שינויים

התפתחויות אלה במחשבה האנושית אירעו בתוך הקשר רחב יותר. ההקשר הראשון היה ה[[קולוניאליזם]]. למרות שהמעצמות ה[[אימפריאליזם|אימפריאליות]] פתרו את רוב בעיותיהן עם הנתינים הקולוניאליים בכוח הזרוע, המודעות הגדלה והולכת לעמים ושבטים שאינם מערביים העלתה שאלות חדשות בקרב המלומדים האירופאים לגבי טבע האדם ולגבי החברה האנושית ותרבותה. במקביל, מנהל יעיל חייב הבנה כלשהי של התרבויות השונות האלה. תאוריות האבולוציה הסוציו-חברתית שהתפתחו באותה התקופה איפשרו לאירופאים לסדר את הידע החדש שלהם כך ששיקפו והצדיקו את השליטה הכלכלית והפוליטית הגדלה והולכת שלהם על אחרים. כשהפילוסוף בן המאה ה-17, [[תומאס הובס]], תיאר את האדם הראשון כחי בתנאים שבהם "אין [[אמנות]], אין [[כתיבה]], אין [[חברה]]", ואת החיים שלו כבודדים, דלים, אכזריים וקצרים, הוא צייר תמונה שהתאימה לתפיסה הפופולרית של ה"פרא". הטענה הייתה שכל מה שהיה טוב ומתורבת הוא תוצאה של התפתחות איטית מהמצב הנחות הזה. אפילו פילוסופים רציונליסטיים כמו [[וולטר]] הניחו כמובן מאליו כי ההשכלה היא תוצאה של התקדמות הדרגתית של האנושות.  

התפתחויות אלה במחשבה האנושית אירעו בתוך הקשר רחב יותר. ההקשר הראשון היה ה[[קולוניאליזם]]. למרות שהמעצמות ה[[אימפריאליזם|אימפריאליות]] פתרו את רוב בעיותיהן עם הנתינים הקולוניאליים בכוח הזרוע, המודעות הגדלה והולכת לעמים ושבטים שאינם מערביים העלתה שאלות חדשות בקרב המלומדים האירופאים לגבי טבע האדם ולגבי החברה האנושית ותרבותה. במקביל, מנהל יעיל חייב הבנה כלשהי של התרבויות השונות האלה. תאוריות האבולוציה הסוציו-חברתית שהתפתחו באותה התקופה איפשרו לאירופאים לסדר את הידע החדש שלהם כך ששיקפו והצדיקו את השליטה הכלכלית והפוליטית הגדלה והולכת שלהם על אחרים. כשהפילוסוף בן המאה ה-17, [[תומאס הובס]], תיאר את האדם הראשון כחי בתנאים שבהם "אין [[אמנות]], אין [[כתיבה]], אין [[חברה]]", ואת החיים שלו כבודדים, דלים, אכזריים וקצרים, הוא צייר תמונה שהתאימה לתפיסה הפופולרית של ה"פרא". הטענה הייתה שכל מה שהיה טוב ומתורבת הוא תוצאה של התפתחות איטית מהמצב הנחות הזה. אפילו פילוסופים רציונליסטיים כמו [[וולטר]] הניחו כמובן מאליו כי ההשכלה היא תוצאה של התקדמות הדרגתית של האנושות.  

ההקשר השני היה [[המהפכה התעשייתית]] ועליית ה[[קפיטליזם]] שאיפשרה וקידמה את מהפכת [[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]]. התאוריות של האבולוציה הסוציו-תרבותית שיקפו אמונה שהשינויים באירופה שנוצרו על ידי המהפכה התעשייתי והקפיטליזם הן ללא ספק שיפור על המצב הקודם. [[תיעוש]], בד בבד עם השינוי הפוליטי העמוק שהביאו [[המהפכה הצרפתית]], [[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]], וה[[חוקה]] ה[[פולין|פולנית]] של [[1791]], שסללו את הדרך להנחלתה של ה[[דמוקרטיה]], גרמו להוגים האירופאים לחשוב מחדש על ההנחות שלהם בנוגע לאופן ארגון ובנין החברה.  

ההקשר השני היה [[המהפכה התעשייתית]] ועליית ה[[קפיטליזם]] שאיפשרה וקידמה את מהפכת [[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]]. התאוריות של האבולוציה הסוציו-תרבותית שיקפו אמונה שהשינויים באירופה שנוצרו על ידי המהפכה התעשייתי והקפיטליזם הן ללא ספק שיפור על המצב הקודם. [[תיעוש]], בד בבד עם השינוי הפוליטי העמוק שהביאו [[המהפכה הצרפתית]], [[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]], וה[[חוקה]] ה[[פולין|פולנית]] של [[1791]], שסללו את הדרך להנחלתה של ה[[דמוקרטיה]], גרמו להוגים האירופאים לחשוב מחדש על ההנחות שלהם בנוגע לאופן ארגון ובניין החברה.  

בסופו של דבר נוצרו במאה ה-19 שלוש תאוריות קלאסיות של שינוי חברתי והיסטורי: האבולוציה הסוציו-תרבותית, תאוריית המחזור החברתי וה[[מטריאליזם היסטורי|מטריאליזם ההיסטורי]] ה[[מרקסיזם|מרקסיסטי]]. לתאוריות אלה היה מכנה משותף אחד: כולן הסכימו כי ההיסטוריה של האנושות נמצאת במתווה אחד קבוע, קרוב לוודאי בדרך של קדימה חברתית. כך, כל אירוע בעבר קשור לאירועים בהווה ובעתיד באופן סיבתי. תאוריות אלה הניחו כי על ידי גילוי של רצף האירועים האלה, אפשר יהיה לגלות את חוקי ה[[היסטוריה]].

בסופו של דבר נוצרו במאה ה-19 שלוש תאוריות קלאסיות של שינוי חברתי והיסטורי: האבולוציה הסוציו-תרבותית, תאוריית המחזור החברתי וה[[מטריאליזם היסטורי|מטריאליזם ההיסטורי]] ה[[מרקסיזם|מרקסיסטי]]. לתאוריות אלה היה מכנה משותף אחד: כולן הסכימו כי ההיסטוריה של האנושות נמצאת במתווה אחד קבוע, קרוב לוודאי בדרך של קדימה חברתית. כך, כל אירוע בעבר קשור לאירועים בהווה ובעתיד באופן סיבתי. תאוריות אלה הניחו כי על ידי גילוי של רצף האירועים האלה, אפשר יהיה לגלות את חוקי ה[[היסטוריה]].