שינויים

===מספר המסתננים ומבקשי המקלט מאפריקה===

===מספר המסתננים ומבקשי המקלט מאפריקה===

עד לסוף ספטמבר 2015 נכנסו ל[[ישראל]] כ-64 אלף מסתננים, מתוכם נותרו נכון לתחילת 2018 כ-37 אלף לאחר שרבים מהם עזבו את הארץ במהלך השנים{{הערה|שם=הגירה2015|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/oct2015.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אוקטובר 2015}}. רובם נכנסו לישראל בין השנים 2006 - 2012. כ-36 אלף באו מאריתריאה, כ-14 אלף מסודאן (מתוכם כאלף מדרום סודאן) וכ-6 אלפים ממדינות אחרות{{הערה|שם=הגירה2015}}. במחצית השנייה של 2012 החלה ירידה במספר המסתננים ובסוף דצמבר 2012, בעקבות השלמת בניית הגדר לאורך כמעט כל גבול מצרים{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|פרסום ראשון: הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים|2602184|31 בדצמבר 2012}}}} וצעדי הרתעה נוספים שבהם נקטה ממשלת ישראל{{הערה|1=[http://www.piba.gov.il/SpokesmanshipMessagess/Pages/agu2012.aspx בחודש אוקטובר 2012 נרשמו 54 מסתננים מגבול מצרים], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}}, דווח כי מספר המסתננים ירד בצורה משמעותית ובמחצית הראשונה של 2013 הסתננו 34 איש בלבד בניגוד ל-9,570 בתקופה המקבילה ב-2012.

עד לסוף ספטמבר 2015 נכנסו ל[[ישראל]] כ-64 אלף מסתננים, מתוכם נותרו נכון לתחילת 2018 כ-37 אלף לאחר שרבים מהם עזבו את הארץ במהלך השנים{{הערה|שם=הגירה2015|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/oct2015.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אוקטובר 2015}}. רובם נכנסו לישראל בין השנים 2006 - 2012. כ-36 אלף באו מאריתראה, כ-14 אלף מסודאן (מתוכם כאלף מדרום סודאן) וכ-6 אלפים ממדינות אחרות{{הערה|שם=הגירה2015}}. במחצית השנייה של 2012 החלה ירידה במספר המסתננים ובסוף דצמבר 2012, בעקבות השלמת בניית הגדר לאורך כמעט כל גבול מצרים{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|פרסום ראשון: הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים|2602184|31 בדצמבר 2012}}}} וצעדי הרתעה נוספים שבהם נקטה ממשלת ישראל{{הערה|1=[http://www.piba.gov.il/SpokesmanshipMessagess/Pages/agu2012.aspx בחודש אוקטובר 2012 נרשמו 54 מסתננים מגבול מצרים], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}}, דווח כי מספר המסתננים ירד בצורה משמעותית ובמחצית הראשונה של 2013 הסתננו 34 איש בלבד בניגוד ל-9,570 בתקופה המקבילה ב-2012.

מתחילת 2014 ועד סוף יולי אותה שנה נתפסו בגבול 19 מסתננים ואותרו בתחומי ישראל 49 שלא היה ידוע על נוכחותם בישראל. בתקופה זו עזבו את הארץ מרצון 4,795 מסתננים{{הערה|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9F%202%202014.pdf נתוני זרים בישראל] יולי 2014}}.  

מתחילת 2014 ועד סוף יולי אותה שנה נתפסו בגבול 19 מסתננים ואותרו בתחומי ישראל 49 שלא היה ידוע על נוכחותם בישראל. בתקופה זו עזבו את הארץ מרצון 4,795 מסתננים{{הערה|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9F%202%202014.pdf נתוני זרים בישראל] יולי 2014}}.  

נכון לספטמר 2017 שוהים בישראל על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] כ-37 אלף מסתננים, שהם 99% אחוז מכלל המסתננים בישראל. מתוכם - 27 אלף הגיעו מאריתריאה (72%), 7,731 הגיעו מסודן ודרום סודן (20%) ועוד 2,651 ממדינות אחרות באפריקה (7%). עוד כ-500 מסתננים היגעו לישראל ממדינות שאינן באפריקה.  {{הערה|שם=piba2017|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/july2015.pdf נתוני זרים בישראל, 2017] באתר רשות האוכלוסין וההגירה}}. הנתון אינו כולל ילדים שנולדו למסתננים ומבקשי מקלט באפריקה בישראל. מספרם מוערך בכ-5000 {{הערה|שם=work1|גילי מלניצקי, שוקי שדה, [https://www.themarker.com/markerweek/MAGAZINE-1.5805318 "מבקשי המקלט הם רק 5% מעובדי המסעדות, אבל אין להם תחליף"], דה מרקר, 09.02.2018}}. וכן לא מסתננים שנכנסו לארץ בלא ידיעת השלטונות ואינם רשומים ואזרחיות אריתריאה שהגיעו בטיסות לארץ.  

נכון לספטמבר 2017 שוהים בישראל על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] כ-37 אלף מסתננים, שהם 99% אחוז מכלל המסתננים בישראל. מתוכם - 27 אלף הגיעו מאריתראה (72%), 7,731 הגיעו מסודן ודרום סודן (20%) ועוד 2,651 ממדינות אחרות באפריקה (7%). עוד כ-500 מסתננים הגיעו לישראל ממדינות שאינן באפריקה.  {{הערה|שם=piba2017|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/july2015.pdf נתוני זרים בישראל, 2017] באתר רשות האוכלוסין וההגירה}}. הנתון אינו כולל ילדים שנולדו למסתננים ומבקשי מקלט באפריקה בישראל. מספרם מוערך בכ-5000 {{הערה|שם=work1|גילי מלניצקי, שוקי שדה, [https://www.themarker.com/markerweek/MAGAZINE-1.5805318 "מבקשי המקלט הם רק 5% מעובדי המסעדות, אבל אין להם תחליף"], דה מרקר, 09.02.2018}}. וכן לא מסתננים שנכנסו לארץ בלא ידיעת השלטונות ואינם רשומים ואזרחיות אריתראה שהגיעו בטיסות לארץ.  

יחד עם זאת הדבר ליצור רושם מוטעה לפיו רוב הזרים בישראל או הזרים הלא חוקיים הם מסתננים מאפריקה. שכן בנוסף למסתננים מאפריקה קיימים בישראל גם עובדים זרים חוקיים (87 אלף) עובדים זרים לא חוקיים  (18 אלף), ותיירים שאשרת התייר שלהם פגה (74 אלף). משום כך אחוז המסתננים הלא חוקיים מאפריקה מהווים 17% מכלל הזרים בישראל וכ-29% מכלל הזרים הלא חוקיים בישראל. {{הערה|שם=piba2017|}}

יחד עם זאת הדבר ליצור רושם מוטעה לפיו רוב הזרים בישראל או הזרים הלא חוקיים הם מסתננים מאפריקה. שכן בנוסף למסתננים מאפריקה קיימים בישראל גם עובדים זרים חוקיים (87 אלף) עובדים זרים לא חוקיים  (18 אלף), ותיירים שאשרת התייר שלהם פגה (74 אלף). משום כך אחוז המסתננים הלא חוקיים מאפריקה מהווים 17% מכלל הזרים בישראל וכ-29% מכלל הזרים הלא חוקיים בישראל. {{הערה|שם=piba2017|}}

;מספר בקשות המקלט:

;מספר בקשות המקלט:

בסוף שנת  2013 הציג משרד הפנים נתונים על מספר בקשות המקלט לישראל, בפני הוועדה לבחינת העובדים הזרים, בראשות ח"כ [[מיכל רוזין]]. לפי משרד הפנים, בתקופה מיולי 2009 עד אוקטובר 2013 הוגשו 11 אלף בקשות מקלט בישראל. לפחות  6,200 היו בקשות מקלט ממסתננים מ-4 מדינות מאפריקה (סודן, ניגריה, אריתריאה ואתיופיה). 1,564  מסך הבקשות (14%) הוגשו על ידי מסתננים העצורים מתקני משמורת של רשות ההגירה, מרביתם במתקן סהרונים. מתוך 11 אלף בקשות המקלט, אושרו רק 26 בקשות ומבקשיהם קיבלו מעמד של פליט. בנוסף, 540 מהמבקשים קיבלו מקלט מטעמים הומניטריים. רוב הבקשות כלל לא נידונו. וועדה של משרד הפנים שטיפלה בנושא, התכנסה אחת לחודש, בשנת 2012 לדוגמה טיפלה הוועדה ב-27 תיקים. {{הערה|{{nrg|אריק בנדר|3 צפון-קוריאנים קיבלו מקלט מדיני בישראל|514/350|16 באוקטובר 2013|1|2}}}}.  

בסוף שנת  2013 הציג משרד הפנים נתונים על מספר בקשות המקלט לישראל, בפני הוועדה לבחינת העובדים הזרים, בראשות ח"כ [[מיכל רוזין]]. לפי משרד הפנים, בתקופה מיולי 2009 עד אוקטובר 2013 הוגשו 11 אלף בקשות מקלט בישראל. לפחות  6,200 היו בקשות מקלט ממסתננים מ-4 מדינות מאפריקה (סודן, ניגריה, אריתראה ואתיופיה). 1,564  מסך הבקשות (14%) הוגשו על ידי מסתננים העצורים מתקני משמורת של רשות ההגירה, מרביתם במתקן סהרונים. מתוך 11 אלף בקשות המקלט, אושרו רק 26 בקשות ומבקשיהם קיבלו מעמד של פליט. בנוסף, 540 מהמבקשים קיבלו מקלט מטעמים הומניטריים. רוב הבקשות כלל לא נידונו. וועדה של משרד הפנים שטיפלה בנושא, התכנסה אחת לחודש, בשנת 2012 לדוגמה טיפלה הוועדה ב-27 תיקים. {{הערה|{{nrg|אריק בנדר|3 צפון-קוריאנים קיבלו מקלט מדיני בישראל|514/350|16 באוקטובר 2013|1|2}}}}.  

בשנים 2014–2016 הגישו בקשות מקלט כ-6,800 אזרחים אריתריאים וכ-2,800 אזרחי סודאן{{הערה|שם=הערה מספר 20170315051459:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=דו"ח רשות האוכלוסין מה-2.3.2017|אתר=רשות האוכלוסין|תאריך=11.03.2017}}}}.

בשנים 2014–2016 הגישו בקשות מקלט כ-6,800 אזרחים אריתריאים וכ-2,800 אזרחי סודאן{{הערה|שם=הערה מספר 20170315051459:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=דו"ח רשות האוכלוסין מה-2.3.2017|אתר=רשות האוכלוסין|תאריך=11.03.2017}}}}.

"הגנה קבוצתית" זו אינה מעניקה הגנה חוקית דומה לזו שמוענקת למי שזכו להכרה כפליט במסגרת ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]]. האמנה מעניקה לבעלי מעמד פליט את הזכות לחופש תנועה בתחומי המדינה שבה מצאו מקלט (סעיף 26), לפליט הזכות לחינוך אם במדינה בה מצא מקלט קיים חוק חינוך חובה והזכות להכרה בתעודות על חינוך שרכש (סעיף 22). לפליט זכות ליהנות משרותי רווחה במידה והוא שוהה במדינה שבה שירותים אלה ניתנים בחוק לאזרחי המדינה ועוד. בנוסף הגנה קבוצתית זו ניתנת לשינוי על פי החלטות המדינה. לדוגמה בעבר גם בקשות מקלט של אלו המזוהים כאזרחי [[חוף השנהב]] ו[[דרום סודאן]] זכו להגנה קבוצתית ולא לבדיקה אינדיווידואלית, אך תוקף הגנה זו פג.  

"הגנה קבוצתית" זו אינה מעניקה הגנה חוקית דומה לזו שמוענקת למי שזכו להכרה כפליט במסגרת ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]]. האמנה מעניקה לבעלי מעמד פליט את הזכות לחופש תנועה בתחומי המדינה שבה מצאו מקלט (סעיף 26), לפליט הזכות לחינוך אם במדינה בה מצא מקלט קיים חוק חינוך חובה והזכות להכרה בתעודות על חינוך שרכש (סעיף 22). לפליט זכות ליהנות משרותי רווחה במידה והוא שוהה במדינה שבה שירותים אלה ניתנים בחוק לאזרחי המדינה ועוד. בנוסף הגנה קבוצתית זו ניתנת לשינוי על פי החלטות המדינה. לדוגמה בעבר גם בקשות מקלט של אלו המזוהים כאזרחי [[חוף השנהב]] ו[[דרום סודאן]] זכו להגנה קבוצתית ולא לבדיקה אינדיווידואלית, אך תוקף הגנה זו פג.  

להלכה "ההנגה הזמנית הקבוצית" אינה כוללת אישור עבודה, אבל באופן מעשי היא מהווה אישור עבודה לאחר שהמדינה התחייבה בנובמבר 2010 במסגרת עתירה של ארגני שמאל ל[[בג"ץ]] שלא למנוע העסקת בעלי אישור שהייה עד שלא יופעל מרכז שהייה בגבול מצרים{{הערה|1=[http://elyon2.court.gov.il/files/10/120/063/B06/10063120.B06.htm בג"ץ 6312/10], באתר [[בית המשפט העליון]]}}. עם זאת העסקת מסתננים שאינם פליטים, זוכה לסנקציות שונות על מעסיקים ועל המסתננים עצמם.  

להלכה "ההגנה הזמנית הקבוצית" אינה כוללת אישור עבודה, אבל באופן מעשי היא מהווה אישור עבודה לאחר שהמדינה התחייבה בנובמבר 2010 במסגרת עתירה של ארגני שמאל ל[[בג"ץ]] שלא למנוע העסקת בעלי אישור שהייה עד שלא יופעל מרכז שהייה בגבול מצרים{{הערה|1=[http://elyon2.court.gov.il/files/10/120/063/B06/10063120.B06.htm בג"ץ 6312/10], באתר [[בית המשפט העליון]]}}. עם זאת העסקת מסתננים שאינם פליטים, זוכה לסנקציות שונות על מעסיקים ועל המסתננים עצמם.  

בספטמבר 2016 קבע בית הדין לעררים בירושלים כי חוות הדעת המשפטית של משרד הפנים, שלפיה עריקים מצבא אריתריאה אינם זכאים למקלט, אינה עולה בקנה אחד עם ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] שעליה חתומה ישראל. על בסיס חוות דעת זו נדחו אלפי בקשות מקלט של אזרחים אריתריאיים שהגיעו לישראל. בית הדין קבע כי יש לדון מחדש בבקשות אלה{{הערה|{{ynet|עומרי אפרים|פסיקה: חוות הדעת של משרד הפנים מפרה את אמנת הפליטים|4850266|4 בספטמבר 2016}}.}}. מאידך, שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים פסקה כי עריקות מהצבא האריתראי אינה עילה עילה לקבלת מעמד פליט{{הערה|שם=ריש}}.

בספטמבר 2016 קבע בית הדין לעררים בירושלים כי חוות הדעת המשפטית של משרד הפנים, שלפיה עריקים מצבא אריתריאה אינם זכאים למקלט, אינה עולה בקנה אחד עם ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] שעליה חתומה ישראל. על בסיס חוות דעת זו נדחו אלפי בקשות מקלט של אזרחים אריתריאיים שהגיעו לישראל. בית הדין קבע כי יש לדון מחדש בבקשות אלה{{הערה|{{ynet|עומרי אפרים|פסיקה: חוות הדעת של משרד הפנים מפרה את אמנת הפליטים|4850266|4 בספטמבר 2016}}.}}. מאידך, שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים פסקה כי עריקות מהצבא האריתראי אינה עילה עילה לקבלת מעמד פליט{{הערה|שם=ריש}}.

לפי נתונים של משטרת ישראל שהוצגו בכנסת במרץ 2012, החל מ-2007 ישנה עלייה קבועה במעורבות בפשיעה של המסתננים, בעיקר בשל עליית מספרם אבל זה אינו ההסבר היחיד. בשנת 2011 נפתחו כאלף ומאתיים תיקים פליליים למסתננים מאפריקה, כחציים ב[[מחוז תל אביב (משטרה)|מחוז תל אביב]]. זוהי עלייה של 54% לעומת השנה הקודמת. מהנתונים עולה כי רוב התיקים הפליליים נפתחים בגין הפרת הסדר הציבורי, התקהלות אסורה, קטטות, הימורים והחזקת סכין{{הערה|{{ynet|עומרי אפרים|המשטרה: עלייה של 23% בפשיעת הזרים|4204802|19 במרץ 2012}}}}. ניצב משנה דוד גז, מפקד מרחב יפתח במשטרת ישראל, אמר בוועדת הפנים של הכנסת ביוני 2012 כי המעורבות בפשיעה של כלל הזרים בדרום תל אביב, ובמיוחד האפריקאים, מכפילה את עצמה משנה לשנה, כולל עבירות של אלימות קשה, [[אונס]] ושוד{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2012-06-11.rtf פרוטוקול הדיון באתר הכנסת, עמ' 23-22]}}. המשטרה תולה גם את העלייה החדה בשוד מכשירים סלולריים בשנת 2012 בפשיעה של מסתננים{{הערה|{{ערוץ7|נתנאל כ"ץ|עלייה חדה בגניבת מכשירים סלולאריים|248701|20 בדצמבר 2012}}}}. לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2012 נפתחו 2,208 תיקים פליליים למסתננים כאשר מתעלמים מהתיקים בגין הסתננות, מתוכם 100 תיקים על עבירות מין{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור, יניב קובוביץ|המשטרה בונה מאגר דנ"א למהגרים מאפריקה|1.2009611|2 במאי 2013}}}}.

לפי נתונים של משטרת ישראל שהוצגו בכנסת במרץ 2012, החל מ-2007 ישנה עלייה קבועה במעורבות בפשיעה של המסתננים, בעיקר בשל עליית מספרם אבל זה אינו ההסבר היחיד. בשנת 2011 נפתחו כאלף ומאתיים תיקים פליליים למסתננים מאפריקה, כחציים ב[[מחוז תל אביב (משטרה)|מחוז תל אביב]]. זוהי עלייה של 54% לעומת השנה הקודמת. מהנתונים עולה כי רוב התיקים הפליליים נפתחים בגין הפרת הסדר הציבורי, התקהלות אסורה, קטטות, הימורים והחזקת סכין{{הערה|{{ynet|עומרי אפרים|המשטרה: עלייה של 23% בפשיעת הזרים|4204802|19 במרץ 2012}}}}. ניצב משנה דוד גז, מפקד מרחב יפתח במשטרת ישראל, אמר בוועדת הפנים של הכנסת ביוני 2012 כי המעורבות בפשיעה של כלל הזרים בדרום תל אביב, ובמיוחד האפריקאים, מכפילה את עצמה משנה לשנה, כולל עבירות של אלימות קשה, [[אונס]] ושוד{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2012-06-11.rtf פרוטוקול הדיון באתר הכנסת, עמ' 23-22]}}. המשטרה תולה גם את העלייה החדה בשוד מכשירים סלולריים בשנת 2012 בפשיעה של מסתננים{{הערה|{{ערוץ7|נתנאל כ"ץ|עלייה חדה בגניבת מכשירים סלולאריים|248701|20 בדצמבר 2012}}}}. לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2012 נפתחו 2,208 תיקים פליליים למסתננים כאשר מתעלמים מהתיקים בגין הסתננות, מתוכם 100 תיקים על עבירות מין{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור, יניב קובוביץ|המשטרה בונה מאגר דנ"א למהגרים מאפריקה|1.2009611|2 במאי 2013}}}}.

בעקבות הגידול בפשיעה הוקמה בשנת 2010 תחנת משטרה חדשה בגינת לוינסקי, המשרתת את תושבי [[שכונת שפירא]] ואזור [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]. בתחנה משרתים כמאה שוטרים{{הערה|על פעילות התחנה ראו: [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/zarim/2012-03-19.rtf התמודדות המשטרה עם קהילת הזרים ומבקשי המקלט בגוש דן], פרטוקול מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים, 19 במרץ 2012}}. בדו"ח של [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]] מאותה שנה נמסרו נתונים לפיהם נוכח הגידול באוכלוסייה, על אף מספר התיקים הגדול יותר, בפועל חלה ירידה בשיעור התיקים שנפתחו למסתננים ולמבקשי מקלט. נוסף על כן, שיעור התיקים שנפתחו לאפריקנים (מסתננים ומבקשי מקלט ואחרים) היה נמוך יותר מאשר בקרב כלל האוכלוסייה, באופן עקבי בבדיקה לפי ערים שונות. ממילא, רוב התיקים הם בגין ההסתננות עצמה<ref>גלעד נתן, "נ[https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02625.pdf תונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט"], מרכז המחקר והמידע, הכנסת, 11 באוקטובר 2010, בעיקר בעמ' 3, 4.</ref>. גם בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2014 נקבע כי לא ניתן לקבוע "ברמה מספקת של ודאות" אם מעורבות הזרים בפשיעה רבה או מעטה ממעורבות כלל האוכלוסייה. לפי הדו"ח, הנתונים המוגבלים שיש בידי המשטרה על זהות החשודים נובעת בין היתר מכך שמקורות המידע של המשטרה על זרים הם מועטים, וכן בשל העובדה כי זרים נוטים לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם וממעטים לפנות למשטרה{{הערה|שם=64ג|[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Pages/248.aspx זרים שאינם בני הרחקה מישראל], בתוך דוח שנתי 64ג, תשע"ד, באתר מבקר המדינה}}.

בעקבות הגידול בפשיעה הוקמה בשנת 2010 תחנת משטרה חדשה בגינת לוינסקי, המשרתת את תושבי [[שכונת שפירא]] ואזור [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]. בתחנה משרתים כמאה שוטרים{{הערה|על פעילות התחנה ראו: [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/zarim/2012-03-19.rtf התמודדות המשטרה עם קהילת הזרים ומבקשי המקלט בגוש דן], פרטוקול מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים, 19 במרץ 2012}}. בדו"ח של [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]] מאותה שנה נמסרו נתונים לפיהם נוכח הגידול באוכלוסייה, על אף מספר התיקים הגדול יותר, בפועל חלה ירידה בשיעור התיקים שנפתחו למסתננים ולמבקשי מקלט. נוסף על כן, שיעור התיקים שנפתחו לאפריקנים (מסתננים ומבקשי מקלט ואחרים) היה נמוך יותר מאשר בקרב כלל האוכלוסייה, באופן עקבי בבדיקה לפי ערים שונות. ממילא, רוב התיקים הם בגין ההסתננות עצמה<ref>גלעד נתן, "נ[https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02625.pdf נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט"], מרכז המחקר והמידע, הכנסת, 11 באוקטובר 2010, בעיקר בעמ' 3, 4.</ref>. גם בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2014 נקבע כי לא ניתן לקבוע "ברמה מספקת של ודאות" אם מעורבות הזרים בפשיעה רבה או מעטה ממעורבות כלל האוכלוסייה. לפי הדו"ח, הנתונים המוגבלים שיש בידי המשטרה על זהות החשודים נובעת בין היתר מכך שמקורות המידע של המשטרה על זרים הם מועטים, וכן בשל העובדה כי זרים נוטים לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם וממעטים לפנות למשטרה{{הערה|שם=64ג|[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Pages/248.aspx זרים שאינם בני הרחקה מישראל], בתוך דוח שנתי 64ג, תשע"ד, באתר מבקר המדינה}}.

ביולי 2013 אישר היועץ המשפטי לממשלה נוהל חדש, שלפיו מסתננים שביצעו עבירות אלימות ורכוש תבוטל אשרת שהייתם והם יוחזרו למתקני השהייה. קודם לכן התקיים נוהל כזה רק ביחס לאלו שביצעו עבירות המסכנות את ביטחון המדינה ושלום הציבור{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|היועמ"ש אישר הקשחת נוהל להחזרת מסתננים|486/591|3 ביולי 2013|1|2}}}}

ביולי 2013 אישר היועץ המשפטי לממשלה נוהל חדש, שלפיו מסתננים שביצעו עבירות אלימות ורכוש תבוטל אשרת שהייתם והם יוחזרו למתקני השהייה. קודם לכן התקיים נוהל כזה רק ביחס לאלו שביצעו עבירות המסכנות את ביטחון המדינה ושלום הציבור{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|היועמ"ש אישר הקשחת נוהל להחזרת מסתננים|486/591|3 ביולי 2013|1|2}}}}