47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 7:
שורה 7:
לפי Quintin Hogg, יו"ר המפלגה השמרנית הבריטית ב -1959, שמרנות היא לא כך כך פילוסופיה אלא גישה. לפי תאורטיקנים פוליטיים כמו Corey Robin מגדירים שמרנות בעיקר כהגנה כללית על [[שוויון חברתי|אי שוויון חברתי]] ו[[אי שוויון כלכלי|כלכלי]]. מנקודת מבט זו, שמרנות היא פחות נסיון לשמור על מוסדות מסורתיים ויותר מחשבה כי הכוח היה בידך בעבר, אתה בתהליך של איום עליו ונסיון להחזיר אותו בחזרה.
לפי Quintin Hogg, יו"ר המפלגה השמרנית הבריטית ב -1959, שמרנות היא לא כך כך פילוסופיה אלא גישה. לפי תאורטיקנים פוליטיים כמו Corey Robin מגדירים שמרנות בעיקר כהגנה כללית על [[שוויון חברתי|אי שוויון חברתי]] ו[[אי שוויון כלכלי|כלכלי]]. מנקודת מבט זו, שמרנות היא פחות נסיון לשמור על מוסדות מסורתיים ויותר מחשבה כי הכוח היה בידך בעבר, אתה בתהליך של איום עליו ונסיון להחזיר אותו בחזרה.
+==התפתחות היסטורית==
+===אדמונד ברק===
+אדמונד ברק היה מדינאי ופילוסוף מדיני ממוצא אירי שכיהן כחבר הפרלמנט הבריטי. ב- 1789, ניסח ברק את הספר "[[הרהורים על המהפכה בצרפת]]" (Reflections on the Revolution in France) שהוא בין החיבורים הפוליטיים החשובים ביותר של ההגות השמרנית ובו הוא מבקר את המהפכה הצרפתית, תוצאותיה ורעיונותיה.
+
+המהפכה הצרפתית היתה במובנים רבים הפוכה מדעותיו של ברק שכן העקרונות של שוויון, ביטול הפיאודליזם והפריבילגיות המעמדתיות ובוודאי של דמוקרטיה וריבונות העם, שהם בבסיס המהפכה הצרפתית עומדים בניגוד לדעותיו ועקרונותיו. החיבור התקבל באהדה אצל השמרנים והריאקציונים ובבוז מוחלט ובכעס רב אצל המהפכנים. הרקע לספרו הוא חשש מפני הפיכה דומה באנגליה של אותה תקופה. בעיני ברק, מחיקת הזיקה לעבר הצרפתי ותפיסת השלטון על ידי המון שאינו בקי במלאכת השלטון היה שורש הטרור היעקוביני והאנרכיה ברחבי צרפת. הוא גם חזה מראש את עלייתו של נפוליאון, נוכח האנרכיה והעריצות שאחזו בצרפת בעשור האחרון של המאה השמונה עשרה. לעומת זאת ברק הצדיק את מלחמת העצמאות האמריקנית כנגד מלך בריטניה, ג'ורג' השלישי, וזאת מנימוקים שמרניים-מתונים. ברק טוען שהניסיון של האנגלים לכפות על המתיישבים ביבשת אמריקה את המסורות ובעיקר את המסים הוא ניסיון לא יעיל, ואף יותר מכך – חוטא. ברק טוען שהמלך האנגלי מתעלם מכך שלמתיישבים האמריקניים יש כבר מסורת משלהם והתפתחה שם חברה שעקב תנאיה הייחודיים היא שונה ואיננה חלק מהחברה האנגלית. ה
+
+;תפיסה דתית ואתית:
+ברק היה מקורב לכלכלן [[אדם סמית]] שהוציא מספר שנים לפני ספרו של ברק את הספר [[עושר העמים] . כמו ברק, סמית גיבה את רעיונותיו ואת התזות שלו במושגים דתיים, כמו "היד הנעלמה" – שמסדרת את הפעילות הכלכלית בשוק. ברק האמין בקיומה של אותה "יד נעלמה" גם בהיסטוריה. עם זאת, כבן תנועת ההשכלה הוא ניסה להימנע משימוש במושגים דתיים. במידה והשתמש במילה "השגחה" הוא מיד הוסיף כי לא מדובר בהשגחה ישירה ואין טעם לנסות לדבר על האל במושגים אנושיים כפי שניסתה הכנסייה לעשות. על פי ברק האנושות מתפתחת על פי חוקי הטבע ולא על פי חוקים וגורמים חיצוניים או אלוהיים. תפיסתו של ברק רואה באדם יצור מוגבל מאוד מבחינת יכולתו לתפוס את המציאות, לנהל את ענייני החברה לפי יכולתו. ברק, כמו הכנסייה וכלל השמרנים רואה את האדם כחוטא או נופל מתמיד (Fallen) וזאת בעקבות "החטא הקדמון" שממשיך ללוות אותו. עוד טוען ברק שכל תפקידה של החברה איננו לתת לאדם זכויות טבעיות אלא להגן על האדם מפני עצמו ומפני חטאו. תפקידו של האדם אם כך אינו לממש זכויות טבעיות אלא חובות דתיות. ברק באופן כללי טוען שעוד לפני שמדברים על הזכויות צריך לדבר על החובות.
+
+;תפיסה חברתית:
+התזות והתפיסות של ברק בנוגע לחברה נובעות מתפיסת האדם כמוגבל וחוטא. הוא חושב גם שהאדם מוגבל, אבל החברה האנושית וההיסטוריה אינן מוגבלות. על כן מה שנצבר במסורת, במנהגים, במוסכמות החברתיות, בחוקים הוא אמיתי ונכון הרבה יותר ועל כן יש להסתמך עליהם. באופן זה ברק מגיע למסקנה שהקריטריון האחד והיחיד להערכת תופעות אנושיות ולשיפוט שלהן – מבחינות מוסריות, צודקות ומועילות – אינו התבונה או ההיגיון הפרטי אלא ההיסטוריה ורק היא תקבע מה נכון, צודק וראוי.
+
+במבט ראשון, ברק לא משאירה אפשרות לשינוי חברתי או פוליטי מכוון: בכל חברה חייבים לשמור על המסורות, המוסדות והמנהגים הקיימים ואין לשנות באופן מכוון את סדרי החברה. למעשה ברק מאמין כי כוחה האמיתי של החברה נובע מכך שהיא ניחנה ביכולת לשנות את עצמה מתוך זיקה לבסיסיה הקיימים והקדומים. את טיעונו זה הוא מבסס בפרק הראשון של ספרו מחשבות על המהפכה בצרפת, ומדגים זאת באמצעות הבחנה בין "המהפכה המהוללת" בבריטניה לבין המהפכה הצרפתית שהתחוללה בתקופתו. לשיטתו בריטניה הצליחה להעביר שינויים מבורכים בתוכה, מבלי למוטט שום חלק ממנה. לדוגמה, שושלת סטיוארט הודחה אך המלוכה לא בוטלה.
+
+התכונה החשובה ביותר בעיני ברק בכל משטר היא המתינות. התנאי העיקרי לשימור המתינות הוא ניגוד אינטרסים מובנה במשטר. ניתן לראות בכך המשך מודרני להגותו של פוליביוס אודות הרפובליקה הרומית, המורכב ממלוכה דה פקטו (קונסולים), אריסטוקראטיה (סנאט) ודמוקרטיה (אספת העם). אותו מודל עתיק משתקף בממלכה המאוחדת בתקופתו של ברק- מלוכה, בית לורדים ובית נבחרים.
+
+;שמרנות ושינוי:
+ברק זוהה כאינטלקטואל שמרני-דתי, אך עם זאת היה שונה מאוד מהזן השמרני המוכר בפוליטיקה האירופאית דאז וייחד אותו ממד פתוח וא-אורתודוקסי. תרמה לכך עובדת היותו איש מדע מעידן האורות. ברק נחשב למנהיג האינטלקטואלי של הכוחות האנטי מהפכניים באירופה, לפני ובעיקר אחרי המהפכה הצרפתית. הוא ביקר את הליברליזם שהדגיש את חשיבות האדם כפרט, וטען כי לא ניתן לחשוב על האדם כדבר מופשט, אלא כחלק אינטגרלי מעם, ממסורת ומהיסטוריה ארוכת שנים. זכויותיו של האדם במדינה אינן נובעות מ'זכויותיו הטבעיות', אלא מרצונה הנדיב של המדינה, המעניקה לו זכויות אלה כמתת חסד. יתרה מכך, זכויות אלו כרוכות בתרומתו של האדם לחברה ולמדינה- קרי, לאדם שתורם יותר לחברה מגיעות גם זכויות יתר.
+
+ברק פיתח תזה פוליטית ייחודית והתנגד ל"ייצוג שווה והוגן" (Fair and Equal) כפי שדרשו רוסו ומשכילים אחרים בני התקופה וכפי שהמערכת הפרלמנטרית הבריטית הציגה את עצמה מאז המהפכה המהוללת, אלא ייצוג שיינתן לאנשים בעלי היכולת הגבוהה ביותר. הוא למעשה טען שעל חברי הפרלמנט להפסיק להיות כלי ביטוי לרחשי הציבור אותו הם מייצגים (כל חבר פרלמנט בריטי מייצג מחוז או עיר) ולפתח שיפוט פוליטי עצמאי. משום כך הציע לשנות את הרכב הפרלמנט, כך שייצג שכבות וקבוצות חברתיות, ולא אינדיבידואלים על בסיס אזורי.
+
+==דיון==
+ברק מבקר את האינטלקטואלים הצרפתים על כך שהם חיים בעולם שלהם, מנותק מהנסיון היומיומי. ברק מציע לשמור על הקיים והמוצלח במקום "עולם ישן עד היסוד נחריבה" של מהפכנים. במונחים של ניתוח אבולוציוני הדבר דומה לכך שרוב הגנום של יצורים חיים משתמר ורק חלק קטן ממנו משתנה עם הזמן ובהתאם לנסיבות. אין טעם שבכל דור ודור נזרוק את כל הידע הקיים ונחשוב על הכל מחדש. עם זאת ניתן לבקר את ברק בביקורת דומה כאשר מסתכלים עליה מנקודת מבט ארוכת טווח יותר - המסורות הקיימות הן רק בנות כמה אלפי שנים (במקרה של הדת) וכמה מאות שנים (במקרה של קפיטליזם) והן מהפכניות במהותן יחסית להסדרים חברתיים קודמים - המונותיזאים היהודי היה מהפכני לעומת הסביבה הדתית בה נוצר, והקפיטליזם היה מהפכני יחסית לחברה הפאודאלית שבה צמח. שמרנות של מסורות עשוי להסתכל על מסורות קדומות יותר וארוכות יותר שנשמרו במשך עשרות אלפי שנים - [[ציידים לקטים]] ולתהות מדוע מסורות אלה לא צריכות להשתמר גם כן - שכן הטענה כי יש הגיון במסורות אלה נכון גם לגביהן - לדומגה מסורת של כבוד כלפי יצורים חיים אחרים או מסורות הנוגעות לכיבוד המערכת האקולוגית.
+
+סינתזה בין ברק לבין ליברליזם היא שמרנות ליבלרית - המנסה לשמר על חלקים של מוסדות מסויימים תוך שינוי שלהם - על ידי רפורמות במקום על ידי מהפכות. דבר זה נובע בין היתר מכך שאנשים רבים מחזיקים בדעות ליברליות כמו המחשבה שכל בני האדם שווים, אבל חוששים כי התוצאה של מהפכות היא לא בהכרח מבנים חברתיים צודקים יותר אלא הרבה פעמים דיקטטורה, טרור ואידאולוגיה קיצונית כמו במקרים של השנים לאחר המהפכה הצרפתית ולאחר המהפכה הבולשוויקית. אחד הקשיים בדבר זה הוא שיש שינויים שעלולים לגרום להרעה בטווח הקצר וליתרון בטווח הארוך - ולכן קשה יותר לקדם אותם בצורה של רפורמות מתונות של שינוי איטי. דוגמה להיבט זה הוא הביטוי "הניתוח הצליח -החולה מת" כלומר אם מבצעים שינוי חברתי יש לקחת בחשבון "תקופת החלמה" שבה המצב עלול להיות גרוע יותר. דוגמה לדבר זה היא [[עירוניות מתחדשת]] וסבל של נהגים לאור צעדים לשיפור תחבורה ציבורית על חשבון [[תכנון מוטה מכוניות]].
+
+מבחינת [[קיימות]] ברק מבצע כמה שגיאות - כיום יש דוגמאות אבולציונית של שרידת דפוסים, מינים וטפילים שעלולים להזיק למי שמפיץ אותם. התפיסה של [[הגן האנוכי]] מעבירה את הדגש למה שמועבר הלאה (גנים, רעיונות וכו') ולא לנשאים של דברים אלה (יצורים חיים, בני אדם) - ב[[קיצור תולדות האנושות]] מעיר [[יובל נוח הררי]] כי למרות שפרות ותרנגולות הן יצורים נפוצים מאד אין פרוש הדבר שהם יצורים מאושרים במיוחד. מוסדות חברתיים או רעיונות עלולים לשרוד בגלל שיש להם יכולת הפצה ושימור טובה של המוסד או הרעיון ולאו דווקא בגלל שהדבר מועיל למי שמפיץ אותם. כלומר הרעיון של ברק שאם מוסד שורד פרוש הדבר שהוא מועיל נכון אינו מדוייק.
+
+אקולוגים ואנשי סביבה רבים מסכימים ברק לגבי המגבלה של אנשים להבין את העולם ואת ההשלכות של ההתנהגות שלנו - חלק מההגות של [[מערכות מורכבות]] ו[[כלכלה התנהגותית]] נוגע להיבטים אלה- אבל המגבלה הזו לאו דווקא נעלמת ברמה הציבורית והעולמית, במיוחד בסוגיות של [[תהליכים ארוכי טווח]] ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. ברק מניח כי החברה האנושית תמשיך להתקיים, והשאלה היא כיצד, בעוד שהנסיון מראה כי חוסר התאמה של מין לסביבתו מביאה להכחדת המין (ובמקרים מצומצים יותר - הכחדה של חברה). שמרנות עלולה להוביל לחוסר התאמה כזה. דוגמאות לשמרנות חברתית וטכנולוגית שהובילה להכחדה חברתית כוללות את [[איי הפחסא]] (כריתת עצים כדי לייצר עוד ועוד פסלים) ואת [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]].
+
+בניגוד לתפיסה של ברק, שמרנות הנובעת מקיימות אקולוגית עמוקה טוענת שיש לשמור על התאמת האדם למגבלות הטבע, ולהתאים את המסורות שלנו למגבלות אלה, במקום לנסות להתאים את המערכת האקולוגית ואת התפיסה המדעית כך שיתאימו למסורות יהודיות- נוצריות ולתפיסות של משכילים אירופאים מהמאה ה-18. הבסיס לשימור הוא התאמה לחוקי המדע הידועים והצלחה לשמור על מערכת עובדת לאורך זמן, והבסיס לשינוי הוא צורך או תחזית מדעית לצורך בשינוי. המדע המודרני לא בנוי רק מהגות (פילוסופיה, הגיון) או נסיון (ניסויים, תצפיות) אלא משילוב מסודר בין שני הדברים.
==ראו גם==
==ראו גם==