הדוגמאות של יתרונות לאימוץ טכנולוגי, מראות איך אפשר להגיע לפתרון תת אופטימלי באמצעות התפתחות טכנולוגית וכלכלית תלויית-נתיב. לפי טענה אחת, יתרונות לגודל נראים כמו עקומת S. בתחילת אימוץ הטכנולוגיה או כאשר נתח השוק הוא נמוך יש יתרונות עולים לגודל, והחסרונות לגודל מתחילים להתפתח רק בשלב מאוחד יותר כאשר השוק מתחיל להיות רווי, או בקצבי ייצור גדולים יותר. טכנולוגיות מתחרות ביניהן עד שאחת מהן זוכה לדומיננטיות על פני האחרות, בשלב זה חשובים מאוד היתרונות לגודל, בניגוד לחשיבה הכלכלי הרגילה (שמניחה שיש חסרונות לגודל).
+
בספר [[השען העיוור]] מציג [[ריצ'ראד דוקניס]] דוגמאות לכך ש[[אבולוציה]] שמתבצעת בשלבים, לא בהכרח מגיעה לפתרון אופטימלי (על בסיס רעיונות של סטיבן ג'י גולד). דוגמה לכך היא התפתחות העין ביצורים כמו יונקים וציפורים שבה תאי העין הרגישים לאור בנויים "הפוך" כך שהחלק הרגיש לאור בתאים פונה אל תוך הגולגולת והחלק שמעביר את האות החשמלי למוח נמצא בקדמת התא. תכנון כזה לא אופטמלי בגלל נקודת עיוורון בנקודה בה כל החוטים נכנסים אל המוח. לפי דוקינס ההסבר לכך היא שהעין התפתחה בשלבים, כאשר בכל שלב מקבלים את הבחירות העיצוביות של השלב הקודם ולא ניתן לשנותן. לעומת זאת בקרב דיונינים התפתחה העין בתהליך אחר והיא מעוצבת בצורה "נכונה".
+
הדוגמאות של יתרונות לאימוץ טכנולוגי, מראות איך אפשר להגיע לפתרון תת אופטימלי באמצעות התפתחות טכנולוגית וכלכלית תלויית-נתיב. לפי טענה אחת, יתרונות לגודל נראים כמו עקומת S. בתחילת אימוץ הטכנולוגיה או כאשר נתח השוק הוא נמוך יש יתרונות עולים לגודל, והחסרונות לגודל מתחילים להתפתח רק בשלב מאוחד יותר כאשר השוק מתחיל להיות רווי, או בקצבי ייצור גדולים יותר. טכנולוגיות מתחרות ביניהן עד שאחת מהן זוכה לדומיננטיות על פני האחרות, בשלב זה חשובים מאוד היתרונות לגודל, בניגוד לחשיבה הכלכלי הרגילה (שמניחה שיש חסרונות לגודל).