47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←לובי של תעשיית התרופות
שורה 66:
שורה 66:
+
+
+
+
+
+
+
+
+
===לובי של תעשיית התרופות===
===לובי של תעשיית התרופות===
−לובי פוליטי של [[תעשיית התרופות]] שנועד בין היתר הקל על שיווק תרופות לציבור הרחב, לרופאים וכחלק ממדיניות הבריאות הכוללת של המדינה. פעילות אחת של הלובי היא קידום תרופות ללא מרשם. פעילות אחרת היא הדגשת היתרונות בתרופה לציבור הרחב כדי שהתרופה תוכר בסל התרופות.
+לובי פוליטי של [[תעשיית התרופות]] שנועד בין היתר הקל על שיווק תרופות לציבור הרחב, לרופאים וכחלק ממדיניות הבריאות הכוללת של המדינה. פעילות אחת של הלובי היא קידום תרופות ללא מרשם. פעילות אחרת היא הדגשת היתרונות בתרופה לציבור הרחב כדי שהתרופה תוכר בסל התרופות.
+===לובי למען המשך מתן אנטיביוקטיה לבעלי חיים===
+===אנטיביוטיקה בחקלאות של מזון מהחי===
+{{הפניה לערך מורחב|עמידות לאנטיביוטיקה}}
+גורם מרכזי נוסף להתפשטות [[עמידות לאנטיביוטיקה]] של חיידקים למחלות מסוכנות היא שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך ובצורה מתמשכת, בקרב תעשיית המזון מהחי.
+בשנות ה-40 של המאה ה-20 התגלה שתוספת אנטיביוטיקה למזון בעלי החיים מעלה את קצב הגדילה שלהם, ומאפשרת לצופף יותר בעלי חיים בשטח נתון ללא העלייה הנוספת בתחלואה ותמותה שהייתה נגרמת עקב כך. ב-1951 אישר לראשונה ה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]] מתן קבוע של פניצלין ו[[כלורטטרציקלין]] (הטטרציקלין הראשון שזוהה) לבעלי חיים בתוך המזון{{הערה| http://blogs.scientificamerican.com/guest-blog/riots-rage-and-resistance-a-brief-history-of-how-antibiotics-arrived-on-the-farm/}}. פרקטיקה זו מקובלת מאז בעולם בכל סוגי תעשיות המזון מן החי, כולל תעשיית הדגים. בעלי החיים מקבלים אנטיביוטיקה באופן קבוע במינון נמוך תת-תרפויטי בתור זרז גדילה. בנוסף ניתנת לבעלי החיים אנטיביוטיקה כתרופה מונעת במינון רגיל במצבי סיכון מיוחדים כמו גיל הינקות, או כאשר מתגלים תסמיני מחלה אצל פרט אחד וכל הפרטים מקבלים אנטיביוטיקה. מרבית האנטיביוטיקה המיוצרת בעולם מיועדת לתעשיית בעלי החיים, ב-2010 80% מהאנטיביוטיקה בארצות הברית הייתה לשימוש תעשייה זו{{הערה|http://microbewiki.kenyon.edu/index.php/Antibiotic_Use_for_Farm_Animals}}. לחקלאים יש אינטרס כלכלי לגדל בעלי חיים בצורה מהירה יותר כדי שניתן יהיה לשחוט אותם בגיל צעיר יותר ובכך לחסוך כסף.
+סביבה בה אנטיביוטיקה מסוג כלשהו ניתנת במינון נמוך לאורך זמן לפרטים רבים יוצרת [[לחץ ברירתי]] (evolutionary pressure) להתפתחות זני חיידקים עמידים לאותו סוג אנטיביוטיקה{{הערה|http://dx.doi.org/10.1371/journal.ppat.1004564}}{{הערה|http://www.pewtrusts.org/en/about/news-room/news/2013/02/06/recordhigh-antibiotic-sales-for-meat-and-poultry-production}}.
+מספר מחקרים מצאו כי חיידקי MRSA עברו מחזירים לעובדים בתעשיית החזירים ולבני משפחותיהם[http://www.nytimes.com/2009/03/12/opinion/12kristof.html?_r=3], וכיום נחשבים העובדים בתעשיות המזון מהחי כקבוצת סיכון להדבקות ולנשאות של חיידק זה. בעוד שלא ידוע על מקרים של הדבקות על יד אכילת בשר מבושל, מגע עם בשר נא עלול להוות סיכון. שאריות האנטיביוטיקה שנמצאות במזון ובצואה של בעלי החיים עלולות להישטף למי התהום, או לעבור הלאה לחיידקים אחרים ואף למאגרי המזון של בני האדם דרך מי שפכים שעברו טיהור ומשמשים להשקיית שדות. באופן דומה, החיידקים שעברו עמידות לאנטיביוטיקה עלולים לעבור לפעמים לבני האדם או להעביר פלסמידים עם תכונות התנגדות לחיידקים נוספים כולל חיידקים מעוררי מחלות בקרב בני אדם.
+תכונת העמידות לאנטיביוטיקה עוברת מחיידק לחיידק לא רק על ידי התחלקות אלא גם ב[[העברה גנטית אופקית]], במנגנון זה גן שמעניק עמידות לאנטיביוטיקה מסוימת, עשוי לעבור מחיידק ממין אחד לחיידק ממין אחר ולהקנות לו את אותה עמידות. חיידקים עמידים או גנים של עמידות, יכולים לעבור לחיות אחרות או לאדם על ידי מגע ישיר עם החיות שבתעשייה, מוצרי מזון מחיות אלה, ודרך השפכים של מתקני התעשייה או שדות המדושנים בזבל מתעשייה זו.
+החל מסוף העשור 1960 נעשו מחקרים רבים, בעיקר באירופה, על השפעת זרזי גדילה אנטיביוטיים על התפתחות עמידות. נמצא ריכוז גבוה של חיידקים עמידים בבעלי החיים, בפלורה - דהיינו במושבות החיידקים הטבעיות -במעי של עובדי מתקני התעשייה, בני משפחותיהם ואנשים שגרים בסמיכות לשדות שמדושנים בזבל מהתעשייה{{הערה|1=http://jmm.sgmjournals.org/content/59/6/702.abstract?ijkey=cd1218f1a4260ddf1191c425d4fe7474210327a7&keytype2=tf_ipsecsha}}. לדוגמה בנובמבר 2015 דיווח לראשונה מחקר סיני על ראיות ישירות להעברה אופקית של גן עמידות לאנטיביוטיקה "המוצא האחרון" קוליסטין (colistin) מחזירים לחיידק אי קולי בבני אדם{{הערה|[http://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(15)00424-7/abstract Emergence of plasmid-mediated colistin resistance mechanism MCR-1 in animals and human beings in China: a microbiological and molecular biological study]}}.{{ש}}במאי 2016 דווח על מקרה ראשון של הידבקות בחיידק עמיד זה בארצות הברית{{הערה|[http://www.cdc.gov/media/releases/2016/s0531-mcr-1.html Discovery of first mcr-1 gene in E. coli bacteria found in a human in United States]}}.
+לנוכח גוף המחקר הגדול הקושר בין זרזי גדילה אנטיביוטיים לבין עמידות חיידקים בבעלי חיים ובאדם, אסר האיחוד האירופי עוד ב-2006 על המדינות החברות בו להשתמש באנטיביוטיקה מכל סוג שהוא בתור זרז גדילה. במקומות אחרים בעולם, בין היתר בארצות הברית, בסין וגם בישראל, אין איסור כזה.
+על אף הראיות הרבות שנצברו, קשה לעקוב אחרי המסלול שעושים הגנים העמידים מבעלי החיים לחיידקים שמזיקים לבני האדם. קיימת קבוצה עצומה ומגוונת של חיידקים בלתי מזיקים שיכולה לשאת ולהעביר את הגנים. חיידקים אלה הם מאגר נסתר של גני עמידות, ויוצרים מסלולים סבוכים בהם גני עמידות יכולים לעבור אופקית מבעלי החיים ישירות, או בדרך כלל בעקיפין, ולעשות את דרכם לתוך החיידק המסוכן לאדם. עם תנועה כה רבה של גנים בין מארחים שונים, פחות סביר למצוא את אותם חיידקים בדיוק בחיות ובבני אדם, ויותר סביר למצוא את גני העמידות עצמם. ואף גנים אלה עצמם עשויים להשתנות במהלכם דרך המארחים השונים. עד כה המסלולים הנפתלים שעושים הגנים היקשו על הניסיונות להתחקות אחר תנועתם, ולהוכיח את מעבר הגנים העמידים מבעלי חיים לאדם. קושי זה משמש את הלוביסטים של [[תעשיית בעלי החיים]] ו[[תעשיית התרופות]] בארצות הברית כדי לטעון שהראיות הקיימות הן נסיבתיות בלבד, ואין קשר בין תעשיית בעלי החיים לעמידות לאנטיביוטיקה באדם{{הערה|[https://www.washingtonpost.com/politics/feeding-antibiotics-to-cows-is-bad-for-humans-but-congress-wont-stop-it-new-report-says/2013/10/22/ecd2de08-3afd-11e3-a94f-b58017bfee6c_story.html Report: Feeding antibiotics to livestock is bad for humans, but Congress won’t stop it]}}{{הערה|[http://www.takepart.com/feature/2014/06/06/antibiotic-resistance-from-meat Meat Is Murder—but It’s People Being Killed (and Not How You Think)]}}. לאור זה בארצות הברית אין הגבלות על השימוש באנטיביוטיקה בתעשיית בעלי החיים אלא המלצות בלבד{{הערה|http://cmr.asm.org/content/24/4/718.full}}.
===לובי של חברות קוסמטיקה===
===לובי של חברות קוסמטיקה===