שורה 1:
שורה 1:
−
'''שמרנות''' (באנגלית Conservatism) היא אידואלוגיה פוליטית וזרם פילוסופי שמגנן על אמונות, מסורות ו[[מוסד חברתי|מוסדות]] מקובלים ומתנגד לשינויים חברתיים (כולל לפעמים שינויים טכנולוגיים, וצורות חשיבה חדשות). עמודי היסוד של השמרנות כוללים אמונות במסורת ובדת, אי-מושלמות של האדם, חברה אורגנית, היררכיה וסמכותנות וזכויות קניין.
+
'''שמרנות''' (באנגלית: '''Conservatism''') היא אידאולוגיה פוליטית וזרם פילוסופי שמגנן על אמונות, מסורות ו[[מוסד חברתי|מוסדות]] מקובלים ומתנגד לשינויים חברתיים (כולל לפעמים שינויים טכנולוגיים, וצורות חשיבה חדשות). עמודי היסוד של השמרנות כוללים אמונות במסורת ובדת, אי-מושלמות של האדם, חברה אורגנית, היררכיה וסמכותנות וזכויות קניין.
שמרנים מנסים לשמר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו מלוכה, דת, ממשלה פרלמנטרית, זכויות קניין, וכן מבנה מסורתי של משפחה ומדינות-לאום. הזרמים הקיצוניים יותר של השמרנות נקראים ראקציונרים שרוצים לחזור ל"סדר הישן והטוב" - לדוגמה "להפוך את אמריקה לגדולה שוב" או "להחזיר עטרה ליושנה", זרמים אלה מציירים כל שינוי כדבר שלילי ומתעלמים מבעיות שהיו בעבר - לדוגמה תמותת תינוקות גבוהה בעידן שלפני המדע, בערות או העדר זכויות לנשים, שחורים, דיקטטורה מלוכנית ועוד. השמרנות קיימת בחברות האדם מזה אלפי שנים ובאה לידי ביטוי בשמירה על דתות ומנהגים במשך מאות ולפעמים אלפי שנים ללא שינוי. בצורתה המודרנית, כזרם פילוסופי, היא קשורה להגות של [[אדמונד ברק]] שהתנגד למהפכה הצרפתית והעדיף שמירה על מוסדות קיימים תוך התפתחות איטית שלהם. [[שמרנות חדשה]] (נאו-שמרנות או Neoconservatism) הפכה להיות זרם פעיל ומשפיע בשנות השמונים של המאה ה-20 והיא מזוהה עם הימין בארצות הברית. מבחינה פוליטית אין אחידות בין השמרנים, שכן המסורות שרוצים לשמר שונות בין זמנים שונים, ומקומות ותרבויות שונות - כך ששמרנים ממקומות שונים מהעולם עלולים שלא להסכים זה עם זה לגבי סוגיות רבות, כך שמרנים נוצרים, יהודים ומוסלמים לדוגמה חולקים זה על זה וגם בתוכם קיימים ניגודים בין זרמים שונים.
שמרנים מנסים לשמר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו מלוכה, דת, ממשלה פרלמנטרית, זכויות קניין, וכן מבנה מסורתי של משפחה ומדינות-לאום. הזרמים הקיצוניים יותר של השמרנות נקראים ראקציונרים שרוצים לחזור ל"סדר הישן והטוב" - לדוגמה "להפוך את אמריקה לגדולה שוב" או "להחזיר עטרה ליושנה", זרמים אלה מציירים כל שינוי כדבר שלילי ומתעלמים מבעיות שהיו בעבר - לדוגמה תמותת תינוקות גבוהה בעידן שלפני המדע, בערות או העדר זכויות לנשים, שחורים, דיקטטורה מלוכנית ועוד. השמרנות קיימת בחברות האדם מזה אלפי שנים ובאה לידי ביטוי בשמירה על דתות ומנהגים במשך מאות ולפעמים אלפי שנים ללא שינוי. בצורתה המודרנית, כזרם פילוסופי, היא קשורה להגות של [[אדמונד ברק]] שהתנגד למהפכה הצרפתית והעדיף שמירה על מוסדות קיימים תוך התפתחות איטית שלהם. [[שמרנות חדשה]] (נאו-שמרנות או Neoconservatism) הפכה להיות זרם פעיל ומשפיע בשנות השמונים של המאה ה-20 והיא מזוהה עם הימין בארצות הברית. מבחינה פוליטית אין אחידות בין השמרנים, שכן המסורות שרוצים לשמר שונות בין זמנים שונים, ומקומות ותרבויות שונות - כך ששמרנים ממקומות שונים מהעולם עלולים שלא להסכים זה עם זה לגבי סוגיות רבות, כך שמרנים נוצרים, יהודים ומוסלמים לדוגמה חולקים זה על זה וגם בתוכם קיימים ניגודים בין זרמים שונים.
שורה 5:
שורה 5:
שמרנות מנוגדת לרוב ל- [[ליברליזם]], חדשנות, קידמה, מהפכנות, [[מודרניזם]], [[סוציאליזם]], [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] אם כי קיימים הוגי דעות המנסים לפשר בין תפיסות אלה. שמרנות חדשה לרוב נמצאת במתח מול פרוגרסיבים, ליבלרים ונאו-ליברלים.
שמרנות מנוגדת לרוב ל- [[ליברליזם]], חדשנות, קידמה, מהפכנות, [[מודרניזם]], [[סוציאליזם]], [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] אם כי קיימים הוגי דעות המנסים לפשר בין תפיסות אלה. שמרנות חדשה לרוב נמצאת במתח מול פרוגרסיבים, ליבלרים ונאו-ליברלים.
−
לפי Quintin Hogg, יו"ר המפלגה השמרנית הבריטית ב -1959, שמרנות היא לא כך כך פילוסופיה אלא גישה. לפי תאורטיקנים פוליטיים כמו Corey Robin מגדירים שמרנות בעיקר כהגנה כללית על [[שוויון חברתי|אי שוויון חברתי]] ו[[אי שוויון כלכלי|כלכלי]]. מנקודת מבט זו, שמרנות היא פחות נסיון לשמור על מוסדות מסורתיים ויותר מחשבה כי הכוח היה בידך בעבר, אתה בתהליך של איום עליו ונסיון להחזיר אותו בחזרה.
+
לפי Quintin Hogg, יו"ר המפלגה השמרנית הבריטית ב-1959, שמרנות היא לא כך כך פילוסופיה אלא גישה. לפי תאורטיקנים פוליטיים כמו Corey Robin מגדירים שמרנות בעיקר כהגנה כללית על [[שוויון חברתי|אי שוויון חברתי]] ו[[אי שוויון כלכלי|כלכלי]]. מנקודת מבט זו, שמרנות היא פחות ניסיון לשמור על מוסדות מסורתיים ויותר מחשבה כי הכוח היה בידך בעבר, אתה בתהליך של איום עליו וניסיון להחזיר אותו בחזרה.
==התפתחות היסטורית==
==התפתחות היסטורית==
שורה 11:
שורה 11:
אדמונד ברק היה מדינאי ופילוסוף מדיני ממוצא אירי שכיהן כחבר הפרלמנט הבריטי. ב- 1789, ניסח ברק את הספר "[[הרהורים על המהפכה בצרפת]]" (Reflections on the Revolution in France) שהוא בין החיבורים הפוליטיים החשובים ביותר של ההגות השמרנית ובו הוא מבקר את המהפכה הצרפתית, תוצאותיה ורעיונותיה.
אדמונד ברק היה מדינאי ופילוסוף מדיני ממוצא אירי שכיהן כחבר הפרלמנט הבריטי. ב- 1789, ניסח ברק את הספר "[[הרהורים על המהפכה בצרפת]]" (Reflections on the Revolution in France) שהוא בין החיבורים הפוליטיים החשובים ביותר של ההגות השמרנית ובו הוא מבקר את המהפכה הצרפתית, תוצאותיה ורעיונותיה.
−
המהפכה הצרפתית היתה במובנים רבים הפוכה מדעותיו של ברק שכן העקרונות של שוויון, ביטול הפיאודליזם והפריבילגיות המעמדתיות ובוודאי של דמוקרטיה וריבונות העם, שהם בבסיס המהפכה הצרפתית עומדים בניגוד לדעותיו ועקרונותיו. החיבור התקבל באהדה אצל השמרנים והריאקציונים ובבוז מוחלט ובכעס רב אצל המהפכנים. הרקע לספרו הוא חשש מפני הפיכה דומה באנגליה של אותה תקופה. בעיני ברק, מחיקת הזיקה לעבר הצרפתי ותפיסת השלטון על ידי המון שאינו בקי במלאכת השלטון היה שורש הטרור היעקוביני והאנרכיה ברחבי צרפת. הוא גם חזה מראש את עלייתו של נפוליאון, נוכח האנרכיה והעריצות שאחזו בצרפת בעשור האחרון של המאה השמונה עשרה. לעומת זאת ברק הצדיק את מלחמת העצמאות האמריקנית כנגד מלך בריטניה, ג'ורג' השלישי, וזאת מנימוקים שמרניים-מתונים. ברק טוען שהניסיון של האנגלים לכפות על המתיישבים ביבשת אמריקה את המסורות ובעיקר את המסים הוא ניסיון לא יעיל, ואף יותר מכך – חוטא. ברק טוען שהמלך האנגלי מתעלם מכך שלמתיישבים האמריקניים יש כבר מסורת משלהם והתפתחה שם חברה שעקב תנאיה הייחודיים היא שונה ואיננה חלק מהחברה האנגלית. ה
+
המהפכה הצרפתית היתה במובנים רבים הפוכה מדעותיו של ברק שכן העקרונות של שוויון, ביטול הפיאודליזם והפריבילגיות המעמדתיות ובוודאי של דמוקרטיה וריבונות העם, שהם בבסיס המהפכה הצרפתית עומדים בניגוד לדעותיו ועקרונותיו. החיבור התקבל באהדה אצל השמרנים והריאקציונים ובבוז מוחלט ובכעס רב אצל המהפכנים. הרקע לספרו הוא חשש מפני הפיכה דומה באנגליה של אותה תקופה. בעיני ברק, מחיקת הזיקה לעבר הצרפתי ותפיסת השלטון על ידי המון שאינו בקי במלאכת השלטון היה שורש הטרור היעקוביני והאנרכיה ברחבי צרפת. הוא גם חזה מראש את עלייתו של נפוליאון, נוכח האנרכיה והעריצות שאחזו בצרפת בעשור האחרון של המאה השמונה עשרה. לעומת זאת ברק הצדיק את מלחמת העצמאות האמריקנית כנגד מלך בריטניה, ג'ורג' השלישי, וזאת מנימוקים שמרניים-מתונים. ברק טוען שהניסיון של האנגלים לכפות על המתיישבים ביבשת אמריקה את המסורות ובעיקר את המסים הוא ניסיון לא יעיל, ואף יותר מכך – חוטא. ברק טוען שהמלך האנגלי מתעלם מכך שלמתיישבים האמריקניים יש כבר מסורת משלהם והתפתחה שם חברה שעקב תנאיה הייחודיים היא שונה ואיננה חלק מהחברה האנגלית. ה
;תפיסה דתית ואתית:
;תפיסה דתית ואתית:
−
ברק היה מקורב לכלכלן [[אדם סמית]] שהוציא מספר שנים לפני ספרו של ברק את הספר [[עושר העמים] . כמו ברק, סמית גיבה את רעיונותיו ואת התזות שלו במושגים דתיים, כמו "היד הנעלמה" – שמסדרת את הפעילות הכלכלית בשוק. ברק האמין בקיומה של אותה "יד נעלמה" גם בהיסטוריה. עם זאת, כבן תנועת ההשכלה הוא ניסה להימנע משימוש במושגים דתיים. במידה והשתמש במילה "השגחה" הוא מיד הוסיף כי לא מדובר בהשגחה ישירה ואין טעם לנסות לדבר על האל במושגים אנושיים כפי שניסתה הכנסייה לעשות. על פי ברק האנושות מתפתחת על פי חוקי הטבע ולא על פי חוקים וגורמים חיצוניים או אלוהיים. תפיסתו של ברק רואה באדם יצור מוגבל מאוד מבחינת יכולתו לתפוס את המציאות, לנהל את ענייני החברה לפי יכולתו. ברק, כמו הכנסייה וכלל השמרנים רואה את האדם כחוטא או נופל מתמיד (Fallen) וזאת בעקבות "החטא הקדמון" שממשיך ללוות אותו. עוד טוען ברק שכל תפקידה של החברה איננו לתת לאדם זכויות טבעיות אלא להגן על האדם מפני עצמו ומפני חטאו. תפקידו של האדם אם כך אינו לממש זכויות טבעיות אלא חובות דתיות. ברק באופן כללי טוען שעוד לפני שמדברים על הזכויות צריך לדבר על החובות.
+
ברק היה מקורב לכלכלן [[אדם סמית]] שהוציא מספר שנים לפני ספרו של ברק את הספר [[עושר העמים]. כמו ברק, סמית גיבה את רעיונותיו ואת התזות שלו במושגים דתיים, כמו "היד הנעלמה" – שמסדרת את הפעילות הכלכלית בשוק. ברק האמין בקיומה של אותה "יד נעלמה" גם בהיסטוריה. עם זאת, כבן תנועת ההשכלה הוא ניסה להימנע משימוש במושגים דתיים. במידה והשתמש במילה "השגחה" הוא מיד הוסיף כי לא מדובר בהשגחה ישירה ואין טעם לנסות לדבר על האל במושגים אנושיים כפי שניסתה הכנסייה לעשות. על פי ברק האנושות מתפתחת על פי חוקי הטבע ולא על פי חוקים וגורמים חיצוניים או אלוהיים. תפיסתו של ברק רואה באדם יצור מוגבל מאוד מבחינת יכולתו לתפוס את המציאות, לנהל את ענייני החברה לפי יכולתו. ברק, כמו הכנסייה וכלל השמרנים רואה את האדם כחוטא או נופל מתמיד (Fallen) וזאת בעקבות "החטא הקדמון" שממשיך ללוות אותו. עוד טוען ברק שכל תפקידה של החברה איננו לתת לאדם זכויות טבעיות אלא להגן על האדם מפני עצמו ומפני חטאו. תפקידו של האדם אם כך אינו לממש זכויות טבעיות אלא חובות דתיות. ברק באופן כללי טוען שעוד לפני שמדברים על הזכויות צריך לדבר על החובות.
;תפיסה חברתית:
;תפיסה חברתית:
שורה 29:
שורה 29:
==דיון==
==דיון==
−
ברק מבקר את האינטלקטואלים הצרפתים על כך שהם חיים בעולם שלהם, מנותק מהנסיון היומיומי. ברק מציע לשמור על הקיים והמוצלח במקום "עולם ישן עד היסוד נחריבה" של מהפכנים. במונחים של ניתוח אבולוציוני הדבר דומה לכך שרוב הגנום של יצורים חיים משתמר ורק חלק קטן ממנו משתנה עם הזמן ובהתאם לנסיבות. אין טעם שבכל דור ודור נזרוק את כל הידע הקיים ונחשוב על הכל מחדש. עם זאת ניתן לבקר את ברק בביקורת דומה כאשר מסתכלים עליה מנקודת מבט ארוכת טווח יותר - המסורות הקיימות הן רק בנות כמה אלפי שנים (במקרה של הדת) וכמה מאות שנים (במקרה של קפיטליזם) והן מהפכניות במהותן יחסית להסדרים חברתיים קודמים - המונותיזאים היהודי היה מהפכני לעומת הסביבה הדתית בה נוצר, והקפיטליזם היה מהפכני יחסית לחברה הפאודאלית שבה צמח. שמרנות של מסורות עשוי להסתכל על מסורות קדומות יותר וארוכות יותר שנשמרו במשך עשרות אלפי שנים - [[ציידים לקטים]] ולתהות מדוע מסורות אלה לא צריכות להשתמר גם כן - שכן הטענה כי יש הגיון במסורות אלה נכון גם לגביהן - לדומגה מסורת של כבוד כלפי יצורים חיים אחרים או מסורות הנוגעות לכיבוד המערכת האקולוגית.
+
ברק מבקר את האינטלקטואלים הצרפתים על כך שהם חיים בעולם שלהם, מנותק מהניסיון היומיומי. ברק מציע לשמור על הקיים והמוצלח במקום "עולם ישן עד היסוד נחריבה" של מהפכנים. במונחים של ניתוח אבולוציוני הדבר דומה לכך שרוב הגנום של יצורים חיים משתמר ורק חלק קטן ממנו משתנה עם הזמן ובהתאם לנסיבות. אין טעם שבכל דור ודור נזרוק את כל הידע הקיים ונחשוב על הכל מחדש. עם זאת ניתן לבקר את ברק בביקורת דומה כאשר מסתכלים עליה מנקודת מבט ארוכת טווח יותר - המסורות הקיימות הן רק בנות כמה אלפי שנים (במקרה של הדת) וכמה מאות שנים (במקרה של קפיטליזם) והן מהפכניות במהותן יחסית להסדרים חברתיים קודמים - המונותאיזם היהודי היה מהפכני לעומת הסביבה הדתית בה נוצר, והקפיטליזם היה מהפכני יחסית לחברה הפאודאלית שבה צמח. שמרנות של מסורות עשוי להסתכל על מסורות קדומות יותר וארוכות יותר שנשמרו במשך עשרות אלפי שנים - [[ציידים לקטים]] ולתהות מדוע מסורות אלה לא צריכות להשתמר גם כן - שכן הטענה כי יש הגיון במסורות אלה נכון גם לגביהן - לדומגה מסורת של כבוד כלפי יצורים חיים אחרים או מסורות הנוגעות לכיבוד המערכת האקולוגית.
−
סינתזה בין ברק לבין ליברליזם היא שמרנות ליבלרית - המנסה לשמר על חלקים של מוסדות מסויימים תוך שינוי שלהם - על ידי רפורמות במקום על ידי מהפכות. דבר זה נובע בין היתר מכך שאנשים רבים מחזיקים בדעות ליברליות כמו המחשבה שכל בני האדם שווים, אבל חוששים כי התוצאה של מהפכות היא לא בהכרח מבנים חברתיים צודקים יותר אלא הרבה פעמים דיקטטורה, טרור ואידאולוגיה קיצונית כמו במקרים של השנים לאחר המהפכה הצרפתית ולאחר המהפכה הבולשוויקית. אחד הקשיים בדבר זה הוא שיש שינויים שעלולים לגרום להרעה בטווח הקצר וליתרון בטווח הארוך - ולכן קשה יותר לקדם אותם בצורה של רפורמות מתונות של שינוי איטי. דוגמה להיבט זה הוא הביטוי "הניתוח הצליח -החולה מת" כלומר אם מבצעים שינוי חברתי יש לקחת בחשבון "תקופת החלמה" שבה המצב עלול להיות גרוע יותר. דוגמה לדבר זה היא [[עירוניות מתחדשת]] וסבל של נהגים לאור צעדים לשיפור תחבורה ציבורית על חשבון [[תכנון מוטה מכוניות]].
+
סינתזה בין ברק לבין ליברליזם היא שמרנות ליבלרית - המנסה לשמר על חלקים של מוסדות מסויימים תוך שינוי שלהם - על ידי רפורמות במקום על ידי מהפכות. דבר זה נובע בין היתר מכך שאנשים רבים מחזיקים בדעות ליברליות כמו המחשבה שכל בני האדם שווים, אבל חוששים כי התוצאה של מהפכות היא לא בהכרח מבנים חברתיים צודקים יותר אלא הרבה פעמים דיקטטורה, טרור ואידאולוגיה קיצונית כמו במקרים של השנים לאחר המהפכה הצרפתית ולאחר המהפכה הבולשביקית. אחד הקשיים בדבר זה הוא שיש שינויים שעלולים לגרום להרעה בטווח הקצר וליתרון בטווח הארוך - ולכן קשה יותר לקדם אותם בצורה של רפורמות מתונות של שינוי איטי. דוגמה להיבט זה הוא הביטוי "הניתוח הצליח -החולה מת" כלומר אם מבצעים שינוי חברתי יש לקחת בחשבון "תקופת החלמה" שבה המצב עלול להיות גרוע יותר. דוגמה לדבר זה היא [[עירוניות מתחדשת]] וסבל של נהגים לאור צעדים לשיפור תחבורה ציבורית על חשבון [[תכנון מוטה מכוניות]].
−
מבחינת [[קיימות]] ברק מבצע כמה שגיאות - כיום יש דוגמאות אבולציונית של שרידת דפוסים, מינים וטפילים שעלולים להזיק למי שמפיץ אותם. התפיסה של [[הגן האנוכי]] מעבירה את הדגש למה שמועבר הלאה (גנים, רעיונות וכו') ולא לנשאים של דברים אלה (יצורים חיים, בני אדם) - ב[[קיצור תולדות האנושות]] מעיר [[יובל נוח הררי]] כי למרות שפרות ותרנגולות הן יצורים נפוצים מאד אין פרוש הדבר שהם יצורים מאושרים במיוחד. מוסדות חברתיים או רעיונות עלולים לשרוד בגלל שיש להם יכולת הפצה ושימור טובה של המוסד או הרעיון ולאו דווקא בגלל שהדבר מועיל למי שמפיץ אותם. כלומר הרעיון של ברק שאם מוסד שורד פרוש הדבר שהוא מועיל נכון אינו מדוייק.
+
מבחינת [[קיימות]] ברק מבצע כמה שגיאות - כיום יש דוגמאות אבולוציונית של שרידת דפוסים, מינים וטפילים שעלולים להזיק למי שמפיץ אותם. התפיסה של [[הגן האנוכי]] מעבירה את הדגש למה שמועבר הלאה (גנים, רעיונות וכו') ולא לנשאים של דברים אלה (יצורים חיים, בני אדם) - ב[[קיצור תולדות האנושות]] מעיר [[יובל נוח הררי]] כי למרות שפרות ותרנגולות הן יצורים נפוצים מאד אין פרוש הדבר שהם יצורים מאושרים במיוחד. מוסדות חברתיים או רעיונות עלולים לשרוד בגלל שיש להם יכולת הפצה ושימור טובה של המוסד או הרעיון ולאו דווקא בגלל שהדבר מועיל למי שמפיץ אותם. כלומר הרעיון של ברק שאם מוסד שורד פרוש הדבר שהוא מועיל נכון אינו מדוייק.
−
אקולוגים ואנשי סביבה רבים מסכימים ברק לגבי המגבלה של אנשים להבין את העולם ואת ההשלכות של ההתנהגות שלנו - חלק מההגות של [[מערכות מורכבות]] ו[[כלכלה התנהגותית]] נוגע להיבטים אלה- אבל המגבלה הזו לאו דווקא נעלמת ברמה הציבורית והעולמית, במיוחד בסוגיות של [[תהליכים ארוכי טווח]] ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. ברק מניח כי החברה האנושית תמשיך להתקיים, והשאלה היא כיצד, בעוד שהנסיון מראה כי חוסר התאמה של מין לסביבתו מביאה להכחדת המין (ובמקרים מצומצים יותר - הכחדה של חברה). שמרנות עלולה להוביל לחוסר התאמה כזה. דוגמאות לשמרנות חברתית וטכנולוגית שהובילה להכחדה חברתית כוללות את [[איי הפחסא]] (כריתת עצים כדי לייצר עוד ועוד פסלים) ואת [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]].
+
אקולוגים ואנשי סביבה רבים מסכימים ברק לגבי המגבלה של אנשים להבין את העולם ואת ההשלכות של ההתנהגות שלנו - חלק מההגות של [[מערכות מורכבות]] ו[[כלכלה התנהגותית]] נוגע להיבטים אלה- אבל המגבלה הזו לאו דווקא נעלמת ברמה הציבורית והעולמית, במיוחד בסוגיות של [[תהליכים ארוכי טווח]] ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. ברק מניח כי החברה האנושית תמשיך להתקיים, והשאלה היא כיצד, בעוד שהניסיון מראה כי חוסר התאמה של מין לסביבתו מביאה להכחדת המין (ובמקרים מצומצים יותר - הכחדה של חברה). שמרנות עלולה להוביל לחוסר התאמה כזה. דוגמאות לשמרנות חברתית וטכנולוגית שהובילה להכחדה חברתית כוללות את [[איי הפחסא]] (כריתת עצים כדי לייצר עוד ועוד פסלים) ואת [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]].
−
בניגוד לתפיסה של ברק, שמרנות הנובעת מקיימות אקולוגית עמוקה טוענת שיש לשמור על התאמת האדם למגבלות הטבע, ולהתאים את המסורות שלנו למגבלות אלה, במקום לנסות להתאים את המערכת האקולוגית ואת התפיסה המדעית כך שיתאימו למסורות יהודיות- נוצריות ולתפיסות של משכילים אירופאים מהמאה ה-18. הבסיס לשימור הוא התאמה לחוקי המדע הידועים והצלחה לשמור על מערכת עובדת לאורך זמן, והבסיס לשינוי הוא צורך או תחזית מדעית לצורך בשינוי. המדע המודרני לא בנוי רק מהגות (פילוסופיה, הגיון) או נסיון (ניסויים, תצפיות) אלא משילוב מסודר בין שני הדברים.
+
בניגוד לתפיסה של ברק, שמרנות הנובעת מקיימות אקולוגית עמוקה טוענת שיש לשמור על התאמת האדם למגבלות הטבע, ולהתאים את המסורות שלנו למגבלות אלה, במקום לנסות להתאים את המערכת האקולוגית ואת התפיסה המדעית כך שיתאימו למסורות יהודיות- נוצריות ולתפיסות של משכילים אירופאים מהמאה ה-18. הבסיס לשימור הוא התאמה לחוקי המדע הידועים והצלחה לשמור על מערכת עובדת לאורך זמן, והבסיס לשינוי הוא צורך או תחזית מדעית לצורך בשינוי. המדע המודרני לא בנוי רק מהגות (פילוסופיה, הגיון) או ניסיון (ניסויים, תצפיות) אלא משילוב מסודר בין שני הדברים.
==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 46:
שורה 46:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
−
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Conservatism שמרנות] בויקיפדיה האנגלית
+
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Conservatism שמרנות] בוויקיפדיה האנגלית
−
* [http://haraayonot.com/idea/conservatism/ שמרנות ושמרנות חדשה] ב"אנציקלופדיה של הרעיונות", ד"ר דוד גורביץ וד"ר דן ערב.
+
* [http://haraayonot.com/idea/conservatism/ שמרנות ושמרנות חדשה] ב"אנציקלופדיה של הרעיונות", ד"ר דוד גורביץ וד"ר דן ערב
* יהושע פפר, [https://hashiloach.org.il/wp-content/uploads/2017/02/hashiloach-2-8-fefer.pdf חרדיות שמרנית: האתגר], השילוח, דצמבר 2016
* יהושע פפר, [https://hashiloach.org.il/wp-content/uploads/2017/02/hashiloach-2-8-fefer.pdf חרדיות שמרנית: האתגר], השילוח, דצמבר 2016
[[קטגוריה: פוליטיקה]]
[[קטגוריה: פוליטיקה]]
[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]
[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]