אוכלוסייה וולונטרית הוא תהליך איטי, ואילו גידול אוכלוסייה יכול להיות תהליך מהיר. דבר זה קיים לדוגמה בנושא של [[המהפכה הירוקה]] וכן בהקשר של [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית הראשונה]] - יש קושי לחזור לטכנולוגיה הקודמת שדורשת אוכלוסייה קטנה יותר.  

;קו-אבולוציה:

;קו-אבולוציה:

המהפך התחבורתי והתכונני בערים כמו [[קוריטיבה]] או [[פורטלנד]] או [[קופנהגן]] הראה שניתן לספק תחבורה טובה יותר ואיכות חיים טובה יותר לתושבים בפרמטרים רבים, אלא שדבר זה הצריך שינוי מדיניות חד מצד הרשויות, שנתנו עדיפות לתחבורה הציבורית באמצעות [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ברחובות רבים, יחד עם סגירת רחובות רבים למכוניות ופיתוח [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[שבילי אופניים]] - והפסיקו את התכנון מוטה הרכב הפרטי. דבר זה גם לשבירה של הנעילה הטכנולוגית, ובעקבות דבר זה מערכת [[עירוניות מתחדשת]] היא דגם חיקוי לערים רבות אחרות בעולם.

המהפך התחבורתי והתכונני בערים כמו [[קוריטיבה]] או [[פורטלנד]] או [[קופנהגן]] הראה שניתן לספק תחבורה טובה יותר ואיכות חיים טובה יותר לתושבים בפרמטרים רבים, אלא שדבר זה הצריך שינוי מדיניות חד מצד הרשויות, שנתנו עדיפות לתחבורה הציבורית באמצעות [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ברחובות רבים, יחד עם סגירת רחובות רבים למכוניות ופיתוח [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[שבילי אופניים]] - והפסיקו את התכנון מוטה הרכב הפרטי. דבר זה גם לשבירה של הנעילה הטכנולוגית, ובעקבות דבר זה מערכת [[עירוניות מתחדשת]] היא דגם חיקוי לערים רבות אחרות בעולם.

===מלכודת הדבש של החקלאות===

===מלכודת הדבש של החקלאות===

===נעילות ביולוגיות===

===נעילות ביולוגיות===

;נעילה אבולוציונית:

;נעילה אבולוציונית:

באבולוציה של יצורים חיים, קיימת "נעילת אבולוציה" כאשר החלטה מוקדמת על עיצוב של היצור החי, בוחרת גנים מסויימים על פני גנים אחרים, גוררת התפתחות של פנוטיף מסויים מתפתחת הלאה, ומשתכללת, והעיצוב הסופי הוא תת-אופטימלי. ביולוגים כמו [[ריצ'ארד דוקינס]] וסטיבן ג'יי גולד משתמשים בסוגים אלה של "נעילות" כדי לפסול טיעונים של בריאתנים על "אופטימליות" של המערכת הטבעית. הם  מצביעים על מצבים בהם האבולוציה אינה מגיעה למצב אופטימלי, וטוענים שמתכנן תבוני היה נמנע מטעויות אלה.  

באבולוציה של יצורים חיים, קיימת "נעילת אבולוציה" כאשר החלטה מוקדמת על עיצוב של היצור החי, בוחרת גנים מסויימים על פני גנים אחרים, גוררת התפתחות של פנוטיפ מסויים מתפתחת הלאה, ומשתכללת, והעיצוב הסופי הוא תת-אופטימלי. ביולוגים כמו [[ריצ'ארד דוקינס]] וסטיבן ג'יי גולד משתמשים בסוגים אלה של "נעילות" כדי לפסול טיעונים של בריאתנים על "אופטימליות" של המערכת הטבעית. הם  מצביעים על מצבים בהם האבולוציה אינה מגיעה למצב אופטימלי, וטוענים שמתכנן תבוני היה נמנע מטעויות אלה.  

בספר [[השען העיוור]] דוקינס מסביר על מבנה העין האנושית (שנמצאת גם בקרב יצורים רבים אחרים כולל יונקים, ציפורים וזוחלים). בעין זו, התאים שהופכים את הפוטונים של אור לזרם חשמלי, נמצאים כך שהחלק שקולט את האור פונה לצד האחורי של העין, והחלק שמעביר את האות החשמלי אל המוח, נמצא בקדמת התא, ופונים אל העין עצמה.  הדבר גורם לכך שעצבי תאי הראייה נמצאים בתוך העין ומתנקזים לנקודה אחת ודרכה עוברים למוח ובכך יוצרים "נקודה עיוורת" בעין. דבר זה בנוי בצורה הפוכה לצורה שמהנדס אנושי היה בונה את הדברים. למרות שקל להצביע על בעיה זו, לא סביר שהיא תתוקן באופן טבעי היות והיא דורשת "קפיצה" של כמה גנים למצב אחר, ודבר זה הוא בלתי סביר. לעומת זאת, יש יצורים אחרים (דיוננים) בהם האבולוציה של העין התפתחה באופן אחר והגיוני יותר -  קולטני האור נמצאים פונים קדימה העצבים פונים לאחור.

בספר [[השען העיוור]] דוקינס מסביר על מבנה העין האנושית (שנמצאת גם בקרב יצורים רבים אחרים כולל יונקים, ציפורים וזוחלים). בעין זו, התאים שהופכים את הפוטונים של אור לזרם חשמלי, נמצאים כך שהחלק שקולט את האור פונה לצד האחורי של העין, והחלק שמעביר את האות החשמלי אל המוח, נמצא בקדמת התא, ופונים אל העין עצמה.  הדבר גורם לכך שעצבי תאי הראייה נמצאים בתוך העין ומתנקזים לנקודה אחת ודרכה עוברים למוח ובכך יוצרים "נקודה עיוורת" בעין. דבר זה בנוי בצורה הפוכה לצורה שמהנדס אנושי היה בונה את הדברים. למרות שקל להצביע על בעיה זו, לא סביר שהיא תתוקן באופן טבעי היות והיא דורשת "קפיצה" של כמה גנים למצב אחר, ודבר זה הוא בלתי סביר. לעומת זאת, יש יצורים אחרים (דיונונים) בהם האבולוציה של העין התפתחה באופן אחר והגיוני יותר -  קולטני האור נמצאים פונים קדימה העצבים פונים לאחור.

דוקינס מסביר בספרו כיצד האבולוציה מתקדמת בצעדים קטנים, תלויי מסלול. כך שלא ניתן להגיע מכל נקודה לכל נקודה בצורה שרירותית. לדוגמה אולי ציפורים או עטלפים היו יכולים להנות מזוג נוסף של כפות ידיים קדמיות (לדוגמה לתפיסת מזון) אבל מסלול ההתפתחות שלהם כלל אבות בני 4 גפיים ולא 6, וכעת "מאוחר מדי" מכדי לשנות זאת - השינוי הגנטי במונחים של הסתברות שינוי של אלפי גנים באופן בו זמני כדי ליצור דבר זה הוא נמוך מדי (ראו [[החוק השני של התרמודינמיקה]], [[עקרון אנה קרנינה]]).  

דוקינס מסביר בספרו כיצד האבולוציה מתקדמת בצעדים קטנים, תלויי מסלול. כך שלא ניתן להגיע מכל נקודה לכל נקודה בצורה שרירותית. לדוגמה אולי ציפורים או עטלפים היו יכולים להנות מזוג נוסף של כפות ידיים קדמיות (לדוגמה לתפיסת מזון) אבל מסלול ההתפתחות שלהם כלל אבות בני 4 גפיים ולא 6, וכעת "מאוחר מדי" מכדי לשנות זאת - השינוי הגנטי במונחים של הסתברות שינוי של אלפי גנים באופן בו זמני כדי ליצור דבר זה הוא נמוך מדי (ראו [[החוק השני של התרמודינמיקה]], [[עקרון אנה קרנינה]]).